ועוד המשך ../images/Emo58.gif
והסצנה האחרונה בניהם. גאד, הסצנה האחרונה פשוט גרמה לי להזיל שתי דמעות בשרניות על לחיי. היה בה משהו כ"כ מרגש. לא, זה לא רק בגלל שהיא הייתה עצובה, אלא פשוט... לא יודעת. היא הייתה יפייפיה. פשוט ראו את השמחה על פניו של צ'אק, כשהוא הבין שהיא באמת סלחה לו, ושהיא הולכת באמת ובתמים לחזור אליו. כאילו אבן כבדה או איזו מועקה נוראית ירדה לו מאיזור החזה. "אני אתן לך את הכסף כדי לבנות איזה קרן שאת רוצה"- פשוט ראו עד כמה הוא אוהב אותה. "אנחנו נבנה עתיד ביחד"- אלוהים, פשוט יכולתי לראות באותה שנייה מלא תמונות; חתונה, הריון, צ'אק בס משכיב לישון את הילד הראשון והמשותף שלהם, לוקח אותו לגן כשהוא נותן לבלייר את אותה הנשיקה הבשרנית על הלחי כמו שהוא תמיד רוצה. הוא רוצה להזדקן איתה. רק איתה. זה היה פשוט כ"כ... מקסים. אבל אז מגיעה הטענה המנצחת: "אני צריכה להיות קודם כל בלייר וולדרוף לפני שאני הופכת להיות החברה של צ'אק בס". וזה, איך נגיד עם כל הכאב?! כ"כ נכון. עם כמה שאני אוהבת אותם - ואלוהים יודע שיותר מידי. אני פשוט מכורה קשות - הם צריכים מעט זמן בנפרד, אבל באמת בנפרד, כדי לגבש את הזהות שלהם ולבנות את האישיות שלהם מחדש. כי עכשיו הם בלייר וולדרוף וצ'ארלס בס. ולא, זה לא אמור להיות ככה. זה אמור להיות בלייר וולדרוף, האישה שמסובבת את העולם על האצבע הקטנה שלה. נקודה. רווח. צ'אק בס, הכריש, איש העסקים המצליח. אני רוצה לראות אותם כשני גופים נפרדים. ואז הוא אמר את זה שוב: "אני אוהב אותך." ולעזאזל, הרגשתי כמו אז, בפרק האחרון של העונה השנייה. זה היה פשוט כ"כ טהור. נקי כזה. ושוב, פשוט כ"כ. אני אוהב אותך, ואת צריכה לדעת את זה. אני אוהב אותך, כי זה מה שאני מרגיש. אני אוהב אותך, וזה כל מה שחשוב לי. ואז היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו גם, ופשוט לא יכולתי לעצור את סחר הדמעות. זה היה מרגש בצורה שאי אפשר לתאר. ובכלל, אח"כ, יש לו פרצוף כ"כ עצוב. כמו ילד קטן שנטשו אותו בקניון, לבד. כמון כלבלב נטוש. כמו מישהו שמבין שלמרות שהוא אוהב אותה כ"כ, למרות שהחיים שלו נראים עם משמעות פתאום כשהיא איתו, למרות שבעתיד הוא רוצה אך ורק אותה, הוא לא יכול להחזיק אותה איתו. כי היא צודקת, הוא הבין שהיא צודקת. הוא היה כ"כ חסר כל אגואיזם באותו הקטע שזה פשוט היה הירואי. וכשהיא אומרת לו שהיא לא מצפה שהוא יחכה, זה מצחיק אותו כי הוא מבין שהיא פשוט לא הבינה. זה לא רציונלי מצידו. "שני אנשים שנועדו להיות ביחד, ימצאו את הדרך בחזרה זה אל זה." וזה אומר: אני יודע שאת היחידה בשבילי. לא משנה מה אני אעבור בדרך, ומה יקרה, בסופו של דבר את הראשונה שאני אחשוב עליה כשאני אפתח את העיניים בבוקר, והאחרונה כשאני אעצום את העיניים בלילה. את היחידה שאני רוצה לישון לצידה. לכן, אני בטוח שמתישהו בהמשך החיים, הגורל יצליב את דרכינו שוב. הוא חייב לעשות את זה. אומרים שכשאתה אוהב מישהו, צריך לפעמים לתת לו ללכת. וזה היה כ"כ בוגר מצידו, מה שהוא עשה. הוא שחרר אותה, בשביל שיהיה לה טוב. הוא שחרר אותה, כי הוא הבין שאם הוא לא יוותר על זה עכשיו, הם יחזרו על אותם הטעויות שלהם שוב. הוא שחרר אותה, כי הוא רוצה שיום אחד הם באמת יבנו עתיד ביחד. עתיד שתמיד יהיה לו עתיד ולא יגמר לעולם. "אתה באמת מאמין בזה?" "כן, אני מאמין." "גם אני." חחח, וגם אני. פשוט התאהבתי בו באותו הרגע יותר ממה שהייתי. אל תשאלו אותי איך זה אפשרי, אבל זה מה שקרה! זה פשוט חתך אותי בלב כשהיא באה ללכת, והם הסתכלו אחד על השני, כשהיא הרימה לו את היד אל הלחי. הפרידה הזאת הייתה באמת עצובה, אבל הייתה בה גם תקווה, אם תשאלו אותי. היה בה משהו אופטימי, שנבע מצ'אק, למרבה הפלא. מי היה יודע שמר בס הוא אופטימיס?! אח, אני פשוט אוהבת את נסיך האופל הזה. והכי חשוב- היא הייתה פרידה במקום. היא הייתה נכונה, ולכן גם קיבלתי אותה באהבה, עם כל הצער שהיה כרוך בזה. כמוך, אני גם חושבת שזה הזמן המתאים לראות את צ'אק במערכת יחסים עם מישהי חדשה. אבל באמת מערכת יחסים, בה הוא מגלם את הדמות שלו עצמו, לא כמו שהיה עם אווה. זה מגיע לו, גם אם תמיד הוא יחכה באופן מסויים לבלייר. ובלייר?! טוב, אני חושבת שהגיע הזמן לראות את המלכה B מכתירה את עצמה מחדש. הכתר כבר מונח לה בידיים, כל המ שנורת זה להשים אותו על הראש. טוב, ורק בגלל שאני חייבת לגעת גם בזה: - אריק פשוט כ"כ חסר תועלת שזה מצחיק. לפי דעתי צריכים לשלם לו כמו ניצב, לא ככה?! טוב, נו, אולי להוסיף לו על זה שקל או שניים במשכורת בגלל שהוא יודע לצייר יפה עיגולים ציבעוניים עם מחוגה. - נייט ודן, כאילו, בחייכם, אתם באמת נהנים מניגוב הרצפה כל פעם מחדש - גם אם זאת לא הייתה סרינה, הם חשבו שזאת סרינה - באמת כ"כ כיף לכם להיות צמד סמרטוטים?! בואו ואני אגיד לכם משהו- בקרב הזה, שניכם הפסדתם. אין לכם עמוד שדרה בשיט. ומבחינתי, לא רק במושגים ברפואיים גרידא זה הורג בנאדם. אפשר היה לחשוב שהם המחבקי האבוקדו בסדרה, ולא אריק והנקניק שהשתרך אחריו ל הפרק. - זה רק אני, או שנראה שלילי ממש נהינת מהתנצחויות עם סרינה. אולי תתחילי לריב קצת עם רופוס?! אהו, כן, שכחתי, זה כל מה שעשית במשך כל העונה שעברה. קצת פסה. אם תשאלו אותי, האופי של אימא של בלייר מהעונה הראשונה פתאום נראה נחמד כ"כ. - ג'יני. ג'יני, ג'יני, ג'יני. את יודעת מה ההבדל בינך לבין בלייר?! כלב, כמו שאנחנו יודעים, אמור להיות נאמן. זאת אחת מהתכונות החזקות ביותר שלו. בלייר היא פייטפול ביץ', בעוד שאת כ"כ לא. לכן, לא משנה עד כמה את תנסי להיות כזאת, זה תמיד לא יהיה מספיק. ובכל זאת, יאמר לזכותך שגרמת לי להינות. העלילה סביב החבורה של ברוקלין, כשאת וג'ולייט לסירוגין עומדות בראשה, בהחלט בידרה אותי במשך ה45 דקות שהפרק התנגן לי במדיה פלייר. גטד ג'וב. - סרינה- מה עוד יש לי לומר?! שאלוהים יעזור לך לנוס על נפשך מהמטורפת הפסיכופטית הזאת. XOXO עדיה, מחלקת ארכיאולוגיה, חפירות בע"מ.