יוצאים מהארון

[never give up]

היי דיאנה

וברוכה הבאה

 

[שרון של אופיר]

אז גם אני פה

שם: שרון
גיל: 40 וחצי
מגורים: עיר האורות והחול - באר שבע
מאכל אהוב: פיצה, פיצה,פיצה

. אני מסוגלת לאכול פיצה בכל שעה של היום, ואז לרצות עוד.
אני גם לא אגיד לא לשוקולד.

הגעתי לכאן כדי....
למצוא אוזן קשבת ועיצות - איך לשנות.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני בן אדם גדול - גבוהה, רחבה. בשנים האחרונות נוסף גם התיאור "שמנה" לתיאורים הקודמים (לא שקודם הייתי רזונת, אבל עדיין התיאור "שמנה" לא היה התיאור הראשון שהייתם מתארים אותי. "גדולה" היה התיאור הראשון).
זה התחיל להציק לי.
אבל אני לא מאלו שיודעים לעשות דיאטה.
אם להיות אמיתיים - אני אפילו לא יודעת לאכול. אני מסוגלת לשכוח לאכול יום שלם, להגיע לעשר בלילה עם כאב ראש איימים, ולטרוף מגש פיצה שהכנתי לבד (כי למי יש תקציב להזמין?).
וההרגלים הרעים הללו מחלחלים לילדים שלי. ואני לא רוצה בכך.

 

[never give up]

שלום לך

כשיש ילדים במשוואה, עלינו להוות מודל חיקוי ראוי, וכל הכבוד לך העירנות!
&nbsp
את אומרת שאת לא יודעת לעשות דיאטה.
diet פירושה "אורח חיים" ולאו דווקא הרזיה. במקרה שלך יותר רלוונטי לדבר על אורח חיים בריא שכן נקרא מהודעתך שחסר לך הבסיס.
האם ניסית פעם להתייעץ עם תזונאית?
את חושבת שתוכלי לאכול לפי תפריט אם יינתן לך אחד כזה שיתאים לטעמך ולאורח חייך?
כי באמת חשוב שהילדים יראו אותך אוכלת את מה שאת רוצה שיאכלו בעצמם ובכלל - את צעירה וחבל שתתגלגלי ככדור שלג אל מספרים שלא בריאים לך ולמשפחתך.
&nbsp
אם את צריכה עזרה והכוונה בצורה קצת יותר אישית - אשמח לעזור לך!
&nbsp
&nbsp
*שועשעתי מהחתימה שלך

 

[שרון של אופיר]

ללמוד את היסודות - הגדרה מדוייקת

אני מאמינה שדיאטה = תזונה ואורך חיים.
לאו דווקא להרזייה או להשמנה. זה אומר הרגלי תזונה. ואת זה, באמת, אין לי.
כשהלכתי לתזונאית - המשימה שהיא נתנה לי הייתה קודם כל להתחיל לאכול 3 ארוחות ביום, ולפחות שתי ארוחות ביניים באמצע.
מבחינתה לא היה חשוב מה אני אוכל בארוחות (איך אמרה לי - תאכלי פיצה בערב, וכריך שוקולד בבוקר). העיקר שתהיה ארוחה מסודרת, ליד שולחן, בשעה מוגדרת. ואת זה אני לא יודעת לעשות.
יותר בגלל אורח חיים ופחות בגלל הרגלים.
אין ברירה - אלמד.

והחתימה - סיפור אמיתי.
פג'ו 106 קטנה וצפופה.
ילד אחד עם כיסא בטיחות, שתי תינוקות בסלקלים (אחר כך זה הפך לילד אחד עם בוסטר ושתי ילדות עם כסאות בטיחות). והצלחנו להכניס את כולם לאוטו בלי בעייה.
אחרי התמרון הזה - להכניס פילים לרכב קטן עלי

 

[never give up]

את מזכירה לי את עצמי

הרגלי האכילה שלי די גרועים - או שאני לא אוכלת בכלל או שאני אוכלת המון.
כשאני נשמעת "תפריט" אני נחרדת, שלא לדבר על המנטרה: "6 ארוחות ביום, כל 3 שעות ארוחה, 12 כוסות מים וחצי שעה ספורט". מחרפן אותי!
אני לא יכולה לאכול כל 3 שעות ובטח שלא 6 ארוחות ביום. הרעיון להיות כבולה להרכבי ארוחה מסוימים, להיות מודעת לשעה כל הזמן, להכין אוכל מראש לפני כל יציאה מהבית - לא אני! אני צריכה ספונטניות.
&nbsp
ומצד שני אני לא מסתדרת לבד וגורמת לעצמי נזקים פיזיים והורמונליים, אז בשם הבריאות אני אוכלת לפי תפריט.
מציעה לך לנסות מיום אחד, רק היום! להכין לעצמך כריך בריא ומפנק שתאכלי ליד השולחן. רק היום! קחי איתך פרי וכמה אגוזים אותם תאכלי בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים. הסוד הוא בשינויים הקטנים וההדרגתיים כי מי כמוני מבינה כמה זה מרתיע לשנות הרגלי תזונה, גם אם קלוקלים, מקצה לקצה.
אשמח לעזור לך בזה!
&nbsp
&nbsp
&nbsp
אדיר הסיפור עם המכונית! אני מנסה לדמיין את זה ו... שמעי, כל הכבוד על התושיה!

 

[לימיצ]

גם אני כאן

אני לימור, בת 43 מהמרכז,
מה אני אוהבת לאכול? שניצל אני חושבת...
הגעתי לכאן כי מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתמודדת עם אכילת יתר ודיאטות.
בשנים האחרונות עברתי מהפך מאד גדול, שהביא אותי לתובנות אינסוף על עצמי,
על החברה בה אנו חיים, על הלך הרוח והמחשבה של מי שאוכל הרבה,
ובעיקר על כמה החברה שבה אנחנו חיים (ואני חלק ממנה)- חולה.

נכנסתי לכאן כי הגעתי דרך קישור בפורום שאותו אני מנהלת כאן בתפוז,
כדי לחזק את כל מי שחושב שמשהו לא בסדר אצלו, שהוא חריג.
זה לא נכון, זו מחלה אצל רזים ושמנים כאחד, ואני מקוה שהפורום באמת יצליח
לתת תמיכה ועזרה לכל מי שצריך אותה.

 

[אתה יכול ללכת ככה]

היי...יוצאת מהמקרר P:

הי לכולם, ערב טוב

אני טלי, בת 35 מהצפון.

ריספקט ענק לתפוז על פתיחת הפורום. מקווה שיהפוך למקום שניתן יהיה לשתף בו.
אני פה כי אני...אכלנית יתר! ביג סופרייז P:
לא חושבת שאי פעם התייחסתי לעצמי כאכלנית יתר אבל כנראה שזה מה שאני.

תמיד סבלתי מעודף משקל והתחלתי להאבק בו בסביבות גיל 20 כשהשתחררתי מהצבא.
הצטרפתי לראשונה לשומרי משקל, סבלתי, אבל ירדתי.
מאז אני עולה ויורדת, עולה ויורדת.
בעקבות משבר לפני כשלוש שנים, האכילה התגברה והתחלתי להסתיר את עצם העובדה שאכלתי. אני אמנם לא מסתירה מזון אבל כששואלים אותי אם אני רעבה או אם בא לי לאכול, התשובה היא תמיד כן. אפילו אם אני מפוצצת

אני מאוד סקרנית לגבי אוכל ומרגישה שאני מפסידה אם אני לא אוכלת את מה שמציעים לי.

בתקופה האחרונה מאוד לא נוח לי עם עצמי ואני מנסה לגייס מוטיבציה לטפל בבעיה.

המאכל הכי אהוב עלי הוא פסטה

בהצלחה לפורום!

 

[קשר חדש]

מציגה את עצמי

גיל: 43
מגורים: מודיעין
מאכל אהוב: עוגות קפצת וגלידות.
הגעתי לכאן: כי אני שייכת לכאן באופן טיבעי. מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוכלת יותר מאשר הגוף צריך. עוד קצת מזה ועוד קצת מההוא. והעוד קצת מצטבר...