תעזרו לי

[*תמי...]

גן עם גנן? איפה מוצאים אחד כזה?

 

[tomili]

לעמית

כמו שאמרו פה לפני אני חושבת שהידידה שלך צריכה לבדוק היטב (אולי עם אדם מקצועי) למה היא כל כך עצובה- האם היא מרחמת על עצמה שננטשה או על בנה כמו שאתה אומר. מניסיוני כמשפחה חד הורית אני קובעת קטגורית הילד לא מסכן!!!אפשר בהחלט תוך כדי גידולו להפכו מסכן אבל כך גם זוג הורים שלא יודעים או לא מסוגלים ואולי גם לא רוצים לאהוב ולתת לילדם בסיס טוב לחיים. אני יכולה לומר זאת על ילדי ואולי גם אחרות כאן בפורום. ידידתך חייבת לבדוק את עצמה טוב טוב, אם תמשיך כל כך לרחם על ילדה ועל עצמה באמת יגדל הילד להיות מסכן.אפשר אחרת. אמא של תום שאינו מסכן!!!

 

[עמית בר]

תגובה

קודם כל ירון אני מצטער אם נפגעת זה לא משהו אישי פשוט רציתי עצות מה לעשות כרגע. אגב העצות שנתת לי כן מועילות אבל הן מתאימות לשלב מאוחר יותר. כרגע אני ממש אובד עצות אז כל עצה יכולה להועיל .

 

[עמית בר]

ועוד..........

שלא תבינו לא נכון היא מתה על הבן שלה ומטפלת בו נפלא

 

[tomili]

עמית

אתה טועה ב- timing. אין שלב מאוחר יותר השלב הוא כל הזמן. אבל אם מה שכתבנו לא רלוונטי בעיניך אולי תפרט יותר.התיחסנו כאן לפי מה שאתה העלית כבעיה.אתה כותב שהיא מתה על הבן שלה ואהבת אותו כל כך ואני דיברתי על רחמים. מרחמים לא יוצא - בדרך כלל - משהו חיובי.אפשר להזדהות עם צערו או מצבו העגום של מישהו אך לאורך זמן זה פשוט משתק כל צמיחה.סיפרתי את זה כבר פעם - כשתום היה בן שנה לערך הלכתי להתיעץ בפעם הראשונה עם פסיכולוגית שנחשבה אז (אולי גם היום) לגורו בחום לחד הוריות וישבתי שם ובכיתי על מר גורלו של "תום המסכן שלי" כמו הידידה שלך:איזה אישה אני, איזה חיים נתתי לו וכו ווכו". היא אמרה לי שקודם כל אני צריכה להפסיק לרחם עליו ועל עצמי(נשמע מוכר?)כמובן שדירנו על המון דברים שקשורים בדימוי עצמי ועוד אבל מאז אני לא בוכה על בני מרחמים. אני שלמה עם מצבי ומצבו - טוב אני עשיתי זאת "מבחירה" =תרומה. בגדול ולסיכום אפשר לקבל עזרה מקצועית וההשלמה עם המצב(אולי הזמני מצידה)תתן רק כוח ולא תחליש. וצריך הרבה כח בחד הוריות. ביי רעיה

 

[diruli]

אז אני ממשיכה להתעקש על....../images/Emo57.gif

מתוך המעט שהבהרת ברור ובולט שההריון "נפל" עליה. ומהמשפט שכתבת שהיא "הורסת לו את החיים בכך שהיא מגדלת אותו לבד" לי נשמע כאילו היא אומרת ש- "היא הורסת לעצמה את החיים בכך שהיא מגדלת...." את הילד לבד כי ה"מניאק" ההוא לא הסכים להיות שותף... ולכן, מכיון שכפי שכתבת "היא מטורפת על הבן שלה" ואולי גם בגלל הגיל הקטן של הילד, כדאי שהיא תטפל בעצמה קודם כל. וכאן אני חוזרת על ה"תורה" שלי לאורך כל שמונה עשרה השנים שבני איתי - אם היא תהיה מאושרת גם הבן שלה יהיה מאושר. וכדי להיות מאושרת ובעיקר חזקה נפשית וגופנית (כי צריך הרבה כח לפרוייקט של גידול ילד לבד) אני חוזרת ומציעה שתפנה לעזרה מקצועית. במקביל או כהקדמה אם אתה (אתה גבר?) חבר טוב שלה אז תעזור לה בכך שתוציא איתה מדי פעם משגרת היום יום של חיים עם תינוק בן 8 חודשים. ואין תרופות פלא עמית, גם כדי לצאת מעצבות צריך קודם כל לרצות בזה. חג אורים שמח!

 

[עמית בר]

תודה@

אניא נסה ליישם את זה ! אבל אל תגידו שאם אתן הייתם במצב שלה לא הייתן בדיכאון . מה דעתכן שאני אצרף תמונה של הבן שלה?

 

[ירון ג.]

תן לה להחליט אם לפרסם תמונה ../images/Emo110.gif

של הילד שלה או לא. פרסם אתה תמונות שלך.... שוב, לא נעלבתי ממש (לא בכיתי או נכנסתי לדיכאון) רק היה חשוב לי להביע את מורת רוחי. בכל מקרה, אם תהיה (או אפילו תזמין אותה לכתוב כאן) קצת יותר ספיציפי בנוגע להתמודדות שלה נוכל להיות לכם לעזר רב יותר.

 

[tomili]

מסכימה עם ירון

זה באמת רעיון טוב. שתיכנס לפורום ואפשר יהיה לדבר איתה ישירות ולחזק אותה. רעיה

 

[עמית בר]

רעיון טוב אבל................

היא בחיים לא תסכים. ואגב חשבתי לפרסם את התמונה של הבן שלה כי הוא פשוט ילד מקסים בלונדיני עם עיניים ירוקות. ואולי אני באמת אעלה את התמונה של איתי שלי אגב תאחלו לי זמל טוב אישתי ואני מחכים לתאומים. בברכת אדום עולה והמשך ערב נעים עמית

 

[תומילי]

אדום עולה ולילה טוב../images/Emo1.gif

 

[ירון ג.]

המון מזל טוב ובהצלחה ../images/Emo95.gif../images/Emo95.gif

תצברו שעות שינה עכשיו, כי אחרי הלידה תהיו ערים בערך שנה רצוף....

 

[אמיר הייטנר]

היי עמית

קודם כל שיהיה במז"ט על התאומים שבדרך... בנוגע לתמונה, אני מסכים עם הדברים שנאמרו כאן, ללא הסכמתה אני חושב שזה לא יהיה הוגן לפרסם את התמונה. מה שאני מציע (בנוסף למה שהציעו לך בנוגע לאיש מקצוע), זה שתנסה לשכנע אותה להצטרף לקבוצת תמיכה של חד הוריות. כך היא תדע שהיא לא לבד ותוכל לקבל השראה וחיזוק מאמאות אחרות. ואם היא לא תסכים ללכת לקבוצה פיזית, אז אולי היא תסכים לפורום אינטרנט כדוגמת הפורום הזה? (אני מניח שטוויטי ויתר משתתפי/ות הפורום יקבלו אותה באהבה למרות שהיא לא עונה לכותרת הפורום "חד הוריות מבחירה"). בידידות, אמיר

 

[עמית בר]

תודה אח שלי!

אני אנסה לשכנע אותה מקווה שתסכים.

 

[אמיר הייטנר]

בהצלחה...

 

[TWEETY =^.^=]

עמית היקר

אין הרבה מה ליישם, יש מצב נתון שבו נמצאים וזה מה יש, השאלה מה עושים עם הזה מה יש הזה. אני חושבת שכמה עיצות שלא נכתוב לך פה, אתה עדין לא היא - אם כל הכבוד לך. לך יש משפחה משלך לדאוג לה, ילדים חיים וכו´. אתה ידיד נהדר, אדם נפלא - אך אינך יכול להעביר את התחושות שלה, את הרגשות שלה, את המחשבות שלה. נכתוב לך עיצות מפה ועד פתח תקווה,,,,,אם היא לא תכנס לפה, ואם היא לא תעשה את הצעד של לעזור לעצמה (גם בנוגע ליעוץ) אז כל מה שנגיד ממש לא משנה ולא רלוונטי עבורה. היא מוזמנת לפה בכייפ מתי שהיא רוצה, אנחנו פה בשבילה ובשביל כל מי שזקוק לכתף לאוזן קשבת או סתם בשביל הכיפ. לגבי התמונה, בשום פנים ואופן, אל תפרסם אותה - וחצמיזה בשביל מה???? בשביל שנראה כמה הוא בונבונירה????? הוא בטוח מתוק, מקסים ופלאי שאין כמוהו, עדין לא פרסום התמונה שלו, תביא לה את הפתרון, ובטח שלא אתה יכול להחליט אם לפרסם אותה לעוד מלאנטלפים עינים שמגיעים לפה. וזה לא משנה בכלל, האם אנחנו הינו נכנסים לדכאון לו היינו במצב שלה, הדכאון שלנו או אי הדכאון שלנו , לא יוציא אותה מהפלונטר שבו היא נמצאת. אז מה שחשוב כרגע, זו הידידה שלך ואיך ניתן לעזור לה - ולגבי האיך, אני סבורה שרק אם היא תיכנס לפה, ניתן יהיה בכלל להועיל במשהו. או לחלופין איזה שהוא יעוץ מקצועי.

 

[TWEETY =^.^=]

מק ../images/Emo78.gif בוינג בוינג

קפיץ קפוץ לשרשר יקירי לשרשר ,שלא יעופו לנו הדפים מהר.

 

[עמית בר]

חבר´ה יש לי כמה שאלות

1. מה אתם עונים/עונות לילד /לילדה שהם שואלים למה לכולם יש אבא/אמא ולי אין? 2. לכמה ממכם יש שני ילדים?

 

[עמית בר]

ועוד שאלה בקשר לידידה שלי....

אתם חושבים שבגלל שהיא יצאה מקשר שהיה מאוד אלים זה השפיע עליה?

 

[עמית בר]

אין יחס? אני אלך לישון מקווה שתענו