בעניין הזה יש המון גישות
יש אנשים שעושים חינוך ביתי שבמסגרתו יש באמת שעות מוגדרות של 'שיעורים' שלומדים בהם מקצועות מוגדרים, ויש אנשים שנותנים לילד להתוות את הדרך באופן מלא. כשאני עוד לא שם, קשה לי להגיד באופן נחרץ איפה על הסקאלה אני עומדת, אבל אני מאמינה בסקרנות הטבעית שנולדנו איתה שתעשה את העבודה. אני חושבת שצריך לתת לילד להתנסות במגוון תחומים, ולעודד אותו כשהוא בוחר להתעסק באחד או שניים מהם. בלי לחשוש מה יקרה אם הוא לא יידע חשבון או צרפתית. הדברים הבסיסיים כבר ימצאו את דרכו אליו, ואת העמוקים יותר הוא לא יצטרך לדעת אם יבחר, נגיד, באומנות כמקצוע. ואם ירצה ללכת לכיוון של לימודים אקדמיים, זו תהיה המוטיבציה שלו להשלים את הדברים החסרים (ובינינו, זה לא משהו שבאמת צריך למרוח עליו שלוש שנים בתיכון). ברגע שיש לך סיבה ללמוד, ויש מטרה אי שם באופק לכל המאמץ הזה, דברים נראים הרבה יותר קלים מאשר כשמכריחים אותך ללכת לשם כל יום ולספוג מידע במשך 7 שעות בממוצע. רוב המשפחות שעושות חינוך ביתי בארץ מכירות זו את זו. יש מפגשי חינוך ביתי איזוריים שבהם ילדים פוגשים ילדים אחרים, יש כל מיני פעילויות מאורגנות, אבל גם מעבר לכך - ילדים פוגשים ילדים אחרים בהרבה מקומות. בחוגים אחר הצהריים, בתנועת נוער... אני הייתי די מתבודדת בתקופת התיכון שלי, ורוב החברים שנשארו לי מאותה התקופה הם מהתנועה. אבל אני מניחה שבסוף באמת נשארת השאלה "למה?". והתשובה שלי היא - שהילד שלי הוא שלי. לא של המדינה. ואני לוקחת על עצמי את האחריות על חינוכו. זה לא אומר שאני אלמד אותו את הכל (כי אני לא יודעת הכל), אבל אני אדאג שהוא יוכל ללמוד את כל מה שהוא צריך ורוצה, כדי שביום מן הימים יהיה מבוגר בריא, מאושר ובעל כלים טובים לחיים. זה תפקידי בתור אמא שלו. בית ספר, מבחינתי, הוא סוג של בייביסיטר להמונים. אנחנו שולחים לשם את ילדינו לא רק כדי שילמדו וישכילו, אלא גם כדי שיחנכו אותם, ידאגו להם בזמן שההורים בעבודה ויטפלו בהם אם יש בעיה. ולא רק שאני לא רוצה לוותר על התפקיד הזה כל כך בקלות, אני לא מוותרת עליו לטובת בית ספר שנקבע שרירותית לפי האיזור שאני גרה בו. כמו שאם אתה היית הולך לחפש בייביסיטר היית מחפש היטב ולא הולך שרירותית למי שגרה בקומה מעליך. יכול להיות שיש בתי ספר (כמו גם בייביסיטריות) שאני דווקא רואה איתם עין בעין. ויכול להיות שיום אחד הבן שלי יגיד לי שהוא דווקא רוצה ללכת לאיזשהו בי"ס, מלמדים שם איזה מקצוע נחמד ויש שם תוכנית לימודים מעניינת. אני בהחלט אשקול את הסוגיה, לכשאדרש אליה. אבל מבחינתי, זה משהו שצריך להגיע מהילד. הוא זה שצריך להרגיש שהמקום תורם לו.
