תרומת ביצית וזרע

תרומת ביצית וזרע

שלום לכולן...
האם יש כאן נשים בגילאי 50 פלוס בתהליך של תרומה כפולה? ביצית וזרע? או לאחריו?? בת 51.רווקה לא הייתי אמיצה בעבר אלא אדם חלש ..לצערי...ויתרתי ..חשבתי שאוכל לחיות ללא ילדים.לא מסוגלת. היום זה כבר רק תרומת ביצית...בגיל מבוגר ( למרות שנראית עשר..מתאמנת..בכושר)..אשמח לכל שיתוף שהוא בחוויה עצמה...בתחושות..
תודה לכולן ושבוע טוב
 
מתנצלת מראש על התגובה. היא לא פשוטה

סליחה, הדעה שלי מראש לא תהיה פופולארית ואולי את וחלק מהקוראות יעקמו את האף אבל אם את היום בת 51 ועוד לא התחלת את התהליך אז במקרה הטוב עד שתלדי תהיי בת 52-53 שזה הופך אותך מבחינה ביולוגית לסבתא (בגיל כזה היה יכול להיות לך ילד בוגר עם ילד בעצמו)
גם אם את נראית צעירה עכשיו, ואין ספק שהיום 50+ זה כבר לא מה שהיה פעם, תחשבי על נער בן 15 שיש לו אמא בת 67 ותחשבי מה הוא ירגיש. תראי, כשאני נולדתי אבא שלי היה בן 51 ובגלל שהוא היה הצעיר במשפחה, דודה שלי הייתה בת 57. נכון שהם היו צעירים ברוחם, עדיין כשהגעתי לגיל ההתבגרות, הרגשתי שהם כאילו מכוכב אחר. נכון שכל ילד חושב שההורים שלו גם אם צעירים הם ממימד זמן אחר ולא מבינים אותו וכו' רק שאצלך זה יהיה מודגש יותר. מגיל 13 בערך התחלתי להתרחק מדודה שלי שעד אז מאד אהבתי. היא לא הבינה שום דבר מהחים של אנשים צעירים בדור שלי, לא התנהגה בהתאם, לא הייתה מעודכנת ובאופן כללי גם מבחינה קוגניטיבית הגיל עשה את שלו. כשאני הייתי בת 18 והיא הייתה כבר בת 75 התחילה אצלה התדרדרות מנטלית (לא אלצהיימר חלילה, אבל בעיות זיכרון אופייניות לגיל וכו'). הסתכלתי מסביב על דודים ודודות ובני דודים ואיך שכולם באותו ראש וקינאתי. חוץ מאחי לא היה אצלי במשפחה אף אחד שיבין אותי, שיהיה באותו ראש שלי, להעביר חוויות משותפות ולצוק משטויות של ילדים. הבן של אותה דודה היה אז בעצמו יכול להיות אבא שלי מבחינת הגיל. כשאני נולדתי הוא היה בן 26(!)

אני מאלה שחושבות שצריך לעשות הכל בשביל להגשים חלומות, גם בגיל 90, וללכת הכי רחוק שאפשר כי הכי גרוע זה להתחרט על דברים שלא עשית אבל במקרה הזה את כוללת גם עוד אדם נוסף. כל החלטה שתקבלי בחייך תשפיע גם עליו והאחריות שלך עצומה. כשאת עוד לא אמא, את מדמיינת תינוק קטן שרק בוהה, ישן, אוכל וצוחק אבל אף אחד לא נשאר צינוק לנצח. מהתינוק מתפח אדם קטן ואז גדול יותר שחושב, שמרגיש שיש לו דעות והתנהגויות שונות ומשונות שלא תמיד מקובלות עלייך. זה קשה לכולם אבל בגיל ההתבגרות כשהילד של יהיה מרדן ועקשן או יאמץ התנהגויות שיתאימו לעידן בו הוא חי או כל מיני טכנולוגיות כאלו ואחרות שבטח יהיו עד אז, האם תוכלי לעמוד בקצב הזה בגיל 70? את בטח מכירה נשים בגיל הזה ומה שאני הייתי עושה זה לשאול אותן, גם אם יש להם ילדים בני 30 ומעלה, אם ואיך הן היו מתמודדות עם ילד בן טיפש-עשרה בגילן. תעשי סקר קטן.

אם בכל זאת את מאד רוצה, הייתי מבררת לגבי מימון מקופות החולים. הן מממנות את התהליך עד גיל 54 אחר-כך זה פרטי לגמרי כולל ה-IVF וזה מאד יקר. IVF לבד בלי תרומת ביצית באופן פרטי זה 20 אלף ש"ח למחזור טיפול. אם את יכולה, אני על הדרך הייתי דואגת להביא לילד גם אח או אחות שלא יישאר לבד
 
לא נעים להגיד, אבל אני מסכימה עם דובוני

אני בת 39 ויש לי בן בן שנתיים ואני רק חושבת על זה שכל החברות שלי כבר עם ילדים בגיל העשרה ודי מתבאסת מזה.
תמיד רציתי להיות אמא צעירה אבל הגורל רצה אחרת.
אני כבר עכשיו מרגישה שונה מאמהות צעירות, אני מתבאסת בשביל הזן שלי שבגיוס שלו אני אהיה בת 55 במקום בת 40 וקצת.
אז נכון, אף אחד לא אמר ש"ככה צריך להיות" או "ככה זה מקובל" אבל זה מבאס אותי.
אני חושבת על נער בן 16 שמתחיל עם בנות ומביא בחורה הביתה ואז יש אמא בת כמעט 70 בבית, זה בטוח יהיה איך לומר את זה בעדינות, שונה.
חלילה אני לא אומרת שלא תעשי את זה ושלא תגשימי את חלומך, אני רק מביעה את דעתי הפרטית ומה נראה לי שאולי הילד ירגיש...
לדעתי אם כבר, אז שני ילדים. שיהיה להם אחד את השני. כי בוא נודה באמת, אף אחד לא חי לנצח ולהשאר יתום ובלי אחים בגיל צעיר זה לא כיף.
שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחרי
אגב, חשבת על אימוץ? או אומנה?
 
אני קוראת את תשובתך ותוהה אם נשאר לך קצת אושר

בין לבין. להתבאס בגלל הגיל? זוטות.

כשחברותי גייסו את הילדים לצבא הבאתי את בני.
איזה כיף להסתובב בגינות שעשועים ולהתעסק
עם פצפון קטן שהגיע במקרה אלי.
אני ראיתי בגיל שלי יתרון משמעותי.
טוב, אולי כי הייתי בשמיים כשהילד נולד ושום דבר
לא העיב על אושרי הרב.

והחברים והחברות של הילד שלי מעדיפים להגיע אלינו
למרות גילי המופלג כי אני אימא נורמלית ועם בית נורמלי.
אני נחשבת ל- "מותג" בכיתה של הילד שלי:)
צחקתי שעה כששמעתי את זה.
לשמוע את הילד שלי אומר לחבר שהוא יכול לסמוך
עלי כשהחבר במצוקה - אין פרמטר של גיל כאן.
אני סתם אימא שאפשר לדבר איתה.

ולהביא עוד ילד כדי שבני לא יהיה לבד?
חלילה. ואימא'לה.
הוא מוזמן לעשות לעצמו ילדים והמון כדי שתהיה לו משפחה גדולה.
מעניין כי אני בכל פעם נשארת פעורת פה כשממליצים לעשות ילד
כדי שהילד היחיד לא יישאר לבד.
 
טוב, זה הרי ידוע שאצלך הכל נהדר, נפלא, סוכר, זהב ושושנים

הכל טוב אצלך, את הכי מאושרת בעולם, הכי מוצלחת, הכי טובה, הכל אצלך הכי והכי והכי ושוב הכי.
צאי קצת מהבועה שאת נמצאת בה, תקראי קצת הודעות שלך מהתקופה האחרונה ותראי איך את מגיבה ואיך התגובות אליך
תתעוררי, לא הכל ורוד ולא לכולם הכי קל בחיים
מעניין כי אני בכל פעם נשארת פעורת פה לקריאת ההודעות שלך...
 
לא, להתבאס מכל דבר שזז. המשיכי בדרכך יקירה.

ואם תקראי תגובה שכתבתי לאדי
תביני שלא הכל בסדר ולא הכל מושלם בחיי.

ודווקא הייתי כנה שכתבתי לגולשת אחרת
עד כמה בכיתי בלילות כשבני היה קטן כשנשארתי
בלי אבא שלי ועם חובות ולבד.
הלוואי והכל היה מושלם!
אבל אני רואה בהחלט את חצי הכוס המלאה.
בעצם אני מאושרת.
אפשר לומר את זה?
זה בסדר מבחינתך לראות אחרת ודי מאושרת?
כי לפי תשובתך - בטח לא נחמד להיות לידך יותר מדי זמן.
 
ושכחתי את הדמעות המרות

שירדו מעיני כשבני היה בבית הספר ומורה אחד התעמר בו לא מעט שנים.
לו רק יכולתי להחזיר את הזמן לאחור.
&nbsp
מספיק עצוב?
שבר לי את הלב:(
&nbsp
אבל אני רואה את החיים אחרת.
אחרת ממש.
לא מגיעה לי סקילה באבנים.
&nbsp
גם לי צריך להיות מקום כאן.
&nbsp
מצטערת אם פגעתי בך.
זו לא היתה כוונתי.
&nbsp
&nbsp
 
איך החלטת ממילה אחת שנקראת "מבאס" שאני לא מאושרת?

או שאני לא רואה את חצי הכוס המלאה?
או שאני מתבאסת מכל דבר שזז?
תתפלאי, אבל דווקא את לא מקבלת דעות של אחרים.
זכותי להתבאס מהגיל שלי, זכותי להתבאס שלא יצא לי להיות אמא צעירה.
זה אומר שאין לי קצת אושר? חרצת את גורלי די מהר, לא?
לבוא ולהגיד דברים ואח"כ לרשום מצטערת אם פגעתי (כהרגלך) זה קל.
לחשוב שניה לפני שרושמים דברים זה קצת יותר קשה.
כנראה גדול עליך.
תמשיכי להיות מאושרת בחלקך ולהחליט שאחרים לא נחמדים (הרי רק את עילוי)
 

talic2

New member
לא נעים לקרוא את התגובה שלך : קשה למצוא פה כינוי

אמורה להיות כאן אווירה נעימה וחופש לכתוב את מה שרוצים , את מעבירה ביקורת על ינקינטונה וטוענת שרק מעבירים עלייך . לכל אחד יש את הזכות להגיב על הפוסט איך שהוא רוצה כל עוד לא פוגע באף אחד . אין פה משטרת מחשבות ...
 
חייבת להתערב. תקראי מהתחלה את השרשור

''קשה פה..'' הביעה את דעתה וענתה לפותחת השרשור.
''יקינטונה'' זו שהחליטה שהיא לא מאושרת ודי קטלה אותה רק על כך שהביעה את דעתה ורשמה מה היא מרגישה לגבי הגיל.
לרשום למישהי שבטח לא כיף להיות בחברתה או משהו דומה זו העברת ביקורת.
''יקינטונה'' הגזימה בהחלט. מותר לבן אדם לא להרגיש שלם עם חלק כלשהו בחייו ועדיין להיות מאושר, ועדיין להסתכל על חצי הכוס המלאה וכו'.
&nbsp
 

אמאנחל

Member
מנהל


 
חשוב לי להגיד

אני ילדתי בגיל 39.
הרבה אמהות יולדות את הילד הראשון באזור גיל 30, כך שבלידת ילד שלישי הן מתקרבות כבר ל-40. בגן ובכיתה של הבן שלי היו הרבה אמהות פחות או יותר בגילי. את מציעה שיוותרו על הילד השלישי או הרביעי כי הן כבר מבוגרות מדי?
בכיתה א של הבן שלי יש רק אמא אחת שהיא בתחילת שנות השלושים ויש אמהות יותר מבוגרות ממני.
 
אבוי:) עשיתי שלושה לייקים

ויצאו סימני שאלה.
ולא שאין שאלות ובכל זאת מסכימה איתך מאוד:)
&nbsp
 

musttik

New member
התשובה שלך לא נעימה ושיפוטית

בתור אמא יחידנית הייתי מצפה לקצת יותר פתיחות וקבלה,
היום גיל הוא דבר כרונולוגי לכל דבר,תוחלת החיים התארכה,נשים בנות שבעים נראות כבנות 60,ואם אין לה בעיות פיסיולגיות אני לא רואה כל סיבה מדוע לא להגשים את חלומה להיות אמא
גם ההחלטה שאת קיבלת דובוני123 להיות אמא יחידנית
היא אוגואיסטית לשם עצמה,ובוודאי שההחלטה לא נבעה ממה שירגיש הילד ,וישנם כאלה שיאמרו שאת מנעת מבנך אבא וכ"ו
להזכירך אין גבול לשיפוטיות בכל המיגזרים והדרכים.
 

אמאנחל

Member
מנהל
כשמישהי היא יחידנית היא לא מוותרת על זכותה לדעה עצמאית

את יכולה להגיד שאת חושבת אחרת, לגיטימי ומתבקש. תביעי את דעתך, תשכנעי.
&nbsp
הדעה שלך לא מקבלת יותר תוקף אם את תוקפת את דובוני על הבעת הדעה המנוגדת. זכותה לדעתה כמו שזכותך לדעתך.
 

talic2

New member
היא עדיין יכולה להיות רגישה למי שלא בנורמה בדיוק כמו יחידנות

מסכימה לחלוטין עם מוסטיק , לפני 10 שנים יחידנות בפי רבים היתה נושא שלוחשים אותו , תרומת זרע ולא כ"כ מקובל בשל נשים פורצות דרך זה נעשה נגיש ופשוט ועדיין דורש התמודדות לא פשוטה . אני כן מצפה מאם יחידנית שגם בחרה בדרך שרבים עדיין שופטים אותה והיא לגמרי בנורמה שתהיה רגישה לרצון של אישה אחרת שלא אזרה אומץ בגילה לקחת את הצעד . ודובוני גם בעיני היתה מאוד שיפוטית , הרי גם אותה אפשר לשפוט על היעדר אב והפילוסופיה ההגיונית " לא ממש משכנעת הרבה ילדים . ולכותבת השרשור . כן נשים שעשו זאת , יש פורום בפייסבוק אמאבא יחידני תצטרפי ותכתבי ותשמעי מסיפורן של נשים אחרות
 

אמאנחל

Member
מנהל
ואני חולקת עלייך

לכל יחידנית זכות לדעה משלה, גם אם היא יחידנית.
&nbsp
אם את בעד יחידנות וגם בעד הורות בכל גיל, זה לא אומר שאסור לאשה אחרת להיות בעד יחידנות אבל נגד הורות בכל גיל.
&nbsp
זה שאת יחידנית והיא יחידנית לא אומר שאת יודעת או יכולה להכתיב מה היא תחשוב בכל נושא אחר.
&nbsp
זה שמישהי בחרה להיות יחידנית לא אומר שהיא צריכה לותר על זכותה "להיות שיפוטית" בכל נושא אחר.
&nbsp
 
למעלה