תחרות AMV באנימה קון!

keep smiling

New member
אני חייבת לציין שאתם נוראיים.../images/Emo197.gif

+
. טראומה לכל החיים.];
 

Oukami Kun

New member
וזה לפניי שקראת את ההודעה של מילי

מילי מודיע לכן (קיפי וליסטה) להישאר במקום ולחכות עד שהוא חוזר (יה, רייט). נאמ נאמ.
 

keep smiling

New member
ח, נתן לנו זמן לברוח.../images/Emo197.gif../images/Emo23.gif

אע, ההודעה הזאת נוראית. אתם מלאכים לעומתו. ;; [מילי כפרה נשמה, הלוואי שתמות אמן ושבגיהנום יהיו פרות מעופפות. ^__^]
 

keep smiling

New member
הגבתי לך שם.../images/Emo197.gif../images/Emo23.gif

למרותש עכשיו אני מתחרטת על מה שכתבתי!!!!1
 

keep smiling

New member
שיעמם לי.../images/Emo197.gif../images/Emo23.gif

והיו אורחים. והם גם היו קקי. וכל הזמן הייתי היפראקטיבית והיה מגעיל-לי. ואח שלי לא סיים את כרך ב' של הספר ורציתי אותו, וכוסעמק, כמה לאט אתה קורא?! ואז...זהו. י-י;
 

Digi Lista

New member
אז הפכת לשלולית רשמית?...

בכול אופן לי היה השבת כאב ראש. אתמול בצהריים ההורים שלי נסעו לסופשבוע איפשהו והם החליטו על העניין רק בחמישי בערב,יצא שנשארתי עם האחים שלי,עם הקטן הלכתי לסרט "צ'יקן ליטל" ובערב היו אמורים להיות אצלו חברים כדי לחגוג את היום הולדת מהשבוע שעבר-בסוף אף אחד לא בא,האח השני כרגיל לא עזר בכלום ויצא שהייתי ועדת הבידור והתרבות לאחי הקטן,בבוקר בא אליו שכן הם שיחקו בפלייסטיישן ואז הלכו אליו מאחת בצהריים ועד שמונה וחצי בערב ככה שהרבה לא עשיתי...האמת שדווקא הזמינו אותי בערב ללכת לבאולינג(חברות מהתיכון שלא ראיתי הרבה זמן) וההורים שלי כבר חזרו ככה שלא הייתה לי בעיה משום בחינה אבל הן אמרו שהן החליטו בעפולה כדי שעוד איזה ילד שלמד איתנו בשכבה וגר קרוב יגיע,איך ששמעתי שזה עפולה יצא לי החשק-כאילו שלא מספיק לי להיות שם חמישה ימים בשבוע(הן לא עודכנו שעברתי מקום כי לא היה כוח להתקשר ולעדכן והן מצידן לא ממש מתעניינות באופן קבוע ככה שזה לא בער...),חוץ מיזה שכאב לי הראש והשבוע הזה לא היה קל(לא הכי קשה,אבל בהחלט יכל להיות משופר יותר)ולא התחשק לי ככה שהברזתי(הן גם התקשרו שעה לפני שצריך להיות שם),גם לידיד ותיק שהחליט אחרי מעל חצי שנה לצלצל ביום שישי באמצע הסרט לא התחשק לי לחזור טלפונית(הוא לא צלצל ביום הולדת שלי והאמת שכבר דיי שכחתי מקיומו אחרי שכמה חודשים ניסיתי לדבר איתו טלפונית או באס.אמ.אס והוא לא הגיב לכלום,נכון שהוא בצבא אבל הוא כול יומיים בבית והוא לא כזה עסוק כדי לא להגיב בכלל)אז רק סימסתי שאני בסרט ושאם בא לו שיתקשר יותר מאוחר לבית...בכלל אם כבר מדברים השבוע הברזתי לכמה הזמנות ובחודש האחרון יצא לי להתקל במלא אנשים מהעבר(משום מה את רובם לא זכרתי אבל הם כנראה זוכרים אותי מאוד לטובה אז הם קופצים עליי עם חיבוקים וחיוכים ואני עוד לא מספיקה לקלוט מאיפה הם...)אין לי חשק לדברים ואפשר להגיד שהשבת עברה במחשבות ואפילו בחלום על חולצה שהגיע הזמן ללבוש אחרי שנה שהיא בארון...בקיצור לא מעניין בכלל,עכשיו תורכם
 

Digi Lista

New member
לא מחשבות עליה,רק חלום בלילה...

נראה לי שזה היה בקטע שפתחתי את הארון וכול מה שיש בו נפל עליי וכשהרמתי את הכול ראיתי את החולצה הזאת עוד על קולב(אצלי גם הקולבים וגם המקופלים מתערבבים יחד)עם הפתק ונזכרתי שבחיים לא לבשתי אותה...זה מה שבאמת קרה לי אתמול ובלילה חלמתי עליה כנראה בגלל שחשבתי שעוד לא לבשתי אותה אף פעם...היא לא מיוחדת בכלל,אני גם לא אוהבת להתעסק בבגדים ובדרך כלל שולפת מה שיוצא באותו רגע אבל כשהקולב נפל עליי במפולת הבגדים נזכרתי בה...
 

Digi Lista

New member
בעצם דווקא הייתה לי השראה לסיפור...

אז בפרץ של השראה ואנרגיות אחרי שמצאתי את עצמי בזמן האחרון חורשת בפורומים של עובדי פנימיות,הפרעות קשב,חינוך מיוחד,שירות לאומי והדרכה כאן בפרדס(אולי היו עוד...שמרתי את כולם...)במקביל לפורום הזה שהוא כמובן מספר אחת בכניסות שלי כשיש לי זמן ומחשב זמין,יצא שכתבתי 6 דפים בכתב 12(משהו בסביבות 4,000 מילים)מין פרק ראשון של סיפור חדש ואני שמחה כי מזמן לא הייתה לי השראה לכתיבה
רוצים לקרוא ראשונים למרות שאין קשר לדיג'ימון?
 
למעלה