.

AlabamaW0rley

New member
לאנגלים יש היסטוריה, תרבות ושפה משותפת

אתה לא יכול להגיד את זה על יהודים ברחבי העולם, שלהם רק דת משותפת.
 

אייני

New member
למה לא?

ראשית כל - ההיסטוריה האנגלית היא לא אנגלית במלואה. אנגליה מלאה בכובשים ונכבשים. האנגלים של היום אינם, בפירוש מוחלט, אותם שבטים אנגליים שהיו באנגליה במקור בעת העתיקה.
מכאן שבין אנגלי של היום לבין ההיסטוריה של אנגליה בימי הביניים למשל (שלא לדבר על העת העתיקה) - סביר מאוד שאין שום קשר או שכל קשר הוא מקרי בהחלט.
יותר מכך! האירוניה היא שהאנגלים מתגאים למעשה בין היתר בדברים שבפירוש מוחלט לא שייכים אליהם, אלא לכובשיהם! כמו האנגלית עצמה, שמקורה בלטינית - מרומאית, ובהחלט לא מאנגליה המקורית של העת העתיקה. זה עד כמה הזהות בין האנגלים המקוריים של העת העתיקה לבין האנגלים של ימינו היטשטשה והשתנתה. למעשה - הקשר היחידי בין האנגלי הממוצע לבין ההיסטוריה האנגלית זה שהוא רואה את עצמו קשור אליה.
(אותו דבר קרה עם כל מדינה ומדינה. אם אנגליה היא דוגמא מוזרה מדיי בשבילך כי זה הורס לך את כל הדמיונות שיש להרבה אנשים על ההיסטוריה של המלך ארתור וכד' - חשבי על מצרים. הדוגמא שם קיצונית בהרבה. באמת שאין דמיון, ולו קלוש - בין המצרים הפרעונים למצרים של היום).

כנ"ל היהודי הממוצע. לכן - ליהודים בהחלט יש היסטוריה משותפת, באותה המידה שלאנגלים או למצרים יש.

כמו כן, ליהודים בהחלט יש שפה משותפת - העברית. היא השפה הלאומית שלהם. נכון, לא כל היהודים דוברים עברית, כמו שלא כל האנגלים דוברים אנגלית, במיוחד אם הם נולדו בחו"ל וגדלו שם. זה לא משנה את העובדה שהשפה המשותפת היא העברית.

ואחרון חביב - ליהודים גם יש תרבות משותפת - יש להם מנהגים משותפים - שהרבה מאוד מהיהודים חוגגים, גם ללא שום קשר לדת עצמה (אני למשל חוגג ואחגוג את כל החגים היהודים - ואני אתאיסט לחלוטין. אני לא חוגג בגלל הדת, אלא בגלל המסורת והמנהגים, כמו הרבה מאוד מהחברים שלי שאני מכיר).
 

AlabamaW0rley

New member
אתה מתחיל לחפש חורים בסעיף של "היסטוריה"

כדי להוכיח את הטענה שלך, ועוד מתמקד בפולקלור ולא בהיסטוריה קרובה יותר. זה כזה בזבוז אנרגיה מצידך.

יהודי אירופה דיברו יידיש. עברית היתה שפה דתית. היו להם חגים דתיים משותפים עם יהודי ערב. אבל שוב, המכנה המשותף הוא דת. וגם אז, האופן שבו נחגגו החגים היה שונה.

מעבר לזה, אתה מעלה פה טענה שכל לאום הוא בעצם המצאה מלאכותית כי אנגלים הם לא באמת אנגלים ומצרים הם לא באמת מצרים. אין לי בעיה לזרום עם הטענה הזו, אבל אז יוצא שהעם היהודי הוא המצאה לא פחות מלאכותית שבאה בדיליי ניכר וגבתה מחיר רב.

בכל אופן, זה לא פורום פוליטיקה, ולי היתה כוונה להגיד לכותבת שהאמונה העיוורת של רבים, וכנראה שלה, בישראל כמדינה יהודית זו אמונה שפוגעת בהם. ישראל יהודית לא תרשה לזוג חד מיני להתחתן, ישראל יהודית לא תיתן לך להתחתן עם מי שהרבנות מחשיבה ללא יהודי, ישראל יהודית תציב אינספור קשיים לזוגות מעורבים שרוצים לגור כאן, והכל על בסיס אתני. אין מה להתפלא ולספר סיפורים על סבא ששירת בפלמ"ח. די עם הבכיינות. קיבלתם את מה שרציתם.
 

אייני

New member
זאת אכן הטענה שלי

לאום זה בהחלט משהו מומצא ואמוני לחלוטין. הרי בסופו של דבר, מה *באמת* מבדיל לדוגמא בריטי לעומת צרפתי? או אפילו יפני לעומת אמריקאי? כולנו בני אדם. ההבדלים הם מקומיים בעיקרם ולא באמת משמעותיים.

וזאת הנקודה שלי - לאום, בדיוק כמו דת - הוא משהו על בסיס אמונתי. וזה היה הבסיס של הציונות. היא ניסתה למעשה להקים מדינה נטולת אמונה דת כשמה שמאחד אותה הוא הלאום. בגלל זה מצחיק אותי לראות אנשים שמזהים את הציונות עם הדת.
הנה, קחי לדוגמא את ל"ג בעומר. זאת הדוגמא המשעשעת ביותר למה קרה כשהציונים ניסו להוציא את הדת החוצה. אנשים חוגגים את ל"ג בעומר היום ואין להם מושג למה. מה שקרה זה שהציונים לקחו את ל"ג בעומר - חג דתי לחלוטין שנחגג לזכר רבי עקיבא - והפכו אותו לחג לאומי לחלוטין שהוא כביכול לזכר המרד ברומאים. משהו שכמובן, הם יכלו להתחבר אליו.
ומה קיבלנו? בגלל שבסופו של דבר הפסדנו באותו מרד אז הציונים לא ממש הצליחו לתת סיבה רצינית ללג בעומר, וככה יוצא שבפועל הרבה מאוד אנשים, אם תשאלי אותם - לא יהיה להם מושג קלוש אמיתי ללמה באמת חוגגים את החג. נוצר כאן בלבול עצום, בדיוק בגלל השאיפה הציונית להתנערות מהדת היהודית.
או, קחי לדוגמא את חנוכה. אם תשימי לב, מנהגי החג סובבים ישירות סביב נס פך השמן. למה? כי הוא למעשה המוקד האמיתי של החג הזה. אבל אם תסתכלי על החילונים תשימי לב שהם מדברים בעיקר על ניצחון החשמונאים. למה? כי שוב - הציונים ניסו להתנער מהדת ולהתמקד במה שהם יכלו להתחבר אליו. במקרה של חנוכה אגב, בניגוד ללג בעומר שנשאר מעורפל - הציונים נחלו הצלחה חד משמעית. אצל החילונים נס פך השמן הוא מאוד שולי ולא מזכירים אותו כמעט למעט להסביר את מנהגי החג.

זאת הסיבה שאני יוצא נגד הטענה שלך שציונות קשורה לדת. למעשה - חלק גדול ממנה הוא בדיוק להיפך - הוא ניסיון *להתנער* מהדת. בחלק מהמקרים ההתנערות הייתה קיצונית אפילו יותר מדיי, כפי שציין ברל כצנלסון - "רצינו לגדל כאן דור של אפיקורסים, וגדל לנו דור של עמי ארצות״. קשה להיות יותר חד משמעי מזה, וקשה להיות יותר ברור מכך שהציונים התנערו מהדת היהודית.

בגלל זה אני ממש לא מסכים שהאמונה שלנו במדינת ישראל כמדינה יהודית פוגעת בנו. השאלה היא קודם כל - *איזו* יהודית (יש כ"כ הרבה תפיסות למה זאת מדינה יהודית). ויותר מכך, אפילו אם את מאלה שמחליטים ש"יהודי" זה אך ורק דת - מי אמר שדווקא אורתודוקסיה? הרי מבחינה עולמית היא לא רוב בכלל. למה לא רפורמי? והם בהחלט מחתנים חד מיניים.
 

AlabamaW0rley

New member
בעייתי להגדיר מיהו יהודי ללא מרכיב של דת.

חוץ מזה, עמדתי האישית היא שזה פסול לחוקק חוקים על בסיס דתי, אפילו אם אותה דת היא לכאולה גמישה ומודרנית. דת היא דת, היא יכולה אולי להתיר נישואים חד מיניים, אבל תמיד יהיו בה איסורים שנובעים מאמונה ולא מההגיון הישר.
 

אייני

New member
למה בעייתי?

מגדירים בצורה הפשוטה ביותר, כמו שמגדירים כל לאום אחר. מי שרואה את עצמו כיהודי, ובנוסף קשור בקשר דם ליהודי (בן של יהודי, נכד של יהודי, וכד') - הוא יהודי. כמו כן - מי שמתחתן עם יהודי/ה (ושוב - רואה עצמו כיהודי) - הוא יהודי.
כמו כל לאום אחר. זאת המשמעות של לראות את היהדות כלאום.

וזה תלוי איזה חוקים. אני לא רואה בעיה לחוקק חוקים דתיים אם ערכם הוא יותר ייצוגי או תרבותי, וכמובן, אם הם תחת הרעיון של עידוד ולא של איסור. לדוגמא - חוק סמלי המדינה. או לדוגמא - חוקים שמעודדים לימודי היסטוריה יהודית או לימודי תנ"ך, וכד'. או למשל - אין שום בעיה בשאיבה מהמסורת אם במילא נדרש חוק עם רעיון דומה. לדוגמא - בכל מדינה בעולם שמגינה על זכויות עובדיה יש יום שהוא "היום החופשי" של אותה מדינה, ובו עובדים פחות. אז אצלנו ניתן לשאוב מהמסורת ולקבוע שהיום הזה יהיה יום השבת. (מאידך כמובן, כמו שבכל מדינה יש עדיין תחבורה ציבורית למשל בשבת - ראוי שיהיה לנו גם. הרעיון הוא לשאוב מהמסורת שלנו דברים ולשלב בעדינות, לא להפוך אותה לחוק כדי שהמדינה שלנו לא תהיה מדינת דת. זה לפחות מה שנראה לי שהיה הרעיון המקורי של אותם ציונים, ובראשם הרצל, וזה גם הרעיון הנוכחי שלי).
 
לא שאני לא מסכימה עם דברייך...

אני בהחלט מסכימה - חושבת שזו זכותו של כל אזרח להתחתן (אם הוא/היא בוחר/ת בכך) אבל כמה דברים שקצת צרמו לי -

הזכות שלך להינשא לא צריכה לבוא בגלל המאבקים של סבא וסבתא שלך, האבידות של המשפחה שלך או אפילו זה שאת היית חיילת. אלא בגלל שאת אזרחית נקודה.

3 פסקאות מדברות על המשפחה שלך ומה הם עברו כדי להגיע לישראל ולחיות בישראל... לא מבינה איך זה קשור לזה שאת היית רוצה להתחתן עם אישה... ואם מישהי אחרת רק עכשיו תעלה לישראל וכל המשפחה שלה בחו"ל ואין לה שום קרוב משפחה בישראל ותרצה להתחתן עם אישה אחרת אז המאבק שלה פחות משלך?

כמו שאמרתי, הזכות להתחתן צריכה להיות זכות בסיסית (כמובן יש חוקיות מסויימת, מגיל מסויים, ורק עם הסכמה וכו' וכו') - לא קשור אם הלכת לצבא, משלמת מיסים, כרגע עלית לישראל - ברגע שאת הופכת את זה למשהו שמגיע לך כי עשית זה וזה וזה את בעצם הופכת את זה מזכות למשהו שאפשר רק לקבל אם עוברים דברים מסויימים וזה לא נכון.

סתם משהו שקצת צרם לי....

בכל מקרה, אני מקווה בשבילך שתוכלי להתחתן עם בחירת לבך, בישראל
 

B L I M P

New member
לצערנו זה גם לא שאלה של נטיה מינית כבר

הרבה אנשים סטרייטים מרגישים לא שייכים במדינה הזו שהדת שלטת בה. וחבל. זה שאתה סטרייט ותאורתית יכול להנשא ברבנות לא אומר שאתה רוצה לעשות את זה גם. ככה שיהיה לכם המון בהצלחה במאבק!
 

arik 93

New member
חוץ מאמונה בשיוויון, אני מרגיש הפוך ממך,

לדעתי אסור למדינה להפלות גם בין נשואים ולא נשואים, הטבות צריכות להיות שוות לכולם, ובכללי אני נגד זוגיות ממוסדת, הפיכת של ממסד כצד בזוגיות, בין אם זה נישואים, דתים או אזרחים( ברית הזוגיות) או סטטוס "ידועים בציבור".

לדעתי האישית, מה זה זוגיות, ומה הכללים בה, לא צריכים להיות מוגדרים בחוקי המדינה, אלה על ידי אנשים עצמם כעניין פרטי ואישי , אחרת זה נותן פתח למדינה להתערב בהחלטות של חיים האישים והאינטימים של אנשים ונותן פתח לאפליה, בין היתר על ידי מתן או שלילה של הטבות.

לדוגמה קיום מוסד הנישואין בחוקים של מדינה , נותן למדינה כוח להחליט מי יכול להתחתן עם מי, ולמנוע זכויות של נשואים מזוגות מסוימים שמדינה לא נותנת להם להתחתן ( כמו זוגות חד מינים או זוגות מעורבות מבחינת לאום או דת). בנוסף זה נותן פתח למדינה לקבוע נורמות חברתיות בזוגיות, ולקבוע חובות של בני זוג זה כלפי זה כדי שזויות תחשב "נורמטיבית", כמו חובת נאמנות מינית, חובה לשיתוף ודאגה כלכלית זה כלפי זה, חובת קיום יחסי מין בין בני זוג, זה גם נותן למדינה זכות לדרוש מבן אדם שרוצה לעזוב זוגיות ולהתגרש, סיבות שלו למה הוא רוצה את להפרד , ולסרב לו אם הסיבות לא מספקות עבור המדינה ( ומכאן כל העניין של סירוב גט ומושגים כמו "שלום בית" בכפיה או הוכחות של קיום רומנים מחוץ לנישואין בבית משפט ). אותו דבר עם ברית הזוגיות.

גם סטטוס "ידועים בציבור" הוא גם בעייתי, כי המדינה עדיין מחליטה וקובעת קריטריונים מי הם ידועים בציבור ומי לא, כך שיש זוגות שרוצים להיות מוגדרים ידועים בציבור, אבל מדינה לא מאפשרת כי היא זאת שקובעת קריטריונים, או ההפך, אנשים שלא רוצים שזוגיות שלהם תהיה מוגדרת כ"ידועים בציבור", אבל המדינה עדיין יכולה לקבוע שהם כן "ידועים בציבור", בלי הסכמה של אותם אנשים, בלי שהם בכלל חתמו על משהו.

לדעתי אין מקום למדינה להערב ולקבוע חוקים וכללים בעניין, כמו שאין הגדרה בחוק מה זה ידידות למשל, ואיך ידידות צריכה להנהל ,כי זו עניין פרטי בין האנשים. אם אנשים ירצו לקבוע נורמות שמגדירות כללים מחייבים בזוגיות שלהם, (או אפילו יחסי ידידות שלהם) הם יוכלו לעשות את זה בהסכם משפטי בינהם, כשהם יהיו אלה שינסחו אותו, לא המדינה.
 
למעלה