התייחסתי לנקודות האלה
1) כמו שכתבתי, אחת הבעיות בצפיפות נמוכה היא שלא כדאי לבנות אמצעי תחבורה רבת קיבולת, או לפעמים אמצעי תחבורה ציבורית ראויים בכלל. גם כשזה כדאי, זה לא תמיד כדאי באופן מובהק. בשכונה הפתח־תקוואית שהוצגה כאן, אפילו בתוכניות הרשמיות השאפתניות בויתר, לא תעבור רכבת קלה/תחתית. יש מקומות פחות צפופים שבהם לא מדברים אפילו על אוטובוס בתדירות גבוהה למרכז המטרופולין. כאשר תהיה צפיפות אז לא תהיה ברירה אלא לפתח את הנושאים האלה. גם אני הייתי מעדיף שקודם יפתחו את התחבורה, ורק אז יצופפו, אבל לצערי זה לא בהכרח מציאותי (אפילו במדינות אחרות, שלא לדבר על ישראל).
 
מה שמפריע לי זה שכל המתנגדים מדברים על רכב, חניה, פקקים, וכו' וזה מה שחוזר ומופיע בדרישות שלהם לעיריות ונגד תמ"א 38 בכלל. אף פעם לא שמעתי אותם דורשים שיפור בתח"צ תמורת הסכמה לתוכנית כזו או אחרת. אם הם היו דורשים BRT או רק"ל תמורת הסכם לתמ"א 38 בשכונה, הייתי לגמרי תומך, אבל זה לא הוזכר בכלל.
 
בכל מקרה, עם שיפורים נדרשים בתחבורה ציבורים ניתן להביא לפתרון בעיית העומסים שאולי יווצרו בכבישים.
 
וזה גם נוגע ל־2): צריך להפסיק לחשוב רק איך מעודדים שימוש ברכב פרטי. מרבית תושבי ישראל (לצערי) התרגלו שחניה זו זכות אדם בסיסית שניתנה משמיים, במקום מה שזה באמת כאשר היא מעל הקרקע: בזבוז אדיר של שטחי ציבור ושטחים פרטיים שיכולים לשמש לגינות וכו' כמו שהמתנגדים לתמ"א רוצים. אם יש לבעל דירה חניה כחלק מהדירה, אז צריך לחשוב על פתרון (ובדרך כלל מדובר בבתים מרווחים עם מספיק מקום), אבל ברוב המקרים החניה זה משהו שפשוט קיים בבניין (למשל, 4 מקומות לכל הדיירים לבניין של 16 דירות). אולי אתה חושב שהמקומות האלה (שמפריעים בדרך כלל לנגישות של הולכי רגל לבניין) הן עדיפות על פני כניסה יפה לבניין, ואני חושב שלא. כמובן כל מקרה לגופו, אבל אני מתייחס בעיקר לשכונות מגורים סטנדרטיות בערים כמו פתח־תקווה, עליהן השרשור.
 
3) התייחסתי גם לזה. הלוואי שלכל בית משותף הייתה גינה יפה ומטופחת שהיה מה לקחת. בדרך כלל או שיש גינה מוזנחת ומכוערת (כמו בקישור שצירפתי), שאולי משמשת לצרכי כלבים, או שבכלל לקחו את הגינה והפכו אותה למגרש חניה. בקיצור ברוב המקרים, אין מה לדבר על גינה. כאשר יש, והדיירים מעוניינים לשמר את זה, הדבר בדרך כלל אפשרי מבחינה טכנית/הנדסית. הדיירים צריכים לדרוש את זה מהיזם. בבניין היחיד בסביבה שאני גר (מרכז העיר פ"ת) שראיתי שעבר תמ"א 38, הייתה גינה מאוד קטנה והיא נשארה.
 
4) אנחנו מדברים כאן על עליה מאוד מאוד הדרגתית, שתאפשר לכל עירייה שבאמת מעוניינת בכך, להרחיב שטחים פתוחים, לשפץ שטחים פתוחים מוזנחים (בפ"ת יש המון כאלה), לדאוג לשיפור תשתיות וכו'. זאת לעומת פתרונות כמו פינוי־בינוי שמביאים לקפיצה חדה מאוד ומהר מאוד בצפיפות האוכלוסין.
 
ולגבי צפיפות באופן כללי: הייתי שמח לכמה דוגמאות מהמערב על איך מעבר מצפיפות נמוכה לצפיפות עירונית סבירה גורמת לבעיות. אישית איני מכיר מקרים כאלה. זה יכול להיות לא טוב נקודתית, אבל בראיה כוללת (מאקרו) ובטווח הארוך, צפיפות נוספת (עד לרף מסוים) מביאה בעיקר יתרונות, גם ללא תכנון מוקדם. כמובן רצוי שיהיה תכנון, וכאמור, תמ"א 38 מיוחד בזה שהוא תהליך ארוך והדרגתי, שניתן במהלכו לבצע את התכנון הכולל המתאים וליישם אותו.
 
אני מציע לחפש וידאו מעניין ביוטיוב שמסכם את מה שהמדע יודע על תכנון ערים (לצערי לא מצאתי בחיפוש מהיר). הם מסבירים באופן כללי למה צפיפות זה טוב. אנסה למצוא ולצרף לשרשור.