תמ"א 38 - השפעת התכנית על מרקם עירוני קיים

[ש מים]

כן ולא

1. אכן "המדינה הולכת ונהיית צפופה".
2. וכאן מקבל התכנון (בניגוד לתמ"א 38, שהינה "תהליך עוקף תכנון") משנה חשיבות.

 

[ש מים]

 

[ש מים]

תודה אבישי.

 

[אבישי ק]

בבקשה, אני משתדל

 

[ניצן חזר הבייתה]

נימבי קלאסי, שתהרס כל הסביבה העיקר לא הבית שאתה גר בו

 

[ש מים]

אתה בטוח ששירשרת למקום הנכון?

 

[ש מים]

הניתוח שלך מוטעה

התעלמת לחלוטין מההשפעות וההשלכות הרחבות-הסביבתיות של הגדלת צפיפויות. למשל:

1. עומסי תנועה ותחבורה.
2. בעיות חניה.
3. הקטנת השטחים הירוקים (בתוך החצרות).
4. עליית כמות אוכלוסיה ללא כל התייחסות לצורכי הציבור (שב"צים, שצ"פים).

כל הללו מביאים להשלכות שליליות על איכות החיים העירונית, דבר שבא לידי ביטוי - בסופו של דבר - לתוצאות הפוכות לחלוטין מאלו שציינת (פגיעה באיכות החיים יוצרת עיר יותר אלימה ופחות בריאה - פיזית ונפשית).
ציפוף הוא טוב רק כאשר הוא נעשה בצורה נכונה ובמקומות המתאימים לכך. על הציפוף להיעשות משיקולי תכנון ולא משיקולי נדל"ן/רווח כלכלי אישי. לא "לירות את החץ ואז לסמן את המטרה", אלא קודם לתכנן נכון ואז יגיע השיפור המבוקש.

 

[Ynhockey]

התייחסתי לנקודות האלה

1) כמו שכתבתי, אחת הבעיות בצפיפות נמוכה היא שלא כדאי לבנות אמצעי תחבורה רבת קיבולת, או לפעמים אמצעי תחבורה ציבורית ראויים בכלל. גם כשזה כדאי, זה לא תמיד כדאי באופן מובהק. בשכונה הפתח־תקוואית שהוצגה כאן, אפילו בתוכניות הרשמיות השאפתניות בויתר, לא תעבור רכבת קלה/תחתית. יש מקומות פחות צפופים שבהם לא מדברים אפילו על אוטובוס בתדירות גבוהה למרכז המטרופולין. כאשר תהיה צפיפות אז לא תהיה ברירה אלא לפתח את הנושאים האלה. גם אני הייתי מעדיף שקודם יפתחו את התחבורה, ורק אז יצופפו, אבל לצערי זה לא בהכרח מציאותי (אפילו במדינות אחרות, שלא לדבר על ישראל).
&nbsp
מה שמפריע לי זה שכל המתנגדים מדברים על רכב, חניה, פקקים, וכו' וזה מה שחוזר ומופיע בדרישות שלהם לעיריות ונגד תמ"א 38 בכלל. אף פעם לא שמעתי אותם דורשים שיפור בתח"צ תמורת הסכמה לתוכנית כזו או אחרת. אם הם היו דורשים BRT או רק"ל תמורת הסכם לתמ"א 38 בשכונה, הייתי לגמרי תומך, אבל זה לא הוזכר בכלל.
&nbsp
בכל מקרה, עם שיפורים נדרשים בתחבורה ציבורים ניתן להביא לפתרון בעיית העומסים שאולי יווצרו בכבישים.
&nbsp
וזה גם נוגע ל־2): צריך להפסיק לחשוב רק איך מעודדים שימוש ברכב פרטי. מרבית תושבי ישראל (לצערי) התרגלו שחניה זו זכות אדם בסיסית שניתנה משמיים, במקום מה שזה באמת כאשר היא מעל הקרקע: בזבוז אדיר של שטחי ציבור ושטחים פרטיים שיכולים לשמש לגינות וכו' כמו שהמתנגדים לתמ"א רוצים. אם יש לבעל דירה חניה כחלק מהדירה, אז צריך לחשוב על פתרון (ובדרך כלל מדובר בבתים מרווחים עם מספיק מקום), אבל ברוב המקרים החניה זה משהו שפשוט קיים בבניין (למשל, 4 מקומות לכל הדיירים לבניין של 16 דירות). אולי אתה חושב שהמקומות האלה (שמפריעים בדרך כלל לנגישות של הולכי רגל לבניין) הן עדיפות על פני כניסה יפה לבניין, ואני חושב שלא. כמובן כל מקרה לגופו, אבל אני מתייחס בעיקר לשכונות מגורים סטנדרטיות בערים כמו פתח־תקווה, עליהן השרשור.
&nbsp
3) התייחסתי גם לזה. הלוואי שלכל בית משותף הייתה גינה יפה ומטופחת שהיה מה לקחת. בדרך כלל או שיש גינה מוזנחת ומכוערת (כמו בקישור שצירפתי), שאולי משמשת לצרכי כלבים, או שבכלל לקחו את הגינה והפכו אותה למגרש חניה. בקיצור ברוב המקרים, אין מה לדבר על גינה. כאשר יש, והדיירים מעוניינים לשמר את זה, הדבר בדרך כלל אפשרי מבחינה טכנית/הנדסית. הדיירים צריכים לדרוש את זה מהיזם. בבניין היחיד בסביבה שאני גר (מרכז העיר פ"ת) שראיתי שעבר תמ"א 38, הייתה גינה מאוד קטנה והיא נשארה.
&nbsp
4) אנחנו מדברים כאן על עליה מאוד מאוד הדרגתית, שתאפשר לכל עירייה שבאמת מעוניינת בכך, להרחיב שטחים פתוחים, לשפץ שטחים פתוחים מוזנחים (בפ"ת יש המון כאלה), לדאוג לשיפור תשתיות וכו'. זאת לעומת פתרונות כמו פינוי־בינוי שמביאים לקפיצה חדה מאוד ומהר מאוד בצפיפות האוכלוסין.
&nbsp
ולגבי צפיפות באופן כללי: הייתי שמח לכמה דוגמאות מהמערב על איך מעבר מצפיפות נמוכה לצפיפות עירונית סבירה גורמת לבעיות. אישית איני מכיר מקרים כאלה. זה יכול להיות לא טוב נקודתית, אבל בראיה כוללת (מאקרו) ובטווח הארוך, צפיפות נוספת (עד לרף מסוים) מביאה בעיקר יתרונות, גם ללא תכנון מוקדם. כמובן רצוי שיהיה תכנון, וכאמור, תמ"א 38 מיוחד בזה שהוא תהליך ארוך והדרגתי, שניתן במהלכו לבצע את התכנון הכולל המתאים וליישם אותו.
&nbsp
אני מציע לחפש וידאו מעניין ביוטיוב שמסכם את מה שהמדע יודע על תכנון ערים (לצערי לא מצאתי בחיפוש מהיר). הם מסבירים באופן כללי למה צפיפות זה טוב. אנסה למצוא ולצרף לשרשור.

 

[ש מים]

הפוך גוטה, הפוך!

1. נכון. אבל אם אתה מעלה צפיפות אתה חייב להסדיר פתרונות תחבורתיים ותנועתיים(כלומר: תח"צ וגם תשובות לרכבים פרטיים. כולל חניות!). אי-הסדרת הנושא טרם פיתוח תבטיח לך גיהנום עלי אדמות. אתה תהיה מוכן לגור בשכונה/עיר ללא תחבורה בכלל (חוץ מאופניים והליכה רגלית)? אני כן, אבל כמה משוגעים כמוני יש?
2. אתה טועה לחלוטין! כל תכנית גדולה נדרשת לפתרונות תחבורתיים. בדיוק מה שאינו נכלל ואינו נדרש בתמ"א 38 (מה שכתבתי לעיל, אגב...).
3. נכון. צריך להפסיק לחשוב על עידוד השימוש ברכב פרטי. מחשבות ודיבורים על הנושא יש בלי סוף (בין היתר: הורדת תקני חניה). בפועל, במקומות בהם הדבר נעשה, הוא לא נעשה בצורה מושלמת, וכך למשל לא הוסדרה תח"צ שתפצה על הקטנת מקומות חניה (ע"ע קרית הממשלה בחיפה). ובכל מקרה, אתה שוב חוזר ומצדיק את הדרישה שלי ושל מתנגדי תמ"א 38: תכנון ולא "חוק עוקף תכנון"...
4. ההתייחסות שלך, כדוגמא, למגרש הפרטי שלך אינה רלוונטית כלל, ואולי להיפך: אתה מביא מקרה פרטי ומשליך ממנו על הכלל. גם זו הצדקה לתכנון, במסגרתו ייבדקו כלל ההשלכות, שרלוונטיות וספציפיות לכל אתר/רחוב/כונה, ואין להחיל חוק/כלל אחד על כל המדינה. זו בדיוק טענת המתנגדים ("תכנון, תכנון, תכנון!!).
5. לא אוכל להביא לך עכשיו את כל ההגות התכנונית על רגל אחת. מציע לך לחפור ולמצוא על ההשפעות בין צפיפות, איכות חיים, בריאות (פיזית ונפשית) ופשע. לגבי הקשר בין תכנון לפשיעה הבאתי כאן בעבר אין-סוף מאמרים ומקורות.

 

[ש מים]

בדיוק מה שרצית: "שכונה בת-קיימא"

זה מה שאתה רוצה, לא?
ואיך מגיעים לאוטופיה כזו? רק על-ידי תכנון כולל ומושכל. בטח שלא על-ידי החלטות מינהליות נטולות ראיה ורגישות לשטח ולמרחב (כלומר: היתר בניה נקודתיים, כפי שעושה תמ"א 38).

 

[ש מים]

"שכונה מקיימת".

וזה נושא הכנס שיתקיים בשבוע הבא (7.7)...

 

[Rubim88]

על סמך מה אתה טוען

את הטענה הבאה - "הצפיפות בערים בישראל (עם יוצאי דופן בודדים, למשל בני ברק) היא נמוכה ביחס לעולם"? ועל איזה עולם אתה מדבר? אתה משווה לטוקיו ופריס? פרברים בערים אמריקאיות? ערים בינוניות וקטנות באירופה? ערי פחונים?

 

[Ynhockey]

אפשר להשוות לכל עיר במערב אבל אני מתכוון לערים דומות

בעיקר אני משווה לערים באותו סדר גודל, כמו ברלין או ברצלונה. מיותר לציין שערים כמו ניו יורק, טוקיו ולונדון יותר צפופות משמעותית, אבל אנחנו עדיין לא שם. חשוב לציין עם זאת שגידול האוכלוסיה בישראל מהיר משמעותית מהמערב, ועד שישלימו תכנית תמ"א 38 גורפת כלשהי (כמו מה שהציג פותח השרשור עבור שכונה ממוצעת), כנראה שיהיו מעל 5 מיליון תושבים במטרופולין תל אביב. השאלה היא אם הם יחיו בפרוורים כמו יבנה וכפר יונה, או בטבעות הפנימיות יותר (אתה יכול לנחש מה אני מעדיף אם כבר מדבים על שטחים פתוחים...)
&nbsp
אז לגבי הערים הדומות: במטרופולין תל־אביב חיים כ־3.5 מיליון תושבים על שטח של כ־1500 קמ"ר. זו צפיפות נמוכה יותר מכל הערים הנ"ל. בברלין למשל גרה אותה כמות תושבים על שטח של כ־900 קמ"ר. במרכז העיר גרים שם כ־350,000 איש על שטל 40 קמ"ר, שזה צפוף יותר מתל־אביב. זה לא כולל את כמות התיירים שמכפילים את אוכלוסיית ברלין ברוב העונות, לעומת כמות תיירים זעומה בתל־אביב. אבל כשמסתכלים על זה חשוב לציין שברלין היא עיר מאוד לא צפופה! כשיוצאים מה־4–5 הרחובות התיירותיים שם, אפשר לחשוב לפעמים שהגענו לשכונות של פתח־תקווה (רק יותר יפה). כמעט כל עיר אחרת באירופה יותר צפופה, למשל ברצלונה או אמסטרדם צפופות יותר משמעותית. לא הבאתי אותן כדוגמא ראשית כי יש להן מאפיינים שונים מת"א, לעומת ברלין שמאוד דומה סטטיסטית. אבל תלך לכל עיר משגשגת במערב ותראה שהיא צפופה יותר מתל־אביב.
&nbsp
בכל מקרה, אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל גם על ערים דומות מצליחות במערב, אבל גם על ערים גדולות יותר: בקצב הגידול הנוכחי (בערך), יהיו 5.2 מיליון תושבים במטרופולין ת"א בעוד 20 שנה (שנת היעד לסיום בניית כל קווי הרק"ל), ו־9.4 מיליון תושבים בעוד 50 שנה, כלומר אוכלוסיית לונדון כיום. תכנון עירוני בהחלט צריך להיעשות בטווחים כאלה, ולא רק עד הקדנציה הבאה של ראש העיר. צריך לפתח תחבורה רבת קיבולת ראויה למטרופולין שכזה, וצריך להקצות עוד קרקע למגורים איפה שאפשר, אבל בעיקר צריך להיערך לצפיפות גבוהה משמעותית ממה שאנחנו רגילים היום.

 

[אבישי ק]

כל כך נכון

צריך כבר היום לדאוג לתחבורה ציבורית יעילה ולא לחכות שמטרופולין ת"א יגיע ל5 מליון
ובאותה הנשימה לשפר את התח"ץ בחיפה ובבאר שבע
מטרופולין חיפה יגיע לפי החישוב שלך למליון וחצי תושבים ובאר שבע תתקרב למיליון
כדי להיות מוכנים לכמות הזאת ולא להזניח כמו שעשו עד לפני כמה שנים ולהתפלא למה יש כל כך הרבה בעיות.
בחיפה עובדים היום על ציפוף של שכונות
אבל חוץ מהמטרונית ושיפוץ הכרמלית לא נעשה כלום לשיפור התח"צ בתוך העיר
לאוטובוסים יש גבול של כמה הם יכולים להכיל וכמה אפשר להוציא לכבישים
ולהתבסס על רכבים פרטיים בלבד יהיה טעות גדולה מאד
אולי באמת עוד מסלול מטרונית על ההר או רכבת קלה(למרות שעל ההר זה קצת בעייתי)

 

[Rubim88]

אם אתה משווה בין ערים דומות

אז איך בדיוק אתה משווה בין ה*עיר* ברלין ל*מטרופולין* תל אביב, אתה לוקח עיר של 3.3 מיליון שגרים ברצף עירוני בנוי ומשווה אותה לשטח בגודל 1500 קמ"ר(שזה בעצם פי אחד וחצי מהשטח בין משולש נתניה-מודיעין-אשדוד) עם שטחים חקלאיים וכפריים? אם רוצים להשוות צפיפות באופן נכון, צריך:
א.לבדוק את השטחים האורבנים.
ב.להתייחס לגוש המרכזי של המטרופולין שיש בו רצף בנוי, כלומר תל אביב עם הטבעת הפנימית והתיכונה. מדובר בשטח של 430 קמ"ר~(וזה בלי להוריד את השטחים הלא מיושבים הרבים שכלואים בו) עם 2.4 מיליון תושבים.
בברלין רק ב2 הרובעים המרכזיים יש צפיפות אוכלוסיה שדומה לזו שלטבעת הפנימית בגוש דן, שאר הרובעים בעיר הרבה פחות צפופים מגוש דן(אפילו מהחלקים הפחות צפופים בצפון - רעננה וכו')
ברצלונה כמו פריס לא מייצגת שום דבר, היא צפופה מאוד(ממוצע16 אלף תושבים לקמ"ר) - הרבה יותר מהצפיפות הממוצעת של ערים בסדר גודל דומה באירופה - שנעה בין 2500 ל 4000. בסה"כ הצפיפות הממוצעת של הגוש המרכזי במטרופולין תל אביב היא גדולה יותר מבערים אירופאיות בסדר גודל דומה(בוקרשט, וינה, המבורג, וורשה, מינכן, בלגרד) ודומה לזו של מילאן. הדירוג הוא פריס, ברצלונה מילאן וגוש דן במקום השלישי ורק אז כל היתר.
לגבי אמסטרדם - שוב מרכז העיר צפיפות דומה לשל תל אביב עצמה ונמוכה מערים אחרות בגוש דן כל שאר הרובעים בעיר הרבה פחות צפופים - בסה"כ צפיפות ממוצעת של 5000 תושבים לקמ"ר.

 

[אבישי ק]

זו ביצה ותרנגולת, אם התחבורה תשתפר הצפיפות תרד

נכון שהיום עושים הרבה טעויות במיוחד תמ"א 38 באזורים צפופים.
יש שכונות בחיפה לדוגמא רמות רמז שהתמ"א 38 יכולה לעזור, אז לא הכל גרוע.
אבל נכון להתחיל היום לשדרג את התשתיות ולשאוף להגיע לפחות לחצי מהתחבורה שקיימת בברלין.
ואז אולי אפשר יהיה לצופף פחות את ת"א רבתי.

 

[ש מים]

מסכים לגמרי בהתנגדות לתמ"א 38

חוק שנועד להציל חיים הפך להורס איכות חיים.
בדיוק מה שקורה כאן עם כל חקיקה שנועדה לעקוף הליכי תכנון תקינים (ראה: "החוק לעידוד התחרות במשק הדלק, 1998").

 

[Il deserto rosso]

כתבה ישנה

אבל רלוונטית עם ציטוטים מאנשי מפתח..
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000537703&fid=2738