את מפספסת את הכוונה כאן, אבל.
אין כאן כוונה להסית. אם הייתה כאן כוונה ממשית להסית, כוונה באמת אמיתית לזה, הם היו מציגים את זה דרך המוזיקה. תראו, אני אסביר את זה ככה: יש את הרוק היפני. וכולכם כאמור יודעים שקיים ברוק היפני זרם דיי מרכזי של הויז'ואל. הויז'ואל הוא כמובן, אחד האמצעים כדי לגרום למוזיקה הזאת ולמה שסובב אותה להיראות שונה ולהציג עמדה של "תראו אותי אני שונה ומטרתי היא להדהים את מי שרואה אותי ולשים זין על כול מי שאומר לי אחרת". כמעט כולכם כאן, אם לא כולכם, נמשכתם לראשונה למוזיקה יפנית כי ראיתם איזה כוכב לבוש בדרך כזו או מאופר בדרך שונה. מה זה גרם לכם? זה פיתח אצלכם סקרנות חצי-מודעת (וחצי לא אבל לא אכנס לזה כי זה סתם התפלספויות על גבול הפלצנות לשמה) שכזו, ואז הלכתם לבדוק מה זה מי זה ומה עומד מאחורי זה. והופ, נכנסתם לעיניין ולאט לאט "התקדמתם" בז'אנר הרוק היפני עד שהגעתם לאן שאתם כיום וזה תחום שאתם מתגאים בעובדה שאתם מאזינים לו ומבינים בו וכ'ו, ובצדק. הזדעזעתם כולכם כאן מהופעת צלב קרס (שאגב, אמנם כאן הוא במתכונת הסמל הנאצי, אבל צלב הקרס הוא סמל עתיק יומין שמסמל בדיוק את ההפך) וזה בדיוק מה שהיה צריך לקרות. ככה מזעזעים אנשים, ככה מוסיפים פן ציני שמטרתו להדהים את המאזינים\צופים ולהוסיף לפוזה, משהו שיגרום לאנשים להגיד "וואי וואי, תראו אותם! חוצפנים\בני זונות\מגניבים\אחלה [מחק את המיותר, תלוי מי מסתכל]" ולפעור את פיהם תוך כדי כך. זה הצליח בעבר ותמיד יצליח כי בני אדם הם לא יצורים שהם לגמרי אדישים להכול. הייתי מציע לכם כאן לא ללכת עם הראש בקיר תמיד, במיוחד בסגנון שחרט על דגלו את הפוזה והפרובוקטיביות, מהסיבה הפשוטה שבמשהו כזה הדברים הרבה פעמים הם לא כפי שהם נראים. ואגב, אם מתישהו Die יתראיין ויגיד "לא, זה היה בשביל השואו, אני לא באמת נאצי", לא תאמיני לו?