הבעיה היא שהאלטרנטיבות לא תמיד פרקטיות
קודם כל, לגבי הדוגמא שהבאת מהסרט, אני מניח שאתה מאמין שבית פרטי לכל אחד זה סוג של אוטופיה ואם היה ניתן, היה כדאי ליישם את זה. אז ניסו את זה בארה"ב, וזה גרם למצב הזוי. הפרוור בארה"ב גורם לפשע מטורף, תשתיות רעועות, איכות חיים נמוכה, והכי מעניין—אם מישהו רוצה לשפץ את התשתיות, הוא צריך להתחייב להגדיל את הפרוורים/
יש על זה מאמר נחמד (לדעתי יש מאמר יותר ארוך באותו סגנון, אבל לא מצאתי כרגע):
http://time.com/3031079/suburbs-will-die-sprawl/
רוב המקומות בפתח תקווה נראים בערך כך:
https://www.google.com/maps/@32.092...4!1shNoEKP2tG7My6wK4Vyuduw!2e0!7i13312!8i6656
על איזו גינה ירוקה אתה מדבר? אני חושב שרוב האנשים לא היו רוצים לגור בסלאמס האלה, אבל היום רק בבניינים כאלה אפשר לקנות דירה במחיר מתקבל על הדעת. אז למה לא לתת להם לשפץ את הבניין חינם?
לגבי יתר הטענות: מי שמדבר על חיזוק זה בעיקר הממשלה והתקשורת. ידוע שרוב האנשים רוצים לשבח את הנכס, ואני לא רואה בזה כל פסול. זה מודל מדהים שמאפשר לעשות את זה בחינם על חשבון יזמים פרטיים. זה שהדבר מגדיל את שטח הבניין כך שבניינים יהיו יותר קרובים: קודם כל זה הרבה פעמים זניח, אבל גם כשלא, אני חושב שהטענה לא סבירה. בחו"ל (גם אירופה וגם ארה"ב) בערים גדולות אין בכלל הפרדה בין בנייני דירות, אפשר כמעט להגיד שזו המצאה ישראלית. יש בזה משהו טוב, אבל בסופו של דבר זה מוריד משמעותית את הצפיפות, מה שלא טוב למדינה קטנה כמו ישראל. בחו"ל אין מרווחים בכלל וזה עובד טוב. אני לא רואה למה מה שטוב להם לא טוב לנו.
לגבי מימון עצמי לשיפוץ או פינוי־בינוי: אין ספק שפינוי־בינוי זה עדיף, ולעיתים גם מימון עצמי. אבל לרוב פתרונות אלה לא פרקטיים. למה?
* מימון עצמי: לרוב האנשים אין כסף לזה, לא משנה אם יתנו להם הלוואה או לא. אל תשכך שמלבד עלות הבניה, יש גם עלות תכנון, תהליכים סטטוטוריים, וכו'. כמו כן אתה מבקש מכל הדיירים לשלם סכומי עתק (לפעמים ברמה של משכנתא) על משהו שהם יכולים לקבל בחינם. אף בן אדם עם הכנסה סבירה ממעמד הביניים לא היה מסכים לזה. וגם אם כן, מספיק אחד בכל הבניין שלא מסכים, וכל העסק נגמר. בתמ"א 38 גם הרבה יותר קל לשכנע דיירים (זה חינם!), וגם לא צריך אישור של כולם.
* פינוי־בינוי: בהצלחה. אתה צריך לשכנע דיירים של בניינים רבים (אף יזם לא יעשה פינוי בינוי לבניין בודד) לעבור דירה לכמה שנים בזמן העבודות, כולל קשישים וילדים שאולי יצטרכו לעבור בית ספר וכו'. באופן אישי אין לי בעיה עם פינוי־בינוי שכזה, אבל אני לגמרי מבין אנשים שלא רוצים את זה על הראש. ואז נניח שאתה מתלבט/מתנגד, יכול להגיע רגע שיש מספיק מסכימים, ואתה צריך להתפנות בניגוד לרצונך. בקיצור, זה נהדר על הנייר ופותר את כל הבעיות של תמ"א 38, רק שזה לא בר ביצוע בהרבה מקומות. בזמן שהבעיה עם תמ"א 38 היא התנגדות העיריות בעיקר, בפינוי־בינוי, אלה התושבים שלא רוצים. את העירייה אפשר להחליף, אבל את התושבים לא (וגם לא צריך).
בקיצור, התנגדות עקרונית לתמ"א 38 נראית כמו ניסיון של נימבים (NIMBYs) עמידים שלא רוצים שיהרסו להם את האידיליה בשכונה, לפגוע באלפי אנשים אחרים שיכולים להרוויח המון, על חשבון יזמים פרטיים, וכן בעיר, שצריכה להצטופף. אם אתם לא מעוניינים בתמ"א 38 בבניין שלכם, אז תתנגדו ברמה הזו, אבל אל תהרסו לאחרים.
תודה, אבל מעדיף את עולם הטגנולוגיה והתוכנה.