חוץ מאמונה בשיוויון, אני מרגיש הפוך ממך,
לדעתי אסור למדינה להפלות גם בין נשואים ולא נשואים, הטבות צריכות להיות שוות לכולם, ובכללי אני נגד זוגיות ממוסדת, הפיכת של ממסד כצד בזוגיות, בין אם זה נישואים, דתים או אזרחים( ברית הזוגיות) או סטטוס "ידועים בציבור".
לדעתי האישית, מה זה זוגיות, ומה הכללים בה, לא צריכים להיות מוגדרים בחוקי המדינה, אלה על ידי אנשים עצמם כעניין פרטי ואישי , אחרת זה נותן פתח למדינה להתערב בהחלטות של חיים האישים והאינטימים של אנשים ונותן פתח לאפליה, בין היתר על ידי מתן או שלילה של הטבות.
לדוגמה קיום מוסד הנישואין בחוקים של מדינה , נותן למדינה כוח להחליט מי יכול להתחתן עם מי, ולמנוע זכויות של נשואים מזוגות מסוימים שמדינה לא נותנת להם להתחתן ( כמו זוגות חד מינים או זוגות מעורבות מבחינת לאום או דת). בנוסף זה נותן פתח למדינה לקבוע נורמות חברתיות בזוגיות, ולקבוע חובות של בני זוג זה כלפי זה כדי שזויות תחשב "נורמטיבית", כמו חובת נאמנות מינית, חובה לשיתוף ודאגה כלכלית זה כלפי זה, חובת קיום יחסי מין בין בני זוג, זה גם נותן למדינה זכות לדרוש מבן אדם שרוצה לעזוב זוגיות ולהתגרש, סיבות שלו למה הוא רוצה את להפרד , ולסרב לו אם הסיבות לא מספקות עבור המדינה ( ומכאן כל העניין של סירוב גט ומושגים כמו "שלום בית" בכפיה או הוכחות של קיום רומנים מחוץ לנישואין בבית משפט ). אותו דבר עם ברית הזוגיות.
גם סטטוס "ידועים בציבור" הוא גם בעייתי, כי המדינה עדיין מחליטה וקובעת קריטריונים מי הם ידועים בציבור ומי לא, כך שיש זוגות שרוצים להיות מוגדרים ידועים בציבור, אבל מדינה לא מאפשרת כי היא זאת שקובעת קריטריונים, או ההפך, אנשים שלא רוצים שזוגיות שלהם תהיה מוגדרת כ"ידועים בציבור", אבל המדינה עדיין יכולה לקבוע שהם כן "ידועים בציבור", בלי הסכמה של אותם אנשים, בלי שהם בכלל חתמו על משהו.
לדעתי אין מקום למדינה להערב ולקבוע חוקים וכללים בעניין, כמו שאין הגדרה בחוק מה זה ידידות למשל, ואיך ידידות צריכה להנהל ,כי זו עניין פרטי בין האנשים. אם אנשים ירצו לקבוע נורמות שמגדירות כללים מחייבים בזוגיות שלהם, (או אפילו יחסי ידידות שלהם) הם יוכלו לעשות את זה בהסכם משפטי בינהם, כשהם יהיו אלה שינסחו אותו, לא המדינה.