אני בחלט מבין לליבן
תראו, יש הרבה שאומרים שזה משחק ולא צריכים לקחת דברים כאלו (פרסות) ללב. אבל אתם מתעלמים כאן ממשהו.
אם דויד ואלירן, למשל, היו מקבלים כל הזמן פרסות, זה בהחלט היה ניתן להבנה תחת "אסטרגייה", כי הם זוג חזק ומובן שזוגות אחרים מעדיפים שהם לא יהיו איתם בגמר, בשביל לשפר את סיכויים שלהם לנצח, ודויד ואלרין באמת לא היו צריכים לקחת את זה ללב אם כך היה קורה.
דבי ודנה הן לא זוג חזק, וכולם יודעים את זה. הן לא מהוות איום, ואני מאמין שאם כל אחד מאיתנו היה משתתף במירוץ, הוא היה רוצה שדבי ודנה יהיו איתו בגמר, כי הרי קל "להביס" אותן.
ובכל זאת, הן אלו שכל הזמן מקבלות פרסה, אפילו בשלב הזה, כ"כ קרוב לגמר. מה שזה אומר הוא שהפרסה הזאת לא באה משום אינטרס אסטרטגי, כי הרי אין כזה בלהצביע לדבי ודנה. מה שזה אומר להן זה שאף אחד לא אוהב אותן, וכולם רוצים שהן תעופנה, אפילו שאין בזה כל הגיון.
וזה מעליב. זה מעליב מאד. זה היה מעליב אותי, וזה גם היה מעליב אותכם. זו התקפה אישית גרידא. ואז, כשאחד מאותם "מתקיפים" בא להתייפיף בפניך ולהראות לך כמה בן אדם נחמד הוא, כמו שאלירן עשה, אני בהחלט יכול להבין למה תרצה להגיד לו ללכת לעזאזל. זו צביעות לשמה.
אין לי כל בעייה אם זוגות שורצים לנצח והם תחרותיים, אבל ממש קשה לי עם צביעות ושקרים. דויד ואלרין נהייו פסולים בעיני ברגע שהם נתנו את נאום ה "צריך לעזרו לסחי וסטי" המזוייף הזה לרומי וקורל, שלא היה בו שום הגיון והיה לחלוטין מצוץ מהאצבע. וקובי וטליה נפסלו בעיני ברגע שהם נתנו את המילה שלהם לדבי ודנה ואחרי זה שברו אותה והצביעו להן בכל זאת, ולא משנה אם הם אחרי זה שקלו שנית והגיעו למסקנות אחרות (למרות שאני עדיין גורס שלהצבעה לדבי ודנה איו שום יתרון אסטרגטי). מילה זו מילה. אם כל אחד היה שובר את המילה שלו ברגע שהדבר היה מועיל לו, היינו חיים בעולם קשה מאד. אני בכל זאת מצפה מהתמודדים במירוף למיליון שתהייה להן יותר יושרה מאשר, למשל, בהישרדות.
זו הדעה שלי, כמובן שלכל אחד הזכות לא להסכים איתה. ובקשר להאם התגובה של דבי הייתה צריכה להיות "כל כך" חריפה, זה כבר עניין אישי. אני לא יכול לדעת עד כמה חריף הייתי מגיב עד שלא אהייה במצב הזה.