וואאאאאאאאא סוף סוף ראינו!
מי שלא ראה שיהיה חכם
ויעשה לעצמו טובה
ולא יסתפיילר- חבל!!
(וכן- little one אחת- אני מדברת אליך!
)
חפירה- עד עכשיו לא עלה לי הפורום בכרום (יחי אקספלורר המציל!
) והיה לי הרבה זמן לחשוב על הכל
אז ככה-
בתכלס זה סיפור אהבה. ואיפה שיש סיפור אהבה- קרן שם
אני חיה ונושמת סיפורי אהבה
..
אם כי סיפור האהבה בסרט התקדם מהר מדי לטעמי. בום טראח מתאהב במכשפה. הלו הלו רגע, תנו לקלוט...
אבל (וזה אבל גדול!) ככה זה היה גם בדמדומים- בסרט בניגוד לספר צ'יק צ'אק התאהבו- מחסור בדקות מסך אני מניחה. אולי בספר של יצורים זה גם מתקדם לאט יותר..
הסרט היה ארוך (לטובה), כך שאני מניחה שהם הכניסו כל מה שחשוב והיו צריכים לוותר על חלק מהדברים (כמו השתלשלות סיפור האהבה, כמו יותר עומק לדמויות המאמינות כמו אמילי ושאר האנשים ה"נוצריים". אני צריכה לקרוא את הספר כדי לראות מה עוד חסר).
הסוף- קצת הדמיע
והעציב אותי (אני אוהבת סופים כאלה) ובהחלט עשו אותו באופן מסקרן עד כדי ציפייה לסרט הבא. זה סרט שארצה לראות שוב וזה כבר טוב. נשאר לי לחכות לקרוא את הספרים.
אלדן ארנרייך (איתן)-
חמודדדדדדד, משום מה מזכיר לי ג'יימס דין כזה למרות שהוא ממש לא דומה לו... לאורך כל הסרט הדבר היחיד שעבר לי בראש זה "איזה שיניים יפות יש לו"
.. לא יודעת, אולי זה היה לי בולט מדי במיוחד בגלל השיניים של השחקנית שלצידו?
ומכאן אנחנו מגיעים ל:
אליס אנגלר (לינה)- במבט ראשון היא...
ככה ככה, במבט שני מתרגלים אליה והיא די חמודה
. אבל עדיין לא "יפהפייה" כמו שנראה לי שהיא אמורה להיות.. השיניים שלה ממש.. מוגזמות
ואת צורת ההליכה המוזרה שלה דווקא אהבתי
... אם המטרה של המפיקים היתה לקחת מישהי מסתורית יותר מאשר יפהפיה- הצליחו
וזה מצחיק כי היא מ-מ-ש לא נראית מהממת כמו בתמונה הזו
ורק לי שמות המשפחה שלהם נשמעים יהודים?
איימי רוסום (רידלי)- אמאל'ה מהממת פשוט!
למרות ששמעתי עליה אף פעם לא ראיתי אותה משחקת- והיא מדהימה. לדעתי אפילו היו צריכים לשים אותה בתור לינה. עשתה לי חשק לגגל עליה ולראות עוד סרטים שלה. ואם כבר גוגל- הצחיק אותי הפרסומת להם שחזרה שוב ושוב בסרט (מייקון מתתת על גוגל. הבנו.
).
החברה לשעבר של איתן (אמילי נדמה לי) גם ממש יפה.
יחסית לסרט אפל- היו הרבה רגעים קומיים בסרט..
הכשפים
- היו ממש יפים. אהבתי במיוחד את סצינת המשפטים על הקירות, זה היה... מרגש
.
החלונות המנופצים בכיתה נראו יותר מדי מלאכותיים, עם כל האפקטים שיש בקולנוע יכלו לעשות את זה הרבה יותר אמיתי אני חושבת.. (ועם כזו כמות של זכוכיות כולם היו צריכים לצאת מרוטשים! ולא עם כמה שריטות שבקושי רואים...).
כנ"ל השלג. נו באמת, זה היה נראה כל כך לא אמיתי! (היה איזה פתית שלג שנתקע ללינה בשיער והיא הזיזה אותו והוא נראה יותר כמו כדור קלקר
) אבל הסערה בסוף הסרט נראתה ממש אמיתית, הרגשתי כאילו אני בתוך הוריקן..
סצינת המוות של מייקון- (נדלקתי על השם הזה, מתגלגל לי טוב בלשון
) היתה יבשה
מדי
איפה הרגש? איפה הבכי? סתם ממש, לא הרגשתי את הקירבה והאהבה שלה אליו..
הסצינה שאמה קולטת שאיתן לא זוכר את לינה-
זה היה ממש מרגש, הדמעות בעיניים של אמה... הרגשתי מחנק בגרון, כ"כ עצוב..
הבית של מייקון-
מוזר לאללה- ולא דווקא לטובה..
השחקנים- כולם היו מעולים (במיוחד אמה תומפסון.
מופרעת!).
התלבושות- היו בחלקן מהממות (במיוחד אהבתי את התלבושות של הסבתא עם השיער הורוד) ובחלקן ממש לא נראות בעין, אני לא זוכרת בכלל מה הם לבשו רוב הסרט.. יכלו להשקיע הרבה יותר.
היה חסר לי פנים לדמות של סרפין- לא ראו את הפנים שלה וזה היה מסקרן, כל הסרט חיכיתי שיראו אותה כבר ובסוף לא ראו..
השחקנית של ז'נבייב- זו לא האחות של אלנה מיומני הערפד?!
השוואה לדמדומים מתבקשת לי כאן כי היו מלא נקודות דמיון שהרגשתי כאילו שמו אותן בכוונה:
בסצינת הקריאה של לינה בספר המכושף בספריה היה מאחוריה כמו כנפיים כאלה, זה הזכיר לי את סצינת המעבדה בסרט הראשון של דמדומים.
המשקפיים-מטפחת-כפפות אדומות של רידלי- קופי אליס בניו מון. מה נסגר?
המוזיקה בסצינת השלג- ממש ממש דמתה לסצינת הסיום של דמדומים בנשף.
אר יו סיריוס פיפל?? היה נדמה כאילו הם מנסים לרכב על גל ההצלחה של הסרט הראשון של דמדומים (למרות שאין מה להשוות בין שני הסרטים אלו שני דברים שונים לגמרי), זה ממש הצחיק אותי בזמן הצפיה..
נדמה לי שהיו עוד 2-3 דברים שהזכירו לי את דמדומים.. הא! גם הנגינה של מייקון על הפסנתר. כל מה שיכולתי לחשוב עליו באותו הרגע זה "איפה לעזאזל אדוארד?!"
שורה תחתונה-
אהבתי את הסרט,
אני אראה אותו שוב (לא בטוח שבקולנוע),
מחכה לתורי בספריה כדי לקרוא את הספרים...
אז מי עוד היה וראה ושמע וצפה??