תמ"א 38 - השפעת התכנית על מרקם עירוני קיים

תמ"א 38 - השפעת התכנית על מרקם עירוני קיים

סרט המציג את ההשפעות שעשויות להיות ליישום מלא של תמ"א 38 באזור נבחר בעיר פתח-תקווה. באמצעות הדמיות ונתונים כמותיים ניתן להתרשם מהאפקט של ישום התמ"א על אזורים עירוניים קיימים בישראל.
הסרטון הופק במסגרת התערוכה 'תמ"א 38 - דעות+ עבודות' בגלריה בבית האדריכל, יפו.

https://www.youtube.com/watch?v=v3OgGmm40Es


שמחתי לגלות בפורום מספר דיונים מעניינים בנושא תמ"א 38
למי שמעוניין, לינקים לחומרים נוספים בנושא (בעיקר מזווית של המתנגדים לתוכנית) בקבוצת הפייסבוק:
מתנגדים לתמ"א 38
 

Ynhockey

New member
טוב שמישהו חושב על זה, אבל למה רק להתנגד?

האמת היא שמאוד מוזר לי שכל האנשים והגופים האלה קמים נגד תוכנית תמ"א 38.
&nbsp
בסך הכול, הצפיפות בערים בישראל (עם יוצאי דופן בודדים, למשל בני ברק) היא נמוכה ביחס לעולם, ועם גודל המדינה שלנו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות עוד ועוד על חשבון שטחים פתוחים, במקום לצופף את הערים הקיימות. נכון שיש חסמים לציפוף הערים, למשל מחסור במערכות להסעת המונים, אבל תמ"א 38 אינה יוצרת צפיפות קיצונית ומדובר בתהליך מאוד מתון שנותן המון זמן לתכנן את התשתיות והמוסדות שצריך כדי לצופף את האוכלוסיה. גם אני הייתי מעדיף ברוב המקומות פינוי־בינוי, שם ניתן לפתוח שטחים חדשים לציבור, אבל זה מאוד מסובך מהרבה בחינות.
&nbsp
אציין כאן כמה יתרונות של תמ"א 38 לעומת המצב הקיים (לא לעומת פינוי־בינוי), שעל חלקם בכלל לא מדברים:
&nbsp
1) חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה וטילים (על זה כולם מדברים)
2) שיפור רמת החיים של הדיירים ע"י הוספת מעלית וכניסה
3) השבחת נכסים (גם על זה מדברים המון, כאילו זה דבר רע)
4) שיפור חזור העיר
5) הפחתת ונדליזם ופשע (הוכח ששיפור חזור העיר גורם להפחתת ונדליזם ופשיעת רחוב)
6) הבאת אוכלוסיות חזקות לשכונות ותיקות/מוזנחות (חשוב מאוד ולא מזכירים את זה בד"כ!)
7) ציפוף העיר וע"י כך יצירת עירוניות טובה יותר, כולל walkability, אפשרות לתת שירותים עירוניים, עלות תשתיות נמוכה יותר, וכו'
8) יצירת תמריצים להקמת עסקים קטנים בשכונות שזה לא היה כדאי קודם (עקב ציפוף)
9) יצירת תמריצים לבנות תשתיות תחבורה ותקשורת טובות יותר (עקב ציפוף + אוכלוסיה חזקה יותר)
&nbsp
בקיצור, יש בעיות עם תמ"א 38, אבל סה"כ זה דבר טוב. חבר שכ"כ הרבה פתח תקוואים (ואחרים) בוכים, בגללם העיריה מקשה על היזמים ובגלל זה הפרויקטים נתקעים. אני פתח־תקוואי וגם אנחנו סובלים מהבעיה הזו. במקומות מסוימים בעיר איפה שפינוי בינוי זו לא תמיד אפשרות (מרכז העיר), תמ"א 38 יכול להציל את האזור מדעיכה, אבל העיריה פשוט לא מקדמת את זה בגלל כל מיני מתנגדים. כך העיריה הרסה גם את תוכניות ר"י לבנות תחנת רכבת בתחנה המרכזית, והמשך של הקו הסגול של הרק"ל לתוך העיר. פשוט חבל.
 
תשובה.

קיימת הרבה צביעות וגרידיות ביחס לתוכנית (תמ"א 38 ) אנשים מדברים על ממ"דים, ביטחון ומעלית אבל מה שבעצם מעניין אותם זה להוסיף עוד חדר לדירה.

וואלה, לא בא לי לוותר על הגינה הירוקה למטה ועוד יותר לא בא לי שהשכן מהבניין הסמוך יוכל לשלוח יד דרך החלון ולקחת לי שלוק מהכוס קפה
. לא בא לי, מה תעשו?

ביום הדין, אף אחד, אבל אף אחד לא יודע מה יקרה. אנחנו בארץ חיים במציאות הזוייה שבה רצפת אולם שמחות קורסת מתחת לאורחים באירוע( 23 הרוגים וכ380 פצועים) ומרפסות נופלות בבניין שרק נבנה ושאמור להיות ב"סטנדרט" נגד רעידות אדמה.

אני זוכר מהנדס בכיר שאמר בטלוויזיה שלתוכנית תמ"א 38 "אין אח ורע בעולם". אני לא מהנדס אבל לעניות דעתי תמ"א 38 היא תכנית שיש בה הרבה ספק. פינוי בינוי הרבה יותר הגיוני ושפוי.

וסתם אנקדוטה למחשבה. יש איזה סרט דוקו מקסים בשם "שנת 66 הייתה טובה לתיירות". יש שם איזה קטע שהבמאי מסתובב באתר בניה של בית(פרטי) שאחיו בונה בשביל משפחתו. האח פונה לבמאי ואומר: "זה שלי עד הירח" קצת חשבתי על המשפט הזה בהקשר של תמ"א 38 והפרשנות האישית שלי היא שגם אם אתה חי בבית משותף, ככול שאתה מחלק את אותו חלל עם יותר אנשים, כך יורדת רמת החיים שלך. יותר מכוניות בכביש, פחות חנייה, רעש, עשן, פיח ואפילו "סתם" ניכור.

לסיכום, אני מעדיף להכניס יד לכיס שלי ולממן מעלית, שיפוץ ותיקונים אם צריך. למה זו אופצייה רעה כל כך?
האם ידעתם ש"תרבות הדיור מעניקה הלוואות נוחות לבתים משותפים? משהו בסביבות עד ה300 אלף ש"ח...

ונסיים בסרטון נוסף...
https://www.youtube.com/watch?v=fpsGVKlNIek
 

darkshadow1

New member
ברור שפינוי-בינוי עדיף על תמ"א 38.

אבל מה שאתה שוכח לציין זה שיחס הדירות החדשות לעומת הדירות הישנות גבוה יותר בפינוי-בינוי מאשר בתמ"א 38. כלומר, הצפיפות הסופית בפרויקטים של פינוי-בינוי אפילו גבוהה יותר מאשר בתמ"א 38! במציאות, זאת לא בעיה בכלל ואפילו דבר חיובי: צפיפות גבוהה יותר מאפשרת למדינה לספק לתושבים תחבורה ציבורית טובה יותר ולקרב את השירותים לתושבים- עובדה שהמרכז הצפוף של תל אביב מבוקש יותר מהצפון המרווח.
תמ"א 38 נוצרה בגלל הקושי לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי: תמ"א 38 אפשר לקדם על בניין יחיד עם 20 דירות בזמן שרוב פרויקטי הפינוי-בינוי דורשים הסכמה של מאות דיירים. בתמ"א 38 הדיירים יכולים להמשיך לגור בדירות שלהם בזמן שבפינוי בינוי צריך לספק להם דיור חלופי. בגלל זה תמ"א 38 אפשר לקדם בתוך שנים בודדות, בזמן שבפרויקט פינוי-בינוי טיפוסי יכולות לחלוף גם 15 שנים מעד תחילת ההריסה.
 

ש מים

New member
מאיפה המסקנה הזו?

"תמ"א 38 נוצרה בגלל הקושי לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי"...
ככל הידוע לי, תמ"א 38 נועדה לתת תמריץ לחיזוק מבנים העומדים בסכנה של רעידת אדמה, ברוח "מדיניות ההפרטה" (וההתנערות) השלטת היום במדינה. שום קשר ל-"פינוי-בינוי" (שמטרותיו שונות לחלוטין).
 

darkshadow1

New member
אם היה קל לעשות פינוי-בינוי,

לא היה שום צורך בתמ"א 38- וזאת עובדה.
 

Ynhockey

New member
הבעיה היא שהאלטרנטיבות לא תמיד פרקטיות

קודם כל, לגבי הדוגמא שהבאת מהסרט, אני מניח שאתה מאמין שבית פרטי לכל אחד זה סוג של אוטופיה ואם היה ניתן, היה כדאי ליישם את זה. אז ניסו את זה בארה"ב, וזה גרם למצב הזוי. הפרוור בארה"ב גורם לפשע מטורף, תשתיות רעועות, איכות חיים נמוכה, והכי מעניין—אם מישהו רוצה לשפץ את התשתיות, הוא צריך להתחייב להגדיל את הפרוורים/
יש על זה מאמר נחמד (לדעתי יש מאמר יותר ארוך באותו סגנון, אבל לא מצאתי כרגע): http://time.com/3031079/suburbs-will-die-sprawl/

רוב המקומות בפתח תקווה נראים בערך כך:
https://www.google.com/maps/@32.092...4!1shNoEKP2tG7My6wK4Vyuduw!2e0!7i13312!8i6656
על איזו גינה ירוקה אתה מדבר? אני חושב שרוב האנשים לא היו רוצים לגור בסלאמס האלה, אבל היום רק בבניינים כאלה אפשר לקנות דירה במחיר מתקבל על הדעת. אז למה לא לתת להם לשפץ את הבניין חינם?

לגבי יתר הטענות: מי שמדבר על חיזוק זה בעיקר הממשלה והתקשורת. ידוע שרוב האנשים רוצים לשבח את הנכס, ואני לא רואה בזה כל פסול. זה מודל מדהים שמאפשר לעשות את זה בחינם על חשבון יזמים פרטיים. זה שהדבר מגדיל את שטח הבניין כך שבניינים יהיו יותר קרובים: קודם כל זה הרבה פעמים זניח, אבל גם כשלא, אני חושב שהטענה לא סבירה. בחו"ל (גם אירופה וגם ארה"ב) בערים גדולות אין בכלל הפרדה בין בנייני דירות, אפשר כמעט להגיד שזו המצאה ישראלית. יש בזה משהו טוב, אבל בסופו של דבר זה מוריד משמעותית את הצפיפות, מה שלא טוב למדינה קטנה כמו ישראל. בחו"ל אין מרווחים בכלל וזה עובד טוב. אני לא רואה למה מה שטוב להם לא טוב לנו.

לגבי מימון עצמי לשיפוץ או פינוי־בינוי: אין ספק שפינוי־בינוי זה עדיף, ולעיתים גם מימון עצמי. אבל לרוב פתרונות אלה לא פרקטיים. למה?
* מימון עצמי: לרוב האנשים אין כסף לזה, לא משנה אם יתנו להם הלוואה או לא. אל תשכך שמלבד עלות הבניה, יש גם עלות תכנון, תהליכים סטטוטוריים, וכו'. כמו כן אתה מבקש מכל הדיירים לשלם סכומי עתק (לפעמים ברמה של משכנתא) על משהו שהם יכולים לקבל בחינם. אף בן אדם עם הכנסה סבירה ממעמד הביניים לא היה מסכים לזה. וגם אם כן, מספיק אחד בכל הבניין שלא מסכים, וכל העסק נגמר. בתמ"א 38 גם הרבה יותר קל לשכנע דיירים (זה חינם!), וגם לא צריך אישור של כולם.
* פינוי־בינוי: בהצלחה. אתה צריך לשכנע דיירים של בניינים רבים (אף יזם לא יעשה פינוי בינוי לבניין בודד) לעבור דירה לכמה שנים בזמן העבודות, כולל קשישים וילדים שאולי יצטרכו לעבור בית ספר וכו'. באופן אישי אין לי בעיה עם פינוי־בינוי שכזה, אבל אני לגמרי מבין אנשים שלא רוצים את זה על הראש. ואז נניח שאתה מתלבט/מתנגד, יכול להגיע רגע שיש מספיק מסכימים, ואתה צריך להתפנות בניגוד לרצונך. בקיצור, זה נהדר על הנייר ופותר את כל הבעיות של תמ"א 38, רק שזה לא בר ביצוע בהרבה מקומות. בזמן שהבעיה עם תמ"א 38 היא התנגדות העיריות בעיקר, בפינוי־בינוי, אלה התושבים שלא רוצים. את העירייה אפשר להחליף, אבל את התושבים לא (וגם לא צריך).

בקיצור, התנגדות עקרונית לתמ"א 38 נראית כמו ניסיון של נימבים (NIMBYs) עמידים שלא רוצים שיהרסו להם את האידיליה בשכונה, לפגוע באלפי אנשים אחרים שיכולים להרוויח המון, על חשבון יזמים פרטיים, וכן בעיר, שצריכה להצטופף. אם אתם לא מעוניינים בתמ"א 38 בבניין שלכם, אז תתנגדו ברמה הזו, אבל אל תהרסו לאחרים.
 
אני מכיר בניינים

שלא הייתה תמימות דעים בנושא של מעלית. זה נפתר בזה שהדיירים שרצו מעלית ספגו את העלות של הדיירים שלא הסכימו ולמעלית יש מפתח. מי ששילם משתמש.

אני מעריך שבשלב מסויים, עוד שניים, שלושה עשורים פינוי בינוי תהיה התוכנית הרווחת. אנשים יבינו את ההבדל בין בניין חדש שתוכנן והוקם מהיסוד לבין דירה "חדשה" בבניין שבוצע בו תמ"א 1\38 שכאמור אף אחד לא יכול להכחיש שמדובר בבניין שמבוסס בחלקו או רובו על אילוצים.
 

amit1270

New member
כיום מעדיפים בינוי-פינוי-בינוי

קודם בונים על מגרש ריק (צריך שיהיה אחד כזה...) ורק אח"כ מפנים ובונים על שאר השטח, או כמה שניתן (וחוזר חלילה).
 

ש מים

New member
מוזר...

"להרוויח המון, על חשבון יזמים פרטיים"...

משפט כזה יכול לאמר אחד מהאנשים הבאים:
  1. יזם/בעל עניין (שמוכר "לוקשים" לדיירים תמימים).
  2. אדם שאין לו שום מושג בהתנהלות כלכלית.
ברוב מוחלט של המקרים, היחיד שמרוויח בעסקת נדל"ן הוא היזם/הקבלן. על אחת כמה כאשר מדובר בתמ"א 38. בעסקה כזו הדיירים מפסידים לרוב: איכות חיים, נוחות חיים ולרוב גם (שווה בדיקה פרטנית, ומותנה בתכנון אלטרנטיבי איכותי ונכון) שמאית-עתידית.
 

Ynhockey

New member
על מה אתה מדבר?

לא רציתי להיכנס לדיון פוליטי, אבל באמת חבר שאתה חוזר על אופן החשיבה הסוציאליסטי שאם מישהו מרוויח, זה חייב להיות על חשבון מישהו אחר. עסקים זה לא לחפש איך "לדפוק" את האחר, אלא איך להגדיל את העוגה ולגרום לכולם להרוויח. כמעט בכל מקרה שרק תדמיין, המצב הזה אפשרי, כל עוד יוצאים מהבועה הסוציאליסטית. ד"א, אני עובד בהיי-טק, ואיני יזם נדל"ן / קשור לחברת נדל"ן כלשהי.
&nbsp
אבל חזרה לתמ"א 38: אני ממש לא מבין איך אנשים לא נותנים לעובדות (ולהיגיון הבריא) לבלבל אותם.
נניח שאתה דייר בבניין שעושים בו תמ"א 38. בא יזם ומוסיף לך עוד חדר בבניין, מעלית, שיפוץ מקיף ומה לא.
נכון, יתכן שלא התעקשת על נושא החניה/גינה/מרפסות/קו בניין ומה לא, ואני מסכים שכל דייר צריך לעשות את זה עד גבול מסוים. אבל נניח את המקרה הגרוע ביותר שבו היזם סוגר את החניה והגינה, בונה מרפסות רק לדירות החדשות, וכו'.
עדיין הדירה שלך תהיה שווה יותר! זה לא משנה כמה "נדפקת", דירה עם שטח גדול יותר, בבניין משופץ ועם מעלית, שווה הרבה יותר מדירה קטנה יותר בבניין מתפורר וללא מעלית. אם גרת בקומה האחרונה (למשל 4), אז עכשיו המחיר של הדירה שלך הוא אותו דבר כמו בקומה 2, למרות שלפניכן הוא היה כ־20% פחות. אם גרת בדירת 2 חדרים אז הקפיצה בערך הדירה תהיה משמעותית ביותר.
אז לא מוצא חן בעיניך שסגרו את הגינה והחניה? תמכור את הדירה ותקנה באותה שכונה בבית ישן ללא שיפוץ עם גינה וחניה. אז תעשה טיול מסביב לעולם עם ה־200 אלף ש"ח שהרווחת. מה רע?
אולי בפינוי-בינוי תרוויח יותר, אבל זה לא רלוונטי לעובדה שתמ"א 38 מעלה ערך של נכסים בצורה ניכרת. זו פשוט עובדה.
 

ש מים

New member
כלכלה וסוציאליזם

מה הקשר לפוליטיקה?
מעבר לכך הטענה ש- "להרוויח המון, על חשבון יזמים פרטיים", אותה טענת בראשית דבריך עומדת בסתירה למה שאתה כותב עכשיו ("עסקים זה לא לחפש איך "לדפוק" את האחר, אלא איך להגדיל את העוגה ולגרום לכולם להרוויח").
כן. היה ברור שאתה יזם, שיש לו עניין בקידום תמ"א 38 (ובעל הבנה מועטה בתכנון עירוני). היה הגון יותר לו היית מצהיר על כך במפורש בראשית דבריך, אבל זה בסדר (יחסית...). הבנתי את זה למקרא הדברים שלך.
חוץ מהטענות התכנוניות שלך, גם הטענות השמאיות הנן בגדר "ססמאות" ואינן מדוייקות (וזה מבלי להיות שמאי). כך: "הדירה שלך תהיה שווה יותר! זה לא משנה כמה "נדפקת", דירה עם שטח גדול יותר, בבניין משופץ ועם מעלית, שווה הרבה יותר מדירה קטנה יותר בבניין מתפורר וללא מעלית" - נכון, בתנאי (ספציפי) שמדובר בדירה מאוד "מתפוררת" ובתנאי וההשבחה תהיה ברמה מאוד גבוהה. זה אינו המצב ברוב/כל המקרים. הרבה פעמים הדירה הקיימת אינה "מתפוררת" וההשבחה הינה - לכל היותר - תוספת מעלית או ממ"ד (בשטח 13 מ"ר ברוטו) + שיפוץ חזיתות מסויים. לטעון שיש כאן "השבחה" זו טענה ממש לא מקצועית, שכן יש לבחון נזק לעומת תועלת (הפחתת שטח גינה, לחצי חניה ותנועה, תוספת יח"ד וכו', לעומת ההשבחות הנ"ל). אי-אפשר להחיל כלל-אצבע! הבדיקה הכלכלית צריכה להיעשות ולהיות פרטנית.
אגב, אני לא טוען שהתמ"א לא מעלה את ערך הנכס (גם כאן - יש לבחון "טווחי-זמן", שכן - לאור מדיניות התכנון הנוכחית, וההולכת ומתחזקת - אני מעריך שלאורך זמן שווים של נכסים באזורים בעלי צפיפות נמוכה יאמיר וילך), אלא שמימוש בניה על-פי התמ"א הנו אסון ופשע תכנוני (שים לב: תכנון, ולא כלכלה/נדל"ן).
לסיום, ולהבהרת נקודה שנראה שאינה ברורה מספיק: "תכנון" אינו מתמצה רק בהיבטים פיזיים וחברתיים, אלא צריך בהחלט לקחת בחשבון ולהתייחס גם להיבטים כלכליים, אבל מימוש על פי שיקולים כלכליים בלבד אינו תכנון.
 

Ynhockey

New member
כך זה כשלא מסכימים

כך זה כשלא מסכימים בבימנו—מי שלא חושב כמוך הוא "בעל הניין" או "אינטרסנט". למעשה אני כותב בפורום הזה (ובפורום תחבורה ציבורית, וגם ב־SSC, הפורום הגדול ביותר לבניה לגובה) משהו כמו 10 שנים ונפגשתי עם רוב האנשים הותיקים באופן אישי, אני חושב שכולם מבינים שאני לא יזם נדל"ן :) תודה, אבל מעדיף את עולם הטגנולוגיה והתוכנה.
אתה יכול לחפש את הכינוי שלי באינטרנט, אני די שקוף לגבי מי אני מאז ומתמיד, אבל לא בדקתי מי זה "ש מים" ואם יש לך קשר לארגונים ירוקים, חוג לתכנון עירוני באקדמיה, או כל תפקיד/ארגון אחר בעל עניין. אבל בוא לא נרד יותר מדי לפסים אישיים...
&nbsp
תאמין למה שאתה רוצה. אם אתה רוצה לדעת מה באמת בעיית התכנון #1 במדינה, זה בדיוק העניין הזה: מדברים ומדברים על תכנון טוב במקום לתכנן ולבנות. בגלל זה לוקח 15 שנה ליישם פרוייקט בניה בינוני, ובסוף יוצא שהתכנון לא משהו (כי עבר יותר מדי זמן) והביצוע לא משהו (כי זה הפך לפחות כלכלי). המצב שבו כל אחד יכול לתקוע פרוייקט ענק כי הוא מטיל יותר מדי צל, או שיש קרינה מדומה מפסי רכבת, או כל דבר אחר, פוגעת במדינה קשות. אני חושב שבפורום הזה רוב האנשים מבינים את זה.
&nbsp
אני מבין שתכנון עירוני זה מדע, ויש מוסכמות והנחות מסוימות, אבל יש לי את הזכות להסתכל על העולם הזה מבחוץ ומה שאני רואה זה בלבול מוחלט לגבי מה עובד ומה לא (לא סתם אי־הסכמות בן מתכננים, אלא מסקנות הפוכות לחלוטין), לצד אמון הדוק של כל מתכנן בגישה התכנונית שלו. בסוף יוצא שבכל עשור התכנון ה"מקובל" משתנה באופן דרסטי, פעם אתה מקבל פרוור בסגנון ארה"ב כמו במערב ראשל"צ, פעם grid layout, פעם צריך שהחזית המסחרית תהיה לתוך כיכר פנימית, פעם לתוך רחוב חיצוני, וכו'. בקיצור, בלגן.
&nbsp
יש מסקנה מתבקשת: זה לא מדע מדויק כי הסיבוכיות של חישוב כל המשתנים גדולה מדי, אבל כן אפשר להסכים על כיוון ברור ע"פ הנתונים שיש. למשל, שצריך ערים צפופות, עם walkability גבוה, שמיועדות להולכי רגל/תח"צ במקום כלי רכב (כאן אני מודה, הם בד"כ סותרים ואחד בא על חשבון השני). תמ"א 38 טוב (בין היתר) כי הוא מחייב המשך תכנון לטובת הולכי הרגל, זה אולי היתרון הברור היחיד שלו על פני פינוי בינוי. חוץ מזה כמובן מדובר בציפוף הדרגתי של העיר, שזה כיוון חיובי. איך נתנייד? במרכז אמסטרדם בנו מערכת ענפה של טראמים. יש גם פתרונות אחרים. גם למבני ציבור יש פתרון. צריך להפסיק לפחד ולפעול, אחרת נחייה בבניינים מתפוררים עד סוף חיינו וללא יכולת לקנות דירה בעיר בגלל היצע וביקוש. שוב, אין לי עניין מיוחד בתמ"א 38, פינוי-בינוי או כל מודל אחר של ציפוף גם מצויינים. ה"אינטרס" שלי בסופו של דבר הוא לקבל עיר גדולה עם צפיפות ושירותים של עיר גדולה, עם מערכת תחבורה של עיר גדולה, וכו'. תמ"א 38 היא רק אחד מהכלים שיכול לזרז את המעבר לעיר כזו.
 

ש מים

New member
סליחה

ככה זה כשמנסים לענות תחת אש.
לא שמתי לב ל-"י", וראיתי: "אני יזם נדלן", במקום "איני".
בנוסף בלבלתי בינך לבין הכותב הראשון.
אבל בכל הנוגע לניתוח דבריך - אני עומד לחלוטין מאחורי דברי הקודמים.
אי-ההסכמה ביננו נובעת כנראה מאי-הכרתך את משמעות תמ"א 38. וכך אתה כותב: "תמ"א 38 טוב (בין היתר) כי הוא מחייב המשך תכנון לטובת הולכי הרגל". וואלה??? מאיפה הבאת את זה? אם זה היה המצב לא הייתי מלין (כמעט, כי חוץ מדאגה להולכי הרגל, קיימים שיקולים נוספים בתכנון. שיקולים אותם הבאתי כבר בפוסטים קודמים).
אני מצרף כאן את נוסח התמ"א - לעיונך ולעיון כל חברי הפורום.
הערה: חסכתי לך, ואביא מראה מקום - הסעיף היחיד בהוראות התמ"א מזכיר השלכות שמחוץ לתחומי המגרש (ובין היתר מזכיר את הולכי הרגל) הנו ס' 26. אודה לך אם תקרא אותו היטב ותאיר את עיני איפה הוא מדבר על "המשך תכנון לטובת הולכי הרגל" (אבל אחסוך לך: הן מבחינה משפטית והן תכנונית - היזם/המגיש בקשה לפי התמ"א אינו יכול להגיש שינויים תכנוניים ומבניים שמחוץ לתחום גבולות המגרש המכיל את המבנה הזכאי להכלל בתמ"א, ולכן - מה שדורש ס' 26 הנו "הצגת מצב קיים" ואיך משתלבת הבניה המבוקשת עם מצב זה, וזאת עמ"נ להקל על מהנדס הוועדה המקומית לקבל החלטה נכונה).

אגב, אתה כותב ש-"מה שאתה רואה זה בלבול מוחלט בתחום התכנון ("מה שאני רואה זה בלבול מוחלט לגבי מה עובד ומה לא". בנוסף שאתה כותב ש-"תכנון עירוני זה מדע". זו טעות (אם כי הגעת למסקנה הנכונה בהמשך הדברים): תכנון עירוני אינו מדע מדוייק. הוא הסתברות וסטטיסטיקה, ולכן הוא בתחום מדעי החברה ולא המדעים המדוייקים (אם כי הוא כולל, כמובן נושאים מתחום המדעים המדוייקים). לפיכך, אנשי המקצוע בתחום מדברים כבר שנים על "תכנון מאפשר/גמיש" ולא "תכנון מחייב". אבל זו נושא כבד מאוד שלדעתי לא נוכל לדון בו לעומק כאן בפורום (אלא אם יהיה חבר'ה נוספים שיעזרו לי להרים את הנושא).
 

Ynhockey

New member
לגבי תכנון להולכי רגל

ראשית: כנראה הקובץ המצורף/קישור לא עבר בתפוז?
&nbsp
אבל לענייננו: כאשר אתה מצופף בעזרת פינוי בינוי, אפשר ליצור כבישים רחבים יותר וחניוני ענק מתחת לקרקע. זה לא תמיד מכריח הדרת הולכי רגל, אבל זה כן תמריץ משמעותי לשימוש ברכב פרטי. עם תמ"א 38, הרחוב נשאר ברוחב זהה וקשה מאוד לבנות חניונים חדשים (למעט במקומות מאוד יקרים כמו מרכז ת"א). אז מה שקורה בפועל זה פחות חניה מבחינה אבסולוטית, ועוד פחות מבחינה יחסית (כי כמות האנשים גדלה). כמו כן יותר עומס בדרכים מבחינה יחסית. זה תמריץ משמעותי לזנוח את הרכב הפרטי (במיוחד למרחקים קצרים, שבהם ההתלבטות היא בין מכונית לרגלי/אופניים, לא תח"צ), וכשיש יותר תנועת הולכי רגל, יש צורך לתכנון להולכי רגל. כאן אני מניח הנחה נאיבית שהעיריה פועלת לטובת התושבים, אבל גם אם לא, היא לא תוכל להתעלם בטווח הארוך מהשלכות של תנועה רגלית גוברת. למשל, בחודשים האחרונים העיריה שיפצה את הרחוב שבו אני גר עם פרוייקטים ללא חניון תת"ק, וניכרת ההתחשבות בהולכי רגל לפני רכב פרטי כי אין ברירה.
&nbsp
לגבי עניין התכנון כמדע: דווקא רציתי להגיד מילה טובה על מקצוע התכנון העירוני :) כי אם זה היה מבוסס רק על מידע סובייקטיבי, היינו בצרות צרורות. אבל התכוונתי שזה מדע (לא מדע מדויק) במובן של תהליך מדעי: יוצרים היפותזה, מנסים, אוספים נתונים ומסיקים מסקנות. הבעיה היא שאם רוצים לבדוק לעומק, יש יותר מדי נתונים כדי לעשות מודל מדויק, בדומה לקלימטולוגיה. אבל כאמור, יש מספיק נתונים ע"פ מודלים שעשו (במחשב, כמובן) כדי להבין את הכיוון הנכון, ותמ"א 38 הולכת בכיוון הזה. נכון שיכולות לצוץ בעיות רבות, אבל אלה בעיות קטנות ביחס להמשך המצב כפי שהוא, או שאלה בעיות שכבר קיימות. למשל, לגבי בתי ספר: בפתח תקווה אין מספיק בתי ספר (חט"ב/תיכון) במרכז העיר, ורוב ילדי המרכז נוסעים לשכונות מרוחקות (בתח"צ/הסעות) מדי יום. זו בעיה, אבל תמ"א 38 לא תשנה את המצב, זה ימשיך להיות כך—ובינתיים זה לא הביא לקריסה באיכות החיים של תושבי מרכז העיר. לעומת זאת, דווקא בשכונות המרוחקות האלה, איכות החיים נמוכה יותר בגלל צפיפות נמוכה וחוסר תח"צ טוב, למרות שיש להם המון מבני ציבור קרובים לבית. כמובן האידאל הוא לשלב את השניים, אבל אם צריך לבחור, אז עיר צפופה והיתרונות שהיא מביאה עדיפה על המון דברים שהיינו רוצים שיהיו בעיר שמתכננים מאפס.
 

אבישי ק

New member
אתה עובד בהיי טק ורואים את זה

היה לי הרבה ויכוחים בנושא במיוחד עם עובדי היי טק בגלל הגישה
יש לך גישה מאד אנליטית וישרה
בניין חדש + דירות גדולות יותר = שווי גבוה יותר
פחות מקומות חנייה = טיפול יותר יסודי בצרכים של הולכי הרגל
אנשים לא עובדים בשיטה הזאת
לפעמים
בניין חדש + הגדלת דירות = שווי גבוה יותר שעם השנים יורד אפילו יותר נמוך מהשווי הקודם.
כשצריכים לתכנן בשביל אנשים צריך לנטוש את הדרך הישרה והאנליטית ולהסתמך יותר על ניסיון ומחקרים.
נניח שכונה בחיפה שיש לה כבישים רחבים ומרווחים בן הבתים, ציפוף הבניינים יכול להביא לשיפור ברצף העירוני ושיפור בשירותים בשכונה אבל יכול להיות שהערך ירד מכיוון שהשכונה כבר לא טובלת בירוק ועם נוף לים מכל כיוון אלא רצף בנוי וצפוף עם בעיות בבוקר לצאת מהשכונה ותחבורה ציבורית לא מספקת.
בת"א לדוגמא תמ"א 38 יכול להיות בעייה רצינית במיוחד אם לא מטפלים בנושא החנייה ובכל הרחוב אין חנייה בכל שעות היום. התוצאה היא שרוב מי שירצה לקנות או לשכור יהיה חייב להיות מישהו שלא צריך להשתמש בגינות ואין לו רכב ולא אכפת לו מהצפיפות, מה שיכול להוביל אנשים מהמעמד הבינוני לנטוש את השכונה, והרכב האוכלוסיה של השכונה לבסוף משתנה (לרוב לשלילה) מה שמוביל לירידת ערך הדירות.
 
למעלה