תשובה להכל לטובה

[rachel437]

תשובה להכל לטובה

א. אין שום בעיה לעבוד על אנשים, הדת המורמונית נוסדה לפני פחות מ 200 שנה והיום יש להם מליוני מאמינים. בתנ"ך מסופר על ספר תורה שנמצא ובעקבות זה העם התחיל לקיים מצוות, איך ספר שניתן לכמה מליון איש נשכח פתאום מכל העם? כמה מיליארד איש מאמינים בנצרות כבר אלפיים שנה ולמאמינים אין שום בעיות עם הסיפורים שמספרים להם. ב. באיסלם אנשים צריכים להתפלל 5 פעמים ביום, אנשים צמים 30 יום בשנה, לכל דת יש את המצוות המשונות שלה, מצוות עליה לרגל קיימת בכל הדתות. אם תפתחי תנ"ך תראי שרוב הזמן העם לא שמר מצוות ועבד עבודה זרה. ג. בתורה אין שום נבואות, הכל נכתב בצורה כללית ואפשר לפרש את זה איך שרוצים. כל הדתות טוענות שהכתובים שלהם מנבאים וניבאו את העתיד. ויאמר חלקייהו הכוהן הגדול, על-שפן הסופר, ספר התורה מצאתי, בבית יהוה; וייתן חלקייה את-הספר אל-שפן, ויקראהו. ט ויבוא שפן הסופר, אל-המלך, וישב את-המלך, דבר; ויאמר, התיכו עבדיך את-הכסף הנמצא בבית, וייתנוהו על-יד עושי המלאכה, המופקדים בית יהוה. י ויגד שפן הסופר, למלך לאמור, ספר נתן לי, חלקייה הכוהן; ויקראהו שפן, לפני המלך. יא ויהי כשמוע המלך, את-דברי ספר התורה; ויקרע, את-בגדיו. יב ויצו המלך את-חלקייה הכוהן ואת-אחיקם בן-שפן ואת-עכבור בן-מיכיה ואת שפן הסופר, ואת עשיה עבד-המלך--לאמור. יג לכו דרשו את-יהוה בעדי ובעד-העם, ובעד כל-יהודה, על-דברי הספר הנמצא, הזה: כי-גדולה חמת יהוה, אשר-היא ניצתה בנו, על אשר לא-שמעו אבותינו על-דברי הספר הזה, לעשות ככל-הכתוב עלינו. מלכים ב פרק כב'.

 

[ה כ ל לטובה]

שלום!

בס"ד א. אין בעיה לעבוד על אנשים...תלוי איך: בדתות האחרות מדובר על אדם אחד או קבוצה קטנה שהיתה לה התגלות אלוקית. את הדבר הזה אי אפשר להפריך ואי אפשר לאמת....אתה לא יכול לדעתאם באמת היתה לו התגלות או שהוא משקר.... אבל ביהדות, ההתגלות היתה על כל העם, העם לא היה מאמין למי שאמר לו שהיתה התגלות המונית אם באמת לא היתה.... בקשר לספר תורה שמצאו, התורה לא נשכחה, כמו שאמרת, זה לא הגיוני שספר שניתן למיליוני איש ישכח... אכן היו תקופות שעמ"י עבד ע"ז...פעמים רבות זה היה בנוסף לעבודת ה'... בימים ההם היה יצר ע"ז מאד חזק (כמו היצר של גילוי עריות בימינו)...וחלק מעמ"י חטא.. אבל ברור שהתורה לא נשכחה לגמרי...ספר התורה שנמצא וכשהמלך (נראה לי ישעיהו) פתח אותו זה נפתח בספר דברים בפס' של הפורענות, זה עורר את העם, זה גרם להם לחזור לתורה, שהם אף פעם לא שכחו ממש..... אם הם היו שוכחים, הם לא היו מבינים על מה הספר מדבר ומה זה בכלל ולמה זה מחייב אותם.... ביקורת המקרא טוענת שהתורה נכתבה בימי ישעיהו...ורק אז התחילו לשמור אותה...אבל זה ממש הזוי! איזה עם נורמאלי יקבל ספר מהמלך שבו כתוב שלפני כמה מאות שנים היתה לאבותיהם התגלות והמון ניסים? מי יקבל את זה אם זה לא באמת היה? אם אבותיו לא אמרו לו כלום על זה? בתור דוג' אם ראש הממשלה היה אומר שלפני 400 שנה כל היהודים חיו באנטרטיקה באיגלויים ואז באו חייזרים ופיזרו אותם בכל המדינות....ולכן אנחנו מחוייבים לעשות משהו בשביל החייזרים האלו כל יום (סתם דוגמא למשהו לא הגיוני...) מישהו היה מאמין לו? היו חושבים שהו השתגע...למה? בגלל שלא שמענו מהדורות הקודמים על סיפור כזה...ולא הגיוני שהם לא יספרו על משהו חריג כזה. כך גם בימי ישעיהו, העם לא היה טיפש...והוא לא היה מקבל את זה שלאבותיו היתה התגלות המונית שלוותה בניסים ואח"כ ניסים שממשיכים עוד המון שנים (40 שנה במדבר....כיבוש הארץ באופן ניסי(חלק ממש ניסים גלויים)...אם אבותיו לא היו מספרים לו שאכן זה מה שהיה... זהו לבינתיים...עניתי רק על קצת כי זה לוקח לי הרבה זמן ואין לי עכשיו זמן... אני אשתדל לענות על השאר במוצאי שבת.

 

[rachel437]

התגלות המונית בדתות אחרות

גם שם יש סיפורים, ישו האכיל 5000 איש מכיכר לחם אחת וכולם יצאו שבעים, פעם אנשים היו פרמטיבים, עבדו עבודה זרה והאמינו לכל מה שמכרו להם. בתנ"ך כתוב במפורש שהעם שכח את התורה, המלך מצווה לעשות פסח וכל העם שמעולם לא חגג את הפסח, התחיל לחגוג את החג, רק בגלל שהמלך סיפר שמצאו איזה ספר שכתוב בו, שצריך לחגוג. אפילו היום יש סיפורים על עשרות אלפי אנשים שנוסעים לכל מיני מקומות בעולם לראות איזה פסל, שטוענים שהוא מזיל דמעה, וכולם מספרים שהם ראו את זה. כמה מליון איש מתו במדבר ואין שום זכר מהם. אין במקורות המצריים שום דבר בקשר לעם של עבדים המונה כמה מליון איש, העוזב אותם לפתע. בתורה כתוב ששבעים נפש ירדו למצרים, אחרי זה התורה מספרת ש 600 אלף גברים יצאו ממצרים, תוסיפי לזה את הנשים והילדים תגיעי ל3 או 4 מליון בני אדם, פי 40 אלף מהמספר שנכנסו למצרים, אין במציאות התרבות אוכלוסין בכזה סדר גודל, מפרשי התורה כותבים על הפסוק "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יג, יח) שאחד מחמישה עלו, זאת אומרת רק 20 אחוז, ויש אומרים רק אחד מחמישים שזה 2 אחוז, ויש המגדילים לעשות ואומרים שרק אחד מחמש מאות עלו שזה פחות מחצי אחוז, לפי הפרושים האלו, עם ישראל צמח ב 200 שנה, משבעים נפש למיליראד וחצי בני אדם, נראה לך הגיוני. בתלמוד יש מחלוקת, באיזה תאריך ניתנה תורה, מי קרא את עשרת הדברות, באיזה שפה נכתבה על לוחות הברית, אף אחד לא זוכר היכן הר סיני, יש מחלוקות בקשר לכל מיני מצוות האם ניתנו מסיני, מוזר שעם שלם היה נוכח במעמד הר סיני ואף אחד לא זוכר כאלו פרטים חשובים. לפי ההלכה, עדות של עד מפי עד פסולה.

 

[MrAnderson]

תנ"ך לפעמים כותב סיפורים בדרך משל

אם את כל כך בקיע בפסוקים כמו שאת שולפת פסוקים פה אז את אמורה לדעת את זה. אז להתפס לאחוזים ומספרים זה ממש אינפנטילי בעיני....

 

[rachel437]

מפרשי התנ"ך

קודם כל לפני שאתה עונה תקרא מה כתבתי, כתבתי על מפרשי התנ"ך לא על התנ"ך. איזה משל יש באחד שמסביר שרק אחד מחמישה, השני שחולק ואומר אחד מחמישים, והשלישי שמספר לנו שרק אחד מחמש מאות יצאו ממצרים. אולי גם יכול להיות שמה שכתוב בתנ"ך ש שש מאות אלף גברים יצאו ממצרים, הכוונה לשש מאות איש. אין מה לומר, כבר הרבה זמן לא שמעתי תשובות משכנעות כמו שלך.

 

[MrAnderson]

אממ...לא הבנתי את תוכן ההודעה../images/Emo3.gif

ולגבי התשובות את צינית או רצינית?

 

[אופירA]

היא התכוונה בציניות

פסילת דבריו של אדם ללא הוכחות ואמצעי שכנוע הגונים אחרים, זה כלי מקובל אצל מי שלוחם על דעתו ועל מה שנראה לו, ללא קשר לחיפוש אמת. כשלעצמי, כאשר אני יודעת שדבריו של אדם אינם נכונים, אך אין לי דרך להסביר לו או להוכיח לו (או בגלל דלות דעתי, או בגלל שהוא אינו מקבל שום הוכחה) - עדיין אינני מוצאת לנכון לכתוב לו: אתה מדבר שטויות, רק משום שאני יודעת בוודאות שדבריו אינם נכונים. אם אין לי דרך להסביר ולהוכיח, או שהוא אינו מאפשר לי לעשות זאת - עדיף לשתוק. היודע את האמת אינו להוט להוכיח את דבריו בכל מחיר, כולל במחיר פגיעה בכבודו של זולתו - עם כל כמה שהוא להוט להסביר את האמת וליידע בה את השוגים. כמובן שאינני מתכוננת להתפלש כאן בביצה של הכפירה והאלימות המילולית בפורום, אבל פה ושם נראה לי לזרוק חומר למחשבה עבור אלו שמכבדים את דעתי ורוצים לשמעה. ברור שלא אתייחס לכל מי שינסה לסתור את דברי בכלים המוכרים כאן בפורום... יעשו זאת להנאתם, וכפי שלדעתם הדבר מכבד אותם... מי שבקי מאד ברעיונות התורה, עדיין לא יגיע בהכרח לאמיתה, ויכול להגיע לכפירה. משום שאת האמת יש גם לחוש, ולא רק להיווכח בה (אם כי ההוכחה היא החלק המשמעותי ביותר בהבנת האמת, אך בכל זאת, יש איזה חלק גם להרגש הנשמה). אבל מי שמחפש אמת לאמיתה, גם אם ההרגש הנשמתי באמת אצלו פגום - עדיין לא יוכל להתעלם מהתובנות שריבוי הידיעות יקנה לו, ויוכל לדעת מהו הכיוון של האמת, גם אם עדיין לא השיג אותה במידה מספקת. התורה מביאה את האמת האלוקית ב-4 רבדים עיקריים - פשט, דרש, רמז וסוד. כולם פנים של אותו עניין. למספרים ולאחוזים במניין עם ישראל יש חשיבות רבה גם מבחינת מידע היסטורי והמשמעויות הנובעות ממנו (ידוע בחז"ל שהריבוי של עם ישראל אכן היה לא טבעי כלל, ולא מובן בשכל עפ"י כללי המציאות הנורמליים, וגם עניין גידול הילדים לא היה טבעי, כי לא גדלו בבתי הוריהם לאחר הגזירה של "כל הבן היילוד"). אבל כשמביאים בחשבון שיש 4 רבדים עקרוניים לכל עניין, יכולים לדעת מתי עיקר המשמעות של המספר בכל מקרה ומקרה הוא היסטורי, ומתי עיקר המשמעות שלו הוא דווקא חלק הרמז או הסוד. התורה מביאה לא סיפור היסטורי טכני כדי להעביר ידע היסטורי, אלא מורה הוראות רוחניות של האלוקים לברואיו דרך טכניקה של סיפור היסטורי. נושא ה"חמושים יצאו בנ"י ממצרים" הוא עניין שיותר קשור למסר הרוחני הנלמד מהתורה מאשר למידע הטכני ההיסטורי. כמובן שקודם לכן צריך להבין על מה ולמה בכלל ירדו בנ"י למצרים ועברו את השעבוד הנורא. אבל אי אפשר להרחיב הכל כרגע. בכל אופן, כשבאו לצאת ממצרים - לא כל אדם היה מוכן, לא כל אדם היה ראוי, לא כל אדם רצה לצאת ממצרים. יש הרבה סוגים של מצבים רוחניים, שבהם אדם מעדיף את השעבוד, ומוותר על הגאולה! עלינו לדעת, שמציאות זו רלוונטית גם לגאולה המעותדת והאחרונה - ביאת משיח. מסתבר שהסוגים הללו הם רוב העם! 80% לפחות, ולשיטה אחרת - 98%, ולשיטה 99.8% וכן הלאה (רחמנא ליצלן!!!)... וזה עוד לפני הרשעים ואלו שאינם יודעים לשאול... כי אלו עוד משתתפים בליל הסדר, הם נכללים בין אלו שנגאלו. המחלוקת בחז"ל היא איזו הגדרה של חוסר חיבור לגאולה מדובר. זו מחלוקת נוסח שמאי והלל - שהכל נכון מצד האמת, רק שבעוה"ז ולמעשה, נפסקת הלכה לפי שיטה אחת. אבל כעיקרון - הכל נכון ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. כלומר הדיון של חז"ל האם התורה אומרת שסוג מסוים של טומאה רוחנית (שהיווה 80% מהעם) הוא זה שביטל את שייכותו של בעליו בגאולה להיות עבד ה', להיות מחובר ל-600,000 חלקי היסוד של נשמת אדם הראשון, או סוג רחב יותר (שהיווה אחוז גבוה יותר). בזמנו למדתי שיעור מאלף שהסביר איזה סוגי אנשים נחשבו 1 מ-5 (ולמה זה מובן מההגדרה של 1 מ-5), ואיזה סוגים נחשבו 1 מ-50 (ולמה זה נלמד מהמספר 50) וכו'. כמובן שלחז"ל לא היתה מחלוקת איזה סוג נגזר מכל מספר, רק היתה להם מחלוקת איזה סוג לא נכלל בגאולה. אני מודה ומתוודה שלצערי שכחתי את הפרטים וההסברים המדויקים. אבל הדברים היו מאלפים ומאירים באמיתתם. בכל מקרה, זה העיקרון. הרבה פעמים הפרטים באמת מבלבלים אותי, ואני לא יכולה לדעת איך היה בפועל באמת: האם באמת נולדו 6 או 60 בכרס אחת, האם באמת יצאו רק 20% ממצרים (או 2% ואפילו פחות), או שבכל הפרטים הללו רלוונטי מה שלמדתי פעם לגבי משלי חז"ל (כגון המשל על הצפרדע שבלעה משהו בגודל של עיר שלמה) - שכאשר הפרטים לא מסתדרים כלל עם המציאות בשום צורה, יש להתייחס אליהם כאל משל וללמוד מהם אך ורק את המסר הרעיוני הרוחני, ולא לקבל את הפרטים כעובדה היסטורית. אבל כל עוד המסר הרעיוני חי וקיים ואמת בכל מקרה - אז הפרטים לכשעצמם אם היו אמת היסטורית או לאו, פחות משנים לי, בתכל'ס.

 

[MrAnderson]

הלוואי הייתי יכול להתבטא ככה בכתב..

כשאני כותב אני עילג לגמרי...מבלבל דברים ולא מגיע לסוף דעתי. כתבת יפה.

 

[rachel437]

בצורה שאת מפרשת את התנ"ך

אפשר לפרש כל כתב דתי, את הקוראן, הברית החדשה. אפשר אפילו לקחת את הספר "הפרוטקולים של זקני ציון" ולהפוך אותו לספר הלל לעם היהודי.

 

[אופירA]

אמת -

אם מתעלמים מאינספור הידע המועבר במסורת כ-3000 שנה, ומחליטים שהוא סתם פרשנויות פרטיות של רבנים, כפי שכל מאן דבעי עושה בפורום זה. כך אפשר לעולל לכל הרצאה בפיזיקה ובמתמטיקה. או לפחות לנסות לעולל. רצוי שהמדענים המוכרים ע"י הקהיליה המוסמכת לא ישמעו את הניסיון, משום שהם יגחכו ויתעלמו ממנו. הקורבנות היחידים של הניסיון הזה יהיו במקרה הגרוע חסרי הידע, ובמקרה הטוב - חסרי הידע שאינם מעוניינים לדעת. הבעיה תתחיל אם חסרי הידע ינסו לפעול על המעללים הללו, ולבנות על פיהם מכשירים או לנהל את העולם עפ"י ה"ידע" הזה.

 

[rachel437]

בפיזיקה ובמתמטיקה

אין את התרוצים של, "שבעים פנים לתורה" "אין מוקדם ומאוחר בתורה" "דיברה תורה כלשון בני אדם", שם יש כללים ברורים, מי שיבוא עם כאלה תרוצים, יעשה מעצמו צחוק.

 

[אופירA]

אלו כללים ברורים מאוד

ולא "תירוצים". הם ברורים, כמובן, למי שמבין אותם - לא למי שלא. הם כתובים, כמובן, לא בסימנים לועזיים - ככללי הפיסיקה, אלא בשפה רוחנית ברורה מאוד - למי שמבין אותה. לאחר שלמד אותה.

 

[rachel437]

אני למדתי אותם כל חיי ולא הבנתי אות

הכללים האלו גמישים כמו גומי. קחי כל סיפור אם מליון סתירות ותוכלי ליישב את הסתירות, בעזרת תרוצים אלו.

 

[EmiA]

מענין...

לפי מה שאני יכולה להבין מהסיפור עם המלך והספר, העם שכח את *מצוות* התורה ! איך מלך יכול להכתיב לאנשים מה לעשות והם באמת יעשו ? זה סימן שהם ידעו שיש להם תורה , והמלך רק אמר להם את המצוות . לגבי החשבון של בני ישראל במצרים -אני רוצה לעשות חשבון ולבדוק . תפני אותי בבקשה למקום בתלמוד על מחלוקת באיזה תאריך ניתנה תורה . מי קרא את עשרת הדברות, באיזה שפה נכתבה על לוחות הברית . תני לי בבקשה הפניה . מה זה אף אחד לא זוכר איפה הר סיני . למה ? אחרי שהם עזבו את ההר הם צריכים לזכור איפה הוא ? להוציא את הילדים שלהם כל שנה לטיול להר סיני ? כדי שיזכרו איפה ההר ? הם צריכים לזכור מה קרה שם , ולא איפה ההר ! ובקשר למצות שניתנו מסיני אני חושבת שיש מנין לכל המצות שניתנו עם ההגדרות שלהם מסיני . (ולא למצות שחכמים למדו אותם מהתורה בעצמם) מה הקשר עד מפי עד ? זה מדבר בקשר לעדות של בית-דין ! מה הקשר לפה ? לא הבנתי אותך ?

 

[rachel437]

מעניין מאוד

זה רק מראה שאפשר לעבוד על אנשים, לא כתוב שהם ידעו שיש להם תורה, עד גילוי ספר התורה הם עבדו אלילים, הקריבו קורבנות לעבודה זרה, מדוע אתה לא שואל איך הם עבדו עבודה זרה, מה הם היו פרמטיבים? התשובה היא כן. >אחרי שהם עזבו את ההר הם צריכים לזכור איפה הוא ? להוציא את הילדים שלהם כל שנה לטיול להר סיני ? כדי שיזכרו איפה ההר ? < המקום שצריך להיות הכי קדוש והיסטורי מבחינת העם היהודי,כך את מזלזלת בו? האם יש עוד מקום בעולם שעם שלם ראה בו את אלוהיו? הכותל שניבנה ע"י הורדוס שרצח את ילדיו מעניין כל יהודי, ואילו הר סיני הוא מקום זניח ולא מעניין, תמוהה מאוד. >הם צריכים לזכור מה קרה שם , ולא איפה ההר.< גם את זה הם שכחו, יש מחלוקת מי קרא את עשרת הדברות, באיזה אותיות הם נכתבו. תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל, רבי יוסי אומר: בשבעה בו. מסכת שבת, פו ע ב'. רבי יהושע בן לוי אומר: שתי דברות שמעו ישראל מפי הקב"ה: אנוכי ולא יהיה לך. רבנן אמרי: כל הדברות שמעו ישראל מפי הקב"ה" מדרש שיר השירים רבא א, י"ג. הרמב"ם טוען שהעם לא שמע את הדברות, אלא רק שמע קול ומשה לבדו שמע והעביר לעם את עשרת הדברות. מעניין שאף אחד לא מספר שיש לו מסורת במשפחה מי נתן את עשרת הדברות. 3 מליון איש, ואפילו אדם אחד לא טרח להעביר פרטים כאלה חשובים לבניו. כיצד הלוחות היו כתובין? חנניה בן אחי אומר: ה' על לוח זו וה' על לוח זו...רבנן אמרי: עשרה על לוח זו ועשרה על לוח זו...ורבי סימא אומר: ארבעים על לוח זו וארבעים על לוח זו". ר"ש בר יוחי אומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה" (ירושלמי,מסכת סוטה פ"ח, ה"ג) ההלכה פוסקת שלא מקבלים עד מפי עד, עדות כזאת היא פסולה. לא במשפחתי ולא במשפחתך יש עדות ישירה למעמד הר סיני, אלא כולם מתבססים על ספר אחד ויחיד.

 

[arriy80]

סיפור "מציאת ספר התורה"

מתוך: http://www.thesanhedrin.org/he/daat/ טענה: התורה לא נשתמרה בידינו בצורתה המקורית שהרי במלכים ב פרק כב פסוק ח כתוב שנמצא ספר תורה שתוכנו לא היה ידוע. תשובה: הפסוק לכאורה אכן קשה. עם כל זאת צריך שתשאלנה כמה שאלות: 1)כיצד ייתכן שהמסורת התרבותית של עם ישראל שהיה חי וקיים עד הדור ההוא נעלמה כליל. לא נשמע כזאת בתולדות שום עם. כלומר כל בני ישראל בדורות שעד יאשיהו איבדו את כל הידע התרבותי שלהם והנה התורה שנמצאה הצילה את ה"מצב"...?! 2) הפסוקים הללו המתעדים את הפרשה הם הרי לכאורה בבחינת מוקש יקוש לשמירת אמונים לתורה ומי הוא האוויל שיכתבם בספר התנ"ך שנועד כל כולו לחזק את האמונה?! 3) תמוה מדוע הקפיד השואל, בעל ד"א, לצטט את האמור במלכים ולא הביא את הדברים כפי שסופרו גם בספר דברי הימים ב' פרק ל"ד פסוק טו. התשובה לשאלות פשוטה. לא מדובר בפסוקים אלו במה שהמבקר טוען אלא במציאת ספר התורה שכתבו משה רבנו. גם היום אם היינו מוצאים ספר יסוד, כל ספר יסוד, שיש לייחס לו אמינות טקסטואלית גבוהה, הידוע היטב בציבור והכתוב על ידי איש מהימן, היתה לנו שמחה גדולה אם היינו יכולים להשוותו לנוסחים שבידינו כדי לנסות לקבל תמונה מדוייקת יותר על לשון הטקסט. חשוב לנו כל תג וכל אות בספר כזה. לוואי והיה בידינו ספר תורה עתיק ומהימן כזה שלפיו היינו יכולים להכריע בשינויי הנוסח ביחס למילה דכא/דכה בתורה וכיו"ב כמו שכבר הובא ע"י רבי עקיבא איגר בגליון רע"א על שבת נה. (נזכיר כמה שמחה היתה בגילוי חלק מ"כתר ארם צובא" וכמה צער היה על מה שהושמד בו ע"י פורעים ערבים). בספר דברי הימים נאמר הדבר מפורשות. בשני המקורות לשון הטקסט מוכיחה זאת באשר נאמר שם "ספר התורה" בהא הידיעה. ובדברי הימים נאמר מפורשות "ספר תורת ד' ביד משה". לא כתוב שם ספר "תורת משה", שאז היה אפשר להבין זאת כספר תורה כל שהוא, כספרי התורה שבימינו. לשם הבנת האירוע צריך לקרוא את כל הפסוקים העוסקים בפרשה ובנספחיה ואז מתיישבים היטב דברי חז"ל האומרים שהספר נמצא גלול בפרשת התוכחה מה שהביא לרצינות הגדולה של התייחסות המלך והעם לארוע. ויעויין גם בספר "פרי צדיק" מרבי צדוק הכהן מלובלין נבג"מ חלק ג פסקה כג.

 

[rachel437]

תרבויות

האם התרבות של האיטלקים דומה לתרבות של הרומאים מלפני אלפיים שנה? האם התרבות המצרית היא אותה תרבות שהיית לפני אלפיים שנה? תרבויות נעלמות בהרבה עמים. פעם רוב העם לא ידע קרוא וכתוב, עבד אלילים, ולא היית בעיה למכור לו דת חדשה.

 

[arriy80]

תשובות.

אף אחד לא "עבד" על אף אחד. תחילת הפרק: "א בֶּן-שְׁמֹנֶה שָׁנָה, יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְדִידָה בַת-עֲדָיָה מִבָּצְקַת. ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ, בְּכָל-דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו, וְלֹא-סָר, יָמִין וּשְׂמֹאול. וַיְהִי, בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ" וכו' מה זה "ויעש הישר בעיני ה'"? איך עשה הישר? הלא לפי דברייך התורה נשכחה לגמרי! ואם הוא כן עשה הישר בעיני ה', רק אח"כ התורה נשכחה, הרי הפרק ממשיך רק לאחר שמונה עשרה שנה שאז מצאו את "ספר התורה". תוך שמונה עשרה שנה התורה נשכחה לגמרי? לא מסתבר! גם אם כולם היו עובדי ע"ז היו צריכים לזכור את התורה, ובמיוחד שביהמ"ק היה קיים והמלך הולך "בדרך דוד אביו". <המקום שצריך להיות הכי קדוש והיסטורי מבחינת העם היהודי> מי קובע מהו מקום קדוש לעם היהודי? באף מקום בתורה לא כתוב לזכור את המקום. יש חיוב לזכור את המאורע: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אלוקיך בְּחֹרֵב" לגבי זמן מתן תורה: "תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל, רבי יוסי אומר: בשבעה בו. מסכת שבת, פו ע ב'" היית צריכה להמשיך לעיין במקור, ולראות שכל המחלוקת ביניהם היא לא על תאריך מתן תורה (מוסכם שזהו ו' בסיון) אלא על יום ראש חודש סיון של אותה השנה. כל הפרטים: איך היה כתוב, מי דיבר, כמה דיבר, הם ענינים שוליים! פרטים טכניים! מה כ"כ חשוב איך היה כתוב? הדורות העבירו את העיקר! את הדברים עצמם! וגם בזה היתה סכנת שיכחה. כמו ש-emia כתבה, הלכות עדות מתיחסות לעדות בבי"ד. אם חבר שלי יעביר לי את דברי חברי, אין שום מניעה לקבל את דבריו. אך כשמגיעים לבי"ד, אכן לא מתקבלת עדות של עד מפי עד. זו הלכה לגבי עדות בבי"ד בלבד!

 

[rachel437]

טעות בידך

>תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל, רבי יוסי אומר: בשבעה בו.מסכת שבת, פו ע ב'" היית צריכה להמשיך לעיין במקור, ולראות שכל המחלוקת ביניהם היא לא על תאריך מתן תורה (מוסכם שזהו ו' בסיון) אלא על יום ראש חודש סיון של אותה השנה< הדברים מפורשים, אחד אומר שעשרת הדברות נתנו בששה, והשני חולק וטוען שנתנו בשבעה. >מי קובע מהו מקום קדוש לעם היהודי? באף מקום בתורה לא כתוב לזכור את המקום. יש חיוב לזכור את המאורע: < השאלה היא לא האם יש חיוב לזכור או לא לזכור את מקום הר סיני. השאלה היא שמ3 מליון איש אף אחד לא סיפר לבנו או נכדו היכן בדיוק היה מעמד זה, מי קרא את עשרת הדברות, מה הם ראו, האם אלו פרטים שוליים בעיניך? עיין בתנ"ך וראה שבני ישראל לא שמרו את הפסח עד שהמלך ציווה עליהם לשמור את הפסח. האם יש מסורת במשפחתך שסבך עמד על הר סיני? האם יש איזה עדות ישירה שאבא שלך שמע מאביו וכן הלאה על מעמד הר סיני? או שכולם לומדים זאת מספר אחד ויחיד.

 

[arriy80]

ממש לא.

סליחה, טעות שלי בהסתכלות הראשונית. יש לימודים שונים באיזה תאריך ניתנה תורה, בו' בסיון, או בז' בסיון (לפי הלימוד באיזה יום ר"ח היה). יש לימודים שונים לגבי אופן כתיבת הדברות על הלוחות. יש לימודים שונים איזה דברות אמר משה, ואיזה הקב"ה. כל זה לא בא לגרוע ממציאות המעמד, ומהעברתו הלאה. כמו שכתבתי, עצם הדברים הועברו, ולא הפרטים הטכניים יותר (למרות שהתאריך מאד חשוב - שגם הוא נלמד מהפסוקים לפי הכללים). דרך אגב, הלוחות הרי הוכנסו לתוך הארון, ולא מוזכר שכל בני ישראל מששו אותם בידיהם. כך שכל הידיעה בדבר צורתם ואופן כתיבת הדברות, היתה מלימודים מתוך הכתובים (לפי כללי הלימוד). לא מספרים ש"סבא סיפר שסבא שלו סיפר שאבותיו עמדו למרגלות הר סיני". אלא מספרים שאנחנו אכן צאצאי אלו שעמדו למרגלות הר סיני. ולא משנה באיזה דור מספרים את זה, תמיד מפנים לסיפור מעמד הר סיני כפי שמופיע בתורה ובדרשות חז"ל.