מצאתי הסבר יפהפה ופשוט על שין ימנית ושין שמאלית וסמך
מאמר מצוין של שלמה יזרעאל על הפונמות והאותיות. ורציתי לשתף את זה אתכם איתו. אולי ביום מן הימים אצטרך להיזכר בו...
קטע קטן:
"עוד נשאל מדוע לא נתייחד סימן עבור הפונימה הזו. מדוע לא כתבו הסופרים הקדמונים של תקופת המקרא את כל המילים הללו באות שונה משי"ן?
עוד נשאל מדוע לא נתייחד סימן עבור הפונימה הזו. מדוע לא כתבו הסופרים הקדמונים של תקופת המקרא את כל המילים הללו באות שונה משי"ן? התשובה לכך תינתן על ידי תולדות הכתב. האלפבית העברי בן 22 האותיות לא הומצא על ידי דוברי עברית לכתיבת העברית שבפיהם. הכתב הזה נשאל על ידי הסופרים העברים הקדמונים מאת הסופרים הכנעניים, הפיניקים. בכנענית של אותה התקופה לא היו אלא 22 פונימות עיצוריות, ולכן הסופרים הכנעניים לא היו זקוקים ליותר אותיות. הסופרים העבריים, ששאלו את הכתב מאת עמיתיהם הכנעניים, השתמשו ב-22 האותיות האלה לכתיבת עברית, אף כי בעברית היו באותה התקופה יותר מאשר 22 פונימות עיצוריות. הסופרים העבריים נאלצו, לפיכך, להתאים את הכתב במקומות אחדים לשפתם, והשתמשו באות יחידה לכתיבת יותר מאשר עיצור יחיד. אחת האותיות האלה הייתה V( ש(, ששימשה אותם לכתיבת שני עיצורים, שתי פונימות עיצוריות: /š /ו- / /. גם בעברית שלנו אנו משתמשים לעיתים באות יחידה עבור יותר מהגייה אחת: ב עבור ]b ]ועבור ]v ,]פ עבור ]p ]ועבור ]f ,]ו עבור ]v ,]עבור ]o ]ועבור ]u ,]וכיו"ב. וכשנזקקים אנחנו לפונימה חדשה, גם אז איננו ממציאים אותיות חדשות אלא עושים שימוש במצאי האותיות הנתון לנו: ג'וק בגימ"ל ובתוספת סימן דיאקריטי, הוא הגרש, ז'קט בזי"ן, אף כאן בתוספת גרש, צ'ופר בצד"י וגרש, ואף רבינוביץ בלא גרש, אף שמבוטא בדיוק כמו הצד"י שבמילה צ'ופר."
ראו כאן (לממהרים, מעמוד 4 ואילך): גזרו ושמרו. החכמתי מזה המון. אולי היה כדאי להוסיף לקישורי הפורום.
https://www.tau.ac.il/humanities/semitic/cons_reconstruction.pdf