תמיד שאלתי את עצמי...

[סוקרטס פה]

תמיד שאלתי את עצמי...

איך חיות בשבי שאילפו אותם (שברו אותם מנטלית)
איך זה שהם לא בורחים כשיש להם את ההזדמנות, ובהרבה מקרים יש להם הזדמנות
למשל חיות קרקס, למה לא תמיד בוער בהם האש לאכול את הבעלים ולברוח, או לכל הפחות לברוח
כי יש פעמים שהם לא קשורים
יש פעמים שמשתמשיםבאילוף לשלוח את החיה לצוד ואז להחזיר את הציד לבעליה
ותמיד זה הפליא אותי איך היא לא בורחת

ולא מזמן נפל לי האסימון זה קרה כשראיתי אילוף נשרים ביוטיוב
https://www.youtube.com/watch?v=YQM3lH3NzgY

וראיתי איך הנשר תפוס לעמוד שם מהרגלים, ככה יושב לו עד שמגיע המאלף
ואז הוא יושב איתו קצת ומלמד אותו לאכול על היד שלו
סימון של קריאה בא לפה

אבל עדין לא ברור לי איך זה שכשהוא משחרר אותו בטבע לצוד משהו, הוא עף לצוד בפקודה
כולו חופשי יכול לעוף השמימה ולמאלף אין שום סיכוי לתפוס אותו, והוא עדין חוזר אליו עם השלל ועוד מתחלק איתו וחוזרים למכלאה
כאילו WTF ?
עוף גוזל, ראן פורסט ראן !
למה אתה ממשיך לחזור לכלא שלך ?
ואז נפל לי האסימון
ראיתי עוד וידאו של המאלף
https://www.youtube.com/watch?v=Ls4CnI_lgRw
ובוידאו הזה הוא משחרר אותו
ואם תסתכלו טוב בוידאו ובתמונה שהעלתי, אז אתם תראו פרט חשוב מאוד
לנשר יש שני רצועות קשורות לרגלים
והנשר כששוחרר לראשונה ל"טיסה חופשית" מיד הנמיך גובה וטס נמוך לריצפה
ואז זה פגע בי כמו ארק על בטן ריקה
הרצועות שקשורות לו לרגליים גורמות לו לחשוב שהוא עדין בשבי !!!
בגלל זה הוא יוצא לצוד ונלחם על חיו עם חיות אחרות וחוזב ומביא את זה לבעליו
הוא עדין בשבי מבחינתו
שעבוד מנטלי
וכל מה שצריך זה רצועה על הרגל וחוסר תקווה

מדהים !

כמה לדעתכם גם אנחנו כבני אדם סובלים מאותם רצועות על הרגלים ?
ובמה זה מתבטא לדעתכם ?

שבוע טוב וחופשי לכולם

 

[Bs Bane]

באילוף לא אלים,

החיה לומדת שהחיים בשבי יותר קלים.
הנשר לומד שהמאלף מספק לו הגנה ואוכל אז בטח שהוא יחזור.
הרצועות עור הן למטרות אילוף וזיהוי.

 

[סוקרטס פה]

אני חושב שהכמיהה לחרות

שוכנת בכל צורת חיים והיא נצחית
&nbsp
והנשר חי מצוין לפני המאלף ואף יחיה מצוין גם בלעדיו
&nbsp
אם כבר נראה שהמאלף צריך את הנשר ולא להפך

 

[דידי 9]

חיות מאולפות

הן סוג של בני אדם "מאולפים", רק ברמה של חיה.
זה אותו סגר למעשה..
גם אותנו מכניסים ל"מסלול" שהוא בעצם סוג של אילוף.
חלק מאיתנו משוחררים יותר בתוך המסגרת הגדולה הזו, אבל בכל זאת מסגרת,
וחלק ממש קרובים לאן שקשור החבל שעל הצוואר שלהם.

 

[דידי 9]

אני עונה לך פה.

לא אוהבת שזה הולך שם לפינה.......*מקווה שאני משרשרת נכון*

כן, בהרבה דברים, למרות שאני נחשבת לפורצת אמיתית חחחח
גם בעיני עצמי גם בעיני הסובבים אותי באופן יחסי. בתוך מרחב התמרון...*אני חושבת*

 

[Bs Bane]

אף אחד לא צריף את אף אחד.

אבל הנשר רואה שיש פה איזה מוזר אחד שהולך על שתיים שמביא לו חתיכות בשר כל פעם שהוא עף אליו. אתה מאמין לזה? בלי שהוא יצטרך לשלוף טופר; הוא כבר מביא לו אוכל דרוס מראש. הקוף הורוד אפילו מגן אליו מקופים ורודים אחרים ואף נותן לו מחסה ממזג האויר.
הנשר בניגוד אליך, לא יודע מה זה חירות או שבי.
&nbsp
מה עם כלבים וחתולים? כמה כמיהתם חזקה?

 

[סוקרטס פה]

מה שהנשר רואה זה...

שהוא כלוא וקשור לעמוד
ורק אם הוא יצוד בשביל הבעלים ויגיש לידו את הציד שלו אז הוא יקבל נתח
&nbsp
אנשר אואה שאין לו שום יכולת לברוח כשהרצועות קשורות לרגליו
&nbsp
והנשר כן יוצר לצוד ונלחם על חייו בשביל הטרף
ומסכן את עצמו
וחוזר לשבילקבל רק חלק ממה שהוא צד במו ציפורניו

 

[Bs Bane]

הנשר לא מספיק מטומטם

בשביל לחשוב שהאו עדיין בשבי רק כי יש לו פעמון על הרגל. במיוחד לא כשהוא יכול לעוף.
&nbsp
הנשר לא נלחם על חייו ולא ממש מסכן את עצמו כי אין לו הרבה טורפים טבעיים בטבע.
&nbsp
רק חלק ממה שהוא צד? המאלף לא מאכיל אותו כשהוא קשור? לא נותן לו צ'ופרים כשהוא עושה משהו טוב?

 

[סוקרטס פה]

הנשר למד שמהרגע שהרצועות קשורות

לו לרגלים, הוא תחת השליטה של המאלף
&nbsp
והרצועות האלו לא יורדות לו מהרגלים
כך שהוא תמיד נמצא בסטיט אוף מיינד של שבי
&nbsp
זו התניה

 

[איש המתח]

יש סיפור אחר באותו עניין...

על פיל

שגדל (מינקות) כשחבל קשור לרגלו.
החבל היה קשור לעמוד.
כשבגר ושוחרר מהחבל.
לא רצה לעזוב את מקומו.
&nbsp
יעני - אין התניה בכלל.

 

[דידי 9]

זה

כל המשל כולו.....אילוף.


*אני בורחת רחוק מאוד מאותו עמוד..כמה שאני יכולה*

 

[סוקרטס פה]

איך את בורחת ממנו אם הוא בלתי נראה?

את בעצמך אמרת את זה
&nbsp
"אנחנו עם הכי הרבה רצועות, אבל הן שקופות..
סמויות ומודחקות."

 

[דידי 9]

אבל קיימות, גם במצב הזה.

איך אני בורחת?
יש שם מרחב תמרון...ואפילו יש מצב לקרוע את הרצועות האלה..
גם צריך כח מיוחד לזה. עדיין לא מצאתי אותו, אבל אני עליו..........

*אין לי תשובות חד משמעיות, כפרה*
אני חושבת-איתך! יחד! אל תיקח את זה למקומות אחרים.

 

[סוקרטס פה]

גם אני איתך נסיכה

חושבים ביחד
&nbsp
בואי נשאל שאלה כזו
איך מזהים כבלים מנטלים שמעכבים אותנו
שקושרים אותנו לעמוד (של הפיל של הלטך)
&nbsp
&nbsp

 

[איש המתח]

הולכים לייעוץ.

 

[איש המתח]

ד"א...סוק.

אתה מכנה אותי בשם?

 

[דידי 9]

אולי

הקונצנזוס הוא המראה שלנו לזיהוי שאתה מדבר עליו...
דרך שם אתה חושב אוקיי זה-זה, ומה עוד יש?
מה אתה אומר?

 

[סוקרטס פה]

שלא ממש הבנתי

 

[דידי 9]

אתה מסתכל על הרוב,

שואל שאלות ומחפש תשובות..
מה יש מעבר לכל זה?

בטוח שזה לא רק הקטע הזה, אבל בוקר. המח שלי עייף, לא ישנתי הרבה.
אפשר זמן?

מה שכן סוק- כנראה שחשיפה למודעות-זו תחילת הדרך לצאת משם.
עצם העובדה שאתה מצליח לראות, זה הישג. זו התחלה..
כמעט כמו בכל דבר, מודעות.

 

[סוקרטס פה]

אני בהחלט מסכים

מודעות היא אכן הדרך לחרות
השאלה עכשיו היא איך אנחנו מעלים/מגבירים את המודעות