כדאי להעמיד כמה דברים על דיוקם
קודם כל, אמנם עניין האגן הוא באמת סוג של דרך לדלל אוכלוסיה (כשאין ניתוח קיסרי זמין) אבל לא תמיד זו סלקציה "נכונה" (שפועלת כנגד האשם). כשהייתי בתיכון לקחו אותנו לאיזה סיור ביולוגי ודיבר איתנו מישהו שהתעסק בבקר וסיפר לנו איך בוחרים פרים להרבעות. הוא ציין שלפעמים יש פר עם המון תכונות טובות להרבעה שנפסל משום שהצאצאים שלו נוטים להיות גדולים מידי בשביל להצליח לצאת מהנקבות ושזה גורם להרבה בעיות (הרבה בעיות זו הדרך שלי להגיד שאני לא זוכרת מה קורה במקרה כזה, אני מניחה שפשוט הורגים את הפרה, אבל מי יודע) אני משערת שאצל בני אדם המצב דומה ותינוק יכול להיות גדול מידי בגלל האב. במקרה כזה מוות של האם בלידה לא באמת גורם לסלקציה, אולי כן באופן חלקי כי הצאצא של האב (שהוא בעל סיכוי סביר לאחוז באותה תכונה) לא יוולד, אבל האמא לא ממש אשמה. סביר גם להניח שאב כזה יספיק להזריע עוד כמה פעמים לפני שיבינו שהבעיה אצלו. כמו כן, זה לא נכון שכל אישה שיולדת בניתוח קיסרי עושה זאת בגלל אגן צר. היום מעודדים נשים גם אחרי ניתוח קיסרי אחד ללדת את שאר הילדים בלידה טבעית. הרבה פעמים (אני אפילו משערת שברוב המקרים) פונים לניתוח קיסרי בגלל בעיות שלא קשורות ביחסי הגודל עובר/אגן אלא בגלל בעיות כמו כריכה של חבל הטבור סביב צוואר התינוק ובעיות דומות. יש אפילו שיח די פעיל לגבי השאלה האם ממהרים מידי לפנות לניתוח קיסרי במקרים רבים. בכלל, אחד הדברים שלא כל כך שמים עליהם דגש בשיח האבולוציוני, זה שבמקרים רבים אין לסלקציה הרבה מאוד כח. בסופו של דבר צריך גם המון מזל כדי לשרוד. חיידקים, תופעות טבע, וירוסים וכו' מדללים הרבה פעמים את האוכלוסיה לפני שתכונות מספיקות לבלוט על פני השטח ולעבור סלקציה. גם בלידות גורם המוות הוא פעמים רבות עניין של מזל ולא עניין של סלקציה: כריכה של חבל טבור סביב העובר, אי התהפכות שלו ואני מניחה שיש עוד גורמים שבגלל שאין לי ממש רגשות מטרנליים אני לא באמת יודעת.
