כי החברה האנושית מאוד מתרשמת מאנשים שהתגברו
על מצבים קשים שהיו בהם, התרוממו מהתהום שהיו שקועים בה, הצליחו לזחול ולטפס ולהגיע לחוף מבטחים (גם אם הוא זמני) והתקבלו חזרה לחברה בזרועות פתוחות והם תורמים מניסיונם כדי לעזור לאחרים שנמצאים באותו המצב בדיוק.
קשה לנו להמעיט בהישג הזה כי לא כולם מצליחים לצאת מזה. למען האמת, הרוב לא מצליחים לצאת מזה ומסיימים את חייהם בבית הכלא או במוסדות או שנמצאים ללא רוח חיים עם המזרק תקוע להם בווריד.
היכן שחוזרים בתשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים.
המשפט הזה נכון לכל הנגמלים למיניהם.
אם אלכוהוליסט מצליח להיגמל ותורם את כל מרצו כדי לעזור לאחרים להיגמל, הרי
החברה תתגמל אותו ותעודד אותו. אני לא רואה בזה שום דבר רע ולא רואה בזה משהו פסול ובטח שלא משהו שראוי לגנאי כפי שמנסים לרמוז כאן.
נתקלתי כבר בהודעות שפוסלות אותו (במקרה זה דומיניק) כאדם בכלל. אדם כזה מבחינתם לא ראוי לשיקום, לא ראוי לפרס, ואם הוא פשע כשהיה ילד וסבל כל חייו מאימא לא אימא ומאבא לא אבא, אז בסך הכל לשיטתם, מגיע לו להירקב בכלא או באיזה מוסד לעבריינים צעירים ובכלל החברה לא צריכה לממן אותם. נגזר גורלם מן אללה ולכן הם צריכים לסבול. לא צריך להעניק להם פרסים במידה והצליחו להשתקם.
אז כן, זה מעיד על אכזריות ואגואיזם ובטח שלא על מאפיינים של חברה מתוקנת ובריאה שעוזרת לשקם את אזרחיה הפגועים והנחשלים.
אז אני לא טוענת שיש להעניק פרס לדומיניק על כי הוא נגמל,
אבל בטח לא צריך לתקוף אותו על כך שהוא חזר למוטב והשתקם ותורם מזמנו
לעזור לאחרים גם אם הוא מקבל על כך תמורה כלשהי. עדיין הוא בתחתית הסולם.
הסיכוי שלו להגיע לבית הוא כמעט אפסי אלא אם כן יזכה במפעל הפיס.