תרומת ביצית וזרע

[יהלולים]

צודקת, אבל זה מבחן טוב לנפש האדם בכלל

כשאדם עושה צעד שפעם נחשב לנועז, אבל היום הפך לנורמה, אז הכל בסדר. אפילו מצויין. אבל כשמישהו לידו מתלבט אם לחרוג מהנורמה החדשה הזאת בחצי צעד, אז ממרומי הנורמה החדשה מזדרזים לקפוץ עליו ולזעוק שזה נגד הטבע.

 

[אמאנחל]

לא, זה מבחן בשבילך

כדי לראות אם את יכולה לסבול שלמישהי יש דעה שונה משלך בלי להתנפל עליה. בלי "להזדרז לקפוץ עליה" כפי שאת מנסחת זאת, רק בגלל שהיא חושבת אחרת ממך.
&nbsp
דובוני לא "הזדרזה לקפוץ" על אף אחד, היא התנסחה בזהירות ובכבוד, ונימקה את דבריה מניסיונה האישי. כל ההתנהלות שלה מכובדת וראויה. ולא כך ההתנהגות של אלה ש"הזדרזו לקפוץ עליה" רק בגלל שהיא יחידנית. לפי איזו אמת מידה לא ברורה מי שהיא יחידנית צריכה להסכים לכל דבר חריג שכל אחד בחברה עושה? ממתי זה "מבחן טוב לנפש האדם" להסכים עם כל מעשה חריג שמישהו עושה, בלי שום שיקול דעת, רק בגלל שאתה פעם עשית משהו שנחשב חריג בעיני מישהו לפי איזשהו קנה מידה בלתי מוגדר?
&nbsp
זכותך לדעתך, וזכותה לדעתה. ורק בגלל שהיא יחידנית לא אומר שהיא צריכה לעמוד ב"קריטריונים שלך" למה שיחידנית צריכה לחשוב או להרגיש.

 

[יהלולים]

לא התייחסתי למה יחידנית צריכה לחשוב.

אבל בהחלט כן, אני מצפה ממי שעשתה מעשה שנחשב היה בעבר לחריג, להיות סובלנית יותר כלפי תשוקותיהם של אחרים ללכת בדרך שונה מהנורמה. כמו שאני מצפה מהומואים לכבד טרנסג'נדרים. הרי באותו אופן ניתןו לטעון, שהומו שטוען שטרנסג'נדר הוא חריג, שאינו כדרך הטבע, ומנמק זאת באופן לוגי מושלם, עדיין הדבר יהיה חשוד כחוסר סובלנות, מצד מי שמבקש סובלנות כזו עבור עצמו.

 

[דובוני123]

זכותי להחליט במה אני בעד ובמה לא

או שלא? יש הרבה דברים שעד היום נחשבים לא נורמטיביים שבהם אני תומכת ויש כאלה שלא.
אם יגיע לכאן מישהו שיכריז שזה מבחינתו בסדר לקיים יחסי מין עם אחותו והוא שואל את דעתך, למרות שאני לא מכירה אותך, אני חושבת שאת ככל הנראה תדדעזעי מעצם המחשבה. אני לעומת זאת, ובהנחה שהם לא מתכננים להביא ילדים לעולם, לא אראה שום פסול בכך. את יודעת למה? כי מבחינה רציונאלית אין שום מניעה. המניעה היא מוסרית. רב האנשים נגעלים מהחחשבה כי זה לא מוסרי ביניהם ולא כי זה לא הגיוני.
אני משתדלת תמיד לחשוב על סיבות הגיוניות כשאני שוקלת בעד או נגד משהו ואני נתתי לכותבת את סיבותיי. מכאן שתעשה מה שהיא רוצה
למשל, אני בעד הורות יחידנית אצל גברים הומוסקסואליים אבל אם יש מישהי שלא מסכימה אז בהחלט אפשר לנהל דיון על זה למה בעד או נגד. אני לא רואה שום פסול בזה
בטוח שיש דברים שאת לא מסכימה לגביהם ואני כן וגם להיפך. לטעמי זה לגיטימי

 

[יהלולים]

זכותך לחשוב כל דבר ולהחזיק בכל דעה.

לא מדובר כאן על זכויות. מדובר על רמת של סולידאריות שמצופה מצד מי שמשתייך גם הוא לקהילה שהלגיטימיות שלה מוטלת בספק מצד הרבה מאוד אנשים בארץ ובעולם. נראה לי שאנחנו כבר לא שמות לב לחברבורות של עצמנו. נדמה לנו שהשתלבנו נפלא בנורמה, אבל למעשה, הלגיטימציה שפנינית ביקשה על מנת להיות הורה, זהה לזו שאת ביקשת לעצמך כשעשית ילד ללא אב. אני לא רואה כאן שום הבדל. הנימוקים למה לא לאפשר לך לעשות ילד זהים לאלו שכתבת לפנינית - הבדידות, חוסר הוודאות, למעט שאלת הגיל- זה כל כך דומה. אמנם פנינית ביקשה דעה, אבל נראה לי שהיא ציפתה בעיקר לתמיכה.

 

[אמאנחל]

כן, התייחסת

את לא הסתפקת בלנמק את דעתך בעד או נגד, אלא הסברת למה, לדעתך, כיחידנית לא ראוי שדובוני תחזיק בדעה שלה.

 

[דובוני123]

אני לא שופטת

אם אני פוגשת אמא לילד ראשון מעל גיל 50 אני לא מנדה אותה או את ילדיה, חלילה!
יחד עם זאת, דעתי האישית בלבד היא שכן, מגיעה גיל שבו להיות אמא בפעם ראשונה זה כבר לא רעיון כל-כך מוצלח מכל מיני בחינות: פיזיולוגית, סוציולוגית, פסיכולוגית וכו'
אני בעד הורות יחידנית, זוגית, חד-מינית עם תרומת ביצית או בלי אבל לדעתי אם במשך 30 שנות פוריות אישה החליטה לא להיות אמא, וזה יכול להיות מהשיקולים הכי הגיוניים שיש, אז כנראה שזה לא בער בעצמותיה. ולא סתם החליטו קופות החולים לא לממן תרומת ביצית מעל גיל 54 ותאמיני לי שהמימון לטיפולי פוריות בישראל הוא נדיב שבנדיבים

 

[דובוני123]

לא אותו הדבר

התשובה שלי למי שמעלה את עניין האין אבא היא אומנם פילוסופית אבל לטעמי הכי נכונה:
לילדים שלי לעולם לא היה יכול להיות אבא. כדי שתורם הזרע הספציפי שלהם היה אבא, אני הייתי צריכה להכיר אותו דבר ראשון והסיכוי לכך קלוש ביותר
כנ"ל גם לגבי כל ילד אחר מכל תורם זרע אחר. ואם הם לא היו נולדים, הם לא היו פה כדי לסבול מעניין חוסר האב
אם היה לי בן זוג אז היו נולדים לי ילדים אבל הם היו אחרים מאלו שיש לי והם לא היו סובלים מהאיןם אבא כי בעולם מקביל גם היה להם אבא
לעניין השרשור פה מדובר על אישה שבגילה האופציה החידה היא תרומת ביצית ותרומת זרע כך שבכל מקרה מבחינה ביולוגית הילד לעולם לא יהיה "שלה". מה שכן, היא תהיה אמא שלו בכל צירוף ביצית וזרע שיתקיים. היא תגדל אותו
גם אם זה לא נעים לקרוא, אני כותבת מנקודת מבט של מישהי שהיה לה אבא מבוגר וכל משפחתי מצד האבא הייתה מבוגרת וזה לא היה כיף. אלו התחושות של. אני לא מכתיבה לאף אחת איך לנהוג

 

[דובוני123]

לא אותו הדבר

התשובה שלי למי שמעלה את עניין האין אבא היא אומנם פילוסופית אבל לטעמי הכי נכונה:
לילדים שלי לעולם לא היה יכול להיות אבא. כדי שתורם הזרע הספציפי שלהם היה אבא, אני הייתי צריכה להכיר אותו דבר ראשון והסיכוי לכך קלוש ביותר
כנ"ל גם לגבי כל ילד אחר מכל תורם זרע אחר. ואם הם לא היו נולדים, הם לא היו פה כדי לסבול מעניין חוסר האב
אם היה לי בן זוג אז היו נולדים לי ילדים אבל הם היו אחרים מאלו שיש לי והם לא היו סובלים מהאיןם אבא כי בעולם מקביל גם היה להם אבא
לעניין השרשור פה מדובר על אישה שבגילה האופציה החידה היא תרומת ביצית ותרומת זרע כך שבכל מקרה מבחינה ביולוגית הילד לעולם לא יהיה "שלה". מה שכן, היא תהיה אמא שלו בכל צירוף ביצית וזרע שיתקיים. היא תגדל אותו
גם אם זה לא נעים לקרוא, אני כותבת מנקודת מבט של מישהי שהיה לה אבא מבוגר וכל משפחתי מצד האבא הייתה מבוגרת וזה לא היה כיף. אלו התחושות של. אני לא מכתיבה לאף אחת איך לנהוג

 

[musttik]

אני מבינה את עמדתך

אני מבינה את עמדתך ואת חוויות ילדותך הלא נעימות , אבל עדיין , כל מיקרה הוא לגופו , ויכול להיות שהאישה הנ"ל היא נאורה ואינטלגנטית ונראית צעירה ברוחה ובגופה והיא יכולה להיות אמא מדהימה ,את כותבת ממקום של שיפוטיות , וחבל, כי אני יכולה לתת לך גם עשרות סיבות מדוע לא כדאי להיות אמא יחידנית , הפוסל במומו פוסל .

 

[פנינית 727272]

לגברת דובון ...

ראשית אפתח בתודות על התמיכה ...והעידוד .הייתי זקוקה לזה.ממש נעים לשמוע..ועכשיו אני מתנצלת מראש על התגובה לתגובתך כי היא הולכת להיות קשה - אני לא סבתא ולא נראית סבתא ואני מקווה שאת נראית טוב כמוני למרות שאת בת 37 ואני מה לעשות בת 50 .עכשו נעבור לנושא האינטליגנציה וחכמת החיים.כמו שאני מתרשמת אינך סובלת מעודף בעניין זה ובנוסף לכך את גם מרשה לעצמך להיות שיפוטית כלפי אדם אחר. לצערי...החברה שלנו סובלת ממוסר כפול ואנשים כמוך הינם דוגמה לכך.מדוע אינך שופטת גבר שהחליט להביא ילדים בגיל 50 או 60 עם אשה צעירה...? זה בסדר...? למה כי אנחנו עדיין ברובנו שוביניסטים. ..האם גבר או אשה חולים עם בעיות גנטיות כאלו ואחרות שמביאים לעולם ילדים. ..בעידוד הרפואה כמובן למרות שידוע שאותם גנים פגומים יעברו לילד? האם זה מוסרי בעיניך???יש גם נרקומנים ופושעים שהופכים הורים בגיל צעיר לילדים ...ו מתעללים בהם בסופו של דבר...ובכלל מי מבטיח למישהו חיים עד גיל זה או אחר? למה את חושבת , שאהיה טובה פחות בהתמודדות עם גיל טפש עשרה של נער..רק בגלל שאהיה בת 65 או יותר? מי אומר שאשה צעירה לבטח תתמודד עם זה יותר טוב רק בגלל גילה? לידיעתך יש הרבה מאד הורים צעירים שלא עברו תהליך עם עצמם...בקושי מבינים את עצמם.מתוסכלים.. חסרי בטחון שעברו או חוו ילדות קשה ומעבירים את התסכול ים שלהם לילד..ורחוקים אלפי מונים מיכולת סבירה להתמודד עם הילד והקשיים שלו גם בגיל טפש עשרה וגם לפני כן או אחר כך..לא כל הורה יודע לתת לילד שלו את הכלים לחיים טובים ומאושרים ולפעמים עדיף הורה מבוגר שיודע לעשות זאת על פני הורה צעיר שלא יודע.מה שאני מנסה להסביר לך כאן בתקווה שתביני הוא שהעולם מלא במקרים כאלו ואחרים...לא כולם דומים ויש גם כאלו שחורגים מהנורמה.לא תמיד הנורמה היא משהו שנקבע מתוך ראייה כוללת ונכונה ולפעמים היא מהולה בהרבה צביעות. הפרמטר הוא לא רק גיל..אלא עוד המון דברים אחרים...לעשות ילדים לא צריך רישיון ואולי כן? אז קדימה...לא רק נשים מבוגרות.בואו נסרס חולים...אנשים עם בעיות נפשיות גברים מבוגרים..עבריינים...אנשים בלי יכולת כלכלית..והיריעה צרה מלהכיל...אני לעומת זאת מגיעה להורות עם חכמת חיים...עם רוגע וסבלנות והמון אהבה ורצון לתת...אם אקבל את המתנה הזו שקוראים לה ילד...בהבדל מהרבה אחרות שקיבלו את זה פשוט וקל וכמובן מאליו. זה לא הופך אותי לאמא גרועה.להיפך זה עושה אותי לאמא יותר טובה .פיזית אינך מכירה את יכולותיי ויש נשים בגיל 37 כמוך ..שמתנהגות כבר כמו קשישות וגם נראות כך.אם הכל היה כל כך מסודר לא היו ילדים שגדלים במשפחות אומנה.וכעת לבנות החביבות שהציעו לי אימוץ -ובכן אימוץ היא מצווה גדולה והייתי בהחלט מאמצת ילד בישראל לו מישהו היה מאפשר לי. בחול המצב דומה וההמתנה לילד עם סיכוי קלוש שאולי אקבל יכולה לארוך מספר שנים. לידיעתך אנני פוסלת אימוץ ואני מתנדבת שנים רבות למען נוער בסיכון בקהילה..אנני ששה להריון בגילי ואני מודעת היטב לסיכונים...אך אם זו תהיה אפשרות יחידה ...זה ככל הנראה מה שאעשה..אין לך מושג מה עבר עלי ב שלושים שנות פוריות וגם לא אספר לך.
אף אחת לא בוחרת להרות בגיל 50 אם מתאפשר לה להרות קודם.מי שמך שופטת???

 

[אמאנחל]

לא קראתי את כל התגובה שלך

השורות הראשונות הספיקו.
אגיב לשורה האחרונה "מי שמך שופטת?". ובכן את זאת ששמת אותה, ואת כולנו לשופטות, בכך שפנית לפורום ציבורי ופתוח. כשפונים לפורום פתוח צריך להיות מסוגלים לספוג גם תגובות שמכילות ביקורת. ואם את לא מסוגלת לספוג דעות שמנוגדות לשלך, אז אל תכתבי בפורום ציבורי.
הדעה שדובוני הביעה הובעה בכבוד ובאיפוק, מתוך ניסיון החיים שלה. התגובה שלך לעומת זאת....
&nbsp
שיהיה לך בהצלחה.

 

[פנינית 727272]

ואני לתומי חשבתי שזה פורום תמיכה

ולא פורום שיפוטי...המילים של גברת דובון היו קשות לא פחות...משום מה מהן את בוחרת להתעלם..בפורום תמיכה אני לא מצפה לקבל כזה מטר של ביקורת למרות שאני קצת יותר מבוגרת כאן מאחרות.על כל פנים תודה על התמיכה..

 

[אמאנחל]

את לא יותר מבוגרת ממני

ונראה לי שאת מבלבלת בין דעות לבין אנשים. אדם יכול להיות מאוד נחמד ושתהיה לו דעה שונה משלך. וזה לא אומר שהוא "בעד סירוס של עבריינים", כפי שנסחפת בתגובתך...

 

[פנינית 727272]

אני פשוט הגבתי

אני פשוט הגבתי לתגובה שיפוטית מלאת ביקורת ומזלזלת. יש גם דרך להביע דיעה. לא חייבים לסרס את מי שעומד מולך.

 

[דובוני123]

את יודעת מה? קראתי את התגובה הראשונה שלי אלייך

ובאמת שאני לא רןאה שם שום דברי נאצה, גידופים או עלבונות. כתבתי רק דעה שהיא מנוגדת כנראה למה שציפית לקרוא

 

[דובוני123]

מתקשה להבין מה את רוצה

כתבת בפוסט שלך שתשמחי לשיתוף בתחושות לגבי המהלך, לא שתשמחי לשיתוף בתחושות רק אם הן תומכות בעד תרומה כפולה אחרי גיל 50
את מייחסת לי דברים שמעולם לא כתבתי בשום מקום וכל מיני דעות שבכלל לא בהן עסקינן
אם כבר שאלת אז אני חושבת שלהיות אב יחידני בגיל 50+ זה גם לא טוב בדיוק מאותן סיבות שעליהן כתבתי חגבי הנשים. העניין הוא שבגלל שלגברים אין את הפריווילגיה ללדת, הם נזקקים הרבה יותר לעזרתן של נשים מאשר נשים לעזרתם
של גברים. כך שבדרך-כלל, אלא אם כן יש לאותו גבר המון כסף ויכול להסתייע בפונדקאית, סביר להניח שתהיה לו בת זוג או שותפה שלרב גם תהיה צעירה ממנו. מה לעשות, נשים יכולות לבייץ רק עד גיל מסוים וגברים מייצרים זרע כל החיים. זו הביולוגיה והיא לא תשתנה רק בגלל שאנשים היום חיים יותר או יותר מודעים למראה חיצוני.
אני לא יודעת מה עבר עלייך ב-30 שנות פוריות, אני יודעת רק מה כתבת. את כתבת שהיית חלשה בעבר וחשבת שתוכלי לחיות בלי ילדים אז מזה הבני שהייתה לך הזדמנות ולא מימשת אותה. למה את מייחסת לי כל מיני דברים שונים ומשונים, אין לי מושג אבל אני רק יודעת שאת זוכרת את הדברים לא כפי שכתבתי אותם אלא כפי שאת חווית אותם רק בגלל שהם לא התאימו להשקפת עולמך וצר לי על כך.
נכון, יש הורים צעירים שאינם הורים טובים וכן יש אנשים שלדעתי אסור להם להיות הורים. עבדתי בעברי עם אישה בת 35 שהייתה חולה בסכיזופרניה, אך לא לקחה תרופות בקביעות וומדי פעם סבלה מפסיכוזות. בשעת התקף הייתה יכולה לזרוק חפצים או לעזוב את הבית ולא לחזור כמה שעות. לא היה אכפת לה שיש עוד אנשים בבית שלה ושאני הייתי שם ואחרי ההצקף היא בכלל לא זכרה מה שקרה. אם למישהי כזו היה תינוק אז או שהוא היה מת או שהוא היה יוצא עם נזק חמור לכל חייו וכן במקרה זה אסור לה לגדל ילד.
לגבי גיל, היום את בת 51. אין לך מושג איך תראי, תחשבי ותרגישי בעוד 15 שנה. אני רק אכתוב לך שאנשים משתנים. אף אחד מאיתנו לא נשאר אותו הדבר כמו לפני 20-30 שנה לא פיזית, לא קוגניטיבית. מי שחושב שכן פשוט משלה את עצמו

 

[פנינית 727272]

לא רוצה כלום...ולא אין לי בעייה

לקבל כל דיעה...גם אם היא מנוגדת לשלי כל עוד היא נאמרת בנימוס ומכבדת את הצד השני. כשפתחתי את השרשור שאלתי אם ישנן נשים בגילי שנמצאות בתהליך כזה אן אחריו וביקשתי לשתף אותן וללמוד מהחוויה שלהן.כנראה שלא הגעתי לפורום המתאים ובמקום תשובה או הפניה למקום אחר ..קיבלתי תגובה שיפוטית.מזלזלת ומלאה ביקורת מיחדנית בת 37 עם ילדים שדנה אותי לחיים ללא ילדים..בגלל השקפות שלטעמי התאימו לדור אחר ולתקופה אחרת...
היום נשים בנות 40 ו 50 יולדות ילדים ואט אט זה הופך מקובל בדיוק כפי שלא הייתה מקובלת פעם הורות יחידנית .
בשנות החמישים גיל 37 היה מופלג ובגיל 50 באמת היית סבא...היום? אשה שמביאה ילד בגיל 40 44 גם תהיה גיל 60 בהיותו נער...וזה לא כזה רחוק ממני..אז על מה קמה צעקתך??
את הביולוגיה אני מכירה וכן כולנו משתנים ויכול להיות שבגיל 70 לא אתמודד היטב עם חידושי הטכנולוגיה מול בני ..אבל לצידו יהיו עוד הרבה ילדים אחרים ש"יסבלו" עם הורים אחרים מהרבה סיבות אחרות.לא הכל מושלם.
אני מבינה את חווית הילדות שלך שממנה נגזרת השקפתך.
לי היו חויות ילדות אחרות .נולדתי לזוג הורים צעירים שחלו בגיל מאד צעיר ונחשבתי בז'רגון המקצועי "ילדה הורית"..וכן וגם זה לא היה כיף...כדברייך- קצת ילדותי לא???
האמיני לי כל אחד נולד למציאות אחרת ומזה נבנית השקפתו.אני בדיעה שהורה צעיר הוא לא פקטור יחיד להורות טובה .
ואסיים בסיפור קטן...שהיתי בת 40 פלוס הלכתי לבנק הזרע ושבתי על עקבותיי כי חשבתי שזה מאד אגואיסטי להביא לעולם ילד שלא מכיר את אביו ולגזור עליו חיים ללא אבא.יש גם אלף סיבות למה לא להיות יחידנית...ושום אשה לא נכנסת להריון כי היא חושבת על הילד...וכולנו מבינות זאת בשלב זה או אחר.בנימה זו אסיים וציין שלא רציתי לפגוע כאן באף אחת באופן אישי.כנראה שהמקום הזה לא מתאים לי ולמה שאני מחפשת. יום טוב
לכולן.

 

[ג ם משתתפת]

אני עם דובוני

שלום פנינית - תראי, ממקום של אמפתיה מאוד הזדהיתי עם הכמיהה לילד ועם הייאוש מכך שבלעדיו, ובלי המשפחה שתיצרי לעצמך - החיים חסרי משמעות. אני מבינה את זה מאוד, הרגשתי כך בעצמי. לא כולן מרגישות כך, יש נשים רווקות רבות שמוצאות משמעות בדברים אחרים - אבל אם את מרגישה כך, אני מכבדת את זה מאוד ולא מתווכחת.
כשאנחנו מתלבטות בנוגע להורות יחידנית, ואני מניחה שכל אחת מאתנו כאן שקלה את הנושא והתלבטה, עושים מאזן של יכולות וסיכונים: גיל ובשלות, נזק לגוף (לשאת היריון בגיל 50+ זה סיכון מלכתחילה, והנזקים עלולים לצוץ כשתהיי כבר אם ותהיי אחראית לגורלו של תינוק), יכולת כלכלית, משאבים רגשיים, תמיכה משפחתית, מה יקרה אם חס וחלילה ומי יגדל את התינוק. אנחנו מתחילות מלכתחילה מנקודת מוצא בעייתית: משכורת אחת, היעדר בן-זוג, צורך בטיפולים, לרוב גיל מבוגר, והרבה פעמים הורים מבוגרים או חסרים. ואז יש הימור: עד מתי נצליח להישאר כאן בשביל הילדים שלנו? אנחנו מכירות גם סיפורים קשים. ללדת בגיל 53 זאת משקולת כבדה מאוד. ללוות את הילד לכיתה א' סביב גיל 60 - זה קשה. את מתייסרת עכשיו, כשתהיי לאם החרדה מה יקרה לילד אם תחלי, תצרוב הרבה יותר. זאת אימה במונחים שלא הכרתי עד שהפכתי לאם.
לא הזכרת תמיכה משפחתית: אם חס וחלילה יקרה לך משהו, האם יש לך משפחה מורחבת שתוכל לגדל את הילד? אם כן, זאת נקודה לחיוב.
כאימהות האמפתיה שלנו נתונה לא רק לאחיותנו לבחירה, אלא לילדים שלנו. אני מניחה שכל מי שקוראת את ההודעה רוצה לחבק אותך, אבל גם נחמץ לה הלב בגלל הילד העתידי שלך, הילד שהוא "אח" במשפחת הילדים היחידניים שהילדים שלנו משתתיכים אליה. להיות בן פחות מעשר עם אימא בת 60 - זה בעיניי קשה מאוד. ולא רק בגלל ההיבט החברתי - בצדק אמרת שאנחנו מכירים אבות זקנים (ודרך אגב, זה בהחלט נושא שיחה בין ההורים - אבל זה לא שיקול לוותר). אבל לילד כזה יש גם אימא צעירה יותר. אושרו וקיומו לא תלויים רק בהורה אחד מזדקן (לא חשוב מאיזה מגדר).
אני משתמשת במילים קשות בכוונה, כי החלטה כזאת צריכה להיות מושכלת. את צריכה להבין מה המשמעות של טיפולי פוריות בגיל 50 + (שהצלחתם, אגב, לא מובטחת), של היריון ולידה בגיל העמידה, ובעיקר צריכה בעיניי לבחון אם יש לך מעגלי תמיכה.

 

[יחידה2]

אני ממש בעדך!!!!!!

שיהיה בהצלחה!!!!!!!