תשובות פרופ' בידרמן על שאלותינו

../images/Emo41.gifאירוח פרופ' בידרמן - דקן מדעי הרוח בת"א../images/Emo41.gif

ביום רביעי הקרוב (03.09.08) יתארח דקן הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל-אביב, הפרופסור שלמה בידרמן בפורום שלנו. אתם מוזמנים לשאול את כל השאלות העולות בדעתכם בעניין מחקר, לימודים מתקדמים, מקום מדעי הרוח באקדמיה ועתידם, ועדת שוחט, קידום חוקרים צעירים וכל עניין אחר שנראה לכם רלוונטי. האירוח יהיה משעה 12:00 ועד 13:30 ותוכלו לכתוב את שאלותיכם מראש, אך גם במהלכו. (לא בטוח שיתאפשר להשיב לשאלות שייכתבו מאוחר ביום האירוח, אם לא יספיק לכך הזמן, לכן עדיף לכתוב אותן כאן מראש). שיהיה לנו בהצלחה עם האירוח הראשון שלנו....
 

מממאיה35

New member
כל הכבוד על היוזמה!

כאמור אני לא מהתחום אז איו לי שאלות, אבל רציתי לפרגן על היוזמה ועל הוצאתה לפועל!
 
שלום לדקן

כתלמידה בתל-אביב, אני מוצאת את עצמי שואלת כמה וכמה שאלות, שעלו גם במפגש הפורום אחרון שלנו: כשדיברנו על ההשוואה לאוניברסיטאות אחרות עלו שאלות של הסיכויים לשרוד באקדמיה. אחד הנושאים שעלו היה שיש תחושה במקומות שונים - שלנשים יש בכל זאת "תקרת זכוכית" בכל הקשור בכל תחום ובאקדמיה- כמו ביתר התחומים. הסוגיה הזו עלתה בפורום שלנו כבר כמה וכמה פעמים בהקשרים שונים. עד כמה יש באוניברסיטת תל-אביב מודעות ועד כמה מקדישים מחשבה לקידום של חוקרות צעירות? ובהמשך לכך - עד כמה יש באוניברסיטה בלכל ובפקולטה בפרט - נכונות לפתוח את השערים לקליטת חוקרים צעירים? למה יש מין תחושה שברוב חוגי מדעי הרוח כל חוקר שיוצא לפנסיה/פורש/נוסע /עוזב - מייד "מספחים" את התקן שלו - בבחינת - "תקן משוחרר לא יוחזר"... ואין התחדשות של אנשי סגל, מה שגוזר בפועל גזר דין מוות על חוגים שלמים בתוך שנים ספורות.... מה מידת המודעות של הפקולטה לזה? ומה הכוונה שעומדת מאחורי המדיניות הזו? האם היא תשתנה? ומשהו קצת יותר כללי - האם תוכל להסביר את עיקרי ועדת שוחט ואת ההשלכות שלה על מערכת ההשכלה הגבוהה כולה ועל מדעי הרוח בפרט? (אציין, כי בהקדמה נכתב כי יש להעביר את לימודי מדעי הרוח ללימוד במכללות לתואר הראשון, וכי רק לצורך התואר השני יתקיימו לימודי מחקר במדעי הרוח. מצד שני - בגוף הטקסט של הועדה, הם מציעים להרחיב מאוד את מאגר המלגות, ואף להקים קרן מלגות לאומית שתקדם את המחקר במדעי הרוח.) תודה רבה מראש
 
מעמד חוקרות צעירות

תשובה: המודעות שלנו לעניין זה קיימת והולכת ומתחזקת. אם תתבונני ברישמת הקליטות של הפקולטה שלנו בשנים האחרונות, תיווכחי לדעת שאין כל תקרת זכוכית לגבי קליטת נשים!! כמו כן, לפחות בתקוה שבה אני משמש כדקאן, אין תקרה זו קיימת כלל לגבי העלאות בדרגה! אבל יש עוד מקום נרחב לקידום חוקרות ונושא זה אינו יורד מסדר היום שלי ושל אחרים בפקולטה! שאלה זו מצריכה דיון ארוך וקשה לי מאד, בשל לחץ זמן (ערב נסיעה) להשיב על כך בפירוט הנדרש. שווה מפגש בע"פ
 
ההכרזה ש'אין כל תקרת זכוכית לגבי קליטת נשים!'

עומדת בסתירה למחקרים הקיימים בנושא. כדי לקדם חוקרות ולצמצם את הפער הקיים, צריך לבחון לא רק את שיעורי הקליטה של הפקולטה בשנים האחרונות, אלא היבטים רחבים יותר של הנושא.
 
שאלתו של tulkin - "יש לי הרבה שאלות"

אבל יש לי חשש שהפורמט לא יאפשר דיון מעמיק ושהתשובות שתתקבלנה תהיה פלקטיות, מוכוונות תדמית, ויהוו יותר סוג של דוברות מאשר דיון פתוח ואמיתי. אחרי שהבעתי את חששותיי... הנה כמה שאלות שהייתי שמח לשאול לו הייתי נפדש במקרה אם איזה מדען רוח בכיר במסדרון אפל: בעקבות כמה הערות שהיו פה פעם באיזשהו שרשור, הייתי שמח לשמוע את דעת הדיקן, בנוגע לסוגיה למה מדעי הרוח חשובים בנוף האקדמי, איך אפשר להפוך את החשיבות הזו למשהו שאפשר לחוש בו, כלומר לשווק אותו לקובעי מדיניות ולהפכו לרלוונטי וישים, ומה האוניברסיטה עושה בעניין (ולא, טיעונים דוגמת אי אפשר היה להגיע לתורת היחסות בלי מוצרט וקאנט אולי נכונים, אבל כבר לא עושים לי את זה). הייתי שמח לשמוע על תהליך בחירת והעסקת מרצים צעירים בסיום לימודיהם (ופוסט דוקטורט במקומות שזה מקובל). הכוונה אך ורק למשרות תקן, ולא למרצים מן החוץ. איך בוחרים אותם, האם ישנה עדיפות לבוגרים מהאוניברסיטה/מהארץ/מחו"ל. מה הוא חושב שטוב בתהליך, באיזה אופן הוא שונה מתהליכים מקבילים נניח במדעי הטבע, או באוניברסיטאות בחו"ל. השאלה פה היא לא על כמות התקנים, אלא בהינתן תקן - איך ממלאים אותו. הייתי שמח לשמוע את דעתו כמה "פוליטיקה פנימית" משחקת תפקיד, ואיזה צעדים עושים כדי למנוע את זה (אם בכלל הוא חושב שצריך וכדאי למנוע את זה. הייתי שמח לשמוע גם מספרים. כמה תקנים הפקולטה מאיישת כל שנה, כמה מועמדים יש. כמה מגיעים לראיונות מתוך המועמדים. כמה מתוך המועמדים הם מאותה אוניברסיטה/מחו"ל וכו'. נסתפק בזה לעת עתה.... כאמור, אני לא תולה יותר מדי תקוות בדיון מסוג זה. אבל ביקשת שאלות... נתתי. רע לא יכול לצאת מזה.
 
הרבה תשובות

1. ייתכן שהתשובה האמיתית על שאלה זו היא ערעור עמוק על עצם הלגיטימיות של השאלה. למה מדעי הרוח חשובים? הרי מאחורי שאלה זו מסתתרת הנחה מוקדמת על הקריטריונים לקביעת "חשיבות, ככאלה שהינם, למשל, כמותיים, או "יעילים", או בעלי מקדם רלוונטיות גבוה באופן פרקטי זה א אחר. ברור שניתן להציע תשובה שלאלה גם בהסתמך עם קריטריונים כאלה, אבל הרי אז יוכל השאלה להקשיח את הקריטריונים ולא יהיה לדבר סוף. לכן, מדעי הרוח הם חשובים. נקודה. זוהי התרבות שלנו. זוהי האנושיות שלנו. אנו עוסקים בטבע האדם. ברצונות שלו, במאוויו, בשאיפותיו, בניסוונות הבלתי-פוסקים של להבין את עצמו, להבין את העולם הסובב אותו, לכונן את הערכים, הנורמות והמוסכמות שלפיו הוא פועל. עניין השיווק חשוב כשלעצמו, ויש מומחים גדולים ממני לוח, אבל דבר אחד חשוב לזכור: שיווק – כן. אפולוגטיקה – לא. 2. התהליך הוא בשיטת המכרז, בין כמכרז "פתוח" ובין כמכרז "תחרותי" (מילגת אלון של המועצה להשכלה גבוהה). אין כל עדיפות לבוגרי חו"ל או לבוגרי הארץ. המועמדת או המועמד נבדקים בהתאם לפרסומיהם וכן על סמך מכתבי חוות דעת שמומצאים ממומחים בינלאומיים 3. אינני חושב שהתהליך שונה באופן מהותי. זהו נוהג מד מקובל, הן בארץ והן בחו"ל 4. לגבי פוליטיקה פנימית: כמה שפחות.... הצעדים שננקטים: עצם קיומו של מכרז והקפדה מלאה על התקנות שבהתנהלותו (שאמורות להבטיח בחירה נקיה והוגנת).
 

tulkin

New member
הרבה תשובותץץץ ובעצם אף לא תשובה אחת.

אבל שיהיה.... שיערתי שכך פחות או יותר ייראו התשובות. הנימוק המנצח "מדעי הרוח חשובים. נקודה". מעניין אם זה היה עובר פיר-רוויו כחלק מטיעון אקדמי כלשהו.
 

נברא

New member
אני אחדד נקודה נוספת

הפקולטות למדעי הרוח מאכלסות אוסף תמוה של בוגדים בעמם, פוסט ציונים, פרו-מחבלים, מחבבי אויבים ושאר ירקות. כוונתי היא שחלקם של אלו בין האקדמאים בפקולטות אלו גבוה באופן אנומלי מחלקם בין האקדמאים מהפקולטות האחרות. כאשר מנסים לרדת לסוף דעתם ולהבין מהו הרציונל שעומד מאחרי עמדותיהם מגלים חוסר-רציונל מוחלט. גם הנסיון לבסס את העמדות הללו על אידאות של הומניות נראה חסר כל בסיס מוסרי או לוגי. אני חייב לומר שאני שותף מלא לדעתו של הדיקאן בנוגע לחשיבותם של מדעי הרוח. אני בהחלט מסכים שאין כאן כל מקום להצטדקויות. אלא שהאקדמיה היזנתה את מדעי הרוח והיא מאכלסת עתה ערב רב של משכילים-בעיני-עצמם הלוקים במחלה חשוכת מרפה שנקראת "זחיחות דעת". זחוחי הדעת הללו מאוהבים בעצמם עד כלות ועוד יותר מכך הם גאים בהשתייכותם לשבט מיוחד במינו אותו הם מכנים בשם "אליטה". אין דבר יותר רחוק מהאקדמיה של אפלטון מהאליטה הזו. זאת אני אומר בצער רב כיוון שכל אותם דברים שכבוד הדיקאן הזכיר ואני מצטט - "אנו עוסקים בטבע האדם. ברצונות שלו, במאוויו, בשאיפותיו, בניסוונות הבלתי-פוסקים של להבין את עצמו, להבין את העולם הסובב אותו, לכונן את הערכים, הנורמות והמוסכמות שלפיו הוא פועל" - כל הדברים הללו הם ערש התרבות האנושית. ואין למצוא לזה זכר בקרבם של הזחוחים. תחת זאת - סטיות למכביר מהסוג שהזכרתי למעלה.
 

Unicorn98

New member
שלא כמו בפקולטה למשפטים בבר אילן...

שם לומדים סטודנטים הרצליינים שהם בנים לגננות והם - מלח הארץ.
 

FPNH

New member
שטויות ולא שטויות

אם בצדק או לא זה משהו אחר, אבל לפחות לכמה מחלקות יש את התדמית הזאת. וכשחלק מהשיקולים של איפה לקצץ ובמה המדינה צריכה לתמוך זה דעת הקהל, התדמית הזאת לא עוזרת כשפוליטיקאים צריכים לאשר קיצוץ או לחילופין להחליט שהם נלחמים בקיצוץ. אני לא אומר שכיווני המחקר צריכים להיות מוכתבים על ידי האוניברסיטה על פי שיקולי פופולריות, אבל גם לא כדאי לפטור את זה כשטויות. מספיק גם שיהיה מספר מועט של חוקרים שמשתמשים באיצטלא אקדמית לקידום אג'נדה פוליטית (ימנית או שמאלנית, זה לא משנה) בשביל שתהיה תפיסה בציבור שהמדינה לא צריכה לממן אותם ואת פעילותם.
 

tulkin

New member
התכוונתי יותר לטון הדיבור

שלחלוטין לא מתאים לאופי הפורום. הנושא שהצלחת לפענח בתוך הדברים ראוי בהחלט לדיון. לא שיש לי הרבה מה להגיד בעניין. רק שיש דרך להגיד דברים.
 

FPNH

New member
אני מסכים לגבי צורת הכתיבה שלו

ואני גם לא חושב שהנקודה שהעליתי הייתה כוונת המשורר.
 
אפשר להימנע מהכללות גורפות ולא ראויות כאלה?!!

ממש לא לענין. יש לך מה לומ ר- מצוין, תגיד אותו בצורה במכובדת , עניינית ונקודתית. הכללות כל כך גורפות ופוגעות, ועוד בשרשור שבסה"כ - יש לו מטרה דווקא לשפר את רמת ההשכלה הגבוהה והעוסקים בה בכלל ובמדע"הר בפרט - זה בדיוק ההפך ממה שאני מצפה שיקרה כאן. תרבות דיבור ודיון הן דברים שהם בבסיס הפורום הזה. נסה להתאים את עצמך אליהם תודה!
 

נברא

New member
צר לי ידידיי אבל זאת ההתרשמות שלי.

קשת של דעות גישות ותפיסות עולם ניתן למצא בכל מקום. חתרנים, תמהונים וגאונים-בעיני-עצמם נמצאים גם הם בכל מקום אבל בהתפלגויות נורמליות. מדעי הרוח היו לאבן שואבת של אנומליות וסטיות וחבל מאוד מאוד שכך הדבר. אני באמת מתנצל שאני צריך להיות כה בוטה אבל הצעד הראשון בהבראה האקדמיה צריך להיות אבחנה נכונה של הבעיה. ללא אבחנה כזו - מה שהיה הוא שיהיה. ואם באקמיה ראוייה אנו חפצים אזי אנו נדרשים לכנות-אמת ושידוד מערכות ולא לנופת צופים מתחסדת.
 

Unicorn98

New member
אותי משעשע האבסורד שמתרחש כאן... ../images/Emo6.gif

הרי ברור לכל בר דעת שעצם העובדה שאנשים עונים לך בענייניות ומנסים להתווכח איתך, היא פועל יוצא של התופעה שכנגדה אתה יוצא בלהט. אתה בעצמך יודע שאם חוסר הסובלנות וצרות האופק שלה אתה מטיף כאן היתה שוררת במדעי הרוח, באקדמיה בכלל, ובפרט בפורום הזה - כבר מזמן היתה מותקף במילים חריפות בדומה לאלה שהשתמשת בהן. אבל אתה מנצל את פתיחות הדעת שעליה אתה מלין כדי להתסיס את האווירה. במילים אחרות - אתה מתקיים כאן רק בזכות מה שאתה נלחם נגדו. זה היתרון האוטומטי והאבסורדי שיש תמיד לקיצוניים במציאות שלנו. לאומנים מימין, רדיקלים משמאל ובכלל חתרנים, מתקיימים תמיד רק בזכות העובדה שהם לא בשליטה, ושהרוב הרבה יותר סובלני מהם עצמם. זו עובדת חיים שהיא כשלעצמה מאירה את טענות החברים הללו באור מגוחך... בכל מקרה, אני מאמין בדמוקרטיה מתגוננת, ואם הייתי המנהל כאן, מזמן הייתי מוחק את דברי הבלע שלך.
 
אזהו, שכמו שאמרת -

בתחילה - חשבתי שזה מה שצריך לעשות. מצד שני - חשבתי שהדיון הה יכול להוביל למקומות נוסים. ולכן -א ני נותנת לו קיום. מה שברור, ונדמה לי שם נברא הבין את זה (לפחות מאופי ההודעה השנייה שלו) שאני אקפיד על תרבות הדיבור! אמרתי פעם ואני אומרת כאן שוב ושוב- אין לי בעיה לשמוע כל דעה, ואין לי בעיה להגיב לחלק מהדעות, מה שמבחינתי מחויב המציאות תמיד הוא האופן שבו הדעה מוצגת. לכן אני עדין נותנת קרדיט ל"נברא" על כך שיידע להעביר את מסריו ה"חתרניים" לכאורה (ואני ממש לא חושבת שהוא חתרן או כל דבר אחר, אלא בהחלט לגמרי - רק מתגרה....) בשפת דיבור נאותה ובתרבות הראויה לכל השותפים בפורום הזה.
 

Unicorn98

New member
הביקורת שלי היתה עליו, לא עלייך ../images/Emo13.gif

ניסיתי להעביר נקודה, והדגש לא היה על החלטה ניהולית כזו או אחרת כאן בפורום...
 
למעלה