האם יש לכם אובססיות לדברים הזויים?
אני אוהבת חנויות יצירה וציוד משרדי. אני יכולה להיות שם כל היום. (כשהייתי קטנה קניות לבית הספר הייתה ממש הרפתקאה בשבילי)
אני חולה על תפוחים ירוקים. היו תקופות שאכלתי בערך 8-5 ביום.
אני לא אוכלת אחרי 10 בלילה.
כשאני מדברת בטלפון עם מחשב דלוק – אני באופן קבוע מוצאת עצמי משחקת טטריס תוך כדי XD
האם יש לכם "טקסים" לפני/אחרי שינה, לפני/אחרי אוכל, או כל דבר אחר?
לפני השינה - אני לא נרדמת אם אני לא אומרת לחבר שלי לילטוב
פעם גם לא הייתי נרדמת אם לא הייתי מקשיבה למוזיקה לפני, או לפסקול של מולאן (גיל 8)
אני חייבת ללכת לישון עם חלון פתוח, במיוחד בחורף (והמיטה שלי מתחת לחלון
) לא סובלת לישון עם מזגן.
אני לא סובלת לישון עם פלאפון בגלל הקרינה. אחרי שיחת הלילטוב שלי ושל חבר שלי, אני זורקת אותו לצד השני של החדר.
נשמע קצת מוזר... אבל אני מאמינה בקריסטלים. כשאני סתם לא מצליחה להירדם או כשכואב לי משהו, אני ישנה עם האבנים שלי.
אחרי השינה - ממש קשה לי לקום בבקרים. אני עושה סנוז לשעון המעורר במשך שעה בערך. וכשאני כן קמה, אני אחת הממורמרות. אסור לדבר איתי. אניי מתעצבנת מכל דבר קטן, בעיקר מזה שצריך לקום.
האם יש דברים שאתם עושים ביום-יום מתוך אמונה תפלה/משהו שמישהו פעם סיפר/בקשה אחרונה של סבא ועוד?
זה לא ממש בא לידי ביטוי ביום-יום, אבל שבוע לפני שסבא שלי נפטר הסתובב לי בחדר פרפר ענקי (בגודל של עכבר של מחשב). לא הייתה לי בעיה איתו, אז השארתי אותו בחדר שלי (למרות שהחלון כן היה פתוח).
אחרי שסבא שלי נפטר וחזרנו מההלוויה, מצאתי את הפרפר הזה מונת מת על השולחן שלי. אני חושבת שזה היה המחזה הכי קריפי בחיים שלי.
אגב זה קרה גם לפני כמה חודשים כשהסתובב לי בחדר פרפר יותר קטן במשך כמה ימים ואז הוא מת. כמה שעות אח"כ חבר שלי הודיע לי שסבא שלו נפטר.
מאז אני מאמינה שפרפרים זה נשמות ואסור להרוג אותם... אם גם נכנס לחדר שלי פרפר בטעות אני מעיפה אותו משם
זה ממש מלחיץ אותי