תמיד שאלתי את עצמי...

[דידי 9]

מחפשים...כל הזמן סוק

אבל שמחים על עצם המודעות. זו מתנה אדירה!
אני חושבת שזה דבר שמתפתח וקשור גם מעבר לחופש המחשבתי רוחני, גם לחופש הכלכלי.

כל דבר בזמנו.
*למרות שאני קצרה בלחכות*.

 

[סוקרטס פה]

למה לחכות לזמנו

אין אפשרות לפתח את המודעות במכוון מבלי לחכות "לזמנו" ?

 

[דידי 9]

יש.

אם אתה רוצה שזה יהיה המיקוד שלך, אז כן.
אבל לפעמים החיים "מפריעים"....לא?

ובכלל סוק-אני חושבת שלהגיע זו הבעיה הקטנה שלנו.*למודעות*.
הבעיה האמיתית היא להיות עיקבי בתוך זה, לשמר את זה ולפעול על פי זה
בתוך העולם הקיים, שאם תרצה או לא-אתה חלק ממנו.

מקווה שהבנת.

 

[סוקרטס פה]

אין ספק שהתמדה היא המפתח לכל השערים

גם בתוך מערבולות החיים
&nbsp
אבל מי קובע על מי
החיים על המודעות
או המודעות על החיים ?

 

[דידי 9]

שניהם.

אבל זו שאלה טובה..תלוי בזמנים ובתקופות אני חושבת...
מה שכן, גרמת לי לחשוב על מה עדיף משתי האופציות
אי אפשר כל הזמן לחשוב על החיים. אתה עלול לשכוח לחיות אותם.....חחח

ולפעמים זה מובנהשני המצבים אחד בתוך השני....תלוי באישיות שלך.

 

[איש המתח]

עושים הפסקה.

10 ד'...ואז חוזרים ל"חיים".

 

[דידי 9]

מסכימה לגמרי

אפילו יותר.
מעבר לזה, אם ככה אתה בנוי אין לך לאן לברוח
וזה חלק מהחיים שלך המודעות, החשיבה בדרך הזו..באופן טבעי.

 

[איש המתח]

הפוך.

כל יום בורחים ל-10ד'.
יש יותר טוב מזה?

 

[דידי 9]

לא, סבבה..

באיזה שעה הכי כדאי?

אפילו יותר. אתה אומר שחשובה ההתמקדות, הכיוון, באופן ישיר.

 

[איש המתח]

אחרי 12:00 בלילה.

זו השעה הכי טובה לכך.
&nbsp
1. אני אומר שהנשר כבול פיזית - יש לו חבל על הרגליים.
2. אני אומר שהפיל לא כבול. הוא רגיל. זה אנחנו שקבענו שהוא כבול. לפיל דווקא נחמד וטוב.
3. אני אומר שעם בני אדם זה אחרת. בני אדם יש בתוכם נקודת רצון (אני מדבר באופן כללי, רצונות...). כשהיא מתנגשת עם המציאות - נוצרת הרגשה של: "כבול". "כבל". איתן כבל...
&nbsp
קפה

?

 

[דידי 9]

רק נקודת רצון?

או שהרצון זה בעצם מודעות?
לא כולם חושבים לכיוונים האלה.
או שאתה מתכוון ברצון, לאותן 10 דק שמוקדשות לזה......

לא בטוחה שמה שתארת זו הרגשה של כבול כשזה מתנגש במציאות.
בכל זאת יש לך בחירה, ואם אתה בוחר להתמקד באותו רצון או מודעות, אתה יכול בקלות להסיר את הכבלים.

לא תודה על הקפה, שתיתי כבר 2 היום

 

[איש המתח]

איך?

רצון ומודעות הם שני מושגים שונים (בעברית, למיטב ידיעתי).
&nbsp
רצון - ההשתוקקות למשהו...
מודעות - עירנות, שימת לב כלפי משהו..

 

[דידי 9]

אם אין לך

מודעות למשהו, מן הסתם לא יהיה לך רצון אליו כי אתה לא מודע לו.
אז אתה התכוונת רצון, אחרי שכבר יש לך מודעות. סבבה.

איך?
זה כוללני מידי.. כי יש הרבה סוגים של כבלים.
מתחילים בקטנה וצומחים משם........בעיקר ע"י הבהרה בפני עצמך,
איזה כבל אתה רוצה לקרוע ומה מונע ממך לקרוע אותו.
גם ע"י עשיה הלכה למעשה

*אני מסוייגת מכל מה שכתבתי מראש, לא התעמקתי עד הסוף*

 

[איש המתח]

הצחיק אותי המשפט האחרון שלך.
&nbsp
נתחיל ברצון הכי עמוק שמשותף לכל בני האדם פה = אוכל.
אז תינוק שיצא מבטן אמו - ראה (היה מודע) אוכל מימיו?
&nbsp
בנוגע ל"כוללני מדי" - אני חושב שזו אחת הבעיות בדיונים כאלה: "כבלים מנטליים" - אפשר תרגום בעברית? אפשר דוגמא פרטית?

 

[דידי 9]

אולי

אני אאמץ ת'משפט הזה בכל שיחה שלי, זה נוח

אבל באמת לא התעמקתי עד הסוף......

זו באמת בעיה. אלו אזורים שלא ניתנים בד"כ להפשטה במילים.
ואם האזורים האלה כן ניתנים להפשטה במילים-צריך להתעמק ולבחור את המילים

דוגמה אישית?
פריצה של גבולות חשיבה.
עד התיכון הייתי ילדה מהממת. חחח ילדה טובה מקשיבה......עונה על כל הציפיות.
אבל משהו שם היה חסר. חסר ברמות אחרות שלא איפיינו את החברות שלי אז.
ואיכשהו נפרצה לי דרך חשיבה אחרת. בגלל שהיא הייתה אחרת-היא משכה אותי, סיקרנה אותי.......
אז בדקתי אותה. תוך כדי "בדיקה" הבנתי הרבה דברים שמאוד הסכמתי איתם והתחלתי לפעול על פיהם-בניגוד
לסובב אותי!
לא רוצה ולא יכולה לפרט לך יותר מזה. אבל זה הרעיון הכללי.......החיפוש אולי.
חוסר הקיבעון, חוסר הבריחה לנוחות הקונצזוסית.....כאלה!

*לא מסתייגת פה מכלום*

 

[דידי 9]

ואוכל אצל תינוק זה רפלקס.

גם לחיות יש רפלקסים.

אני מדברת איתך על בני אדם-חושבים, רוצים.....חווים.
אל תיקח אותי לשורש, לרפלקס.

 

[איש המתח]

ואם אקח אותך ל...

דמיון?
&nbsp
שם אני זה כבר לא עיני בשר...שרואות דברים במציאות.
שם זה...דמיון. את יודעת...
&nbsp
וד"א - רפלקס קראת לזה?...כל העולם נע על המסילה הזו של רפלקסים. השתוקקויות לכל מיני דברים...לכן אח"כ צצים בעיות כמו "כבלים מנטליים" (או עד שיבוא סוק ויאמר לנו - למה הוא התכוון במושג הזה שכרגע הוא מעורפל [עבורי לפחות]).

 

[דידי 9]

נו בסדר שכולם על אותה מסילה

אבל לא לזה התכוון המשורר
אבל אני הבנתי עכשיו למה התכוונת בכבלי הגוף שכתבת בפוסט אחר.
לא זה הקטע. אני רואה את זה כטבע, לא ככבל. אני לא רוצה לקפוץ מעבר למה שאני יכולה
במסגרת היותי בת אדם. לא על זה דובר....

 

[איש המתח]

מה..לא?

הגוף = הכלא (מגוף) המנטלי הכי הכי שיש.

חיה לא בנויה כמונו. היא חלק מהטבע.
בעוד אנו - יכולים לעלות מעל הטבע.

 

[דידי 9]

זה

בדיוק מה שאמרתי.
אבל לדעתי מה שסוק התכוון לו זה לא הגוף..
*
אני מבינה מה אתה אומר בקשר ל"כלא" של הגוף.*