78% מהחרשים האקדמאים עובדים

[moran f]

אתה מאמין? המחקרים לא מסכימים

אם תבדוק (ומחקרים כאלו מתפרסמים) באופן עקרוני נשים משתכרות פחות מגברים על אותו תפקיד. זה לא חוקי? לא בדיוק - זה לא חוקי להפלות אישה כי היא אישה, אבל תמיד אפשר למצוא תירוצים (ומוצאים). זה בנוסף לעובדה שבתפקידים בכירים ככלל יש פחות נשים. אפשר להדגים את זה באקדמיה: בקרב הסטודנטים לתואר ראשון יש רוב נשי ככל שעולים בסולם האקדמי ההפרש מצטמצם ובשלב כלשהו (אם אני לא טועה דוקטורט) יש היפוך.

 

[0ne Man]

אני חושב שנשים כמו

גליה מאור, עופרה שטראוס, לימור ליבנת, ציפי ליבני ועוד רבות אחרות לא "מכירות" את התופעה הזו. אבל אין לי ספק שאכן יש אפלייה בין גברים לנשים. הסטטיסטיקה לא משקרת. הטענה שלי היא רק, שבחברות גדולות, בעלי מודעות לחוק, מקפידים לשמור על החוק ולא להפלות שכר של נשים. יש אצלנו נשים רבות, שבתפקיד מקביל לגברים, הן משתכרות יותר מהגברים, בגלל כישורים אישיים שלהן. כמובן שזה לא מה שקורה בכל מקום, וגם לא ניסיתי לטעון כך.

 

[Rוני]

וגם הן צריכות לדעת לעשות משא ומתן

אני משוכנעת שזה לא היה מטוב לב של המעסיק אלא מידע מקצועי שלהן - במקרה זה של ניהול מו"מ

 

[moran f]

נו, מצאת דוגמאות...

עפרה שטראוס? אם לאבא שלי הייתה חברה הוא היה שמח לתת לי לנהל אותה בשכר גבוה. זה לא אומר שהיא לא מוכשרת, כמובן. לימור לבנת? מה אחוז הח"כיות, תזכיר לי? אתה בטוח שהן מרוויחות בדיוק כמו הגברים? אף פעם לא מדברים על מקרים יוצאי דופן בשוליים. הדוגמאות שאתה הבאת הן כולן מקרי קצה. אני מדברת על המסה הגדולה שנמצאת במרכז, בין הקצוות. זה לא ענין של חוק. גם בחברות גדולות יש אפליה של נשים. והחברה בה אתה עובד היא באמת לא הוכחה.

 

[Rוני]

וכאן נשאלת השאלה

האם הן מוותרות על קידום בגלל הילדים? חלקן בוודאי שלא אבל חלק אולי כן? מעולם לא חיפשתי מחקרים על כך

 

[moran f]

בוודאי שחלק כן. מה זה בא להגיד?

מי שמוותרת על קידום מרצונה החופשי וטוב לה עם ההחלטה שלה - אני שמחה מאוד בשבילה. אבל זה לא אומר שלמי שלא מוותרת מגיע פחות.

 

[0ne Man]

אני מכיר אישית מישהי

שהיתה שאפתנית מאד (עדיין שאפתנית) וכל יום היתה נשארת עד השעות המאוחרות בעבודה (משהו כמו 9-10 בערב). כשילדיה היו חולים, המטפלת או האבא טיפלו בהם. אותה אישה התקדמה מאד בתפקיד, וכיום היא בתפקיד בכיר מאד. אבל היא לא מאושרת. כשאני משוחח איתה, יש מבט נרדף בעיניה. מבט נוגה...שלפעמים עורר בי צער על בחירתה. קשים חיי מנהלת בכירה.

 

[moran f]

אתה מצטער על הבחירה שלה?

מי אתה שתצטער על הבחירה שמישהו אחר עושה? זו הבחירה שלה והצער, אם יש כזה, צריך להיות שלה ולא שלך. שאלת אותה פעם אם היא מאושרת? האם לדעתך מקום האישה הוא בבית עם הילדים?

 

[0ne Man]

מותר לי להרגיש איזה רגשות

שאני רוצה. ואת לא תגידי לי שאני לא יכול להצטער בשבילה. היא ידידתי ואני יכול להרגיש מה שאני רוצה, ואת לא תכתיבי לי מה להרגיש. ולנסות לרמוז שאני טוען שמקומה של האשה בבית עם ילדים,זה כבר מוגזם.

 

[כיסוף]

y y y הוטה הוטה כאן

 

[moran f]

ואתה לא תגיד לה איזו בחירה לעשות

על שאלה אחת שלי לא ענית. שאלת אותה האם היא מאושרת מהבחירה שהיא עשתה? אני לא מנסה לרמוז כלום. מההודעה שלך השתמע שהיא מרגישה רע (לדעתך!) כי היא בחרה לשים את הקריירה שלה במקום ראשון ואת הילד במקום שני, נכון?

 

[Rוני]

ועוד

סיימתי בחופזה לצורך "אמא הסעות בע"מ" ורוצה לסייפ את דבריי ויחד עם כל מה שאמרתי לעיל השוק היום הולך ומתמקצע מעסיקים מחפשים מצויינות ורעיונות ויזמות וכו' על מנת לעמוד בתנאי התחרות בשוק כדי להצליח בכל זה יש צורך בהכשרה מקצועית מתאימה אקדמאים, לצורך עניין זה, הם בהחלט אוכלוסיה מתאימה שכן הם כבר הוכיחו את עצמם ביזמה, ברצון להשתפר, ביכולת לימוד, בהתמדה, בשאפתנות (טובה) וכו' זו גם הסיבה שיש יותר ביקוש לאקדמאים וכמו שאמרתי בחלק הקודם, לעיתים ביקוש לא מוצדק.