עוד מעט מסתיים המפקד

מתפקדת, יש קצת שקט.....

שמי - חגית ובשבילכם המון קינמון. מתה על קינמון ,שוקולד ואגוז מוסקט.....כל אחד בנפרד.
אני בת 40 וחצי - החגיגות נגמרו...היינו בפריז + טבעת יהלומים בקיצור עשיתי
וממשיכה הלאה במרץ. כמובן שמרגישה

נשואה באושר 16 שנים וחצי
כן ירבו
. יש לי 3 ילדים מקסימים, הבכור בעוד כשבועיים בר מצווה.
מקצועית - התחלתי בתואר ראשון בחינוך המיוחד ומשם המשכתי לתעודה של לימוד השפה האנגלית (לאנשים שהם לא דוברי אנגלית) בארה"ב ואח"כ התחלתי (גם בארה"ב) . את התואר השני שלי שסיימתי בארץ - שילוב אומנויות בחינוך ולקינוח למדתי כ3 שנים קורסים מרתקים בתיאטרון בובות אצל דבורה בלוינסקי.
אחרי שנים שידעתי בוודאות שיש לי ידיים שמאליות (אני שמאלית
) גיליתי שטעיתי....
התחלתי להכין כרטיסי ברכה מעוצבים ולילדיי עוגות מבצק סוכר....וגם בובות. אני אוהבת לקרוא - כמה ספרים במקביל...סרטים והצגות, התחלתי לאחרונה ספינינג ואני כרגע מושבתת בגלל הברך אבל מתה על זה.
לפני שלוש שנים הקמתי את התיאטרון שלי נשיקות של
, אחרי שנעמה תפסה לי את הנמשים

עבדתי באיזור הדרום - ב"ש והסביבה ולפני חודשיים עברנו לזכרון יעקב ....
הכי הרבה אני אוהבת להציג , לעבוד עם ילדים עושה לי טוב...
.
מוטו בחיים - "שבליבך תהיה שמחה וישירו את שירך שתישאר צעיר לנצח"
 
עכשיו אני

שמי ענבל אבל כאן ובכלל בכל מקום אני ענבלון (בלי בלון
) את השם הציעה לי אמי זכרונה לברכה שנפטרה יום לאחר ההצגה הראשונה שהופעתי מול קהל
למרות שלא הייתי מרוצה ממנו אני לא מסוגלת להחליף אותו לעולמייייים
.
בת 39 נשואה ואם לשלושה ילדים מקסימים (15, 13 ו-3)
אני גננת לשעבר נאלצתי לעזוב גן באמצע השנה לא מנסיבות משמחות (אבל כנראה ששום דבר לא קורה סתם) ומאז לא חזרתי להיות גננת ,גיליתי את הבובות
באחד מימי ההולדת שלקחתי את ילדיי אז ידעתי "זה מה שאני רוצה לעשות!"
כיום לאחר 11 שנה אני מעבירה שעות סיפור ודרמה לקטנטנים בגני הילדים ובצהרונים.

כבר שנתיים מתבשל לי בראש רעיון שאין לי זמן להגיע אליו, וגם אין לי את כל הכלים אבל יודעת שכל דבר יגיע בזמנו
ומאמינה שכל מה שקורה זה לטובה!
גם אם בהתחלה זה לא נראה.
 
טוב...עשיתם לי חשק להתפקד גם...

ליאורה ברד, בת 29 אוטוטו, נשואה ואם ל4 נינג'ות..סליחה... בנים.

בהכשרה בעלת תואר ראשון בהוראת המדעים ומוכשרת גם בעיצוב בובות והפעלתן ע"י ביה"ס של דבורה צפריר.
לפני שנה וחצי הקמתי תיאטרון בובות שניקרא " הבובטרון של ליאורה" ובמסגרתו אני מעבירה שעות סיפור, הצגות וחוגים שעוסקים בתיאטרון בובות למגוון רחב של גילאים.
בימים אלו מכינה את עצמי ללימודי תואר שני בטיפול באומנויות עם דגש על פסיכודרמה ומדמיינת בלי הפסקה איך זה יהיה- הלימודים, העבודה המרתקת, וגם... האם אמשיך לעשות הצגות- כי זה מה שאני הכי אוהבת! מאוד!

חברתי לפורום המקסים הזה לפני 3 שנים כשהתחלתי באופן חובבני ליצור בובות, ולאט לאט התמקצעתי יותר ויותר בזכות הקורסים שלקחתי, בזכות הניסיון שצברתי בשטח ובזכות הפורום הניפלא הזה שגורם לכל מי שנימצא בו להיות ח-ז-ק בעיניינים.

אז גם אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלי : www.bubatron.co.il
ןלהמשיך להיות חברים כאלה נהדרים בפורום...


נ"ב:

דיקלה, השובע אתם בנחליאל, ישובי! מצפה כבר לפגישה פנים אל פנים!
 

נגהלי

New member
ליאורה, עד כמה שאני זוכרת

(היומן לא לידי כרגע) אנחנו אצלכם ביום רביעי.
באמת מחכים לפגוש אותך (לראות את הפנים מאחורי המילים)
איזה יופי שאת הולכת לכיוון הפסיכודרמה! זה כלי טיפולי מדהים!!!!
ניפגש ברביעי..
 

liorashap

New member
טוב, אז מתפקדים...תורי.

ליאורה. שפירא. מרמת ישי. 57. ששששש...לא לגלות. אמא לשלושה בנים. גדולים ושניים מהם חיים בחו"ל. סין ונפאל. אחד בארץ. בקיבוץ עם אשתו והנכד הכי מתוק שלי. אלמנה כבר 24 שנים.
גננת בעמק יזרעאל באחד הקיבוצים. בוגרת "שנקר" בעיצוב טקסטיל. סמינר הקיבוצים בתיאטרון בובות ככלי חינוכי-טיפולי. בית 9. גם השנה - תיאטרון נייר. קורס פה וקורס שם ועוד כמה בהכנת בובות מספוג וכל מיני.
שרה במקהלה בבית הכנסת הרפורמי בטבעון.
חולמת להציג עוד ועוד ולא יודעת איך לממש חלום זה. עושה פעם בחודש, כבר שנה רביעית, קבלת שבתקט לילדים בבית הכנסת הרפורמי בשילוב הצגת תיאטרון בובות שאני מכינה בה הכל.
אוהבת ליצור את הבובות ושמחה לשמח בהם אנשים.
עוד יש לי המון חלומות וגם על אני שמחה על כך.
לדודי, אני צמחונית כבר 45 שנים וטוב לי מאוד עם ההחלטה הזאת...גם לא דגים.
אשמח לעזור ומאושרת לקבל ממכם כל כך הרבה חיזוקים.
המוטו שלי? החיים הם דינמיים, תלמדי להשתלב בהם בלי להתנגד להם.
 

פ י ו ל ה

New member
אוווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

כבר פעמיים כתבתי הודעה שלמה, פעם אחת המחשב נכבה ועכשיו לחצתי על איזה מקש וההודעה נעלמה.
מצטערת אבל אצטרך לנשום אוויר לפני שאני כותבת בפעם השלישית...
 
מתפקדת ..

שמי אילה, יותר קל לכתוב איזה ילידה אני- 1942..
למדתי תאטרון בובות לפני כ20,
אחרי זה למדתי בבית אריאלה מספרי סיפורים,
אחרי עוד כ10 שנים חזרתי לשנה ב, סיפורי ילדים..
למדתי שנה שילוב אומנויות , ושנה דרמה חינוכית.
ואני משלבת את הכל ביחד.
מאז ועד השנה עבדתי בעיקר בחינוך המיוחד ,
בחוגי העשרה ,השנה אני עובדת רק פעמיים בשבוע,
שעת סיפור וחוג תאטרון בובות,בבית ספר דתי, בנות.
..אמא ל4, סבתא ל9 והעשירי בדרך,
אוהבת לקרוא, לכתוב, לשחות, וחברות.
ועכשיו אני משתתפת בסדנת כתיבה.
יש לי גם בלוג בו מרוכזים הסיפורים שלי.
חלקם שלי וחלקם סיפורי עם מעובדים ע"י.
וכמובן זכרונות וחוויות. כתבתי קצת יותר מידי..
ה
 
חברה חדשה

אני מתפקדת חדשה.
שמי אירית בקרוב מאוד 11.29 בת 50 נשואה +2 גרה באילת.
הכינוי שלי איריתוש אני מנהלת משפחתון.
למדתי במשך שנתיים תאטרון בובות.אצל דבורה צפריר בלוינסקי פעם בשבוע נסיעה באוטובוס .
שנתיים מהנות ומרתקות היה שווה כל רגע.
תחביבים אפיה ,עיסת נייר,סריגה, סרטים,הצגות ספרים.
חלומות יש אבל מרגישה שהם מתרחקים ממני מאוד רוצה להתגבר על פחדים .רוצה מאוד ללמוד בקורס למספריי סיפורים.
המרחק מקשה מאוד ואני צריכה לחכות לחופשות, ולחפש קורסים קצרים.
וגם הייתי רוצה להגיע לכל מיניי מפגשים להמשיך ליצור ולהמשיך לילמוד.
שיהיה שבוע טוב
 
לאיריתוש חברתנו החדשה

ברוכה הבאה לפורום שלנו שהחל מעכשיו הוא גם הפורום וה
הבובנאי שלך

אכן חתיכת מסע להגיע אחת לשבוע באוטובוס מאילת הרחוקה עד למכללת לוינסקי

זה אומר עליך 2 דברים:
1.שאת כ"כ אוהבת את התחום עד כדי כך שלא נתת למרחק הגדול הזה לעמוד בפני האהבה והרצון שלך

2. שאת אישה חזקה (*הרבה יותר מאשר את מבינה ומודעת) שיכולה להתמודד עם כל מה שצריך כדי להגשים את החלומות והשאיפות שלה

* אני יודע שסעיף 2 מתנגש עם זה שציינת שיש לך פחדים אבל אם היית יכולה לראות את זה מנקודת המבט שלי אז היית מבינה שמה שסיפרת מוכיח שאת הרבה פחות פחדנית ממה שאת רואה את עצמך
ושאם התגברת על המכשולים האלה, תוכלי להתגבר בקלות הרבה יותר גדולה ממה שאת מדמיינת, מהפחדים שעליהם את רוצה להתגבר!
מה עוד שבעצם זה שאת מודעת לפחדים האלה ומעל לכל רוצה ומעוניינת לצלוח אותם - אומר שכבר עשית 70% מהדרך להיפטר מהם


כולנו,כולל אני,חשפנו לא פעם רגשות ופחדים שונים מעל גבי הפורום ועצם החשיפה,השיתוף והורדת המשא והלחץ מעל כתפינו,עזרו לנו לראות את הדברים בצורה ברורה ונכונה יותר
מה עוד שהתגובות,ההצעות, העצות,התמיכה מחברי הפורום והסיפורים שסיפרו אלה שחוו\שמעו דברים דומים עזרו להבין את כל הפרטים,האפשרויות ומכלול הדברים
דבר שעוזר לקבל בעקבותיו, החלטה נכונה שמתאימה לך ולאופייך.
כשתרגישי בנוח אני מזמין אותך לחלוק איתנו את הפחדים הללו וכולנו נעשה כמיטב יכולתנו לסייע.
מיותר לומר שכולנו נתמוגג לראות תמונות של בובות שהכנת במסגרת הלימודים אצל דבורה ותמונות של כל בובות אחרות שיצרת.
אגב, האם את יודעת שאת חברת הפורום האילתית השניה שלנו?! והאם את מכירה את הראשונה, חגית?! ואולי בכלל דרכה הגעת אלינו

כל כך הרבה שאלות, תהיות ובקשות יש לי

עם הזמן משוכנע שנתוודע, נכיר ונדע את התשובות לכל
שיהיה שבוע נפלא,קסום ומקסים
 

ש ר ו נ ת

New member
גם אני מתפדת
בשמחה


אז כפי שסיפרתי לא מזמן,
אני שרי
בת 25
נשואה ואם ל-בת ובן.
בעברי הייתי מורה(יהיו כאלה שישאלו מתי הספקתי אז ביומולדת 20 שלי כבר הייתי מורה עם תעודה ביד
).
מאוד אהבתי את ההוראה והתחברתי לילדים, ידעתי לנצל את הכלים הרבים שניתנו לי והכשרונות ע"מ להשליט סדר, משמעת ואירגון בכיתה וגם לקדם את התלמידים ולהעביר חומר בדרכים יצירתיות. כמובן שהייתי מאמנת הרבה טקסים, מסיבות ואף מציגה הרבה בפני הילדים, הן במסגרת השיעורים והן מחוצה להם.
תוך כדי עבודת ההוראה למדתי משחק ונהנתי עד השמים!!!
אז תשאלו למה עזבתי?
אני חושבת שהתשובה ברורה, תשאלו כל מורה היום... מערכת החינוך סוחטת, לא מתגמלת, מנצלת ומשליכה את שאריותך למגרסה
.
רציתי לעבוד במשהו שעדיין יתן לי את האפשרות להיות במגע עם ילדים, יתן מקום ליצירתיות שלי ובעיקר יאפשר לי חופש להשתמש ביצירתיות שלי בלי למפות כל דבר ולהכניס לטבלאות ותרשימים...
עברתי תהליך מדהים, גדלתי, התבגרתי,למדתי לעבוד תחת משמעת עצמית ובעיקר נתתי דרור לאהבתי הגדולה וליצירתיות שבי.
וכך בעצם נוצר "מספרים עם שרי" שבמסגרתו אני מפעילה חוגים קבועים של שעת סיפור בגנים,הפעלות והצגות למסיבות, ימי הולדת, מתנ"סים וכו' הכל סביב סיפורים וספרים.
החותמת הכי טובה לשינוי שעשיתי בחיים קרה כשביתי המהממת בת ה-3 וחצי אמרה לי: "אמא , כשאני אהיה גדולה אני גם ארסה לעשות הסגות"(ובתרגום: ארצה לעשות הצגות") ההרגשה שהצלחתי להעביר לילדתי את החשיבות של להתעסק במה שאוהבים ובמה שמשמח אותנו עשתה אותי מאושרת ובטוחה בדרך.

כרגע עובדת על מסיבת חנוכה שמורכבת מהצגה שנכתבה על ידי ועל ידי בעלי ולאחריה הפעלה בשיר ותנועה מחומרים מההשתלמות של אירית המהממת.
אשמח לשתף אתכם בקרוב ואף להתייעץ לגבי הכנת בובות של סמלי החג
.(בא לי להכין לבד!) מוזמנות ומוזמנים כבר להציע
הספוגים יגיעו היום בלילה...

מוטו שלי בחיים: להתעסק במה שאוהבים, לפרגן לעזור במה שאפשר ולשתף מכל הלב (פלא שנכנסתם לי ללב? בהחלט פורום שחבריו עונים על הקריטריונים++...) כואב לי לראות אנשים שלא יכולים להכיל הצלחה של חבר ולפרגן...אבל אני מתייחסת לזה כאל בעיה פרטית שלהם ומאחלת להם לראות את הטוב והאור



מקווה שזה מספיק ... חפרתי די להיום
 
דודי תודה

אני חייבת להודות שהצלחת להפתיע ולרגש אותי.
תודה על קבלת הפנים החמה.
ההכרות שלי אתכם היא דרך האתר של דבי שתמיד עוזרת ומלאת הפתעות.
שמחתי מאוד להצטרף לפורם שלכם.
אין ספק שמחכה לי חוויה נעימה אתכם.
תמונות אני אשלח כשהחייל שלי יגיע לסוף שבוע .הביתה.
ודודי אני לא מכירה את החברה הראשונה האילתית חגית.
שיהיה סוף שבוע מהנה
 
דודי תודה

אני חייבת להודות שהצלחת להפתיע ולרגש אותי.
תודה על קבלת הפנים החמה.
ההכרות שלי אתכם היא דרך האתר של דבי שתמיד עוזרת ומלאת הפתעות.
שמחתי מאוד להצטרף לפורם שלכם.
אין ספק שמחכה לי חוויה נעימה אתכם.
תמונות אני אשלח כשהחייל שלי יגיע לסוף שבוע .הביתה.
ודודי אני לא מכירה את החברה הראשונה האילתית חגית.
שיהיה סוף שבוע מהנה
 
עכשיו אני...


כינוי בפורום: חבובית
שמי יפעת ואני בובנאית - מעצבת ומפעילה בובות ב-5 השנים האחרונות ונהנית מכל רגע...

למדתי במרכז לתאטרון בובות במסלול תאטרון בובות ככלי טיפולי ועוד קורסים רבים של הפעלה ועיצוב בובות.
אני עובדת במרכז כמנחת קבוצות ומדריכה במוזיאון בשנתיים האחרונות וגם באופן עצמאי- מנחה סדנאות ומלמדת תאטרון בובות במסגרות שונות- ילדים, גימלאים, צרכים מיוחדים ועוד.
אני משתתפת בהצגה: "הריקוד של פלורה" , תאטרון בובות למבוגרים שהציגה בשנה האחרונה בצוותא וגם בפסטיבל תאטרון בובות בעיר אירפורט בגרמניה. כרגע ההצגה נחה כי אחת השחקניות מחלימה מפציעה ואעדכן כאשר יהיו הצגות נוספות. אפשר לראות קליפ של ההצגה כאן.
עיצבתי לאחרונה בובות ותפאורה להצגה "תיבת נח" של תאטרון גושן, הרצליה וההצגה עומדת לצאת בחודש הקרוב. פרטים בהמשך.
יש לי בלוג בו אני מתעדת את יצירותי - אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא...
תחביבים: ליצור, לפסל, לצייר, לרקוד (רוקדת פלמנקו), לשמוע מוסיקה, לטייל בעולם ולגלות מקומות חדשים ואנשים מיוחדים, לקאייק (לאחרונה טיילתי בארה"ב וקנדה וגיליתי את אהבת החתירה בקאייק בזכות בן זוגי - שהוא הצד הטכני בעיצובים שלנו), לצפות בהצגות ובסרטים
אוכל אהוב: גלידה, פיצה ביתית (כל יום שישי בדר"כ מכינים), קרם ברולה וסוכריות ג'לי בינס
לאחרונה צפיתי ב"סוס מלחמה" , מחזמר בברודווי שמקורו באנגליה, על סוס שנלקח למלחמה והבעלים שלו (שמכיר את הסוס מילדותו ונקשר אליו מאוד) יוצא לחפש אחריו במלחמה....
מאמינה בשיתוף ופרגון הדדי כי ביחד לומדים זה מזה, צומחים ולבסוף פורחים
והיצירה מלאה, מספקת ושלמה יותר.
 
גם אני קפצתי לביקור

לא הייתי כאן המוווון זמן, ובכלל אני לא משתתפת חזקה בפורום...
לקח לי רגע להיזכר בכינוי המדוייק והסיסמא- אבל הצלחתי


אז מי אני?

אני רוני, בת (עוד חודש) 33
בובנאית, בימאית וכותבת...

למדתי תיאטרון קהילתי באוניברסיטת תל אביב, בימוי בתיאטרון החדר וקורסים שונים בתיאטרון בובות בחולון.
חורזת שירים, כותבת ומביימת מופעי תיאטרון מקוריים עם קבוצות גילאים שונות ומסיבות סיום
משחקת בהצגות ילדים קטנות בגני ילדים
ומעבירה חוגי תיאטרון בובות הכוללות יצירה והפעלה.
בתמונה אני וסבא, מתוך "סיפורים מהמזוודה" סיור מומחז שכתבתי במיוחד לרכבת העמק בבית יהושוע

ולסיום- מפרי עטי, לבני שיר
נעים להכיר....

כשאבא ושיר מטיילים בלילה,
הם תמיד מחפשים את הירח.
זה מסקרן לגלות מה תהיה צורתו,
אולי של עיגול אולי פה שמח.

זה כיף גם לראות את כל הכוכבים,
אבל סביב הירח, תמיד- ההתרגשות הכי גדולה..
ולא צריך לחכות שהוא ייפול,
כדי שאפשר יהיה לבקש משאלה.

לילה אחד שהסתכלו למעלה,
אחרי שאמרו שלום לכל הכוכבים בשמיים.
גילו שהירח בכלל לא זרח,
ולא עזר שהם קראו ונפנפו בידיים.

הם התכלו זה על זה בשתיקה,
וחשבו בעצב- "מה? לא נראה אותו יותר? זה הכל?"
ואז שיר חייך, חיבק את אבא ואמר:
"אל תדאג אבא, הירח רק הלך לאכול"
 
רוני
כייף לראותך !! השיר של שיר

מקסים

ותמונתך קסומה אף היא. האם הבובה המדהימה פרי יצירתך ?? תמיד אני תוהה איך מאפסנית את הבובות האלה ...
אנחנו חברות פייסבוק
??!
 
תודה רבה חגית

כיף להיות פה...

בובת הסבא המקסימה היא פרי יצירתה של יפה נצר, סבתא של בעלי

אני חושבת שאנחנו לא חברות בפייסבוק, רוצה להיות חברה שלי?


אני מופיעה כ- בובטרוני רוני נצר

ראיתי שמתוכנן מפגש, אולי אצטרף גם...
בכל אופן מקווה לבקר פה לעיתים יותר תכופות
 
למעלה