אתה סותר את עצמך
אתה אומר ששהדוגמא שלי של זכר ונקבה מצויינת כי אפשר לבנות חוקים ותת חוקים ויוצאי דופן וכו אבל בפועל בדקדוק המערבי שאתה מסרב לקבל את העובדה שאתה לומד אותו אף אחד לא עושה את מה שאמרת, כולם יודעי גם בעברית וגם בגרמנית וגם בצרפתית שאת שמות העצם צריך ללמוד עם הזכר/נקבה שלהם ואין דרך לעקוף את זה כל כך. אחרי שאתה יודע אם זה זכר או נקבה (כי למדת בעל פה או מחשיפה מרובה) אתה יכול להשתמש בידע הזה כדי לישם כללי דקדוק אחרים ולבנות משפט תקני.
וגםתארי ה NA... מי אמר שיש כללים דקדוקיים לגבי מה זה תואר NA?
כל מי שלומד יפנית צריך ללמוד בעל פה על כל תואר אם הוא NA או I, איפה ראית חוקים ויוצאי דופן ועוד חוקים לגבי זה?
וכמו שחרות אמרה, ברגע שאתה מכיר פועל בצורתו המילונית למשל, עם כללי הדקדוק אתה יודע איף להפוך אותו לעבר ולהטיות אחרות, וזה עובד תמיד, חוץ משני פעלים יוצאים מהכלל לבוא ולעשות.
אתה באמת חושב שאתה לומד את ההטיות בנפרד של כל הפעלים שאי פעם נתקלת בהם?
או שאולי אתה מכיר את ההטיות יוצאי הדופן של לעשות ולבוא בעל פה ואת כל שאר הפעלים אתה מטה בצורה דומה לפי הכלל הדקדוקי?
אני מאמין שאתה עושה את הצד השני, אחרת כשהיית רואה פועל חדש שאתה לא מכיר לא היית יודע איך להטות אותו לעבר...
ואני מאמין שאתה כן יודע איך להטות פועל לעבר, גם אם אמציא לך פועל שלא קיים.
 
אני חושב שמה שאתה מתכוון זה משהו אחר.
אני מסכים שללמוד דקדוק לא עוזר לך בלדבר ברצף כי אתה כל הזמן נעצר ובודק איך בונים משפט ושכאשר אתה לומד בעל פה את ההטיות הם באות יותר מהר, אבל אין קשר בין שני הדברים.
 
אני למשל, כשרק התחלתי ללמוד, רציתי להכניס לאנקי כל פועל בצורה המילונית שלו, בצורת הטה שלו ובצורת העבר, כדי שכשארצה להשתמש בפועל הוא יבוא לי בצורה שאני רוצה אוטומאטית, כי היה לי קושי לחשוב על צורת הטה של פועל באופן מהיר.
עכשיו כמובן אין לי בעיה עם זה, למה?
למה אין לי בעיה עם זה? כי למדתי את כלל הדקדוק באופן קפדני? לא, אתה צודק שזה לא עוזר.
אולי כי למדתי את כל הפעלים בשפה היפנית עם ההטיה שלהם? לא, גם זה לא נכון.
עכשיו אין לי בעיה כי למדעתי בעל פה תוך כדי שימוש רב, ונחשפתי להרבה פעלים עם ההטיות שלהם כדי שהכלל הדקדוקי יבוא לי אוטומאטית בלי לחשוב. גם כשאני רואה פועל חדש, ההטיה באה לי אוטואמאטית, בלי שא, רק ני באמת חושב באופן דקדוקי על הכלל, אני פשוט מטה באופן אוטואמאטי כמו שהייתי יודע באופן אוטואמאטי אם שולחן זה זכר או נקבה.
זה לא אומר שאני לא משתמש בכלל, אני משתמש בו, אבל הוא טבוע בי.
האם הוא טבוע בי כי למדתי את כלל הדקדוק? לא
הוא טבוע בי כי נחשפתי למספיק מקרים ואמרתי מספקי פעלים כדי שהמוח שלי יסיק את המסקנות לבד לפעלים שאני לא מכיר.
אבל מה זה אמר יסיק את המסקנות? זה אומר שהוא משתמש בכלל הדקדוק, רק בלי שאני צריך לחשוב על כלל הדקדוק.
 
האם זה אומר שללמוד דקדוק לא תורם?
בהחלט לא, אם לא תלמד את כלל הדקדוק, עדיין תוכל להסיק את המסקנות לבד מחשיפה רבה לשפה, ממש רבה, אבל למה להסיק מסקנות אחרי חשיפה רבה ומיגעת אם אתה יכול להחסף למסקנה ממש מההתחלה ?
זה רק עניין של האם אתה רוצה ללמוד מטעויות של עצמך, או מטעויות של אחרים.
אחרים כבר הסיקו את המסקנות וגיבשו את החוקים הדקדוקיים עבורך.
אתה רוצה לגבש אותם בעצמך? דוזו, אבל יקח לך יותר זמן מאשר פשוט לעיין בחוקים שכבר אחרים סיכמו ולהזכר בהם כשאתה נתקל בהם בחשיפה דרך שמיעה, צפיה בדרמות או קריאה.
 
 
