אהבה ראשונה-נשיקה ראשונה-המגע הראשון

[Elle992]

ברוכה הבאה למועדון..

 

[Elle992]

אהבה ראשונה-נשיקה ראשונה-המגע הראשון

החוויה הראשונית בזוגיות וכן הלאה, מה איתכם? האם אתם חשים שלא עברתם את השלב הזה...האם גם לכם זה לפעמים עולה במחשבות וגורם לכם להזיל דמעה על למה לעזאזל איפשרתם לעצמכם לאחר את הרכבת של הגיל המסויים הזה?

היום אני יושבת בעבודה ופשוט הכל רץ לי, לא התאהבתי מעולם, לא חוויתי מזה אהבה ראשונה מעולם וגם לא בטוח שאחווה אי פעם. לא חוויתי מגע אי פעם ולא חוויתי איטרקאציות עם בני המין השני מעולם(גם כי לא ממש רציתי וגם כי החיים לא איפשרו לי) לא חוויתי מעולם מזה להיות עם בן המין השני סתם אפילו בקטע ידידותי...למה אתם שואלים? כי כל חיי עסקתי בישרדות קיומית יום-יומית שדרשה מימני תמיד לחשוב איך שורדים את היום ואיך דואגים לשרוד את המחר והחודש,

אני לא בטוחה עד כמה אמצא עוד אנשים במצבי שלא חוו את הדברים הבוסריים הללו...כלומר נתקלתי בחסרי נסיון שכן חוו אהבה ראשונה או סתם מגע אקראי ראשון וכד', אבל מה איתי? אני החסרת נסיון היחידה שלגמרי.........כל כך קטסטרופה בתחום הזה? כנראה שכן, ולא שזה ממש מציק לי או שאני זקוקה לזה, אחרת באמת הייתי מתאמצת לחוות זאת ולהשיג זאת. אבל אין בי שום תחושה של רצון לקיים את הדברים האלה, למשל כשגבר מחייך אליי או מנסה להתקרב אליי אני פשוט הולכת, לוקחת את רגליי ומתרחקת מימנו, אז אני מאמינה שגם אם רצו בי אני זו שתמיד הלכתי, הלכתי ולא נתתי אפשרות לקיים זאת.

אני כותבת את זה כי אני רוצה לשמוע אתכם, אני רוצה לשמוע האם יש פה עוד אנשים כמוני שלא הצליחו לחוות את החוויות הראשוניות הללו שבדר"כ חווים אותם בגיל הבגרות וגם כי זה דברים שמשפיעים עלינו בעתיד הרחוק אם נרצה או לא,

אני מרגישה שפיספסתי דברים שהייתי אמורה לחוות בתור נערה ולא חוויתי, אני מרגישה את הבגרות נופלת עליי כשאני מביטה במראה ורואה כמה התבגרתי בשנים האחרונות וכמה אפשר לראות זאת על פני.....עד לפני 4 שנים נראיתי כמו ילדה קטנה ותמימה וילדותית ופתאום אני לא קולטת כמה התבגרתי...התבגרתי אבל רק חיצונית לא מעשית, זה מאכזב...מאכזב לדעת שאני נראית בוגרת ונשמעת בוגרת אבל מעשית .....מעשית אני כמו ילדה בת 5 עם חוסר יכולת לרצות או להבין את הצד השני או מה הוא רוצה מימני כשהוא מחייך אליי או קורץ אליי........אני עצרתי מלכת, פשוט כך...עצרתי מלכת...ואני תקועה בעולם קפוא בלי יכולת לצאת מימנו. זה כואב לי רק בקטע שהיו לי את הכלים בידיים אבל לא הייתה לי את האפשרות או הזמן להשתמש בהם. זה כואב לי לא בגלל שחסר לי הדברים האלה, אלא בגלל שאני בחורה כמו כל הבחורות כמעט(לא קונבנציונלית, אבל עדיין רגילה יחסית) ועדיין אני נמצאת במקום קפוא ועצור שלא מאפשר לי לעבור הלאה, זה קצת מזכיר לי כמו במשחק שלבים כזה שאתה נתקע על שלב מסויים וכמה שאתה לא מנסה לעבור אותו-אתה תמיד נכשל...

כן. אז זהו אפסיק לחפור כאן ותרגישו בכייף לשתף....לפעמים אנחנו צריכים לשתף בשביל לעבור הלאה

 

[פיליטון]

כמה שאת לא היחידה...

שנים שהרגשתי ככה, עד שהיו לי התנסויות ראשונות - בגיל מאוחר. אבל אני חושב שגם בעתיד, כשיהיו לי יותר ניסיונות וזוגיות קבועה, תמיד-תמיד תישאר אצלי ההרגשה שפספסתי, שלא חויתי את זה בגיל הנעורים, ושתמיד יישאר עלי הטיקט של חסר הניסיון.
לא בחרתי בזה. רציתי את זה בגיל הנעורים, בשלב שבו עוד רבים מבני הכיתה שלמדתי בה עדיין לא חשבו לגלות את המין השני (רובם נשואים היום). רציתי - ולא יצא. הרבה זמן.

 

[Elle992]

אני חושבת שאם נרצה או לא זה משאיר חותם

בנו, החוסר נסיון או החוסר יכולת לחוות את הדברים האלה בגילאים שהרוב כן חווים, אני לפעמים חושבת "יאללה, אל תתני לזה להשפיע עלייך, תעביר הלאה" אבל לא, ברגעי משבר ובעיקר ברגעים שבהם הצד השני מתעניין בי(ואני דוחה על הסף...או יותר נכון פשוט בורחת מהם) אז זה עולה בי ואני מבינה כמה שזה כאן וממש לא הולך לעבור אי פעם(התחושה)

אולי צריך לפתוח מועדון כזה.....מי יודע, אולי זו תיהיה הצלחה בנלאומית

 

[ilmed23]

הבנתי כמה המצב בעייתי דווקא אחרי ההתנסות

אני הבנתי כמה המצב בעייתי אחרי ההתנסות הראשונה. אני כ"כ חכיתי לה והיא מצידה התעכבה כל כך הרבה שנים, ועד שהיא הגיעה היא הייתה כ"כ עוצמתית עד שבקושי ידעתי להתמודד איתה. במיוחד כי היא הגיעה בסיטואציה לא אידיאלית, חיכיתי לזוגיות משמעותית - וכשהיא התחילה חשבתי שסוף סוף מצאתי אותה. עד ששלושה שבועות אחרי שהכרנו היא הודיעה לי שהיא טסה לטיול בחו"ל של חצי שנה. ובגלל שחיכיתי לחוויות האלה כל כך הרבה זמן וזה נלקח ממני כל כך מהר, היה לי ממש קשה. אם הייתי חווה את כל הדברים האלה בגיל ההתבגרות הייתי חוסך לעצמי חתיכת שברון לב.

אבל לצד האופטימי של העניין, אחרי שעברתי את זה ובגיל מאוחר מאוד יחסית, אני מקווה שיהיה קל יותר בהמשך. אני ממש מקווה ומאמין שלא אמורה להיות לזה השפעה לטווח המאוד רחוק כי ניסיון הוא דבר שאפשר לצבור.

 

[Elle992]

אני חושבת שיש לזה השפעה בקטע של

לא לעבור את זה כמו "הרוב" שעברו אהבה ראשונה/נשיקה ראשונה/מגע ראשון/וכו', כל הקטע מתרכז כאן ב"ראשון" הדברים הראשונים שהרוב עוברים בגיל צעיר יחסית...כי זה חלק מלהיות בחברה ובבצפר ובלימודים ובאופן כללי-להיות,

אני מקווה שזה לא ישפיע עלייך בעתיד ובכלל שפשוט תעביר את זה "הלאה" אבל אני חושבת שזה ישאר בי לנצח כי תמיד כשהנושא יעלה אני אעדיף להוריד ראשי מטה במבט מבוייש כי אין לי מה לספר/לשתף בנושא, לצערי.

 

[שימחת האהבה]

את כל מה שכתבת אני יכול לערוך ולהתאים את

הכתיבה לסיפור חיי. למשל התאהבתי, אבל זה לא הוליך לשום דבר. פיספסתי דברים שהייתי אמור לחוות..
מאז השלמתי עם זה שלא חוויתי. חוץ מזה מי אמר שהייתי אמור לחוות אותם ? בנתיים אני בן 46, מסתכל
עלייך כמו אבא. זה טוב? מהומת אלוהים שרדפת אחרי בחודשים האחרונים אומרת שאני עוסק בהשרדות,
ולא חי באמת. זה נכון. אז תהי בבקשה אופטימית..

ואם, אם תקחי נשימה תגלי שכתבת משהו חשוב, שהפתיחות לגביו יכולה לשנות מתוכך..

הפעם הראשונה יוצרת מציאות חדשה

 

[Elle992]

אני כל כך שמחה לשמוע שיש עוד שמרגישים כמוני!

באמת, פחדתי שאולי אני אהיה מבין היחידות כאן שזה כה פגע בה,

האמת שימחת? יש הבדל מאוד גדול בין "הנשיקה הראשונה בגילאי 18-13" לבין "הנשיקה הראשונה בגילאי 50-22" וכד'.ואני בטוחה שהרוב יכולים אפילו להבין זאת. משהו בגילאי העשרה ובלהיות נוער ולחוות את הדברים האלה שונה לגמרי כשחוצים את גיל 22 או 21 פלוס מינוס, כי גם אנחנו יותר בוגרים והתחושה תיהיה שונה וגם כי הנפש לוקחת את זה לרוב(לא תמיד) בצורה שונה ומותאמת לגיל, אין מה לעשות...אי אפשר להשיב את הגלגל לאחור וחשוב להפנים שכן איחרנו את הרכבת אבל אפשר(מי שמעוניין) לפצות על כך בלנסות למצוא מה שאנחנו מחפשים(כל אחד ומה שהוא מחפש)

אז אני בטוחה שהנשיקה הראשונה(אם בכלל תיהיה כזו אי פעם) והאהבה הראשונה וכד' בגילי, יהיו מאוד שונים מאשר בגיל הבגרות. אבל...אני לא יכולה להבטיח שכל הדברים האלה יקרו בכלל ומה שאני יודעת זה שאני הולכת עם הלב שלי ולא מתכננת שום דבר מראש, תחושות והלב, יכוונו אותי לאן שאני אמורה להגיע

 

[שימחת האהבה]

תהיה שונה, אז מה? לפחות שתהיה ועם דברים

מפתעים נוספים. תראי את מה שיש. זה למענך.

 

[Elle992]

כנראה, צריך לתת משקל לדברים החיובים בשביל

שהם יפצו על השלילים

 

[Hawkgirl]

להזיל דמעה.. לא O:

ואני ממש לא מרגישה שאיפשרת לעצמי לאחר את הרכבת...
להפך, יש לה הרבה האשמות כלפי החברה שהיא זאת שהחזיקה אותי מלעלות על הרכבת.
ברגע שהצלחתי להתנתק מהחברה(בקיצור... בסוף התיכון {: ) התחלתי את החיים מחדש ואני אדם אחר {:

אבל בכל מקרה... מעולם לא היה חסר לי זוגיות או אהבה(מה שגורם לי לתהות אם יש בי צד א-מיני קצת S: )
זה לא משהו שמטריד אותי כמו שקורה לרבים פה.
אני חושבת שאני כן מעוניינת למצוא אהבה אמיתית... אבל באמת שלא הצלחתי להימשך למישהו עד היום :\

 

[Hawkgirl]

לה=לי**

 

[askimosi]

גיל ההתבגרות האבוד...

אם היה ניתן להחזיר את הגלגל אחורה ולהוריד ממני את הביישנות

סביר להניח שהיו לי כבר מספר מערכות יחסים.כי כשהייתי צעיר הייתי יפה וחזק עם בלורית יפה וללא קמטים.
כן מודה התחילו איתי בכמה הזדמנויות,אפילו בילדות מישהי ניגשה אלי עם בלון

ושאלה "ילד רוצה להיות חבר שלי" אז כול החברים צחקו.אז עניתי "לא" אבל אז זה לא היה מתוך ביישנות אלא כי היא הייתה די מפחידה

.
בתיכון מישהי זרקה לעברי רמזים עבים בסוף מצאה לעצמה מישהו מהמחזור,נראה בחור טוב ושקט

כמוהה.
היו כמובן עוד הזדמנויות,אבל ת'כלס סתם מדכא ולא מקדם לחשוב על זה היום.מה שהיה היה ואין מה לעשות.צריך להסתכל קדימה ועל דברים שכן מציקים וניתן לשפר,זה הכול.
אבל אין ספק שגיל ההתבגרות הוא שלב די קריטי בחיו של אדם.

המתבגר התמידי,

אסקימוסי

 

[הקבUע]

אני חושב שביטאת במילים

מה שרובינו מרגישים. תחושת הפספוס תמיד תהיה קיימת. התרופה הכי טובה היא כנראה להטביע את התחושות האלו בהתנסויות והרבה הרבה אהבה.
לא נדע עד שלא נצליח.

 

[Elle992]

הבעיה כאן שלא כולנו מעוניינים ביצירת קשרים

זוגיים, אני אישית לא מרגישה צורך(כרגע, לא יכולה להבטיח מה יביא עימו העתיד) להכיר גברים למטרת זוגיות, אני לא שוללת למטרות ידידות אבל זוגיות-BIG NO NO

אני חושבת שזה כמו צלקת שמקבלים מחתך/כוויה וכד'....יש לי לא מעט צלקות בגוף(ברמה הפיזית) ואני יודעת שחלקם ישארו שם עד ליום מותי אז גם הקטע הזה משאיר חותם כמו צלקת שחרוכה לנו על הבשר, אפשר לגרום לזה להיות פחות בעל משקל כבד אי לכך שלמצוא חוויות כאלה שינעימו לנו, אבל למחוק את זה לגמרי-לא,

 

[הקבUע]

אבל זה די נוגד את מה שאמרת בתחילת הנושא

אם חוסר הניסיון כן גורם לך לצביטה בלב מצד אחד, אבל מצד שני את לא מרגישה צורך בזוגיות... אז אולי את עדיין לא בטוחה במי שאת.

 

[Elle992]

זו לא בדיוק צביטה בלב כמו מצב נתון

שמדי פעם דואג לתת את אותותיו אם נרצה או לא, אני לא חושבת שמי שלא רוצה זוגיות זה מראה שהוא לא בטוח במי שהוא, גם אמא שלי לא רוצה זוגיות, אז? אז אשה בגיל 53 לא בטוחה בעצמה....לא ממש,

בכל אופן אני לא שוללת בעתיד שאולי ארצה זוגיות פשוט כרגע, בזמן הנתון שאני חיה בו בחיי ועם מצבי הבריאותי אני לא יכולה לחשוב או לרצות זוגיות. ואולי זה גם קשור לכך שאני לא יכולה להסתדר עם בני אדם למשך יותר מדי זמן(יותר מכמה שעות טובות)

 

[סתוונית היורה]

אלוש

תודה ששיתפת. כתבת כאן דברים שלא כתבת מעולם... ועצוב לי לשמוע שכל כך עצוב לך.

אבל, יקירה, אני חושבת שאת שמה את הדגש על הדברים הלא נכונים. הבעיה שלך, כך נראה לי, היא שעדיין לא גיבשת לעצמך מי את ומה את רוצה. הבעיה היא ממש לא שאת בת 21 וחסרת נסיון. באמת שזה לא כזה חריג. אני מאמינה שגם לא מאוחר בשבילך להתאהב, אם תרצי. אם עברת שנים קשות של עיסוק בהשרדות, אפשר להבין מדוע זה לא קרה לך עד היום.

אם אני מבינה נכון, השנים הקשות שלך הסתיימו, והיום את חזקה יותר, ויכולה לחשוב בשקט עם עצמך מה את רוצה. אני מאמינה שיש לך כח, ואני רואה בנכונות שלך לנהל את הפורום הזה סימן אופטימי לעתיד.
ובאמת, אני יודעת שנמאס לך לשמוע את זה, אבל באמת שאת עדיין צעירה.

"גיל שש-עשרה, הכל כזה מין קצפת ודובדבנים"

כתבת: יש הבדל מאוד גדול בין "הנשיקה הראשונה בגילאי 18-13" לבין "הנשיקה הראשונה בגילאי 50-22" וכד'.

יש סיבה מיוחדת שבחרת דווקא בגיל 22?

ברור לך שאין שום קשר בין גיל 22 ל-50, נכון?

כתבת: משהו בגילאי העשרה ובלהיות נוער ולחוות את הדברים האלה שונה לגמרי כשחוצים את גיל 22 או 21 פלוס מינוס, כי גם אנחנו יותר בוגרים והתחושה תיהיה שונה וגם כי הנפש לוקחת את זה לרוב(לא תמיד) בצורה שונה ומותאמת לגיל

אני מסכימה לגמרי!! ובואי אני אגלה לך סוד: אצל רוב האנשים שאני מכירה גיל ההתבגרות היה חרא של גיל. גם כשצוברים נסיון בגיל הזה, אז, כפי שכתבת, יש משהו שונה - בני נוער עושים יותר טעויות, הנפש שלהם פחות יציבה ויותר פגיעה, וכך גם ה"אהבה ראשונה - נשיקה ראשונה" וכו' עלולה בהסתברות גבוהה יותר להפוך לחוויה מאוד כואבת ולהשאיר צלקות לכל החיים.

אני חושבת שעם כל הכבוד לצלקות העבר, בין אם הן נובעות מנסיון רע או מחוסר נסיון, עדיף להסתכל קדימה, ולתת לעצמך הזדמנות להשתנות, כי עם הגיל אפשר להפיק תובנות, להתבגר, ובאופן כללי להשתפר. בהצלחה

 

[Elle992]

תודה סתוונית! הצלחת לעלות על פני חיוך

 

[סתוונית היורה]

כן ירבו