מעשה שהיה:
מישהי שאני מכיר שהתה כמעט 6 חודשים בקנדה כתיירת ואז יצאה לארה"ב, בילתה שם כמה ימים וניסתה לקבל ויזה של חצי שנה מחדש בכניסה. הביקורת דרכונים הסתכל בדרכון ועשה חשבון (די מדוייק) שבשנה וחצי האחרונות היא מזגזגת בין קנדה לארה"ב, חוץ מכמה שבועות שביקרה בישראל. הוא הרשה לה להיכנס על סמך שארית הזמן של ויזת התייר האחרונה שהיא קיבלה לקנדה (לפני כמעט חצי שנה) אבל התרה בה שהיא צריכה לעזוב לפני פקיעת הויזה, או לקבל הארכה של ויזת תייר במשרד ההגירה. לגבי שאלתך: שום דבר לא מפריע לך. אין כוח בעולם שיכול להגיד לקנדים מי בפנים ומי בחוץ ובוודאי שאין מצב שהם ישימו לב שאתה בפנים אחרי חצי שנה ופתאום התמונה שלך תצוף על מסופי ה-RCMP. אבל! אם תהיה לך היתקלות עם החוק ויבדקו בדרכון יראו שהויזה שלך פגה. לגבי חברות התעופה - ביציאה מארה"ב חברות התעופה לוקחות ממך את הפתק הלבן ומוסרות אותו להגירה האמריקאית, אבל בקנדה אין שום פתק. אתה יודע כמה "מוחמד יוסוף" גרים בקנדה בסטטוס PR ויוצאים כל שנה מחוץ לקנדה? גם אם חברת התעופה מעבירה לרשויות ההגירה שמוחמד יוסוף יצא מקנדה בטיסה, אין מצב שרשויות ההגירה יודעות להצליב מול הבנאדם הנכון. ולגבי הפתק הלבן ביציאה מארה"ב, גם פה יש חור במערכת: נגיד שנכנסת לארה"ב בטיסה, קיבלת פתק לבן ואחרי שבועיים עברת יבשתית לקנדה. אתה לא חייב להחזיר את הפתק הלבן. למעשה רצוי לשמור אותו אצלך אם אתה מתכנן להיכנס לארה"ב יבשתית, כי זה יחסוך לך זמן ויחסוך לך 6$. אבל מה, נגיד שנכנסת לארה"ב בטיסה, עברת לקנדה יבשתית, שמרת את הפתק הלבן ובסוף לא חזרת לארה"ב אלא התעופפת לך מקנדה ישירות לישראל. אתה אמנם יכול להחזיר את הפתק הלבן לחברת התעופה שיצאת איתה מקנדה והם ידעו מה לעשות עם זה, אבל באותה מידה אתה יכול לא למסור ואז האמריקאים לא בדיוק סגורים על מקום המצאך. ובמילים אחרות: גם בקנדה וגם בארה"ב, העובדה שאתה רשום שנכנסת אכן מעידה על זה שנכנסת, אבל לא מעידה על זה שאתה בפנים.