היו 3 נקודות.....
1. הרושם שלי (ולפי דבריך - גם שלך) הוא שבחברה הערבית - כשהדיון הוא אך ורק על מה שקורה בתוך ישראל כמובן - יש פחות הבנייה ממוסדת של גופים מבקרים, ופחות עידוד והשקעה לצורך יצירת גופים כאלה. אבל אני נזהר מאד בדברי כי ייתכן שהם נובעים סתם מבורות. 2. אפילו בהנחה ש- 1 נכון, שנינו לא הכחשנו שקיימת ביקורת נוקבת (לא ע"י גוף מבקר ממסדי אלא ע"י פרטים) שהולכת לשני כיוונים: א. השתלבות מלאה בגופים ציוניים - כלומר "איחוד כוחות" עם המגזר היהודי-מערבי, כולל הגדרת מטרות משותפות. ב. ביקורת מתבדלת - נוסחא של הליכה למשל על קוים פמיניסטיים ואנטי-גבריים, תוך הצנעת העובדה שהפמיניזם התפתח והגיע לאן שהגיע בעיקר במדינות מערביות. או במילים אחרות: דגש חזק על אלטרנטיבה אנטי-מערבית, יחד עם אימוץ החלק ה"נוח" של הסממנים המערביים המובהקים. 3. אחת הסיבות, כנראה, לאותה ביקורת מתבדלת, היא העובדה שקל מאד להשתמש באנטי-ציונות כגורם מאחד.