לא הייתה החודש שאלת סיפור דילן אז הנה סיפור גם בלי שתבקשו
קודם כל - אם אף פעם לא היית בנאשוויל או שאת לא מכירה את העיר אני אסביר בקטנה שנאשוויל נחשבת ל-Music city של ארה"ב. כלומר, יש עוד ערים מוזיקליות, אבל פשוט זה הכינוי שלה. והסיבה היא, מעבר לזה שכל אמן שני שמנסה להצליח עובר לשם, בגלל שכל מקום שתלכי אליו בעיר יש מוזיקה חיה. מה שזה אומר בעצם, זה שלא משנה לאיפה תלכי- נגיד לסניף של מקדונלדס - אין מוזיקה ברקע, רדיו או משהו כזה- אלא להקה/אמן ששרים מוזיקה חיה. את תראי המון אמני רחוב, והם לא הומלסים או נזקקים או משהו, זו פשוט הדרך שלהם להפיץ את המוזיקה שלהם.
לאמנים שמופיעים במסעדות/ברים לא משלמים והדרך שלהם להרוויח כסף זה ע"י טיפים. אז או שאת פשוט נהנית מהמוזיקה ומחליטה לתת טיפ, או שמה שיותר נהוג זה שאת מבקשת מהלהקה/אמן לשיר איזה שיר שאת רוצה לשמוע ואז את נותנת להם טיפ. בדר"כ נהוג לתת $20 לבקשה, אבל את יכולה לתת איזה סכום שבא לך - יותר או פחות. את גם לא חייבת לתת טיפ כדי לבקש שיר, אבל אז את סתם פויה.
כדי להיכנס לבית קפה/בר שמנגנים בה מוזיקה חיה את מן הסתם לא צריכה לשלם, לכן האמנים האלה חיים על הטיפים (למרות שבתאכלס לכולם שם יש גם עבודה "אמיתית" כדי שתהיה להם הכנסה קבועה ויציבה) אז אני באופן אישי מרגישה מאוד רע עם זה שלפעמים אני יכולה להיות בבר איזה שעה וכאילו קיבלתי הופעה חינם, אז כמובן שאני תמיד משאירה טיפ אפילו שלרוב אני בכלל לא טורחת לבקש שיר.
במקרה של אלי, אחרי ההופעה של קרלי, חברה שלי ואני רצינו ללכת לברודווי (הרחוב הראשי בדאונטאון של נאשוויל איפה שכל הברים) ולעשות bar-hop הדרישה היחידה שלי מחברה שלי זה שלא נלך לבר שיש תור כדי להיכנס אליו מכיוון שלא ראיתי סיבה לעמוד בתור כשליטרלי יש מיליון ברים אחרים שם ויש המון כאלה בלי תור בכלל. אז הלכנו קצת וחלפנו על בר שתמיד רציתי ללכת אליו שנקרא Tootsie's שזה בר מאוד מפורסם שבערך כל זמר קאנטרי מפורסם התחיל את דרכו שם אז יש להם שם של מקום עם אמנים איכותיים. אבל התור לשם היה די ארוך אז ויתרנו עליו (אח"כ הסתבר לי שקרלי וקלסי החליטו לקפוץ אליו אחרי ההופעה שלה ולעלות לבמה לשיר להם שיר, סתם בשביל הכיף
) הלכנו לבר של דיירקס בנטלי (זמר שאנחנו אוהבות), לכל זמר שני בנאשוויל יש בר משלו, אז רצינו לעבור על כמה מהם. (לי בעיקר היה חשוב ללכת לבר של מירנדה למברט כי אני צריכה לתמוך במלכה שלי
) בבר של דיירקס הופיע איזה בחור שחברה חשבה שהוא מאוד חתיך. בעיני הוא היה כל הדברים שאני לא אוהבת בגבר אז לא נהניתי. הוא גם שר כל מיני שירי ברו-קאנטרי שזה סגנון שאני ממש לא אוהבת אבל נתתי לחברה לי לשמוע איזה חצי שעה ולסיים את המשקה שלה לפני שאמרתי לה שאני מוכנה לבר הבא. חברה שלי, שלא בצדק קצת כעסה עליי בשלב הזה ואמרה שאני מבטלת את כל הברים שהיא רצתה ללכת אליהם. ונשבעת שאני חושבת שהיא דיברה עם הקולות בראש שלה כי בכלל לא שמעתי אותה שואלת אותי במהלך ההליכה אם אני רוצה להיכנס לבר מסוים וסירבת
בכל מקרה כי אני ממש לא בעייתית, עברנו על פני בר אחד שהיה די עמוס, הבא בתור היה נראה סבבה והייתה בחורה ששרה וזה מספיק טוב בשבילי אז אמרתי לחברה בואי ניכנס. איך שנכנסנו היא ישר "בחרת בזה בגלל שהיא בחורה, נכון?" דה!
אניווי, למרות שאנחנו בנאשוויל, ולמרות ששתינו אוהבות קאנטרי, הזמרת (אלי) דווקא לא שרה שירי קאנטרי בהתחלה. אומנם כשנכנסו היא בידיוק סיימה לשיר איזה שיר של טיילור סוויפט (שאפשר להתווכח על האם הוא קאנטרי או לא) אבל אחרי זה זה היה איזה ערימת שירי פאנק-פופ-רוק של תחילת שנות ה-2000 סטייל בלינק 182 וסאם 41. היה לאלי גיטריסט חמוד, לא במראה אבל הייתה לו נוכחות בימתית חזקה, המון אנרגיות ואחלה קול. הם התחלקו בשירים וכל איזה 2-3 שירים שלה, היא ירדה מהבמה כדי לתת לו לשיר לבד. שניהם היו מעולים בעיני ואהבתי שהיה וייב קצת שונה באמצע נאשוויל. אומנם פה ושם היו אנשים שביקשו מהם לשיר קאנטרי, אבל רוב הסט לא היה קאנטרי בכלל.
בערך 5 שירים לתוך הערב החלטתי שנחמד לי ואני רוצה להישאר עוד קצת, במילא אני כבר לא בן אדם של בר-הופ כי אני מעדיפה לא לשתות. אבל במקרה הזה כי היה לי נחמד, החלטתי כן לשתות. מה שהיה נחמד במיוחד שם זה שהקהל שהגיע היו ערימה של אנשים משעשעים. זה היה קצת לפני האלווין אז היו כל מיני אנשים שנכנסו מידי פעם עם תחפושות. היה מישהו שנראה כמו פייטון מאנינג. אני לא חושבת שמישהו מכם ידע מי זה אבל ברגע שאמרתי לחברה שלי "היי, נכון שהוא דומה לפייטון מאנינג?" והצבעתי על הבחור, היא נקרעה מצחוק בהיסטריה מה שגרם לכמה אנשים לסובב אליה את הראש, דבר שהיה ממש מצחיק. ואז היא בילתה חצי ערב בלנסות להצטלם איתו מבלי שהוא שם לב וזה היה פשוט קורע. הייתה גם עוד איזה מישהי שנראתה כמו כריסטינה יאנג מהאנטומיה וכנראה שזה היה האלכוהול שכבר התחיל להשפיע אבל כשקלטנו את זה נקרענו מצחוק כאילו זה הדבר הכי מצחוק בעולם. ואז נכנסו לבר איזה חבורה של 4 זקנות. נראו בנות 60 כזה. הן היו לבושות במשהו קצת מפוקפק לגילן אבל לגמרי הייתי בעד זה. ארבעתן נראו קצת שיכורות והתחילו לרקוד בצורה קצת מינית וקצת מביכה. אבל כאילו הן לא נמרחו על גברים שם או עשו פאדיחות לעצמן, פשוט היה נראה שהן ממש נהנות ולא שמות על אף אחד וקצת קינאתי ורציתי להצטרף לחבורה שלהן כי היה נראה שהן עושות חיים.
אחרי זה נכנסו איזה חבורת הייטקיסטים חנונים של החיים, כאילו כל הסטריאוטיפים שיש לכם בראש של מישהו חנון תכפילו בעשר ותקבלו אותם. היה נראה שתחביב הצד שלהם היה לשחוט חתולים אבל מכיוון שאני לא יודעת את זה בוודאות אני רוצה להגיד שהם רקדו בצורה מאוד מביכה ומשעשעת ואני לגמרי בעדם.
ואז גולת הכותרת - נכנסו זוג בנים, נראו בערך בשנות ה-20 המאוחרות שלהם. הם היו נראים קצת שיכורים אבל לא יותר מידי, הם השתלטו על רחבת הריקודים ורקדו בצורה כזאת מצחיקה (אני תכף אעשה לכם גיף שלהם כי הם הרסו אותי מצחוק) ולא הצלחתי להחליט האם בא לי להיות שיכורה מספיק כדי ליהנות כמותם, או שבא לי להתחתן עם שניהם, או שבא לי שהם יתחנו אחד עם השני. כל מה שידעתי זה שאני רוצה להיות הבסטי שלהם
אוי ואז הגיע איזה מישהו שנראה כמו school shooter. אל תשאלו אותי איך בן אדם כזה נראה, אבל זה לגמרי הוייב שקיבלתי ממנו. הוא הציע לאיזו מישהי לרקוד אבל היא הייתה עם חבר שלה אז היא סירבה. הוא ניגש אליי ואל חברה שלי והושיט לשתינו יד וחברה שלי העמידה פנים שהיא לא ראתה אותו אז לא הייתה לי ברירה אלא להצטרף אליו. וכן אני יודעת שסביר להניח כן הייתה לי ברירה ויכולתי לסרוב בנימוס, אבל אני מזכירה שהיה לו לוק של סקול שווטר וסביר להניח שאם כולנו היינו מסרבות לרקוד איתו הוא היה עוזב את הבר, הולך הביתה להביא איזה AR-15 ויורה בכולנו. אז אני רוצה להאמין שאני הצלתי את חייהם של כל הנוכחים בבר והם חייבים לי
חברה שלי מצידה צילמה אותי רוקדת עם היצור הזה ושלחה את הסרטון המביך הזה לכל מי שאנחנו מכירות (ציינתי כבר שהייתי שיכורה בשלב הזה?)
אניווי אני יודעת שהייתי אמורה לספר על אלי, אבל היו כל כך הרבה דברים מצחיקים בערב הזה שהאמת הייתי קצת עצבנית ומתוסכלת לפני שהגענו לבר הזה (זה מצריך סיפור משלו) אז אני מאוד שמחה שמצאנו את עצמנו בבר הזה. שבסופו של דבר נשארנו שם עד הסגירה שלו, שזה מאוד הפתיע את שתינו כי היינו בטוחות שנעבור הרבה יותר ברים. אחרי שהלהקה סיימה להופיע ניגשתי לאלי כדי לשים כסף בקערת הטיפים שלהם ואמרתי לה שהיא ממש טובה ומאוד נהנינו מהסט והיא אמרה שהיא תהיה שם גם למחרת והיא תשמח אם נבוא לראות אותה שוב. אז כמובן שאני כבר ידעתי לאן אני רוצה ללכת למחרת, אבל הייתי בטוחה שלא יהיה פשוט לשכנע את החברה שלי לחזור לאותו הבר, אבל חשבתי שבטח אצליח לשכנע אותה לעבור שם לפחות לאיזה 2-3 שירים.
קרו המון דברים מהשלב הזה עד לערב למחרת אז אני לא אכניס את כולם לסיפור אבל רק אגיד שלמחרת שוב מצאנו את עצמנו בבר הזה, אני יודעת שזה נשמע כאילו אני דחפתי לשם אבל בפועל אני לא, זו חברה שלי שהסכימה לזה, אבל היא כמובן לא רצתה להישאר שם כל הלילה (ואני בהחלט כן) ואז היא קצת התעצבנה עליי, אפילו שבתאכלס רק אחרי 12 בלילה היא החליטה להגיד שהיא מיצתה את הלהקה ואת הבר והיא רוצה ללכת. הענין הוא שהיא אמרה שהיא רוצה ללכת הביתה ולא ללכת לבר אחר, ואני ממש לא רציתי ללכת הביתה. היה לי כיף ורציתי להישאר, ובמילא זה היה טיול קצר אז רציתי להישאר בברים עד הסגירה. אז אמרתי לה שאם היא רוצה ללכת הביתה, היא יכולה ללכת ושאין לי בעיה להישאר לבד, אבל היא לא רצתה ללכת לבד ואז יצא שאני הרעה בסיפור הזה
למה זה שהיא רוצה ללכת לישון זו בעיה שלי? את רוצה ללכת לישון, לכי לישון. אני לא עייפה וזה לא כאילו שאנחנו כאן כל לילה. זה ממש ביאס אותי שהיא גרמה לי להרגיש רע עם זה שאני נהנית. למזלה אלי הייתה אפילו יותר טובה בערב השני מאשר הראשון אז הצלחתי להעלם מהעצבים שהחברה שלי הביאה לי.
למרות שכשסרקתי את קוד ה-QR של אלי כדי להשאיר טיפ בוונמו, אפשר לראות את כל האנשים ששילמו לפניי. אי אפשר לראות סכומים אבל אפשר לראות את ההודעות שהם השאירו (שלרוב זה בקשות של שירים) ראיתי שמאז הטיפ שהשארתי בלילה הקודם היו רק עוד איזה 3 הודעות מעליי, מה שאומר שרק עוד שלושה אנשים אחרים שילמו דרך האפליקציה הזאת. ונכון שאפשר לשלם גם דרך פייפל ומכיוון שזו אפליקציה נפרדת אין אפשרות לראות את מי ששילם דרכה וכמובן שאפשר ונהוג לשלם גם במזומן, אז זה לא בהכרח שיקף את כמות הטיפים שהם עשו באותו ערב, אבל בכל זאת הרגשתי ממש רע עם זה שטכנית קיבלתי הופעה מלאה של 4 שעות, משהו שעם כל אמן אחר שאני אוהבת הייתי משלמת איזה $100 לפחות אם לא יותר לכרטיס, ונהניתי באותה מידה אם לא יותר וחשבתי שבהחלט מגיע לה לקבל תשלום על ההופעה הזאת אז השארתי טיפ של $100 ובשורה של בקשת השיר רשמתי שאין לי שום בקשה וזה תשלום שמשקף את הערך שלהם. כשהיא סיימה את השיר היא ניגשה לחבק אותי והודתה לי ושאלה אם בטוח אני לא רוצה לבקש שיר. אמרתי לה שבתאכלס היא כבר שרה כל מה שרציתי שהיא תשיר אז אני סומכת על הטעם שלה. היא קצת הופתעה אבל נראה שהיה שהיא ממש מעריכה את זה
אח"כ ראיתי שב-QR שלה יש קישור גם למוזיקה שלה באפל מיוזיק אז שמעתי את זה בדרך הביתה ולמרות שהכנתי לי פלייליסט טיסה מראש, מצאתי את עצמי חורשת על השירים שלה במשך כל היום
מה שמצחיק זה שבמהלך הטיסה שלחתי לחברה שלי שיר של אלי שחשבתי שהיא תאהב. היא פתחה את ההודעה והיא כזה "אומייגאד די כבר עם האלי שלך
" אבל התעקשתי שהיא תשמע בלי סתם לשפוט. ואז חצי בית לתוך השיר היא מסתכלת עליי בעיניים של כלבלב מאוהב והיא כזה "אומייגאד אני אוהבת את זה!!" חח ביץ' אמרתי לך!
)
