סכמ"ש טיים!!

[LaChicaDeLasNovelas]

אני מסכימה עם כל מילה שלך

כי מבחינתי הוא היה הילד שלי

בלילה האחרון שלו קמתי כל שעתיים לראות מה שלומו ולצערי אחר הצהריים שלמחרת הוא החליט לוותר (ודי שמחתי שהוא בחר במקום שאני אאלץ לבחור בשבילו כי פשוט לא ראיתי את עצמי מסוגלת....)

את הבשורה המרה קיבלתי שהייתי בעבודה ואנשים היו מופתעים מהתגובה שלי כלפי זה (כאילו באמת מה אתם מצפים... מחצית מחייי ביליתי איתו ומה אני לא אשבר?!) שלא לדבר על האימרה המעצבנת זה רק חתול...

לצערי אנשים שלא זכו לגדל חיית מחמד לעולם לא יבינו את הכאב הזה.

אני פשוט לא יודעת איך לנסות להקל על הכאב.. מלבכות כל רגע כמו ביום הראשון הצלחתי כולל להפסיק לדמוע ברגע שאני שמעתאת שמו או שמדברים עליו אבל איך ממשיכים??? אני מעוניינת להביא חתול אחר אך זה לא יהיה הוגן כלפיו להגיע כל כך בסמוך אל כמה זמן זה זמן מתאים להמתין??? השקט בבית הורג אותי כל יום מחדש

 

[קליקליקורט]

תחכי קצת, כמה שיותר להסיח את הדעת,

זה הכי יעזור.
ושוב, אנחנו פה

 

[shirush3]

זה יעבור לך עם הזמן

באמת שהוא מרפא כמעט הכל

 

[Shiri from the block]

אל תתייחסי אליהם, באמת תמיד יהיו אנשים כאלה לאן שלא תלכי וחבל לבזבז אנרגיה על אנשים כאלה.

זה מזכיר לי כשהייתי קטנה, בשנת 2002 נדרסה החתולה שלנו בדיוק מול המרפסת שלנו על הכביש ב-7 בבוקר, ואז הייתי צריכה להתארגן וללכת לבית ספר (כמובן אחרי שבכיתי בצורה מטורפת וניסינו להתקשר לוטרינרים שיצילו אותה אבל הזבלים האלה אמרו שלפני 8 הם לא פותחים, ושתביני שהיא עדיין נשמה

)
אניווי, בבית ספר לא יכולתי להתרכז והתחלתי לבכות ולבכות, נראה לי אפילו באמצע שיעור ויצאתי מהכיתה..
בכל אופן מצחיק, אבל דווקא רוב הילדים ניחמו אותי בצורה די טובה.. וזה משהו שלא היית מצפה מילדים שהם די רעים לרוב.
היו כאלה שגיחכו וצחקו אבל יש כאלה שהבינו ועזרו לי..

תמיד יהיה את שני הצדדים, רק תזכרי שאין טעם להתעצבן על אנשים האלה ורק לרחם עליהם שהם לא חיים עם חיית מחמד ומבינים את הקשר שנוצר בין בנאדם לחיה

 

[LaChicaDeLasNovelas]

לעולם לא אבין את הוטרינרים.... הדתרדרות הייתה במשך יומיים.. שלילה שלפני שהוא מת במקום להציע שנשאיר אותו ללילה אמרו שניקח אותו הבייתה ושאם צריך נחזור למחרת ושיאשפזו אותו במהלך היום... הוא יה צריך לעבור אולטרסאונד (והוא היה כבר אפאתי...) כדי להבין לעומק מה יש לו כי הבדיקות היו זוועה.... הם קבעו את הבדיקה ל7 וחצי בערב שלמחרת! לצערי הוא לא שרד ומת כבר ב4 אחר הצהריים שלמחרת

רוב הילדים אוהבים חיות כך שהם כן יבינו לליבך תמיד.. לצערי הבוגרים הם הבעיה.

 

[Shiri from the block]

כן וטרינרים מעצבנים

היום הם כבר הרבה יותר טובים מפעם ועזרו לנו במקרי חירום, אבל פעם?? בשום אופן לא. אם זה לא שעות העבודה שלהם הם לא מטפלים. איזו חוצפה ממש!
להיות וטרינר זה לטפל בחיות לא משנה באיזה שעה זה.
כמו שלהיות רופא זה לטפל בחולים לא משנה באיזו שעה.

נשאר רק לחבק

 

[קסם מעשית]

בעל חיים הוא חלק מהמשפחה

הוא אומנם הולך על ארבע (רוב הזמן) אבל הוא חלק אינטרגלי מהמשפחה. כבר קברתי כמה בעלי חיים, זה תמיד מאוד עצוב וקשה בהתחלה, ואח"כ זה נהיה קל יותר.
לנו הייתה כלבה מדהימה. אנבל. אימצנו אותה אחרי החתונה והיא הפכה לחלק מאיתנו תוך רגע. היא מתה מהרעלה לפני 4 שנים כמעט, ואין יום אחד שעובר מאז שאני לא מתגעגעת אליה. זה הופך להיות קל יותר, אבל תמיד יש את הגעגוע. אני חושבת שזו הסיבה שבגללה עוד אין לנו חתול / כלב, כי הפרידה ממנה הייתה נוראית.

אם היית גרה קרוב אלי הייתי אופה לך עוגיות מנחמות

 

[LaChicaDeLasNovelas]

אני פשוט שמחה לדעת שיש מי שמבין את הצד שלי ולצערי אף מכיר את הכאב הזה

אין לו תחליף אך בכוונתי להביא חתול נוסף כי אני רגילה לשגרה הזו ולחתול הנוסף שמתרוצץ סביב... שתמיד יהיה משפחה עבורינו.. הבית כל כך ריק

 

[אנטיבס300]

הכי מעצבנים אותי אנשים שמזלזלים באובדן

באופן כללי קשה לי להתקרב לאנשים שמצהירים שהם לא אוהבים חיות.

ולהביא חתול חדש, לא אומר שזה תחליף, את לא מחליפה את שוני, את מצילה בע"ח נוסף בחיים ברחוב או חיים עצובים בכלוב בצער בעלי חיים.

 

[shirush3]

 

[LaChicaDeLasNovelas]

אני יודעת שלשוני לעולם לא יהיה תחליף כי הוא היה יחיד במינו

ואכן חתולים כל כך קסומים שאין לי כוונה לוותר על העונג של גידול אחד אחר, זה יהיה פשוט פיספוס.

 

[shirush3]

מה? אמרו לך את זה?

איך אפשר?

 

[LaChicaDeLasNovelas]

שניסיתי להחליף משמרות

כי הייתה אמורה להיות בדיקה מסוימת... (למזלי בסוף לא החלפתי וכך הרווחתי עימו עוד מעט זמן...) אחת הבנות אמרה לי מה את מגיבה ככה על חתול?? את רצינית?? המילים היו ממש סכינים לב.... וזה אחרי שאמרתי לב במפורש שכנראה הוא לא ישרוד.....

 

[shirush3]

תמסרי להם

לראש

כשהייתי קטנה מצאנו מתחת לבית חתול גור ממש קטן, אז כל נתנו לו לאכול והוא נשאר אצלנו בבניין והתחזק
ותמיד כשהייתי יורדת למטה הוא היה מדלג לקראתי או הולך אחרי עד נקודה מסויימת
ואחרי איזה חודש הוא נדרס והיה לי ממש עצוב והוא אפילו לא היה שלי

ונראה את מי שאמרה לך את זה במצב שלך

 

[LaChicaDeLasNovelas]

והיום זכיתי לתגובה מכעיסה יותר

היות ואני עובדת במוקד... אז הדיבורים רצים ממשמרת למשמרת... אחת מעדכנת את השניה.. חבורת בנות (קן של שרצים יותר נכון...) אז למרות שיש את אלה ששואלות לשלומי ומנסות לגלות מעט אמפתיה.... יש אחת ששאלה בסוף מה נסגר (כי שמעה רק את החלק הראשון של היה חולה...) אמרתי לה שהוא מת והיא צחקה לי בפנים...

כאילו באמת?! ישר יצאתי עליה שנראה אותה איך הייתה היא מגיבה לו היה מת לה מישהו שהייתה חיה איתו מחצית מחייה

 

[אנטיבס300]

איזו בחורה גועלית!!

הייתי מתפוצצת עליה!

 

[LaChicaDeLasNovelas]

באמת שאני לא מצליחה להביא אנשים כאלה.. מה הבעיה לגלות קצת מעט חמלה כלפי האחר??

 

[shirush3]

וואוו אל תתיחסי יותר!
מי שיש לו בעיה עם זה בעיה שלו
תתמקדי בלהתגבר על הכאב

אנשים...

 

[LeAnnDylan]

 

[קליקליקורט]

אויי

חיבוק גדול גדול, אני מבינה אותך, הקשר הזה עם חיות מחמד זה דבר מדהים, עד שזה קורה...
הגעגוע נוראי, אבל תנסי לעשות כמה שיותר דברים כדי שזה יסיח את דעתך מהמחשבות, כי זה באמת נורא כואב.

אנחנו פה, תשבי מול המחשב ותחפרי, אולי זה יעזור

משתתפת בצערך

לזכרו