בדיוק
הבוקר דיברתי עם חברה שאני מאוד מעריכה את שיקול דעתה,
והיא העירה את תשומת ליבי שההתנהלות של דודו מאוד דומה להתנהלות של ביבי
ואכן שמתי לב לכך מזמן, אבל היא גם הזכירה את הבובלילים מול שפרה קורנפלד.
יש משהו דומה בחבורה של דודו שמזכירה את הבובלילים נגד הפרידמנים שהם דומיניק ושות'. כמה שננסה להתעלם מכך, אבל ככה זה נראה.
בנוסף, לי אישית מאוד מפריע הרוע של דודו. ללעוג ולצחוק ככה על בחור שנגמל מסמים ומקדיש את ימיו לעזרה וגמילה לנערים שנפלו אל הסם הנורא הזה, ללעוג ולהשפיל אותו עד עפר ולטעון שהוא מתייפייף ומתחזה, זה מעיד על רוע לב או על רוע מזוקק שזורם בדם. אין לי הסבר אחר לכך.
אני מבינה שהוא שחקן טוב ואסטרטג מצויין, שיגידו מה שיגידו הכל בסדר, אבל להתעלם ככה מהרוע שלו? איך אפשר?
לרגע אחד הוא לא חושף את עצמו, את מה הוא אוהב, במה הוא מעסיק את עצמו, מי הוא דודו בכלל? מלבד איזה קטע קטן שבו סיפר על אימא שלו שדפקה לו את החיים במובן מסויים, אנחנו לא ממש יודעים מי זה דודו. הוא עשרים וארבע שעות ביממה מדבר רק על התושבים ועל המהלכים שלהם. הוא כל הזמן עושה רק חישובים קרים על הלוח. ומעל החישובים הקרים הרוע האישי שלו מרחף כמו רוח אלוהים על פני האדמה והעיר. אותי זה מגעיל. זה מוציא לי את החשק לצפות במשחק. אני מודה. זה קשה לי.
