הלעג שלך לא עושה אותך צודק/ת, אני חושש...
אבל אם מתעלים מעל הבחירה הלקויה של הטון שלך, אפשר גם להתעמת עם הביקורת; 1. הבעיה היא כמובן לא הדיקאן הקונקרטי, הבעיה היא במערכת. 2. הבעיה היא שלא מכירים, ולא הכירו עד כה, בחשיבותם של קורסים לכתיבה אקדמית. רק עשרות שנים המצב הוא כזה. 3. כשדיקאן / ראש חוג / רכזת אקדמית רוצים להוסיף קורס למערכת, הם לא ממנים ועדות. ועדות הן לצרכים של כסת"ח, כדי לשוות דימוי של עשייה היכן שהיא לא מתקיימת. אם את/ה יודע/ת איך מערכות ניהוליות עובדות, את/ה וודאי יודע/ת שזה המצב לאשורו. 4. בהמשך לסעיף 4, במערכת יש מאות קורסים, לא בהכרח כל קורס שנוסף מקצץ קורס אחר, להיפך, בד"כ המגמה היא של התרחבות, למעט שנים יוצאות מן הכלל. יש עשרות ואולי מאות קורסים בנושאים קונקרטיים, חלקם איזוטריים ומשרתים מעט מאוד אנשים. סליחה שאני לא מצקצק בלשוני באמפתיה מזויפת כאשר קורס כמו שאנחנו מדברים עליו כאן, עשוי לשרת גזרה רחבה מאוד של סטודנטים, ועד היום לא מצאו לו מקום. 5. אני מניח שאת/ה איש המערכת, אחרת לא היית נצמד/ת לביטויי מס שפתיים שמסייעים לשיתוק בפועל של המערכת בתואנות לא ענייניות. כך למשל הביטוי החביב: "תקנים סגורים". תקנים, לתשומת ליבך, הם אינם אורגניזם עצמאי הפועל בשירות עצמו. הם נולדים, מתים ונעים בין שלבים אלו מעת לעת, כאשר בירוקרטים מחליטים על כך. עוד לא פוטר אף איש ניהול באקדמיה על כך שתקן נפתח במועד כזה או אחר, גם אם זה קרה שלא במחזור העונות הנוקשה. זהו עוד תירוץ לא לשנות כאן ועכשיו, כי "התקנים כבר סגורים, טצ טצ טצ". לסיכום, אין ספק שהמערכת לעולם לא תיאלץ לשנות ולהשתנות, כי יש (א)נשים כמוך, שמקבלים על עצמם ללא סייג את התירוצים הבירוקרטים, מס השפתיים הארגוני, מטבעות הלשון הפונקציונליסטיים שכולם מסייעים לשמר את ניוון המערכת הקיים. לפעמים הכללים הקיימים במערכת הם לא לטובת העניין, לא לטובת הלקוחות (אנחנו) ואפילו לא לטובתה של המערכת עצמה. הם בעיקר לטובת בעלי הכוח שמתעצלים או מפחדים, ורק רוצים לשמור על הקיים. אם את/ה מכיר/ה מערכות ניהוליות, את/ה יודע/ת ששינוי הוא תמיד האיום הנתפס כגדול ביותר, גם אם הספינה טובעת. שנאמר: no one gets fired for buying IBM stocks. שיהיה יום טוב