העמסת מקור מתח
עם כל הכבוד, רון, אתה פשוט לא מבין משהו עקרוני.
כאשר ישנו משהו שמייצר אנרגיה חשמלית, הוא צריך "לקחת את האנרגיה מאיזה שהו מקום (דלק, רוח, שמש, גובה וכד'). כאשר יש לנו גנרטור חשמלי, יש מנוע ההופך אנרגיה כימית (דלק) לאנרגיה תנועתית (קינטית) אשר מניעה סליל בתוך שדה מגנטי ואז נוצר מתח. כל עוד לא מחברים עומס במוצא הגנרטור, תיאורטית לא נוצרת עבודה (עבודה, בהגדרה, זהו מצב שבו אנרגיה משנה צורה). והמנוע לא "חש" עומס עליו והדלק הנשרף בו מספק אך ורק את האנרגיה הדרושה להתגבר על ההפסדים המובנים של המערכת מנוע/גנרטור.
אולם, אם נחבר לגנרטור עומס, נראה כי המנוע יתחיל "להתאמץ" כלומר הוא יתחיל לצרוך יותר דלק. מדוע? כי העומס צרך אנרגיה (ובדרך כלל העומס יהפוך את האנרגיה החשמלית שהופקה בגנרטור לאנרגיה מסוג אחר - אור, חום, העלאת מים למגדל גבוה או כל דבר אחר). ע"מ שהעומס יעשה את "עבודתו" הוא צריך לקחת את האנרגיה שהופקה בגנרטור.
וזהו בדיוק המקרה של ההתנגדות הפנימית של המגבר.
התנועה העודפת של ממברנת הרמקול נוצרה עקב האנרגיה ההתחלתית, שהושקעה בה והקפיץ, שספג את האנרגיה הזו (כאנרגיה פוטנציאלית) מפעיל כוח על הממברה, מה שמקנה לה תאוצה ומהירות. עקב המסה של הממברנה, הממברנה תמשיך לנוע (תנועה הרמונית) בכח ההתמדה ותעבור את נקודת האפס של מיקומה ההתחלתי. אולם, עקב הפסדים מכניים (חיכוך), משרעת התנועה תלך ותיקטן עד שהממברנה תיעצר לחלוטין.
התנועה של הממברנה והקפיץ המחובר אליה, הם בדיוק הדוגמה של הגנרטור שהבאתי קודם. ולכן, למרות מה שאמרת, ככל שהתנגדות המוצא של המגבר תיקטן האנרגיה הקינטית של הממברה "תישרף" מהר יותר ותנועתה תיעצר מהר יותר.
כמובן, שאתה רשאי לחלוק עלי - זו זכותך.
אגב, מערכת סרוו של מגבר/רמקול נועדה למטרה אחרת לחלוטין ולא כאן המקום לדבר על זה (אולי פעם ארחיב).
אריאל אריאלי