יש כמה פתרונות טובים, שאף אחד לא יבצע
כיוון שזו ממשלה של נמושות.
א. להפסיק את תנועת הרכבת הקלה והאוטובוסים לשכונות הערביות.
ב. להכניס כוחות משמר הגבול חמושים לשכונות הערביות
ג. אם זה לא הולך, להכריז על השכונות הערביות כאיזור ממשל צבאי עם הסגר. שילכו לעבוד בירדן.
למשטרה היה תמיד עמוד שידרה חלש בגלל הפוליטיקאים, וכאשר המפכ"ל חלש (כמו הנוכחי שהוא בכלל לא שוטר) אזי המשטרה לא מבצעת את תפקידה, והדרג הפוליטי שמח, כי הציבור מאשים את המשטרה במקום אותו.
מה זה נקרא שאין מה לעשות ? ועוד איך יש מה לעשות. כלפי חוץ מדברים הרבה וממש לא עושים דבר. כאשר ערבים יורים זיקוקים על שוטרים, זו תקיפת שוטרים פאר-אקסלנס, ויש כאן עליית מדרגה.
בזמנו כשהייתי שוטר חדש, כאשר לקחו אותנו לתגבור בירושלים (כן, גם אז לפני יותר מארבעים שנה), היתה הוראה לפעול ללא נשק. אני סרבתי והודעתי שאני שוטר במדינת ישראל ולא יתכן להורות לי להגיע לאירוע נטול נשק ולסכן את חיי באופן בלתי מידתי. הכרזתי חד משמעית שהערבי הראשון שירים יד להטיח בי אבן, אני לא אמתין לראות אם הוא יהפוך אותי לנכה או יהרוג אותי, הוא יחטוף כדור בין העיניים. מאז נרשם בתיק האישי שלי שאני מנוע מלפעול בהפגנות, וחוץ מאותה פעם מעולם לא הזעיקו אותי לתגבורים.....
בחירה של יו"ר מתוך מדינה זעירה (ועטירת נפט.....) עם תובנה של צפי לבעיות קשות נגד חברה אחרת באו"ם , נראית בחירה עם גוון מסויים מאוד.
