תקראו את ההודעה הזאת

[הייזל]

פירוש רש"י למתקשים

א. הסיבה העיקרית ש"שר הטבעות" ו"הארי פוטר" הצליחו כל כך היא (מה לעשות) הגעתם לארה"ב וההתלהבות (הילדותית?) של האמריקאים מהם. נכון, שר הטבעות יצא באנגליה בשנות הארבעים אבל ההיסטריה סביבו התחילה כאשר הוא הוצא לאור בתחילת שנות ה-60 וה-70 בארה"ב. אם "שר הטבעות" לא היה מגיע לארה"ב והופך שם ללהיט ובתקופה שבא הוא הגיע הוא היה נשאר קרויוז של כמה בריטים באוקספורד שאין להם מה לעשות חוץ מלדבר ב"אלפית" וללבוש גלימות. ב. הקשר בין "שר הטבעות" וסמים הוא מיקרי בהחלט. הוא הגיע לארה"ב בתקופה שלא רק שהם היו פתוחים לכל מיני דברים פנטסטים אלא שתו אותם בצמא. ראה ערך: סמים, אהבה חופשית, שלום ועוד ועוד. "אודיסאה 2001" הספר והסרט, "גר בארץ נוכריה" ו"שר הטבעות" רכבו על הגל הזה ובכיף. אני מאמינה (שהרי אין לי סימוכין ואי אפשר לבדוק את זה) שאם במאי היה מנסה להוציא את "אודיסאה בחלל 2001" בפעם הראשונה היום הוא היה נכשל בקופות ובגדול. יש ספר (שאין לי שמץ של זיכרון לגבי שמו) העוסק בחיים אלטרנטיביים שבנאדם אחד חווה בשניות הספורות לפני מותו ויש שם בדיוק קטע על זה שישנם דברים שאם הם לא קורים בזמן שלהם הם פשוט לא מצליחים ומצד שני יש דברים שכן. ג. פנטסיה ומד"ב מד"ב ופנטסיה למה בדיוק לדעתך אני צריכה להבחין בין שני הנושאים? היסטורית הפנטסיה היתה כאן קודם (בערך משחר האנושות) ולדעתי המד"ב הוא צאצא של הפנטסיה. זה לא אומר שהוא פחות טוב או יותר טוב. זהו פשוט המצב עובדתית! (לפחות מבחינתי) ד. טוב נו, הלכה הנשמה האלמותית הראשונה שלי. לא נורא אני יכולה תמיד להלוות מששת.

 

[דלית - delete]

פירוש לפירוש רש"י

הקטע של סמים ,אהבה חופשית ושלום בארה"ב היה תגובת נגד למלחמת ויטנאם, לא? אז בעצם מלחמת ויטנאם אשמה בתפוצת הספר? אבל מלחמת ויטנאם היתה תגובה לחששות אמריקאים מהתפשטות הקומוניזם בעולם, אז בגדול יוצא שלנין הוא האשם האמיתי, נכון? או אולי סטאלין? או מאו? אבל הם הצליחו כתגובת נגד בין השאר בגלל נסיונות אימפריאליסטיים של ארה"ב (בין שאר המעצמות) להיות כוח משפיע באסיה. אז בעצם ארה"ב אחראית לכך שהספר הצליח בארה"ב. הממ, אם אומרים את זה בקול, זה נשמע ממש מטומטם.

 

[ronita]

סמים אהבה ומדע בדיוני

לא ברור מה הקשר בין כתיבתו של טולקין ללקיחת סמים. ובקשר לשלום ואהבה - אלה מושגים אוניברסליים שאף פעם לא יהיו "נדושים". (לדעתי).

 

[דוק סמית]

ממש לא הבנתי בוג´י

מה רע בהודעה הזאת? למה כל הודעה צריכה להיות, ביקורת מנומקת ומפורטת? מה רע בשאלה פשוטה כמו שנשאלה בהודעה דעיל? בתשובה להודעה המקורית. לא הרגשתי שייכות מיוחדת לשום דמות ואפילו שמאד אהבתי את ההוביט ואת שר הטבעות. הרגשתי סמפטיה כל שהיא דווקא לגולום המסכן. לדעתי הוא היחידי שלא ניתנה לו, זכות הבחירה. גולום הוא אחד מהדמיות הראשיות בהוביט ושר הטבעות והוא היחידי שמגלה פשטות אופי ושום רצון לשנות משהו, אפילו את עצמו. גולום נכנע לפיתוי גדול ממנו ולא כמו שאר הגיבורים בעלילה לא ניכן בכלום - הוא לא גיבור, אין לו חוש מנהיגות, הוא לא מכשף, או נצר לעם עתיק, אין לוח וש מוסרי יוצא דופן, הוא אינו רוצה להשתלט על העולם - סתם אחד מסכן ופשוט, שנלכד בין הפטיש והסדן, בשל פיתוי שגדולים ממנו לא היו יכולים שלא להתפתות אליו.

 

[preacher]

לא האורך הוא העניין כאן

אבל אם הוא שואל מה הדמות האהובה שלפחות יגיד מה הדמות האהובה שלו קודם.

 

[דוק סמית]

אולי הוא מתביש

קצת קצר מדי אתה יודע, בגלל זה הוא לא אומר.

 

[Boojie]

כל הודעה לא צריכה להיות ביקורת,

אבל לי, לפחות, זה נותן הרגשה מאד לא נעימה כשבא מישהו לפורום, מפריח שאלה מהסוג הזה, ולא טורח קודם כל לענות עליה בעצמו. רוצה לעורר דיון? תתחיל ותשתתף בו בעצמך. אל תצפה מאחרים לבדר אותך.

 

[צומח-על-עצים]

עוד הערה (מזה הנושא הזה?)

אם כבר בנזיפות עסקננו אומנם אני לא מנהל(ת) פורום אבל אותי אישית מאד מעצבן הודעות שהנושאים שלהם לא קשורות לתוכן ההודעה עצמה

 

[דוק סמית]

תגיד שאתה יושב זה כואב לך?

למה מפני שנראה לי, שהשכל שלך הוא בדיוק על איפה שאתה יושב.

 

[Boojie]

קודם כל, הוא צודק.

נושא שלא קשור לתוכן ההודעה הוא מעצבן, כי אי אפשר לראות במבט ראשון במה מדובר, וגם כי אחר כך, כשנחפש בעוד הרבה זמן הודעות במנוע החיפוש, לא נוכל לדעת על מה לעזאזל היתה ההודעה, כי כל מה שנראה ממנה את שורת הנושא חסרת המשמעות. אבל יותר מכל, אני אודה לך אם תשמור על שפה מנומסת.

 

[דוק סמית]

אני מנומס - אני תמיד אני מנומס

ליתר בטחון אני צולל לתפוס מחסה מתחת לשולחן.

 

[הייזל]

שמנו לב

 

[דוק סמית]

הי ששת מה הענינים

 

[הייזל]

מסכימה בהחלט!

 

[מיתר נדיר]

פאראמיר

כי הוא הכי חתיך. פשוט אהבתי אותו נורא, כי הוא הכי... הכל. יודע להיות קשוח כשצריך ועדין כשצריך. גם גיבור, גם חכם, גם רומנטי וגם נאמן. נכון שאת זה אפשר להגיד על אראגורן, אבל הוא מתוסבך מדי לטעמי.

 

[.Mr. Wizard]

טום בומבדיל, ללא ספק.

ומחשבה שניה אולי את ההואורן הזקן.

 

[טום בומבדיל]

אין תגובה

 

[Mobius]

קצת קשה...

קודם כל - שואלים שאלה - אז תענו עליה, ואל תפצחו דיון על שאלות (מטה-דיון?!), ועל ערכו של הספר... שנית - צויין כאן מקודם ששר הטבעות התקבל ע"י ציבור של היפים ומסוממים... הספר יצא ב 40 ומשהו, וכבר אז זכה להערכה, ההיפים קפצו עליו אח"כ, ומהסיבות הלא נכונות, דבר שלמעשה די הכעיס את טוליקין עצמו... ובנוגע לשאלה עצמה - קצת קשה, אבל אני חושב שאני אבחר בגנדלף, הוא יודע להיות מצחיק או תקיף, לפי הצורך, דואג לשאר החברים ומכוון אותם לאורך כל הדרך, כמו אבא אוהב... מה שקצת קשה לי להבין זה איך הוא הצליח לא ליפול בקסמי הטבעת - הוא חקר אותה די הרבה, והיה קרוב אליה, ולמה דווקא סרומן ולא הוא... (?). עוד דמות אהובה עלי היא טרי ברד (Treebeard), פחות או יותר מאותן הסיבות.

 

[trillian]

הדמות שהכי אהבתי היא

פרודו... אולי בגלל שהוא זה שהכי סובל מכל העניין (הטבעת וכו´) ואולי בגלל שהוא הגיבור של הסיפור פחות או יותר, ולכן יותר קל להזדהות איתו. בעיקרון אני לא יודעת למה, אבל אני די מחבבת אותו. הוא יצור חביב כזה. את בילבו, לעומת זאת, לא אהבתי כל כך. הוא קצת פוסיונר מעצבן כזה, ואילו פרודו דוקא די חכם וממש ממש מתאמץ למצוא את הדרך הכי טובה להגן על חבריו שלא יסבלו ויפגעו מהמשימה שהוטלה עליו ולא על אף אחד מהם. אני ממש מבינה אותו בקטע הזה... גם סם ממש נחמד - וחבר בצורה בלתי רגילה! ובקשר לגנדלף וסרומן, אני חושבת שגנדלף עמד ביצר שלו לטבעת בצורה הטובה ביותר משום שגנדלף הוא בן-אדם מיוחד, בעל אופי מיוחד וחזק מאוד. יתכן שסרומן לא היה ממש סגור על הדעות שלו, ובסוף הוא לא עמד ביצרו, אבל לעומתו גנדלף הוא איש בעל דעות מוצקות ביותר וידיעה מוחלטת באיזה צד הוא נמצא ולמה הוא נמצא דוקא בצד הזה, וחוץ מזה, כשהוא חקר את הטבעת, הוא כנראה ידע מראש מאיזו סיבה הוא חוקר אותה, וידע להמנע מפיתוייה, משום שהוא ידע שהידע שהוא ישיג עשוי להציל את העולם מטפריו של סאורון. לפעמים הכשרון והכבוד שנותנים לבן-אדם על כשרונו לא תמיד מספיקים כדי להצביע עליו בתור אדם בעל אופי חזק והחלטות נכונות וצודקות, ועל כן אל לנו לטעות באדם ולחשוב שבזכות הכבוד שרוכשים לו על ידיעותיו וכשרונותיו עלינו גם לחשוב עליו בתור אדם שעלינו להקשיב לדבריו גם בנושאים הנוגעים לעניינים אחרים מידיעותיו וכשרונותיו. וזה נכון לגבי כל אדם, ולאו דוקא סרומן. בלי קשר, כשקראתי את הספרים (ואני עדיין רק בתחילת הספר "The Return of the King"), בתחילה התבלבלתי בין סרומן לסאורון, משום שהשמות שלהם די דומים... אולי רק בעברית יש משמעות נסתרת לשמות, אבל יתכן שגם טולקין החשיב משמעות עמוקה (כלומר ברור שיש משמעות שטחית לגבי השמות כמו למשל סוג היצור וכו´) לגבי נשמותיהן של הדמויות. ומצד שני, אולי לא

 

[trillian]

פוסיונר=פוקסיונר