הגענו לשעת ההרצאה היומית של דודו להודיה
דודו מרביץ תורה להודיה ואומר לה שהיא צריכה לשמור את הכסף שלה לעצמה ולא לתרום כל פעם כסף לסיגל שלא מסוגלת להביא כסף בעצמה.
לפני שבוע כשסיגל הייתה במחנה של דודו, אז דודו אמר להודיה שאם בא לה נורא לתרום אז היא יכולה לתת לקרובים אליה אבל לא להציל מישהו שאין לו קשר אליה...
כלומר, דודו מסביר להודיה שהיא צריכה לתת כסף רק למי שקרוב לדודו
וברגע שזה מתרחק מדודו, אז הודיה צריכה לשמור את הכסף לעצמה.
הרי הטקטיקה של דודו ברורה כשמש בחודש אוגוסט. הקרובים אליו ישמרו את הכסף לעצמם, לא לבזבז, להישאר עם קופה מלאה ובבוא הזמן כשהם יודחו, הם ישאירו לו את הכסף בירושה. ככה הוא יוכל להיות עם הכי הרבה כסף בקופה ולנצח את המשחק.
הקטע הוא שהודיה היא קלף סגור ואי אפשר לדעת מה היא חושבת. גם כשהיא אומרת משהו, אני לא ממש מבינה מה היא אומרת. אין לי מושג מה דעתה באמת על המשחק ועל שאר התושבים. היא אוהבת מאוד את סיגל. ישנה איתה כל לילה באותה המיטה. מתעוררות מחובקות זו בזרועותיה של זו. סיגל מאוהבת בה ללא ספקות. דודו, ברגע שהבין שסיגל הפנתה לו עורף, עכשיו מנסה להפריד ביניהן.
הוא מסתכל על הטבלה כל דקה בזמן שהוא מדבר עם הודיה
ומרמז שרומי כבר יותר מדי זמן בעיר והיא לא מביאה חיר. לא מייצרת כסף
ואין שום סיבה לתת לסיגל כסף כדי שההיא תעביר אותו לרומי.
מפציר בהודיה לשמור על הכסף שלה ומביא דוגמאות מתושבים אחרים שקיבלו כסף ושמרו עליו ולא בזבזו.
האיש לא נח לרגע. הוא מנהל את העניינים של הודיה כי הוא מבין שלאט לאט הוא נשאר לבד רק איתה. לימור צמודה לאודטה. נטע פועלת לבדה, אליסה הלכה ממנו ועברה לרומי וסיגל הלכה עם האוייב.
הגענו לנקודת ההתחלה.
דודו לבד עם הודיה בלבד.
האם זה טוב לו או רע לו?
הכל תלוי בגברים שיביאו לו. האם הם יהיו עם הבנות או שיצמדו אליו.
הנעלם הגדול הוא דניאל, האם הוא יישאר וימשיך להעריץ את רגליו של דודו למרות השיחה הקשה שהייתה ביניהם, או שיפנה לו עורף וימשיך לבדו?
היום נהיה חכמים קצת יותר.
