צהנסיון שלי, אנשים יודעים לדבר על מה שהם חושב
שהם רוצים יותר מאשר שהם יודעים מה הם רוצים.
לצורך הענין במהלך חיי הייתי ב3 מערכות יחסים "רציניות" (של מס' שנים). אז נתחיל בזה שאני תמיד הצהרתי שלא אתחתן בשום פנים ואופן, עם אף אדם- לעולם... וממש ממש לא אביא ילדים לעולם.
הראשון התווכח איתי על זה, השני התווכח איתי על זה, השלישי התווכח איתי על זה...
הראשום נחליט בשנים שחלפו מאז נפרדנו שהוא לא בקטע של זוגיות אלה רק קשרים קצרים, . השני- החליט שהוא "אלהורי" ונגד מוסד הנישואים וממש "גנב" לי את האג'נדה... השלישי שיכנע אותי אז אני כבר נשואה עם ילדה וחצי
כנך בענין הטיול... את השני למשל הכרתי כשהיה חייל שלא מפסיק לחפור על הטיול הגדול... כבר היתה תוכנית לעבוד כמה חודשים בעגלות בארצות הברית ואחר כך לטייל עוד כמה חודשים במזרח, הוא כבר ידע איפה ודרך מי ולמה ומתי- אבל כשלא הסכמתי "לחכות" הוא ויתר על זה ברגע האחרון והתחיל ללמוד.... וזהו.
אני פשוט הייתי מאפשרת לחיים לזרום ומבינה שאנשים יודעים בעיקר לקשקש... לא בקטע רע, אבל באמת שתוכניות שוות בעיקר כלום. בסופו של דבר מה שמרגישים ברגע האמת מנצח... אוהב אותך? רוצה אותך?+ מוצאים את הדרך.