תנועה במסלול עקום

The Independent

New member
תנועה במסלול עקום

שלום, אני מצרף מאמר קצר שמסכם את נסיונותיי לתאר תנועה במסלול עקום שמתואר ע"י פונקציה y=f(x). ניסיתי לפתור את הבעיה ב-3 דרכים שונות, שלא את כולן אני מסוגל לבדוק (אינני מכיר אלגוריתם נומרי לפתרון המשוואה שמוצגת בסעיף א'). אני מציג את החישובים לשיפוטכם, בתקווה שתוכלו לעזור לי למצוא טעויות או לגלות שצדקתי. תודה
 

אמִיר

New member
אתה כן יכול לבדוק אם הדרכים מתכנסות

אם יש לך ביטוי ל(dx/dt) בריבוע, אתה יכול לגזור אותו, ולקבל את הנגזרת השניה, כפול פעמיים הנגזרת הראשונה-> מכאן אתה יכול להגיע לנוסחא עבור הנגזרת השניה, ולהשוות עם הביטוי שקיבלת בדרך השניה. התחלתי לעשות את זה, אבל אז שמתי לב למשהו מוזר, אם אני מציב 0 במשוואה הראשונה (t=0), אני מקבל משהו לא הגיוני. אז נראה לי שיש שם טעות. גם במשוואה השלישית בטח אפשר לשחק קצת עם המתמטיקה ולראות אם מגיעים למשוואות הקודמות.
 

אמִיר

New member
גם מהמשוואה השלישית

לא מגיעים למשוואה השניה.. לפחות אני לא הצלחתי. צריך להשתמש שם קצת בטריגו (נוסחא לזוית כפולה של סינוס, ואיך מבטאים סינוס וקוסינוס בעזרת טנגנס.. קוסינוס זה אחד חלקי שורש של (אחד ועוד טנגנס בריבוע), וסינוס זה טנגנס כפול קוסינוס)
 

avinamal

New member
אני לא יודע לגבי הדרך

אבל התוצאה (השניה) כנראה לא נכונה. ומה קרה למהירות ההתחלתית במעבר לשיטות 2, 3 ?
 

אמִיר

New member
שם זה מד"ר מסדר שני

ולכן המהירות היא חלק מהתנאי התחלה של הבעיה, בשאלה הראשונה יש מד"ר מסדר ראשון, והמהירות חייבת להיכנס איכשהו
 

The Independent

New member
מדוע?

למה אתה קובע שהתוצאה לא נכונה בלי להתייחס לדרך? וכמו שנאמר לפניי, המהירות ההתחלתית חייבת להיכנס כפרמטר למשוואות 2 ו-3, אחרת אי אפשר יהיה למצוא פתרון ספציפי.
 

avinamal

New member
אני קובע זאת כיוון שמשוואות 1, 2 לא מסתדרות

והראשונה נכונה בוודאות. שים לב לגזירה שלך של הלגרנז'יאן - יש לך שם לפחות 2 שגיאות. גם גזרת לפי הזמן באופן שגוי, גם שינית את התוצאה שיצאה במעבר לתוצאה הסופית. אם יהיה לי סורק אני אתקן לך את זה - היה צריך לצאת לך:
x'' = -F'(x) * [ (x')²*F'' + g ] / [ 1 + (F')² ]​
 

avinamal

New member
ולגבי משוואה 3

מה שכתוב שם במלים יפות זה:
x'' = gF' / [ 1 + (F')² ]​
עכשיו אתה צריך לחשוב אם ואיך 3 התוצאות הללו קונסיסטנטיות אחת עם רעותה.
 

The Independent

New member
איך הגעת למשוואה הזו?

במשוואה 3 אצלי מופיעים סינוס וארקטנגנס, לא הבנתי איך הפכת את זה למשוואה שכתבת. אם אכן זו המשוואה שמתקבלת אז באמת קשה לי להאמין שהיא קונסיסטנטית עם משוואה 2, כי המכנים שווים וזה דורש שוויון של המונים, מה שגורר תוצאה מוזרה מאוד.
 

avinamal

New member
השתמשתי בנוסחאות טריגונומטריות ידועות

tan^-1[x] = sin^-1[ x / √(x²+1) ] tan^-1[x] = cos^-1[ 1 / √(x²+1) ]​
 

The Independent

New member
לא הכרתי את הנוסחאות האלה

(מעולם לא עבדתי עם ארקטנגנסים/ארקסינוסים מעבר לפתרון משוואות טריגונומטריות, כך שאינני מכיר זהויות הקשורות לפונקציות האלה; אני אפילו לא יודע לגזור אותן!
) בכל מקרה, אם אני מבין נכון, משוואות 2 ו-3 לא יכולות להתקיים "ביחד", כלומר לא יכול להיות ששתיהן נכונות. אני נוטה לחשוב שהבעיה במשוואה 3, מה היה לא טוב שם לדעתך?
 

The Independent

New member
אתה צודק, מצאתי את הטעות בגזירה

אם הבנתי אותך נכון, שכחתי לגזור את x כפונקציה של הזמן, וזה שיבש את התוצאה. עכשיו גזרתי כמו שצריך (אני מקווה...) וקיבלתי את התוצאה שכתבת. בקרוב אעלה את התיקון לפורום כדי שהפידבק שאקבל יהיה נקי מטעויות אלגברה.
תודה רבה על התיקון!
 
מעניין

היה חסר לי סיכום שמכיל את שלושת המשוואות שקיבלת, עם אולי הסבר על יחסי הגומלין בינהן אם יש ועוד היה חסר לי דוגמאות של מקרים פרטיים. בסך הכל עבודה יפה וחשובה.
 

The Independent

New member
תודה על ההערות

בהודעה הראשית סיכמתי קצת. ראוי להוסיף שאני מתקשה להאמין ששתי המשוואות האחרונות יכולות שתיהן להיות נכונות, בעיקר כי במשוואה 2 יש תלות במהירות ובמשוואה 3 אין. הבעיה היא שאני לא מבין איפה הטעות מבחינת השיקולים הפיזיקליים (את האלגברה בדקתי מספר פעמים, לאחר טעויות מביכות - קיבלתי תלות במסה בשתי משוואות...). תודה על התגובה.
 

אמִיר

New member
המשוואה השלישית היא בעצם

אם לא טעיתי, האיבר השני במשוואה הראשונה. מה שמעלה אצלי את החשד שזה קשור לקירוב לסדר ראשון שעשית (שמזניח את הנזגזרת השניה)
 

The Independent

New member
אני מבין, אבל

אמנם יש פה קירוב והתאמת מודל לינארי, אבל בכך שאני לוקח את זווית השיפוע בכל נקודה, אני בעצם משאיף את מספר ה"קטעים" הבדידים שמחלקים את הפונקציה לאינסוף, לא? ובכלל, האם לדעתך קירוב מהסוג הזה הוא נכון ושימוש בו לא פוגע באופן ניכן בדיוק?
 

אמִיר

New member
זה נראה לי נכון

אבל אני לא בטוח..הייתי עונה קודם אם הייתי יותר בטוח, אבל היה לי יותר קל לבדוק את המתמטיקה
 

The Independent

New member
התבקשתי על ידי רן בן חור לפרסם את ההודעה הבאה

מכיוון שהוא אינו יכול לשרשר הודעות כרגע: "בחלק השלישי אתה מגדיר את x בתור הרכיב המאוזן של וקטור ההעתק. בשני החלקים הקודמים אתה מתייחס ל- x בתור פרמטר עבור האנרגיה (פוטנציאלית וקינטית) שהיא סקלארית. כיוון שההגדרה אינה עקבית, גם התוצאה אינה תואמת. כדי לתקן, אתה צריך להוסיף משוואת תנועה בחלק של המכניקה האנליטית לציר המאוזן, ובחלק השלישי אתה צריך משוואה לציר המאונך. אז תוכל לייצר את וקטור ההעתק שנמצא בחלק הראשון." תגובתי - אם תסתכל בראש המאמר, כבר בהתחלה הגדרתי את x בתור הרכיב המאוזן של וקטור ההעתק. בחלק א' פשוט ביטאתי את האנרגיות (פוטנציאלית וקינטית) באמצעות x, כיוון שכך הכי נוח לעבוד. בחלק ב' (מכניקה אנליטית) פשוט בחרתי ב-x בתור הקואורדינטות המוכללות שבהן אני עובד כי כך נוח לבטא את y באמצעות x. במילים אחרות, לא הבנתי איפה חוסר העקביות ואודה לך אם תוכל להסביר.
 
למעלה