לי יש שני סוגים של בקרים
בבקרים שנגזר עלי להשכים קום ולצאת לעבודה,
עדיף לא להתקרב אלי ולהמעיט בדיבורים.
גם עם הילדים שלי אני מתקשרת בבוקר בעיקר בפנטומימה ובחצאי מילים.
כשאני מקיצה באופן לא טבעי מוקדם בבוקר, אני עצבנית ושונאת את כל העולם.
אני מתארגנת במהירות ויוצאת מוקדם מהבית אפילו בלי לשתות קפה כדי להימנע מפקקים ...
רק כשאני מגיעה לעבודה, אני מכינה לי קפה ושותה אותו עם הסיגריה הראשונה של הבוקר.
לעיתים אני מעדיפה ׳לילה לבן׳ ואז הולכת ישירות לעבודה ומשלימה שעות שינה בצהריים.
לעומת זאת ביומיים החופשיים שלי ובסופ״ש אני מתעוררת לי בנחת בשעת בוקר מאוחרת,
ומעבירה את כל הבוקר בעצלתיים עם
עיתונים, מיילים, פורומים ו
אני אוהבת להיות לבד עם עצמי בשעות האלה, ומפגש עם אנשים תמיד אקבע משעות הצהריים ואילך.
אילו יכולתי להתחיל כך את כל הימים בשבוע, החיים היו יפים יותר.