בואו נראה...
- כובע מלא שמיים של טרי פראצ'ט. נעצרתי אחרי כמה עמודים בגלל סיבות טכניות לגמרי (כלומר, התלקחות עמד להגיע לקולנוע ונזכרתי שאני חייב-חייב-חייבבב לסיים את הספר קודם. אז עברתי אליו, אלא מה?). לא שולל שאחזור לקרוא בו שוב בעתיד. א. כי זה פראצ'ט. ב. כי גם ככה זה לא ממש נחשב שהתחלתי...
- מנהרות. בערך בעמוד 40 ומשהו זה שעמם אותי סופית. והבאסה שקניתי את כ-ל הסדרה.
- אח זאב. סוג של פנטזיה שכונתה "ההארי פוטר של עידן האבן" או משהו כזה (הסדרה יצאה בתקופה שכל ספר שני בערך כונה ההארי פוטר הבא. *אנחת ייאוש*). ובכן, זה לא היה ככה בכלל. זה היה רק: "יער יער יער יער יער, זאבים, שאמאן, נשמות אבודות, יללה, צעקה, דב מפחיד".
- קול למתים. תהרגו אותי. אנדר זרם להפליא, אז למה? למה קול למתים לא יכל להמשיך באופן נפלא כל כך כמו אחיו הבכור? הוא היה קשה ברמה שפשוט לא הצלחתי לעכל חצי מהכתבים הפילוסופיים והמונולוגים המייגעים. אוח. והכלב שלי אכל את הכריכה האחורית וכמה מהעמודים האחרונים של הספר (אמיתי לגמרי
ככה זה כשמשאירים ספר + כלב על המיטה ללא השגחה), מה שהרגיש לי כמו סימן לסגור את הספר, או לפחות מה שנשאר ממנו, ולדחוף בחזרה למדף.
עסקי דרקונים - ספר נפלא! כל מי שאוהב דרקונים ופנטזיה קלאסית טובה יאהב את הספר הזה. גם אני אהבתי, אבל מסיבה לא מובנת נתקעתי באחד העמודים. ואז נכנסתי לתקופת יובש-קריאה ושכחתי לגמרי מהספר שאיכשהו כבר חזר למדף. אמשיך אותו בהזדמנות.
- הבושה הכי גדולה שלי: סיפורי נרניה הראשון. התחלתי והפסקתי באמצע. אין לי ממש סיבה, זה פשוט קרה. אולי כי הייתי ממש צעיר? אולי כי פחות התחברתי אז לספרים ואילצתי את עצמי לקרוא רק בגלל שדיברו בלי סוף על הסרט? לא'דע, אבל עם הספר הזה אני עוד אעשה תיקון, רק כי אני חושב וזוכר שהסיפור היה מקסים. אני באמת רוצה לחזור שוב לנרניה... תרתי משמע
והלא ז'אנריים:
- ירושת בוליין. אני חולה על פיליפה גרגורי בפרט ועל רומנים היסטוריים בכלל, אבל אחרי בת בוליין האחרת, קתרין מאראגון והיידעונית - שבעתי באותם ימים ממעללי בית טיודור. הסימניה עדיין שם, על עמוד 35. יום יבוא...
- מוזיקה שקולה. מישהי המליצה לי על הספר, אמרה שמדובר בסיפור אהבה מרגש. שילוב של מוזיקה ורומנטיקה. נשמע לי נחמד, כי אני לא שולל כאלו ישר. באתי עם המון כוונות טובות לספר אבל התייאשתי מהר מאוד מהכבדות שלו. משהו בשפה, בדמויות, לא התאים לי. אז אני לא ממש יודע איך המשיך סיפור האהבה בין מייקל לג'וליה, אבל אני כן יודע שבעמוד 79 הרומן הפרטי שלי עם הספר נגמר.
- יוליסס. סתם, לא
