אני מרחמת עלייך, באמת
שלא תביני לא נכון - זה לא שאני לא מוזנחת או לא מודעת לעצמי. חשוב לי מאוד (!!!) איך אני נראית ואני משקיעה לא מעט בעצמי. אבל מכאן ועד לא לתת לתינוק שלי את מה שהכי הכי טוב עבורו כי (אולי) יפלו לי הציצים - המרחק גדול.
נראה שיש לך בעיה רצינית להפריד בין עיקר לטפל (עיקר - בריאות התינוק. טפל - מראה הציצים שלך).
אני לא מאלו שיגידו לך שמי שאוכל תמ"ל לא מתפתח טוב, כי זה לא נכון לדעתי. אבל אם התמ"ל טוב, חלב אם זה הרבה יותר מ"טוב" - זה מצויין, מזון העילית לבן שלך. ואם את יכולה לתת לתינוק שלך את הטוב ביותר ולא עושה זאת, אז מה זה אומר עלייך כאמא?
ולעניין מראה החזה: גם אם הייתה נפילה (שדווקא הגיוני שהגורם לה הוא ההיריון, שגורם לחזה להתנפח ולא ההנקה) - חזיה טובה תפתור את זה ובמקרה הגרוע יש ניתוח. כשהפתרונות כל כך פשוטים באופן יחסי וטובת הבן שלך על המאזניים - המהלך שלך תמוה בעיניי אפילו יותר.
ולסיום: סיפרתי לבעלי על השרשור, ושאלתי איך הוא היה מגיב אם הייתי אומרת לו שאני לא רוצה להניק כי אני מפחדת שיפלו לי הציצים. הוא אמר לי שהוא מעדיף שאניק גם אם יפלו לי הציצים, כי אין כמו חלב אם לתינוק (שהוא גם שלו, להזכירך). אני לא יכולה לומר שנפלתי מהכיסא מרוב הפתעה. הרי יש בי קצת יותר מהציצים שלי, ולא בגללם הוא התחתן איתי (למרות שהם מאוד יפים
).
אין ספק שאם הייתי מחליטה לא להניק מהסיבות שלך - זה היה גורר לא מעט ויכוחים כאן בבית (בעלי מאמין גדול בחשיבות ההנקה). לא הזכרת את בעלך בסיפור, אז אני מניחה שלא הייתה התנגדות מיוחדת מצידו ושגם הוא העדיף שלא תניקי, כי אולי יפלו לך הציצים ולא יהיה לו עם מה לשחק... עצוב מאוד.
בקיצור, יקירתי, כמו שאמרתי - עיקר לעומת טפל. נראה שיש לך בעיה להבחין בין השניים.