תמיד כולם בטוחים שזה נורא ברור מאליו שבאיזה

תמיד כולם בטוחים שזה נורא ברור מאליו שבאיזה

שהוא שלב כל אחד מוצא את המכסה שלו- כלומר, את האדם הנכון. אני בזמן האחרון מעורערת לגבי השאלה למה אנשים כל-כך בטוחים בזה. [ אני לא איזה רווקה בת 30, סה"כ תלמידת תיכון, אבל התחלתי לחשוב על זה כי הסתכלתי על הזוגות מסביבי ועל האנשים שרצו אותי או להפך אני רציתי אותם וזה לא התאים, ואיכשהו הגעתי לשאלה זאת ] הייתי שמחה שתגיבו ואולי גם תוסיפו על דבר שאני לא מודעת אליהם...
 
זו הכמיהה לחזור לאהבה הראשונית עם אמא.

אמא עבור התינוק היא כל עולמו. היא יודעת להעניק לו בדיוק מה שהוא זקוק. וזה זכרון ראשוני שעומד בבסיס האישיות שלנו. שלמות היחסים האלה תמיד תהה משאת נפש.
 

סיר חע

New member
זה מה שמנחה אותי בחיים.

אני כל כך מזדהה עם זה. זה כל כך נכון וכל כך אמיתי. http://www.arik.co.il/reason-or-forever.html אני מאמינה שבכל שלב אתה מוצא את הבן אדם המושלם בשבילך, כרגע, שיבנה אותך וילמד אותך דברים חדשים על עצמך או על דברים אחרים. אני לא יודעת אם יש את האדם "הנכון" לנצח. מה שבטוח, יש את האדם "הנכון" כרגע. לא משנה מתי.
 
אבל לא התכוונתי אדם "נכון" בקטע של מנחה לחיים

אלא אדם "נכון", בנושא האהבה ועולם הזוגיות- הביטחון שכל אחד ימצא את אהבת האמת שלו באיזשהו שלב. תנסה להתייחס לזה בתגובה שלך...
 

סיר חע

New member
מבחינתי זה אותו דבר ../images/Emo3.gif

גם מאהב הוא מנחה לחיים. (אני את).
 

MyTaoWay

New member
../images/Emo45.gif אהבתי!

אהבתי את המאמר הזה... הוא באמת נכון... אבל הוא לא המאמר המלא... פעם ראיתי את המאמר המלא... אחפש אותו מתישהו... הוא מאוד נכון ופילוסופיה, בדיוק כמו שאני אוהבת
שאלה- מה זה האתר הזה? הוא של אריק גילרוביץ... מי הוא? גלשתי בו קצת והגעתי ל ''50 דברים שרק הישראלים מכירים '' אהבתי ! חחח
 

TFNM

New member
...

עוד אחת מהשאלות האלה אשר נוגעות בפסיכולוגיה,האהובות עליי
דעתי: אנשים אוהבים לחשוב שלא משנה מה-בעתיד יהיה להם שלווה/טוב. גם עדן..אני לא אכנס לוויכוח יש גן עדן או לא,אבל לאנשים מאוד נעים להאמין במיוחד כאשר רע להם,שבסוף בסוף בסוף יהיה להם את הגן עדן. וכמובן שאנשים חושבים ככה כי הם מחפשים תירוץ/סיבה ל"למה אני לבד עכשיו" ול "למה אף אחד/ת הוא לא האחד שאני מחפשת שיהיה מושלם בשבילי ויעשה לי טוב בלה בלה בלה כמו בהוליווד" תכ'לס...אני מאמין שזה בעיקר בגלל אותה הסיבה שאנשים מאמינים בגן עדן-שבסופו של דבר הם ימצאו את האחד/ת יהיה להם טוב.
 

yaakii

New member
אני חושב שהבטחון נובע מהמציאות, מהאחוזים.

המציאות היא שאחוז גבוה (מאד) מהאוכלוסיה מוצא בסופו של דבר את אהבת חייו ומתחתן. העובדה הזאת נוסכת הרגשת ביטחון אצל האנשים, שאומרים לעצמם "טוב, בטח אני אפול באחוז הגבוהה שיתחתן". או לפחות מנסים לשכנע את עצמם. האם אותו/ה בן/בת-זוג העתידיים יהיו באמת כליל השלמות והאביר על הסוס הלבן (/הנסיכה על הסוס השחור
) שעליהם פינטזו? האם מכן ואילך החיים יהיו דבש? -זה אף אחד לא מבטיח. אני חושב שבסופו של דבר מציאת בן/בת זוג זה דבר מרגש, משמח וחיובי, אבל הרבה פחות מאיך שזה מוצג בעולם ההוליוודי. אפשר להסתכל מסביבנו ולראות שגם הזוגות שהם הכי "זוג יונים"- חיים חיי עמל, חיים עם בעיות, והאהבה לא משנה את חייו של האדם מחיים של כלי שבור (/בלי מכסה) לכלי מושלם- ללא כל דאגה. לו יהי ותמצאי בעיתו ובזמנו את בן-זוגך...
 
העובדה שאחוז גדול מתחתן בסופו של דבר-

לא אומרת שאותו אחוז מצא את אהבת חייו... לדעתי אחוז גדול מאלו שהתחתנו או חיים בזוגיות לא באמת מצאו את אהבת חייהם, והרבה חיים בהתפשרות מתוך ההרגל והנוחות או סיבות אחרות...
 

yaakii

New member
מה ההגדרה ל"אהבת חייהם"?

אני מניח שבשבוע הראשון (מינימום) אחרי הנישואים של זוג X כל אחד מהם היה בטוח שזו אהבת חייו (אחרת למה הוא הלך על זה..?). אני מניח שאחרי שזוג X התגרש, וגברת X מצאה לה בעל חדש היא הייתה בטוחה שהוא אהבת חייה. ואז הגברת מתה. האם נסיק מכאן שהוא אהבת חייה? אולי אם הייתה חיה איתו עוד שבוע היא הייתה מחליטה שזה לא זה? -העובדה שאחוז גבוה מתחתן מעודדת אנשים לכך שימצאו בן/בת זוג שמתאים/ה להם. נכון, יש גירושים וגם אז מוצאים בן/בת-זוג חדש/ה שמתאים/ה.
 
אז זו אהבת חיים אם מתגרשים?..

אם זה מישהו שלא היה לך בעיה לחתוך את הנישואין איתו (מסיבות כאלו או אחרות) אז זו לא אהבת חייך...הרי אתה לא אוהב את האדם הזה יותר. ככה אני רואה את זה.. אהבת חיים זה משהו לכל החיים בעיניי.
 

yaakii

New member
"אהבת חיים זה משהו לכל החיים בעייני"

זה בדיוק המשפט שניסתי להסביר מדוע לא יכול להיות נכון. מה זה אומר לכל החיים? אם מישהו מתחתן עם מישהי כי הוא אוהב אותה ואז הוא מת יום אחרי החתונה-האהבה ששרתה ביניהם היא "אהבת חיים"? -בגלל שהיא שרדה במשך כל חייו של אותו איש? האם לא ייתכן שאם האיש היה ממשיך לחיות והיה יחד עם האישה לעוד שנה, אז באותה שנה הם היו מחליטים להתגרש?
 
זה לא רק לפי פקטור של זמן

אבל אם זוג מתגרש איך אפשר להגיד שזו הייתה אהבת חיים? לי זה פשוט לא מתסדרץ.. אבל ההגדרה לכך שונה אצל כל אחד אז לא ניתן להסכים שזה משהו מוגדר וקבוע... כל אחד ואיך שהוא רואה את זה
 

yaakii

New member
אם נגדיר "אהבת חייו" באופן כזה שייאפשר לקרוא

לזוג שהתאהב, התחתן ואחרי זה התגרש-זוג ששרתה בין בני הזוג אהבת חיים-נוכל להגיד שאם זוג מתגרש זו הייתה אהבת חיים.
 

קרקלה

New member
לאו דווקא. אנשים משתנים ורצונות משתנים.

אולי יכולת להמשיך לאהוב אדם X אם הוא/היא ואת/ה הייתם נשארים אותו דבר. כשזה לא ככה, חותכים. אבל זה לא אומר שבהתחלה לא הייתם מתאימים.
 
כדאי לזכור

שרק לפני שנים לא רבות הגירושין היו דבר נדיר. אנשים עשו כל מאמץ לשמור על הקשר הזוגי, ואפילו להציגו כמושלם כלפי חוץ, ואפילו בעיני עצמם. והצעירים ראו תמונה של זוגות זוגות, שאין דרך חיים זולתה. חלום חייה של כל ילדה היה שמלת חופה. וטכס החופה היה הטקס היפה והמרשים ביותר שהכירו אנשים בעיירות ובכפרים. מה נותר אם לא לקוות שבן הזוג יהיה מושלם? במיוחד על רקע הנחיתות שכל אדם חש בינו לבין עצמו... מה גם שבעת ההתאהבות באמת מרגישים כך. http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=tm1
 
../images/Emo12.gif אני דווקא מסתכלת על

אחוז הגירושין שעלה, אם כבר בודקים סטטיסטיקה.. אבל בעיקרון אני מסכימה, זה נותן יותר ביטחון לדעת שזה קורה להמון.
 
למעלה