שמע, אם אתם באמת רוצים כלב, אז לכו על מבוגר ולא גור...
כשאני אומרת "
אתם" אני מתכוונת אתה והאשה, הילדים לא מעניינים אותי, ילדים תמיד רוצים כלב, אבל זה עובר להם תוך יום/חודש/חודשיים (מחק את המיותר)...
המלצה מאוד חמה שלי, זה לקחת כלב בוגר ולא גור, גור זה הימור... כולם מקסימים בהתחלה אבל כשהם גודלים, חלקם מפתחים בעיות התנהגות...
הנה הסיפור שלנו...
כשאימצנו את נונה היא הייתה בת 4...היא היתה מחונכת בצורה מדהימה (ותודה לבעלים הקודמים) וידידותית להפליא לילדים. הילדים שלי היו מאוד צעירים כשהיא הגיעה (בת 8 ובן 6) ולא הייתי בנויה למאמץ של לחנך גור. היא הייתה כלבה מדהימה, סמכתי עליה בעניים עצומות ליד כל אחד כולל תינוקות קטנים של חברים שבאו לבקר. אני מאוד מאמינה בתרפיה בחיות, כל פעם שהיתה מריבה או מישהו היה עצוב הוא היה מחבק את הכלבה וזה מרגיע יותר מכל דבר אחר... נונה הייתה במצב מעולה עד מאי 2016, בין מאי לאוגוסט היא סבלה לא מעט, ואנחנו הצאנו סכומים אדירים בנסיון להאריך את החיים שלה, באוגוסט נפרדנו כי לא היה יותר טעם לסבל שלה.
ואז בא זיגי... הפעם הייתי מוכנה לגור או לפחות חשבתי שאני מוכנה לגור... וזיגי זה לא נונה והוא אף פעם לא יהיה... הוא חמוד ומקסים ושובב אבל הוא אוכל את כל הכיסאות בבית, אין סיכוי שאני אשאיר אותו ולו לרגע עם תינוקות בלי להשגיח ב-7 עיניים... הוא עלה לנו 2,700$ באילוף, למרות שחשבנו שאנחנו בעלי כלבים מנוסים, ולמרות שכבר שנים אני פעילה בפורום כלבים, ולמרות שעשינו לו חשיפה מדהימה, ולפי הספר הוא היה אמור להתנהג מעולה - אבל בשטח דברים ניראו אחרת. גם אחרי האילוף זיגי עדין לא צפוי, ואני ממש לא יכולה לסמוך עליו, הילדים כבר גדולים ויודעים לתפעל אותו, אבל כשיש אורחים בבית, אז צריך להשגיח עליו ב-17 עיניים. אין מצב לאכסן אותו אצל חברים כשאנחנו נוסעים לחופש, הוא חייב להיות בפנסיון מיקצועי לכלבים שידע לתחזק אותו. וכן, גם ביום כמו היום חייבים להוציא אותו לפארק כי הוא חייב להוציא מרץ.
אז נכון, יש כלבים קטנים שיותר קל לתפעל (זה הבעיה שלי שיצור ששוקל מתחת ל-65 פאונד לא זוכה אצלי להגדרה "כלב") לשכנה שלי יש שיצו קטנטנה ומופרעת שעושה צרכים על פד בבית ומטפסת לה על הוילונות ונושכת כל מה שזז... היא מתוקה לגמרי... היא קוראת לה חמסניקית כי כשהיא יצאת איתה החוצה לפטוי הכלבה עסוקה בלחפור מנהרות מתחת לשיח שלה... לדעתי לכלבה יש ADHD ועם קצת ריטלין היא היתה נרגעת, אבל בינתיים מחכים לראות אם היא תירגע כשתתבגר קצת (מחר היא עוברת עיקור אז זה אולי ירגיע אותה... בקיצור גם כלב קטן יכול לדרוש המון תשומת לב...
בסיכומו של דבר, כמו שכתבתי קודם, כלב זה כיף אמיתי, אבל זה כמו עוד ילד בבית, ההבדל העיקרי זה שלא צריך לריב איתו על שעורי בית ולא צריך לחסוך לו כסף לקולג'.
ועוד טיפ, אם לוקחים כלב אז לעשות לו ביטוח בריאות, זה חוסך המון כסף... זיגי היה חולה בדלקת ריאות והיה מאושפז בבית חולים לחיות, הפרשה עלתה 5,000$. כשהוא אכל חבילת צימוקים ולקחנו אותו לאותו בית חולים שילמנו 10% - הרבה פחות כואב.
הנה כמה תמונות של זיגי ושל נונה ז"ל
