מאמר מעולה! תודה
הנה הקטע הרלוונטי מ
המאמר היפהפה:
יש מילים מקראיות קשות אשר קיבלו את משמען בעברית החדשה על פי פרשנות
מאוחרת — לרוב בשל הצורך במונח זה או אחר. בחלק מן המקרים דחקה פרשנות
זו פרשנות מוסכמת ומקובלת שהשפיעה על שימוש המילה בדורות קודמים.
במענה השני של ה' לאיוב מן הסערה מתואר בין השאר בעל החיים בהמות: "הנה
ּ נא בהמות אשר עשיתי עמך, חציר כַּבקר יֹאכל. הנה נא כֹחו במתניו ואֹנו בשרירי
בטנו" (איוב מ 16) לְרוב דוברי העברית בת ימינו הצירוף "שרירי בטנו" ייראה
ודאי פשוט ומובן. אך למעשה שרירי בטנו של אותו בהמות אינם בהכרח הרקמות
המניעות את האיברים בגוף כבלשוננו היום.
לדעת פרשני ימי הביניים המילה שְׁרִירִים מציינת את הטבור, ואינה אלא צורה
אחרת של המילה *שׁׂר או *שׁׂרֶר המוכרת מן הכתובים "לֹא כָרַּת שׁרֵּך" (יח' טז 4),
"רִפְאוּת תְּהִי לְשׁרך" ("מש' ג 8" ) שׁרְרֵך אַגַּן הַסַּהַר" (שה"ש ז 3) גם לפי תרגום
השבעים והוולגטה "שרירי בטנו" הם הטבור.
את ההבנה כי שרירים הם muscles אנו מוצאים רק בשלב מאוחר יותר — בכמה
מתרגומי התנ"ך ללשונות אירופה, כנראה למן המאה השבע־עשרה. כך מוסברת
המילה גם ב"אוצר השרשים הכללי" מאת יצחק זיבנברגר משנת 1846.
במאגרים של מפעל המילון ההיסטורי המילה שׁרִיר או שׁרִיר באה לראשונה
במשמעות muscle בספר "ארחות חיים" מאת משה סטודנצקי משנת 1853 .בחיבורים
אחרים מסוף המאה השמונה־עשרה ומן המאה התשע־עשרה המתועדים במאגרים
משמשות באותה משמעות גם המילים עַכְבָּר, עוֹרֵק ועָצָב. המילה קְפִיץ שימשה אף היא לציון muscle — בעקבות הקפיצים הנזכרים בספרות חז"ל במשמעות של פרקים ברגל. בספרות ימי הביניים שימשה המילה עָצָל על פי הערבית.
אם כן המילה שׁרִיר הייתה אחת מתוך קבוצת מילים שהתחרו על מונח אנטומי
אחד, והיא שזכתה בסופו של דבר. מילה זו מתאימה לציון muscle מצד ההקשר
בכתוב באיוב וגם מצד שורשה — כפי שמסביר רש"י פין ב'אוצר': "והוא משרש
שרר במובן חוזק".