OUAT 3X04

נכון


בעלי מחביא לי את השלט למרות שכבר מרבע לשמונה בערב אני מתחילה לרמוז לו שהתוכנית שלי מתחילה, מאז תחילת העונה נאלצתי לראות את הפרקים רק ביום שני בבוקר...

ודרך אגב, המשחק השבוע הסתיים בשעה 9:30 בלילה, אז אני בטוחה שגם רוונג' סבלו מירידה ברייטינג...
 


פרק טוב, אפילו טוב מאוד. בעצם, זה אחד הפרקים החזקים של הסדרה לדעתי.

החמישיה הסודית ביער מאוד לא מוצלחת לדעתי. הציניות של רג'ינה ב2 דקות שהיא הייתה על המסך מאוד לא משכנעת. המבטים המיוסרים של הוק, המבטים הנוגים של צ'רמינג. היחידות שמצליחות להתנהג כמו שצריך הן סנאו ואמה. מאוד התפלאתי שאמה בכתה, אני חושבת שאולי זו אולי הפעם השנייה שהיא בוכה בסדרה. הסצנה הייתה כלכך אמיתית ונוגה ללב. סנאו צריכה ללמוד שאימא לא יודעת תמיד מה להגיד ואך לנחם את הבת שלה, וזה בסדר רק לחבק בלי לייעץ / לכוון / לדבר. אני מאוד מזדהה עם הכאב שלה בתור אם, וטוב שהיא חולקת עם צ'רמינג, שפשוט עצוב לראות אך הוא נהיה נעל יותר מפרק לפרק....

רמפל ופיטר פן. מאוד מעניין, ואהבתי גם ששילבו אגדה אהובה נוספת, החלילן מהמלין. עוד רובד מחייו הקודמים של רמפל נחשף והיבטוי צעד קדימה שניים אחורה מאוד מתאים לפרק, שאנחנו מגלים קצת על העבר של רמפל, אבל יש עוד יותר סודות לגבי העבר שלו ושל פיטר, והסיפור עם אבא שלו (רמפל). פיטר הוא נוול מושלם, אני בהחלט יכולה להשוות אותו לקורה. האנרגיה שמקרין הנער שמשחק את פיטר פן מחשמלת ואפילו החווירה את המשחק של רוברט, שגם התעלה על עצמו בפרק.

ניל ורמפל. אהבתי מאוד את הסיפור רקע ואת האינטרקציה בינהם. אני בטח היחידה שאוהבת את ניל...
אהבתי את ההחלטיות של ניל, הוא מסתמך על החושים שלו והאמת שלו, למרות שהיא לא האמת המוחלטת, הוא פועל לפי אך שהוא תופס את המציאות. לשם שינוי רמפל כנה ונטול ההילה הצדקנית שהוא אוהב להתעטף בה. הנבואה כפי שאני תופסת אותה, היא לא שרמפל צריך להרוג את הנרי, אלא שהנרי יהיה הגאולה שלו, ואולי הוא יפסיק להיות הדארק וואן.
בכלל, אני חושבת שמלבד הסצנות בה הוא מיבב ועושה פרצופים של משהו שדרכו לו על הרגל, רוברט מביא את הדמות של רמפל לגבהים חדשים.
 

יסמין@

New member
גמני

חושבת שיש חבורה גדולה מדיי ולא כל אחת מהדמויות באה לידי ביטוי ותורמת. ומסכימה מאוד שדמותה של רג'י ממש דהויה. היא גם לובשת בלייזר ממש מזעזע מאייטיז עם כותפות גדולות מדיי וצבע בהיר מדי עבורה. ובכלל, מה באמת התרומה שלה? סתם נגררת אחרי כולם.

לסנואו יש פצע נורא: היא נאלצה להיפרד מהבת שלה מייד לאחר הלידה. היא מעולם לא גידלה אותה ופגשה אותה כשהייתה אישה בוגרת. הן לא מכירות באופן אינטימי כמו אימא ובת שחיות יחדיו. היא מנסה ללמוד להכיר את אמה ומנסה ללמוד להיות אימא שלה.

וגמני אהבתי שקישרו בין אגדת החלילן מהמלין לבין פיטר פן. באמת קישור מבריק בין פיטר והילדים האבודים לבין החלילן שלוקח את כל ילדי הכפר. רק שבסיפור המקורי הוא לוקח אותם למותם... וגם הפרשנות המאוד מעניינת שלפיה רק ילדים שמרגישים לא אהובים שומעים את נגינתו של פיטר-החלילן. ואהבתי גם שזה לא חליל רגיל אלא חליל פן. מוסיף נופך מיתולוגי-יערי כזה.

עוד לא סגורה על דמותו של פיטר. לא מרגישה שאני מבינה אותו לעומק. הוא ניחון ביכולת הבנה של הפנימיות של הזולת, יכולת הבנה פסיכולוגית מאוד גבוהה. הוא ממש מבין את המניעים הכי עמוקים של הזולת. הוא הצליח לגרום לאמה להבין את האמת הפנימית שלה ולכן היא הצליחה לקרוא את המפה. הוא הצליח לגרום להנרי להאמין בעצמו ולעוף. לא הכל שלילי. משאירה מקום לגבש את דעתי לאחר שאראה עוד ועוד ממנו. לדעתי השחקן ממש טוב ולפעמים הוא ממש מצמרר.

וגמני חושבת שהמשחק של רוברט היה מעולה אבל לי ממש לא מפריע שרמפל בוכה. נראה לי מאוד מתאים שיבכה בסיטואציות האלה. זה בא ממקום עמוק ואמיתי ורגשי.
 
סנאו טועה מאוד בהתנהלות שלה עם אמה

נכון, היא אימא שלה, אבל בזה בערך מסתיימת מערכת היחסים אימא-בת. אימהות הרבה פעמים רוצות מערכת יחסים מוצלחת וטובה עם הבת שלהן, והן מתבלבלות והופכות להיות חברות. במקרה של סנאו ואמה זה בכלל מסובך, כי סנאו לא הייתה אימא מעולם, זה תהליך מאוד ארוך של למידה וניסוי וטעיה.
נכון שהכוונה של הכותבים טובה, אבל התוצאה אומללה. אני יכולה להזדהות עם סנאו והרצון של לגונן על אמה, ותשכחי רגע שהן היו חברות, אמה בת 28, היא צריכה חברות, ואימא. סנאו, גם צריכה חברה אבל יותר מזה היא צריכה תינוקת או ילדה לטפל בה, לא אישה כמוה...
 


מסכימה לגבי סנואו ולדעתי ממש הגיוני דווקא שהיא תנסה להיות החברה של אמה הרי הן באותו גיל.

ורמפל בוכה וכל רמפל מול ניל זה מצמרר נורא במיוחד אחרי שראיתי את הראיון הארוך עם רוברט שהוא מספר את סיפור החיים שלו על האמא שנטשה אותו ואבא שלו שגידל אותו ונדד איתו בגלזגו, הדמיון בין הסיפור שלו לבין ביי דווקא מזעזע נורא ומהמם
 

Macphista

New member
את יודעת שחשבתי על זה

שזה ממש לא פייר לגרום לשחקן לעבור את זה שוב מול המצלמה.
ועוד פעם אחרי פעם אחרי פעם.

מאוד מקווה שלא יהיה פרק על אמא שלו.
זה כבר גובל בהתעללות.
 

OohLaLa

New member
פרק טוב


האמת לא קרה שום דבר בפרק, רמפל וביי נשארו דמויות שטוחות הפרק..
השינוי היחידי שהנרי הבין שכנראה אף אחד לא בא לקראתו אז התחיל לשמוע את המנגינה.

ג'ניפר מוריסון את לא יודעת לבכות והמשחק שלך עלוב!~

מסננת פסטה
אין על רגי
 

shirush3

New member
הפרק הכי טוב עד עכשיו


מתחילת העונה

אין לי כוח לחפור יותר מידיי אז בקצרה/נקודות:
ממש ריחמתי על כולם בפרק
ריחמתי על הנרי אפילו! מסכן הוא מתחיל להרגיש שם ילד אבוד
פיטר פן משקר לו וגורם לו לחשוב שאף אחד לא בא בשבילו ולאט לאט הtruest believer הולך לאבד את האמונה שלו

ריחמתי על אמה כשהיא נשברה אחרי שהם גילו את מפת הכוכבים של ניל
אוף. זה ממש עצוב מה שהיא אמרה עליו והיא אפילו לא יודעת שהוא חי

ריחמתי גם על ניל וגם על רמפל. רמפל צריך למצוא דרך לכפר על כל מה שהוא עשה לבאי מהילדות ובאי צריך למצוא דרך לסלוח לו

אפילו ריחמתי על צ'ארמינג וסנואו. אין לה מושג שהוא עומד למות וזה עצוב בגלל כל מה שהיא אומרת על זה שהיא לא תצליח להמשיך הלאה אם יקרה לו משהו והאידיוט יודע שהוא עומד למות! אני יודעת שלא רציתי שיעשו סיפור שלם סביב הפציעה שלו, אבל אמ... כמה זמן הוא עוד יוכל להסתיר את זה?
אני גם לא אסלח לו על זה אם הוא ימות וישאיר אותה לבד ככה |ברוגז|

שכחתי בכלל מהנבואה של רמפל על הנרי. הוא לא באמת יהרוג אותו אז שיפסיקו לעשות מזה עניין


העלילה באגדות הייתה יפה ועצובה ורמפל/באי קלאסי

אני ממש אוהבת את בל של החזיונות של רמפל! היא מזכירה לי את בל שאהבתי בעונה 1
 
למעלה