ט"ו באב

ellendili

New member
ט"ו באב


ממש קופידון אני מרגישה עם כל שרשורי האהבה האלה שאני פותחת היום... אבל נו, מה אני אעשה... אני סאקרית של רומנטיקה. גם כשהיא קיטשית גם כשהיא טראגית... תמיד.


אז מה סיפורי האהבה האהובים עליכם בכל הזמנים? בקולנוע, בספרות, בחיים. שתפו!
 

N o R i K o

New member


יא יום האהבה! D: איכשהו אני תמיד רווקה ביום האהבה... אלא אם מחשיבים את הקשר הרומנטי העמוק שיש לי עם גיילניס...

איזה כיף זה לחפור על הזוגות האהובים עלייך?


טוב, אני מחלקת את זה לשניים - אהבה רומנטית ואהבה אפלטונית - כי אני באמת חושבת שמגיע גם לחלק השני מקום...

אז רומנטית:

מהפאנדום:

גייל וקטניס

כאילו... אני באמת צריכה לדבר על כמה שאני אוהבת את השיפ הזה? שוב ושוב ושוב ושוב? בטח כבר יצא לכם מכל החורים...
אבל כשאני צריכה לסכם בקצרה את מערכת היחסים שלהם, אני חושבת שפשוט יש להם את כל מה שזוג באמת צריך... קודם כל - חברות, כי זה נחמד והכל שיש לך בן זוג, אבל גם חשוב שהוא קודם כל יהיה חבר שלך, שיהיו לכם דברים במשותף, שתבינו אחד את השני... וגיילניס הכי כאלה - החל מהילדות הכואבת המשותפת, עם הימים שהם העבירו יחד ביער, ההבנה הזו, שהם רק מסתכלים אחד על השניה ויודעים בדיוק מה עובר למי בראש...
וכמובן, נאמנות. הם תמיד תמיד תמיד שם אחד בשביל השניה. בין אם זה אומר שגייל ישאר מאחור ויקבל את זה שקטניס הולכת למוות כי הוא יודע שזה מה שהיא רוצה לעשות ויודע שזה מה שנכון עבורה והוא באמת רוצה להגן על המשפחה שלה, ובין אם זה שקטניס תתחרפן בשניה שמישהו פוגע בו (... לא בא לי לסמן ספויילר, אתם מבינים לבד, נכון?
)
ונדירים ה-POVים שבהם ממש ממש אפשר להרגיש גם מה הצד השני מרגיש. אבל זה הקטע עם קטניס, היא יכולה להבין את גייל כל כך טוב, שגם דרך POV שלה אפשר לראות כמה הוא אוהב אותה.
והם מושלמים.
וזה היה הכי קצר שלי!!!1

פיניק ואנני

אני לא באמת חושבת שיש על מה להרחיב כאן... האהבה האסורה של המדריך והמיועדת.
זה מדהים איך שנתנו להם פינה כל כך קטנה בפאנדום, אבל הם בכל זאת השיפ שכל-כל-כל-כל-כל הקוראים מסכימים עליו. אין פה לבטים וויכוחים והתנצחויות כי הם פשוט כל כך נכונים זה לזו ואף אחד לא רואה את זה אחרת


מפאנדומים אחרים:

רון והרמיוני (הארי פוטר)

גם עליהם באמת אין לי מה להרחיב... אני באמת באמת חושבת שיש להם אהבת ילדים קסומה שהופכת אחר כך לאהבה אמיתית כזו. בהתחלה הם שונאים אחד את השני על כל מה שלצד השני יש ולהם אין. רון שונא את הרמיוני על החוכמה והשנינות שלה. הרמיוני שונאת את רון על הבטחון העצמי שלו, הפזיזות והחופשיות. ואז הם מתחברים ולומדים שהם יכולים להשלים אחד את השני. וזה אמנם לוקח להם זמן ובזה אני מאשימה רק את רולינג שגררה לזה את האמא של החיים (מזל שיש פאנפיקים שסותרים אותה
), אבל הם בסוף ביחד כי הם כל כך מנט-טו-בי.


לילי ומארשל (איך פגשתי את אמא)

לילי ומארשל הם פשוט ה-דוגמה לזוגיות מושלמת
אין דרך להסביר את זה בלי לצפות בסדרה. יש להם את הפאקים שלהם ואת כל השטויות זוגיות והכל והם כאלה מקסימים.


יוג'ין ורפונזל (פלונטר)

אל תצחקו! זה סרט קצר אבל אני מאוהבת בו כי האהבה שלהם גרמה לי להתאהב בו! כי הם היו בדיוק מה שהשני היה צריך באותו רגע. והשיתוף פעולה ביניהם והבדיחות שלהם והם כאלה מקסימים, יו.
לכו תראו את הסרט הזה, הוא מושלם.


ועוד? יש את אסף ותמר ממישהו לרוץ איתו, שאני מתה על זה שהם מתאהבים בלי להכיר אחד את השני
יש את אניס וג'ק מהר ברוקבק שפשוט גורמים לי לבכות בכל פעם מחדש
כנ"ל לגבי ססיליה ורובי מכפרה
יש את איזי ודני שהם כל כך טריים אצלי בלב שאני לא מסוגלת עדיין לדבר עליהם

ונראה לי שכאן תמים הזוגות שהם בגדר הנורמלי (כלומר, לא כוללים את ההתלהבות גיל 12 שלי מפליפה ולואיסנה ולא כוללים את ההתלהבות גיל 14 שלי מאנימה. למרות שאינויאשה\קאגומה זה עדיין OTP
)

ועכשיו אפלטונית:

בפאנדום:

היימיץ' וקטניס

יו, אני מתה על הקשר שלהם! על העובדה שהם מבינים אחד את השני בכזו קלות, שהם חושבים אותו דבר. ורואים שבאמת ממש אכפת לו ממנה והוא כל כך בעדה וכל כך תומך בה. והיא כביכול נגעלת ממנו ונרתעת ממנו, אבל כל כך דואגת לו ומרחמת עליו.
היא כמו הבת שמעולם לא הייתה לו.
והוא כמו האבא השני שלה. לא תחליף אבל שם בשבילה.

קטניס ואמא

אל תפערו את הפה יותר מדי. אני באמת אוהבת את הקשר שלהן. אני חושבת שהן סבלו המון יחד, ושהסיבה היחידה לכך שקטניס מתרחקת ממנה זה בגלל שהיא כל כך אוהבת אותה וכל כך מפחדת להפגע ממנה שוב. רואים את זה מאוד במשחקים לדעתי. שהיא חושבת עליה, שהיא שואפת להיות כמוה, שהיא מקנאה ביכולות הרפואיות שלה.
מה, יש המון בנות עם תסביך-אמא. הגיוני לגמרי.

קטניס ופיניק

מה אני אעשה שקטניס היא הדמות הראשית ואנחנו רק רואים את מערכות היחסים שלה?
ברור שפיניק הוא הכי BFF. אין לי מה להרחיב, נכון?


מפאנדומים אחרים:

קייט ואנה (שומרת אחותי)

אין דרך להסביר את החברות והאחווה שיש בין השתיים האלה מבלי לספיילר לספר הזה את האמא של הצורה, אבל יש סיבה לכך שבכיתי כמו תינוקת בסוף. ואני לא מדברת על הזוועה ההוליוודית עם קמרון דיאז. לכו תקראו, ספר מדהים.

ג'יימס וסיריוס (הארי פוטר)

ברומאנס טהור. גם פה אין לי מה להרחיב. האמת שלפעמים אני קצת משפפת אותם


מארלי וג'ון (מארלי ואני)

מי אמר שכלב הוא לא כמו בן משפחה?! איזו אהבה יש בספר הזה! אני מתה עליו! ואפילו הסרט שעשו עליו טוב.


ובטוח יש עוד שאני בעתיד אזכר בהם. אבל אין לי זמן לחפור בכלל, אני צריכה ללכת! מה אני עושה! צקצקצק.

חג אהבה שמח לכולםםםםםםםם

אני אוהבת אתכם ואת הפורום הזה
 

ellendili

New member
אוי מארלי ואני


ובאמת הסרט טוב.

ממש מסכימה לגבי הכל (כל מה שאני מכירה ז"א). אבל לדעתי רמוס-סיריוס זה יותר חזק מג'יימס-סיריוס. אולי כי אני נורא נורא אוהבת את רמ...
והרמיוני-הארי זה גם אחד המקסימים.
 

N o R i K o

New member
כל הטריו של ה"פ מהממת


אבל זה כל כך אובייס שלא חשבתי על זה



רק אני אף פעם לא ראיתי כ-וואו את החברות של רמוס וסיריוס? אני ממש לבד שם. אני מרגישה שהם היו חברים, סבבה, אבל בשני הספרים שהם יחד כמעט אין ביניהם אינטרקציה. ואני מתה על רמוס, ומתה על סיריוס, אבל כחבורה, לא כBBF'ס... ועוד יותר לא כזוג. אע, רמוסיריוס
 

ellendili

New member
איו!!! ברור שלא כזוג!!!

איכס נוי. היית חייבת להכניס לי את התמונה הזאת לראש?! דווקא ג'יימס סיריוס זורם
.

בקשר לחברות... אז אני לא יודעת. האמת שעד עכשיו חשבתי ש*אני* לבד בקטע הזה ושהמצאתי, טוב לא המצאתי - מממ השלמתי את מע' היחסים שלהם בראש שלי


זה נכון שבקושי יש אינטראקציה אבל כשיש אז ממש יש תחושה של אהבת אחים כזאת. נראה לי הקטע הראשון בכל הסדרה שגרם ללב שלי לפרפר זה הסצנה באסיר כשהם מתחבקים בבקתה. יו
.
אוף יש לי מלא מה להגיד על זה טבל לא נעים להציף עןד פעם עם חפירות ה"פ
 

N o R i K o

New member
תציפי, זה שרשור של אהבה!


לא יודעת, זה גרם לי לשמוח כי הם בכל זאת זוג חברים שלא התראו מלא זמן... אבל אז היו להם שני ספרים שלמים להיות לגמרי חברים בהם ולתמוך אחד בשני ובכלל לא ראיתי את זה. וסיריוס ממש היה צריך תמיכה וחברה אחרי אזקאבן... והוא ישר נתלה בהארי כי הוא הזכיר לו את ג'יימס.
עם רמוס לעומת זאת לא ממש היה נראה שהוא בקשר...


וזה לא אני העלתי את התמונה הזו לראש שלך. אלה 83% ממעריצות הארי פוטר באינטרנט
 

ellendili

New member
איו


83%? בדיוק אבל? את ממש לשכת הסטטיסטיקה


וקצת עברה לי המוזה לחפור... אולי יום אחד אני אעלה לפה את הניתוח של ספר 4 שמראה כמה הם כן היו בקשר. אין לי כח לתרגם את זה עכשיו
 

N o R i K o

New member
כשתבוא לך, את יודעת לאן לפנות


את צריכה לראות "איך פגשתי את אמא"
 

ellendili

New member
אה! מנחשת שזה קשור ל83%?

אבל לא באמת זוכרת מאיפה זה בדיוק...
 

N o R i K o

New member


כשבארני צריך לתת נתון סטטיסטי על משהו, הוא תמיד אומר 83%... נדבקתי.
זה הכי נוח ככה!
 

hollypop girl

New member
גם אני אף פעם לא הבנתי את רמוס\סיריוס,

אפילו החברות שלהם נראית לי קצת קרירה ומרוחקת... (גם כשהיו צעירים וגם בתק' המסדר אבל
לזה כבר יש הסברים)
 

pennylane11

New member
LfA, DW, GA. נוי ראית כבר


מארק ולקסי~

דה. ה-זוג של האנטומיה שלי
כי זה מקסים, לראות שאתה לא בוחר את האהבה אלא האהבה בוחרת אותך, ושאי אפשר להתעלם מזה או להתנגד לזה כי כל הדרכים מובילות בחזרה. נקדיש דקת דומיה עקב פינאלה 8. המפף. לעד יהיו OTP. אין מה להוסיף כי אני חופרת עליהם כמעט כמו שנוי חופרת על גיילניס אז...


דני ואיזי~

הקו הזה שמלווה את פינאלה 2, הוא אחד האהובים עליי בכל הסדרה. הוא קצר והוא מתוסבך אבל הוא גם מקסים להפליא, והוא נותן להרגיש את מה שהם מרגישים, בדיוק את זה, שזה מהיר ומוזר ומתוסבך אבל מה אפשר לעשות, בעצם? אני נשביתי עוד אי שם לפני שנים כשנחשפתי לקו עלילה הזה, והוא לא נהיה פחות מקסים עם התקדמות הסדרה. (טוב הוא כן. אבל אם להתעלם מזה.)

דוקטור וריבר~

טוב, זה דורש קצת הסבר למי שעוד לא ראה את הסדרה. הכי פשוט שאני יכולה לעשות את זה- הדוקטור וריבר הם שניהם נוסעים בזמן, אבל בקצב הפוך. כלומר- הפעם הראשונה שפגש אותה (פרקי הספרייה של עונה 4) הייתה הפעם האחרונה שהיא פגשה אותו (כלומר, המוות שלה, בערך) והפעם הראשונה בה היא פגשה אותו... טוב, זה קצת יותר מסובך. לדוקטור יש קו זמן, והיא משחקת עליו מתי שבא לה. לשניהם יש יומנים כחולים שנראים כמו הטארדיס, והם כותבים בהם את הדברים שהם עושים כדי לדעת מתי הם בקו הזמן אחד של השני. כשמספרים את זה ככה זה דיי מוזר, אבל אני למדתי לאהוב את קו העלילה הזה אחרי ההופעה השנייה של ריבר, כשמבינים את המשחק שלה בפרקים הראשונים שלה. בפרקי הספרייה היא מתה בשביל הדוקטור, אומרת לו ש"אם הוא ימות כאן זה יגיד שהם מעולם לא נפגשו", מונולוגים סוחטי דמעות (כי גם אם אלכס קינגסטון תקריא ספר טלפונים אני אבכה!) וכו', והיא משחקת כ"כ מדהים כי זאת ההופעה הראשונה שלה, ובדיעבד היא משחקת כאילו היא יודעת דברים שעוד לא נכתבו אז. הקראש אוף דה ביזנטיון, דה פול אוף דה אילוון, ג'ים הדג... You still have all of that to come. האע.

מיילס ואלאסקה~

גם זה דורש קצת הסבר רקע. מיילס הלת'ר (מעתה יקרא: פאדג') מגיע לפנימיית קולבר קריק, ילד שאובססיבי למילים אחרונות של אנשים. שם הוא פוגש כמה אנשים- את השותף שלו לחדר, צ'יפ (מעתה יקרא: הקפטן), הידיד היפני חסר השם (מעתה יקרא: טאקומי), לארה (מעתה תקרא: החברה של פאדג') ואלאסקה יאנג (מעתה תקרא: אלאסקה). לאט לאט לומדים להכיר את הדמויות, ואלו שהגיעו בתחילת הספר לומדים להכיר אחד את השני, ופאדג' מתאהב באלאסקה, באופן דיי צפוי וקצת שטוח. הכל נפלא ומקסים והם כמעט כמעט ביחד, כשפאדג' נפרד מהחברה שלו, בשביל אלאסקה. הם משתכרים ומעשנים וכו', ואלאסקה, מסיבה שבחלק הזה של הספר לא ידועה לוקחת את המכונית של הקפטן אפילו שהיא שיכורה, ונוסעת לכיוון ג'ייק, אז החבר שלה. החלק השני של הספר נפתח בזה שמודיעים לכולם שהיא מתה בתאונת דרכים. ופה זה נהיה מעניין. כי זה נהיה מקסים באיזשהו מקום, קצת תמים. המילים האחרונות שהיא אמרה להם היו "To be continued" ואז "I'm so sorry". מסתבר שהיא הלכה לבקר את הקבר של אימא שלה וכו'. מיילס לא מספיק להגיד לה שהוא אוהב אותה, אבל הספר הוא POV שלו, אז זה נאמר דיי הרבה ובהרבה דרכים מדהימות (Fuck Lara and fuck Jake because I do, Alaska Young, I do love you and what else matters but that?). זה בסך הכל נורא מרגש, ולראות איך אח"כ הם מנציחים אותה במורשת של הפנימייה, וזה ממש יפה. מערכת יחסים מקסימה ואנושית מאוד, יותר מרוב הדברים שיצא לי לקרוא.

ג'וליה רוברטס בשלל תפקידיה- במיוחד ויויאן ואדוארד או וויל ואנה~

וידוי נאות: אני מכורה לקומדיות רומנטיות. ממש. באופן מזעזע. ה-שחקנית שלי בתחום היא כמובן ג'וליה רוברטס המלכה הבלתי מעורערת, ובמיוחד שני סרטים קלאסיים שלה. בפריטי וומן (אישה יפה) המדהים והאלמותי, שהשיפ בו הוא ויויאן\אדוארד, אין יותר מדי מה להגיד כי הסרט מדבר בעד עצמו, אבל זה נהדר והיא מצילה אותו בחזרה
. השני, נוטינג היל, הוא האהוב עליי מהשניים, ולוקח בקלות את הקומדיה הרומנטית האהובה עליי, הוא על וויל הבריטי מהבית עם הדלת הכחולה בשכונת נוטינג היל באנגליה, ואנה סקוט השחקנית המפורסמת האמריקאית. הם נפגשים במקרה בחנות שלו לספרי מסע, הוא שופך עליה כוס של מיץ תפוזים ולוקח אותה לדירה שלו להחליף בגדים, ומשם היסטוריה
זוג אלמותי ונפלא.

שרלוק ואיירין~

אוי שרלוק ואיירין. פרק 1 של עונה 2 של שרלוק, ואני מאוהבת. בחיי. אין לי מה להגיד, חוץ מזה שזה לוקח את כל השיפריות של שרלוק\ג'ון בכיס הקטן, והייתי כל כך מוקסמת ששמתי את זה בחתימה שלי אפילו. מהמם. מי שלא ראה עדיין, שילך ומהר.

והיד עוד נטויה, והOTPים לא נגמרים... האע.
 

pennylane11

New member
!

האמרה שאני הכי מסכימה איתה בעולם

איך לא ידעתי שאת אוהבת דוקטור? או לחילופין, ידעתי והזיכרון שלי הוא כמו של דג עם אלצהיימר?
 

ellendili

New member


באמת שבסוף אני אשבר ואצפה בדוקטור הו. חבל שאין את זה ביס או משהו...
 

pennylane11

New member
יש לפעמים,

פרקים רנדומליים בBBC ואת עונה 6 בדיוק שידרו ביסטארסאקשן...
אבל זה שווה מספיק בשביל לראות באינטרנט! זה מהמם!
 
למעלה