טופיק .... מה רואים השבוע?
- פותח הנושא קסם מעשית
- פורסם בתאריך
הבית הלבן וparenthood
שרילי, במיוחד בשבילך - הבית הלבן עונה שנייה, ותחילת עונה שלוש
אז עונה שתיים הייתה משמעממת נורא נורא נורא. התחילה מדהים. מתח נוראי, הייתי בהלם שירו בג'וש, ועוד לא החלטתי עם אני מצטערת שהוא חי או שמחה שהוא לא מת. אח"כ חשבתי שאני אמות משמעמם. אנזלי הייתה מעניינת מספיק כדי לגרום לי לחייך, אבל לא יותר. היו פרקים מעניינים ונוגים כמו הפרק על המנהיג האפריקאי שרצה תרופות איידס ובסוף הפרק הייתה הפיכה בארץ שלו והוא נרצח, אבל שאר העונה הייתה די מתה לדעתי. ואז כמובן שבפרקים האחרונים, במיוחד השניים האחרונים שוב העלו את האנדרנלין.
ליבי נשבר שגברת לנידגהם נהרגה בתאונת דרכים, וכל ההתפתחות לגילוי על המחלה של הנשיא היה מותח מאוד. התגובה של טובי priceless.
שסם ימשיך להיות חתיך ושנון, שסי.ג'י תמשיך להיות kick-ass, שליאו לא יגמר לעולם. שגו'ש ודונה ימשיכו להיות צוות מדהים. אני יכולה לחיות בלי אביגייל, יש לי איתה יחסי שנאה אהבה.
הגעתי לפרק יצחק וישמעל, והתחלתי לצפות בו בלב דופק. ההתחלה פיגוזית, אבל הפסקתי לצפות אחרי חצי פרק בערך, כי הוא היה מתנשא ומגעיל בצורה שקשה לי אפילו להביע בכתב שאייפינו את ארה"ב בשבועות אחרי האסון, ולא בצורה חיובית. יש הבדל בין הפטריוטיות האמריקנית המפורסמת (ואני הכי פטריוטית אמריקנית) לבין ההתנשאות שהראו בטלווזייה, ואני לגמרי מבינה למה היו צריכים לעודד את האנשים, אלוהים לראות אותם מתמוטטים.... כמעט ולא ראיתי חדשות בשבועות אחרי האסון בעלי (אז חבר שלי) וההורים שלי גוננו עלי (מידי), ואני לא זוכרת הרבה, אבל זוכרת את הלך הרוח ברוח נע בין דיכאון ופחד נוראי, לפטריוטיות ותמיכה מדהימה, להתנשאות ושנא יוקדת כלפי ערבים. והפרק הזה היה נגוע בכל הדברים המגעילים שאייפינו את האסון.
העונה השלישית מצויינת! התחילה בבאנג, ואני מקווה שהיא תמשיך בבאנג. אני בפרק על הפיגוע בירושלים, הוא עשוי וכתוב בצורה מושלמת!!
parenthood חלק שני של עונה שנייה
קודם כל אני חייבת להגיד שהסבא וסבתא, זיק וקמיל הם זוג דינוזאורים זקנים, זיק הוא git אין לי מושג אך לתרגם את זה לעיברית, וקמיל.....
אדם וכרסיטנה. היחסים שלי עם כרסטינה נעים בין "אני לא סובלת אותה ל - אלוהים היא אני" אני חושבת שהיא פאסיבית מידי בהתמודדות שלה מול אדם, היא מקבלת את כל ההחלטות שלו, ולא עומדת על שלה, לא מתווכחת איתו. נעים לי לראות את השיחות בינהן, אבל הן כלכך רדודות, והיא כלכך פאסיבית, שאני פשוט מתוסכלת. אני במקומה מזמן הייתי שוטפת את אדם.
אני גם מאוד מאוד כועסת ולא מבינה אך הם לא סיפרו למקס שיש לו אספרגר, ושהם מתייחסים לזה, בעיקר אדם כאל נכות. ביום יום הם מתמודדים עם צורה מדהימה, אבל בהסתכלות כוללת על כל המצב, הם שגו מהרגע הראשון שלא סיפרו למקס. אך אפשר להסתיר דבר כזה?! למה להסתיר דבר כזה? הרגע הכי נורא היה השיחה הנוראית שהייתה להם עם מקס. אני לגמרי משווה את המצב שלהם לגילוי הצליאק של ביתי, להתמודדות שלנו, ולאך שסיפרנו לה, כבר בגיל 3, כי היא שונה והיא צריכה לדעת למה ולהבין. שמחתי מאוד שהפסיכאטר נזף בהם, הגיע להם, במיוחד לאדם.
אדם הוא דמות מעצבנת במיוחד, הוא לוקה בתסמין האח הבכור, הוא עם המשפחה המושלמת, מייצג את האמריקני הממוצע, ואני מבינה לגמרי למה הוא מתעצבן על האחים שלו כל הזמן.
כל סיפור הדי והחבר שלה היה מצויין, והייתי בהלם מוחלט שהם איפשרו לה לצאת איתו. אני הייתי מוכנה להבליג על עיניין האלכוהול (כאלו שבתיכון הם לא שותים ומעשנים, הוא לפחות לקח אחריות על החיים שלו), אבל אלוהים אדירים היא קטינה והוא בן 19!! בלי שום קשר לזה שהדמות של אלכס מצויינת ואני בכלל אוהבת את השחקן הנפלא מימי FNL. כל העלילה הזאת הייתה מצויינת, הדי מופלאה ואני אוהבת אותה מאוד.
קורסבי וג'זמין. איזה פה יש על הג'זמין הזאת... סה"כ זה די מובן, היא גידלה ילד לבדה במשך 5 שנים, ופתאום היא צריכה לסמוך על משהו שיעשה החלטות וישתתף בנטל, זה בטח לא קל. ועדיין, היא צריכה ללמוד לסתום את הפה לאימא שלה, ולשתף את קורסבי, לא לרדות בו.
וקרוסבי, מה כבר אפשר להגיד עליו?! בחיי שאין לי מילים. התינוק של המשפחה תמיד נשאר התינוק. מקוה שהאחים שלו יעזרו לו להתגבר על הטעות, לשפץ את הבית ולהחזיר את ג'זמין. הוא בהחלט מנסה, ומגיע לו סוף טוב.
שרה, עדיין דמות חסרת ביטחון, בעיקר שזה נוגע לילדים שלה. יש לה הבעות פנים לא ברורות שהם כועסים עליה או באים אליה בתלונות, משהו שנע בין "נעלבת עד עימקי נשמתי, למה זה מגיע לי, אני לא יודעת על מה אתה מדבר" זה היה ברור בעיקר בפרק בו אמבר מספרת לה שהיא לא התקבלה לברקלי. הבעל שלה לשעבר, למרות שהוא איידן המושלם (ואני עד מודה למזלו הטוב שקארי לא התחתנה איתו) אידיוט, התת עלילה איתו הייתה מוצלחת. אני מקווה שילך לה טוב עם המחזה, הגיע הזמן שמשהו טוב יקרה לדמות הזאת ושהיא תצא מהאומללות שלה, זה בילתי נסבל לגמרי.
טוב, מספיק לחפור לא?
שרילי, במיוחד בשבילך - הבית הלבן עונה שנייה, ותחילת עונה שלוש
ליבי נשבר שגברת לנידגהם נהרגה בתאונת דרכים, וכל ההתפתחות לגילוי על המחלה של הנשיא היה מותח מאוד. התגובה של טובי priceless.
שסם ימשיך להיות חתיך ושנון, שסי.ג'י תמשיך להיות kick-ass, שליאו לא יגמר לעולם. שגו'ש ודונה ימשיכו להיות צוות מדהים. אני יכולה לחיות בלי אביגייל, יש לי איתה יחסי שנאה אהבה.
הגעתי לפרק יצחק וישמעל, והתחלתי לצפות בו בלב דופק. ההתחלה פיגוזית, אבל הפסקתי לצפות אחרי חצי פרק בערך, כי הוא היה מתנשא ומגעיל בצורה שקשה לי אפילו להביע בכתב שאייפינו את ארה"ב בשבועות אחרי האסון, ולא בצורה חיובית. יש הבדל בין הפטריוטיות האמריקנית המפורסמת (ואני הכי פטריוטית אמריקנית) לבין ההתנשאות שהראו בטלווזייה, ואני לגמרי מבינה למה היו צריכים לעודד את האנשים, אלוהים לראות אותם מתמוטטים.... כמעט ולא ראיתי חדשות בשבועות אחרי האסון בעלי (אז חבר שלי) וההורים שלי גוננו עלי (מידי), ואני לא זוכרת הרבה, אבל זוכרת את הלך הרוח ברוח נע בין דיכאון ופחד נוראי, לפטריוטיות ותמיכה מדהימה, להתנשאות ושנא יוקדת כלפי ערבים. והפרק הזה היה נגוע בכל הדברים המגעילים שאייפינו את האסון.
העונה השלישית מצויינת! התחילה בבאנג, ואני מקווה שהיא תמשיך בבאנג. אני בפרק על הפיגוע בירושלים, הוא עשוי וכתוב בצורה מושלמת!!
parenthood חלק שני של עונה שנייה
קודם כל אני חייבת להגיד שהסבא וסבתא, זיק וקמיל הם זוג דינוזאורים זקנים, זיק הוא git אין לי מושג אך לתרגם את זה לעיברית, וקמיל.....
אדם וכרסיטנה. היחסים שלי עם כרסטינה נעים בין "אני לא סובלת אותה ל - אלוהים היא אני" אני חושבת שהיא פאסיבית מידי בהתמודדות שלה מול אדם, היא מקבלת את כל ההחלטות שלו, ולא עומדת על שלה, לא מתווכחת איתו. נעים לי לראות את השיחות בינהן, אבל הן כלכך רדודות, והיא כלכך פאסיבית, שאני פשוט מתוסכלת. אני במקומה מזמן הייתי שוטפת את אדם.
אני גם מאוד מאוד כועסת ולא מבינה אך הם לא סיפרו למקס שיש לו אספרגר, ושהם מתייחסים לזה, בעיקר אדם כאל נכות. ביום יום הם מתמודדים עם צורה מדהימה, אבל בהסתכלות כוללת על כל המצב, הם שגו מהרגע הראשון שלא סיפרו למקס. אך אפשר להסתיר דבר כזה?! למה להסתיר דבר כזה? הרגע הכי נורא היה השיחה הנוראית שהייתה להם עם מקס. אני לגמרי משווה את המצב שלהם לגילוי הצליאק של ביתי, להתמודדות שלנו, ולאך שסיפרנו לה, כבר בגיל 3, כי היא שונה והיא צריכה לדעת למה ולהבין. שמחתי מאוד שהפסיכאטר נזף בהם, הגיע להם, במיוחד לאדם.
אדם הוא דמות מעצבנת במיוחד, הוא לוקה בתסמין האח הבכור, הוא עם המשפחה המושלמת, מייצג את האמריקני הממוצע, ואני מבינה לגמרי למה הוא מתעצבן על האחים שלו כל הזמן.
כל סיפור הדי והחבר שלה היה מצויין, והייתי בהלם מוחלט שהם איפשרו לה לצאת איתו. אני הייתי מוכנה להבליג על עיניין האלכוהול (כאלו שבתיכון הם לא שותים ומעשנים, הוא לפחות לקח אחריות על החיים שלו), אבל אלוהים אדירים היא קטינה והוא בן 19!! בלי שום קשר לזה שהדמות של אלכס מצויינת ואני בכלל אוהבת את השחקן הנפלא מימי FNL. כל העלילה הזאת הייתה מצויינת, הדי מופלאה ואני אוהבת אותה מאוד.
קורסבי וג'זמין. איזה פה יש על הג'זמין הזאת... סה"כ זה די מובן, היא גידלה ילד לבדה במשך 5 שנים, ופתאום היא צריכה לסמוך על משהו שיעשה החלטות וישתתף בנטל, זה בטח לא קל. ועדיין, היא צריכה ללמוד לסתום את הפה לאימא שלה, ולשתף את קורסבי, לא לרדות בו.
וקרוסבי, מה כבר אפשר להגיד עליו?! בחיי שאין לי מילים. התינוק של המשפחה תמיד נשאר התינוק. מקוה שהאחים שלו יעזרו לו להתגבר על הטעות, לשפץ את הבית ולהחזיר את ג'זמין. הוא בהחלט מנסה, ומגיע לו סוף טוב.
שרה, עדיין דמות חסרת ביטחון, בעיקר שזה נוגע לילדים שלה. יש לה הבעות פנים לא ברורות שהם כועסים עליה או באים אליה בתלונות, משהו שנע בין "נעלבת עד עימקי נשמתי, למה זה מגיע לי, אני לא יודעת על מה אתה מדבר" זה היה ברור בעיקר בפרק בו אמבר מספרת לה שהיא לא התקבלה לברקלי. הבעל שלה לשעבר, למרות שהוא איידן המושלם (ואני עד מודה למזלו הטוב שקארי לא התחתנה איתו) אידיוט, התת עלילה איתו הייתה מוצלחת. אני מקווה שילך לה טוב עם המחזה, הגיע הזמן שמשהו טוב יקרה לדמות הזאת ושהיא תצא מהאומללות שלה, זה בילתי נסבל לגמרי.
טוב, מספיק לחפור לא?
מאוד נהניתי לקרוא מה שכתבת על parenthood
אני הגעתי לעונה השנייה, וצפיתי עד\כולל פרק 9 (אז אכן בדברייך היו כמה ספוילרים עבורי, אבל לא נורא
)
לגבי הסבתא והסבא. הם לא נראים דינוזאורים חסרי משמעות ועניין. קמיל התעוררה מאוד מאוחר, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. יש נשים שלעולם לא מתעוררות, וממשיכות באותו קו כל החיים. היא הבינה שהיא הקדישה את כל כולה למשפחה, ויתרה והשלימה והבליגה על הבגידות של זיק, ועכשיו היא לא מוכנה לכך יותר! היא מרגישה שהיא טשטשה את עצמה, לא השמיעה את הקול שלה, הייתה פסיבית. עכשיו היא התעוררה סוף סוף, עושה דברים עבור עצמה, מפתחת את היצירתיות שלה ועוד. היא גרמה לזיק להבין שאם הוא לא ישתנה ולא ישנה את היחס כלפיה - הוא יאבד אותה. מעמדה בעיני עצמה וכתוצאה מכך במשפחה - השתנה. זיק מוכן ללכת איתה לייעוץ זוגי, מוכן יותר ללכת לקראתה בהרבה נושאים. ברור שיש עוד מה לשנות, אבל מה שחשוב - שהיא לא יושבת ומחכה לו, היא לא מקרבנת את עצמה. היא עושה עבור עצמה. יופי! גם זיק מוכן לנסות להשתנות, מתחיל קצת להתגמש. תמיד הוא היה בטוח שהוא יודע הכל ורק הדרך שלו נכונה. עכשיו הוא הבין את ההתמודדויות של אדם עם בנו, והוא מעריך אותו מאוד ולא דורש שהנכד יתנהג כמו שהוא רוצה. הוא מוכן ללמוד, להקשיב, להשתנות. בכל אופן, מנסה. גם זה משהו לגבר כמוהו.
אני לא רואה את כריסטינה כאישה פסיבית. היא מתמודדת עם בעיות רציניות ביותר שאני לא מאחלת לאף אימא ובעצם לאף אחד/ת. היא מקדישה את עצמה לעזרה לבנה וגם לבתה. היא מאוד אקטיבית במציאת דרכים נוספות לסייע לבני משפחתה.
אדם אכן הוא האח הבכור והתפקיד הזה עיצב את אישיותו. מה גם, כפי שאמר לזיק, הוא היה צריך למלא את מקומו של האב במשפחה... אם זיק היה נוהג אחרת, אדם לא היה צריך להתבגר לפני הזמן ולתמוך כל הזמן בכל המשפחה. אני לא רואה אותו כאדם מעצבן. באופן בסיסי הוא אדם טוב, עם כוונות טובות. יש לו כמובן מגרעות ולא תמיד הוא אומר את הדבר הנכון או בוחר את הבחירה הנכונה. אבל לפחות הכוונות שלו מאוד חיוביות. גם לי יש ביקורת על עניינים שונים שקשורים להתנהגותו עם בנו ועם משפחתו וגם עם אשתו, אבל באופן כללי הוא בעיניי דמות מאוד חיובית., אדם משפחתי שמוכן לעשות הכל עבור משפחתו. והוא גם חבר טוב, עמית טוב לעבודה ומוכן לעזור להרבה אנשים סביבו.
עוד לא ראיתי את השיחה של כריסטינה ושל אדם עם מקס. באופן כללי אני מאוד נגד הסתרות ושמירת סודות במשפחה, אבל מצד שני זה מאוד מורכב. קשה באמת לדעת איך מקס יגיב, איך הוא יקבל את זה, איך הוא יתמודד עם זה, איך זה ישפיע על הביטחון העצמי שלו וכו'. ומצד עשירי, אסור אסור אסור שעובדה חשובה כל כך תגיע אליו מבחוץ, ובדרך לא נכונה ולא נעימה. ככה זה עם סודות ועם שקרים - בדרך כלל הם מתגלים בדרך הכי נוראה ובזמן הכי לא טוב. עדיף שההורים יספרו לו. שיחשבו איך ויספרו לו בהדרגה. עדיף שזה יבוא מהם.
עוד לא ראיתי מה שכתבת על ג'זמין וקרוסבי. התפלאתי שהיא לחצה עליו למכור את הספינה. חבל. חבל שאי אפשר היה לחשוב על דרך להמשיך להחזיק בה. ההורים או/והאחים/האחיות לא יכלו לעזור? למשל האחות האמידה עורכת הדין...
וגמני מקווה שמשהו טוב יקרה לשרה ולמשפחתה. ובכלל, לכל הדמויות. כפי שכתבתי בהודעה אחרת, זה כבר עולה לי על העצבים כל הפרצופים הרגישים האלה של שרה, כל הרגשי הזה. אבל ממה שראיתי היא בכל זאת התחילה לעלות על דרך טובה יותר. אבל הייתי ממש מזועזעת שהיא נרדמה וגרמה לבתה ולבנה וגם להוריה כאלה דאגות. היא לא יכולה ללכת עם גבר מתי שבא לה ולעשות מה שבא לה. אכן דוגמה יפה לבתה ולבנה...
אני הגעתי לעונה השנייה, וצפיתי עד\כולל פרק 9 (אז אכן בדברייך היו כמה ספוילרים עבורי, אבל לא נורא
לגבי הסבתא והסבא. הם לא נראים דינוזאורים חסרי משמעות ועניין. קמיל התעוררה מאוד מאוחר, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. יש נשים שלעולם לא מתעוררות, וממשיכות באותו קו כל החיים. היא הבינה שהיא הקדישה את כל כולה למשפחה, ויתרה והשלימה והבליגה על הבגידות של זיק, ועכשיו היא לא מוכנה לכך יותר! היא מרגישה שהיא טשטשה את עצמה, לא השמיעה את הקול שלה, הייתה פסיבית. עכשיו היא התעוררה סוף סוף, עושה דברים עבור עצמה, מפתחת את היצירתיות שלה ועוד. היא גרמה לזיק להבין שאם הוא לא ישתנה ולא ישנה את היחס כלפיה - הוא יאבד אותה. מעמדה בעיני עצמה וכתוצאה מכך במשפחה - השתנה. זיק מוכן ללכת איתה לייעוץ זוגי, מוכן יותר ללכת לקראתה בהרבה נושאים. ברור שיש עוד מה לשנות, אבל מה שחשוב - שהיא לא יושבת ומחכה לו, היא לא מקרבנת את עצמה. היא עושה עבור עצמה. יופי! גם זיק מוכן לנסות להשתנות, מתחיל קצת להתגמש. תמיד הוא היה בטוח שהוא יודע הכל ורק הדרך שלו נכונה. עכשיו הוא הבין את ההתמודדויות של אדם עם בנו, והוא מעריך אותו מאוד ולא דורש שהנכד יתנהג כמו שהוא רוצה. הוא מוכן ללמוד, להקשיב, להשתנות. בכל אופן, מנסה. גם זה משהו לגבר כמוהו.
אני לא רואה את כריסטינה כאישה פסיבית. היא מתמודדת עם בעיות רציניות ביותר שאני לא מאחלת לאף אימא ובעצם לאף אחד/ת. היא מקדישה את עצמה לעזרה לבנה וגם לבתה. היא מאוד אקטיבית במציאת דרכים נוספות לסייע לבני משפחתה.
אדם אכן הוא האח הבכור והתפקיד הזה עיצב את אישיותו. מה גם, כפי שאמר לזיק, הוא היה צריך למלא את מקומו של האב במשפחה... אם זיק היה נוהג אחרת, אדם לא היה צריך להתבגר לפני הזמן ולתמוך כל הזמן בכל המשפחה. אני לא רואה אותו כאדם מעצבן. באופן בסיסי הוא אדם טוב, עם כוונות טובות. יש לו כמובן מגרעות ולא תמיד הוא אומר את הדבר הנכון או בוחר את הבחירה הנכונה. אבל לפחות הכוונות שלו מאוד חיוביות. גם לי יש ביקורת על עניינים שונים שקשורים להתנהגותו עם בנו ועם משפחתו וגם עם אשתו, אבל באופן כללי הוא בעיניי דמות מאוד חיובית., אדם משפחתי שמוכן לעשות הכל עבור משפחתו. והוא גם חבר טוב, עמית טוב לעבודה ומוכן לעזור להרבה אנשים סביבו.
עוד לא ראיתי את השיחה של כריסטינה ושל אדם עם מקס. באופן כללי אני מאוד נגד הסתרות ושמירת סודות במשפחה, אבל מצד שני זה מאוד מורכב. קשה באמת לדעת איך מקס יגיב, איך הוא יקבל את זה, איך הוא יתמודד עם זה, איך זה ישפיע על הביטחון העצמי שלו וכו'. ומצד עשירי, אסור אסור אסור שעובדה חשובה כל כך תגיע אליו מבחוץ, ובדרך לא נכונה ולא נעימה. ככה זה עם סודות ועם שקרים - בדרך כלל הם מתגלים בדרך הכי נוראה ובזמן הכי לא טוב. עדיף שההורים יספרו לו. שיחשבו איך ויספרו לו בהדרגה. עדיף שזה יבוא מהם.
עוד לא ראיתי מה שכתבת על ג'זמין וקרוסבי. התפלאתי שהיא לחצה עליו למכור את הספינה. חבל. חבל שאי אפשר היה לחשוב על דרך להמשיך להחזיק בה. ההורים או/והאחים/האחיות לא יכלו לעזור? למשל האחות האמידה עורכת הדין...
וגמני מקווה שמשהו טוב יקרה לשרה ולמשפחתה. ובכלל, לכל הדמויות. כפי שכתבתי בהודעה אחרת, זה כבר עולה לי על העצבים כל הפרצופים הרגישים האלה של שרה, כל הרגשי הזה. אבל ממה שראיתי היא בכל זאת התחילה לעלות על דרך טובה יותר. אבל הייתי ממש מזועזעת שהיא נרדמה וגרמה לבתה ולבנה וגם להוריה כאלה דאגות. היא לא יכולה ללכת עם גבר מתי שבא לה ולעשות מה שבא לה. אכן דוגמה יפה לבתה ולבנה...
אבל שמתי את הספויילר במיוחד בשבילך
כרסטינה מתמודדת עם המון, זה נכון. אבל היא נכנעת כמעט לכל ההחלטות של אדם, הוא נותן לה לדבר איתו, להביע את עצמה אבל הוא לא נותן לה להחליט, הוא תמיד חיייב להיות בשליטה, תמיד חייב להיות זה שמחליט. אני מקווה שכרסטינה תתחיל לעשות דברים עבור עצמה, ולא רק להקדיש את החיים שלה עבור מקס, הדי ואדם. כל אישה צריכה משהו מעבר למשפחה, רק שלה.
די ברור ממה זה נובע, אבא שלו שלא היה אבא, הוא די גידל את האחים שלו, תמיד האחראי, הבן המשולם. כוונות חיוביות זה חשוב, אבל את תראי בהמשך העונה שהוא מתנהג הרבה פעמים בצורה מאוד אימפולסיבית, וזה פוגע בו בסופו של דבר, ובכרסטינה, כי בלי אדם אין לה קיום ממשי, וזה מאוד מאוד עצוב בעיניי, כי אני מזדהה איתה מאוד.
דבר שאני לא אוהבת באדם, ואת בעצמך כתבת את זה שהוא מוכן לעשות הרבה עבור אחרים, וזה בא על חשבון עצמו. הוא תמיד מנסה להיות בסדר עם כולם, ואז זה מתפוצץ לו בפנים, והוא מרגיש רע יותר. את תראי בהמשך העונה שהוא מנסה לשבור את דפוס ההתנהגות הזה, אני מקווה שבעונה 3 נתחיל לראות שינויים משמעותיים יותר באדם וכרסטינה.
לגבי ההורים. אני לא יכולה לשפוט מערכת יחסים של 40 שנה, אני לא יכולה לתאר מה עבר על זיק בויאטנם וברור שזה השפיע עליו מאוד מאוד. את תראי בהמשך העונה אך הוא הולך עם הראש בקיר מול הילדים שלו, ומול החתן והכלה שלו. וקמיל מאוד פאסיבית מולו, ועשתה טעות ענקית עם כרסטינה. אם היא הייתה חמותי כף רגלה לא הייתה נכנסת לבית שלי והיא הייתה צריכה לבקש את סלחתי. אותו הדבר מול ג'וליה בפרק שגרם לי לצרוח על המסך מרוב כעס.
ולגבי שרה, דברים טובים מתחילים לקרות לה, אני מקווה שתהיה מגמת שיפור עם הדמות, ובעיקר עם הבעות הפנים של השחקנית.....
כרסטינה מתמודדת עם המון, זה נכון. אבל היא נכנעת כמעט לכל ההחלטות של אדם, הוא נותן לה לדבר איתו, להביע את עצמה אבל הוא לא נותן לה להחליט, הוא תמיד חיייב להיות בשליטה, תמיד חייב להיות זה שמחליט. אני מקווה שכרסטינה תתחיל לעשות דברים עבור עצמה, ולא רק להקדיש את החיים שלה עבור מקס, הדי ואדם. כל אישה צריכה משהו מעבר למשפחה, רק שלה.
די ברור ממה זה נובע, אבא שלו שלא היה אבא, הוא די גידל את האחים שלו, תמיד האחראי, הבן המשולם. כוונות חיוביות זה חשוב, אבל את תראי בהמשך העונה שהוא מתנהג הרבה פעמים בצורה מאוד אימפולסיבית, וזה פוגע בו בסופו של דבר, ובכרסטינה, כי בלי אדם אין לה קיום ממשי, וזה מאוד מאוד עצוב בעיניי, כי אני מזדהה איתה מאוד.
דבר שאני לא אוהבת באדם, ואת בעצמך כתבת את זה שהוא מוכן לעשות הרבה עבור אחרים, וזה בא על חשבון עצמו. הוא תמיד מנסה להיות בסדר עם כולם, ואז זה מתפוצץ לו בפנים, והוא מרגיש רע יותר. את תראי בהמשך העונה שהוא מנסה לשבור את דפוס ההתנהגות הזה, אני מקווה שבעונה 3 נתחיל לראות שינויים משמעותיים יותר באדם וכרסטינה.
לגבי ההורים. אני לא יכולה לשפוט מערכת יחסים של 40 שנה, אני לא יכולה לתאר מה עבר על זיק בויאטנם וברור שזה השפיע עליו מאוד מאוד. את תראי בהמשך העונה אך הוא הולך עם הראש בקיר מול הילדים שלו, ומול החתן והכלה שלו. וקמיל מאוד פאסיבית מולו, ועשתה טעות ענקית עם כרסטינה. אם היא הייתה חמותי כף רגלה לא הייתה נכנסת לבית שלי והיא הייתה צריכה לבקש את סלחתי. אותו הדבר מול ג'וליה בפרק שגרם לי לצרוח על המסך מרוב כעס.
ולגבי שרה, דברים טובים מתחילים לקרות לה, אני מקווה שתהיה מגמת שיפור עם הדמות, ובעיקר עם הבעות הפנים של השחקנית.....
יש לי יחס מורכב לאדם
מצד אחד, הזוג באמת עובר הרבה ביחד והוא שם בשבילה והוא שם בשביל המשפחה שלו וזה הרבה כל כך מדהים וחשוב וכל כך הרבה גברים לא עושים עשירית ממה שהוא עושה ולא נותנים עשירית תמיכה ממה שהוא נותן.
מצד שני, כמו שכתבת- בסופו של דבר, הוא המחליט. גם כשבסופו של דבר הוא מתרצה ותומך בה (ועוד תראי כאלה מקרים), הוא עדיין מגמיד אותה תוך כדי ועדיין שומר לעצמו את מקום בעל הדעה בבית. בין אם הוא עושה את זה בצורה מפורשת ובין אם בצורה מרומזת.
ולפעמים אני לא יודעת מה יותר נורא- להיות אדם לא במיוחד אכפתי ולתת עצמאות, או להפגין מלא מלא אכפתיות אבל להגמיד כל הזמן.
מצד אחד, הזוג באמת עובר הרבה ביחד והוא שם בשבילה והוא שם בשביל המשפחה שלו וזה הרבה כל כך מדהים וחשוב וכל כך הרבה גברים לא עושים עשירית ממה שהוא עושה ולא נותנים עשירית תמיכה ממה שהוא נותן.
מצד שני, כמו שכתבת- בסופו של דבר, הוא המחליט. גם כשבסופו של דבר הוא מתרצה ותומך בה (ועוד תראי כאלה מקרים), הוא עדיין מגמיד אותה תוך כדי ועדיין שומר לעצמו את מקום בעל הדעה בבית. בין אם הוא עושה את זה בצורה מפורשת ובין אם בצורה מרומזת.
ולפעמים אני לא יודעת מה יותר נורא- להיות אדם לא במיוחד אכפתי ולתת עצמאות, או להפגין מלא מלא אכפתיות אבל להגמיד כל הזמן.
להפגין מלא מלא אכפתיות אבל להגמיד כל הזמן
הרבה הרבה הרבה יותר גרוע, אני כותבת את זה בדם ליבי.
כי זה בעצם פסיכולוגיה הפוכה, ואת (או מי שזה נעשה שלו) נהיה מאוד מבולבל, כי ביד אחד נותנים לך מכה וביד השנייה מלטפים אותך, אך אפשר לחיות ככה?!
אדם אומר לה כמה היא נפלאה, מיוחדת, אימא מצויינת, עומד שם לצידה כל הזמן, ורגע אחרי הוא לוקח ממנה את כל העוצמה בכל שהוא מחליט לבד, עושה מה שהוא רוצה וחושב לנכון בלי להתייחס לכל העבודה הקשה שלה, וזה גרוע, מעליב ומשפיל יותר מכל דבר עלי אדמות.
מצד שני, אני מאוד אוהבת שהם זוגיים לחלוטין מול כולם, ומתייחסים אליהם כאל יחידה אחת, כי הם power couple, וזה משהו שלא פשוט לעשות, ואין עוד זוג בסדרה שמתייחסים אליו כך.
בפרק של הפרום זה היה כלכך ברור. כרסטינה לקחה את הדי לקניות, בחרה איתה שמלה ואז בלילה שהיא חזרה והיא אמרה תודה על השמלה, אדם אמר על לא דבר ביחד עם כרסטינה. בעלי שאל למה הוא אמר לה על לא דבר, הוא לא היה מעורב בקניית השמלה או בכל עיניין הפרום, מה פתאום הוא נדחף....
הרבה הרבה הרבה יותר גרוע, אני כותבת את זה בדם ליבי.
כי זה בעצם פסיכולוגיה הפוכה, ואת (או מי שזה נעשה שלו) נהיה מאוד מבולבל, כי ביד אחד נותנים לך מכה וביד השנייה מלטפים אותך, אך אפשר לחיות ככה?!
אדם אומר לה כמה היא נפלאה, מיוחדת, אימא מצויינת, עומד שם לצידה כל הזמן, ורגע אחרי הוא לוקח ממנה את כל העוצמה בכל שהוא מחליט לבד, עושה מה שהוא רוצה וחושב לנכון בלי להתייחס לכל העבודה הקשה שלה, וזה גרוע, מעליב ומשפיל יותר מכל דבר עלי אדמות.
מצד שני, אני מאוד אוהבת שהם זוגיים לחלוטין מול כולם, ומתייחסים אליהם כאל יחידה אחת, כי הם power couple, וזה משהו שלא פשוט לעשות, ואין עוד זוג בסדרה שמתייחסים אליו כך.
בפרק של הפרום זה היה כלכך ברור. כרסטינה לקחה את הדי לקניות, בחרה איתה שמלה ואז בלילה שהיא חזרה והיא אמרה תודה על השמלה, אדם אמר על לא דבר ביחד עם כרסטינה. בעלי שאל למה הוא אמר לה על לא דבר, הוא לא היה מעורב בקניית השמלה או בכל עיניין הפרום, מה פתאום הוא נדחף....
זה פרט טכני לגמרי
לכל אחד מההורים בבית יש את התפקיד שלו, ויש תפקידים שהם של אימא, ויש תפקידים שהם של אבא.
התפקיד שלו זה להביא כסף ולדאוג לכלכלת המשפחה, התפקיד שלה זה לנהל את החיים. נכון שזו שותפות ובלי הכסף אין להם קיום, בדיוק באותה מידה שאין להם קיום בלי משהו שיארגן את החיים שלהם. זו בעיה גברית מאוד מאוד נפוצה, הם חושבים שהתפקיד שלהם הכי חשוב ולא מבינים כמה התפקיד של להיות בבית ולטפל בכל הפרטים הקטנים של החיים מסובך ומורכב.
לכל אחד מההורים בבית יש את התפקיד שלו, ויש תפקידים שהם של אימא, ויש תפקידים שהם של אבא.
התפקיד שלו זה להביא כסף ולדאוג לכלכלת המשפחה, התפקיד שלה זה לנהל את החיים. נכון שזו שותפות ובלי הכסף אין להם קיום, בדיוק באותה מידה שאין להם קיום בלי משהו שיארגן את החיים שלהם. זו בעיה גברית מאוד מאוד נפוצה, הם חושבים שהתפקיד שלהם הכי חשוב ולא מבינים כמה התפקיד של להיות בבית ולטפל בכל הפרטים הקטנים של החיים מסובך ומורכב.
אלה התפקידים במערכת היחסים
המאוד מסויימת שלהם.
התפקידים האלה על פי חלוקה מגדרית לא צריכים להתקיים בכל מערכת יחסים ואנחנו רואים בסדרה אפשרויות אחרות- ג'וליה וג'ואל, קרוסבי וג'זמין, בהמשך עוד זוג מעניין.
אני כותבת את זה כי קצת צבט לי שכתבת את התגובה בצורה כוללנית כל כך עם הפרדה של אבא צריך לפרנס, אמא צריכה לדאוג לבית ולמשפחה.
אבל אני מניחה שהתייחסת למערכת היחסים המסויימת שלהם.
המאוד מסויימת שלהם.
התפקידים האלה על פי חלוקה מגדרית לא צריכים להתקיים בכל מערכת יחסים ואנחנו רואים בסדרה אפשרויות אחרות- ג'וליה וג'ואל, קרוסבי וג'זמין, בהמשך עוד זוג מעניין.
אני כותבת את זה כי קצת צבט לי שכתבת את התגובה בצורה כוללנית כל כך עם הפרדה של אבא צריך לפרנס, אמא צריכה לדאוג לבית ולמשפחה.
אבל אני מניחה שהתייחסת למערכת היחסים המסויימת שלהם.
אבל ככה זה, זו הזוגיות של אדם וכרסטינה
זו האמת האמיתית כפי שהיא מצטיירת בכל כך הרבה מקומות בארה"ב. אימא שנמצאת בבית, או בכינוי החביב שלה SAHM (stay at home mom) זה תפקיד מאוד נפוץ ומכובד, ומתאים לתרבות האמריקנית. אולי זה נראה מוזר לצופה הישראלי, אבל כאן זה כל כך מקובל, זה החיים שלנו (ושלי באופן ספציפי). הסדרה משקפת במדיוק את מה שקורה במעמד הבינוני (גבוה במקרה הספציפי הזה) האמרקיני אבא מעורב ויודע על הכל, הוא גם עוזר כמובן, אבל אימא היא זאת שמוציאה לפועל את החיים.
ברור שלא כל הזוגות ככה, מאז השפל הכלכלי רואים יותר זוגות כמו ג'וליה וג'ואל (באופן אישי אני מכירה כמה זוגות כאלו). ברור שיש המון משפחות בהם שני ההורים מפרנסים כמו ג'זמין וקרוסבי.ויש משפחות כמו המשפחה של שרה (ויש לנו דוגמא מצויינת של אשת חייל מדהימה שהיא גם אימא וגם אבא ממש כאן בפורום)
הסדרה עשויה מצויין, כמו שכתבתי היא משקפת את המעמד הבינינוני האמריקני בצורה כמעט מושלמת, וכל העלילות מאוד אמיתיות, אני יכולה להזדהות עם כמעט כל מה שקורה לכל הנשים, כי אלו החיים כאן.
חוץ מזה החיים לא הוגנים, והחיים מאוד מגדריים, וכולם יודעים את זה, גם אם זה לא מעצבן אותם ומציק להם.
זו האמת האמיתית כפי שהיא מצטיירת בכל כך הרבה מקומות בארה"ב. אימא שנמצאת בבית, או בכינוי החביב שלה SAHM (stay at home mom) זה תפקיד מאוד נפוץ ומכובד, ומתאים לתרבות האמריקנית. אולי זה נראה מוזר לצופה הישראלי, אבל כאן זה כל כך מקובל, זה החיים שלנו (ושלי באופן ספציפי). הסדרה משקפת במדיוק את מה שקורה במעמד הבינוני (גבוה במקרה הספציפי הזה) האמרקיני אבא מעורב ויודע על הכל, הוא גם עוזר כמובן, אבל אימא היא זאת שמוציאה לפועל את החיים.
ברור שלא כל הזוגות ככה, מאז השפל הכלכלי רואים יותר זוגות כמו ג'וליה וג'ואל (באופן אישי אני מכירה כמה זוגות כאלו). ברור שיש המון משפחות בהם שני ההורים מפרנסים כמו ג'זמין וקרוסבי.ויש משפחות כמו המשפחה של שרה (ויש לנו דוגמא מצויינת של אשת חייל מדהימה שהיא גם אימא וגם אבא ממש כאן בפורום)
הסדרה עשויה מצויין, כמו שכתבתי היא משקפת את המעמד הבינינוני האמריקני בצורה כמעט מושלמת, וכל העלילות מאוד אמיתיות, אני יכולה להזדהות עם כמעט כל מה שקורה לכל הנשים, כי אלו החיים כאן.
חוץ מזה החיים לא הוגנים, והחיים מאוד מגדריים, וכולם יודעים את זה, גם אם זה לא מעצבן אותם ומציק להם.
תודה
אבל כתבתי לך שמבחינתי זה
לא נורא. בדרך כלל אני אוהבת לקרוא ספוילרים
את יכולה לתת לי כמה דוגמאות למקרים שבהם כריסטינה מתנהגת בפסיביות ונכנעת להחלטות של אדם?
אני כן אוהבת אנשים שעוזרים, תומכים, אכפתיים וכו'. אבל יש איזה שהוא גבול חמקמק, שמעבר לו זה פשוט OVER, יותר מדי, יכול להתבטא בשתלטנות מצד אחד ובטשטוש עצמי מצד שני.
לא נורא. בדרך כלל אני אוהבת לקרוא ספוילרים
את יכולה לתת לי כמה דוגמאות למקרים שבהם כריסטינה מתנהגת בפסיביות ונכנעת להחלטות של אדם?
אני כן אוהבת אנשים שעוזרים, תומכים, אכפתיים וכו'. אבל יש איזה שהוא גבול חמקמק, שמעבר לו זה פשוט OVER, יותר מדי, יכול להתבטא בשתלטנות מצד אחד ובטשטוש עצמי מצד שני.
2 דוגמאות , ואני מזהירה שזה מסוף עונה 2
אבל אמרת שלא איכפת לך.....
אדם מחליט לא לשלוח את מקס לבית הספר אלא ללכת איתו ליום כיף. כרסטינה מגלה רק שהיא מתקשרת אליו....
אדם מחליט לרשום את מקס לבית ספר רגיל, למרות שכרסטינה לא בטוחה שזה רעיון טוב, הוא מציב לה עובדה בשטח. לא חשוב שהיא משכנעת בסוף שזה רעיון טוב, כי היה תהליך שהיא הייתה צריכה לעבור. אדם פשוט החליט על דעת עצמו, ולא נתן לה מקום.
אבל אמרת שלא איכפת לך.....
אדם מחליט לא לשלוח את מקס לבית הספר אלא ללכת איתו ליום כיף. כרסטינה מגלה רק שהיא מתקשרת אליו....
אדם מחליט לרשום את מקס לבית ספר רגיל, למרות שכרסטינה לא בטוחה שזה רעיון טוב, הוא מציב לה עובדה בשטח. לא חשוב שהיא משכנעת בסוף שזה רעיון טוב, כי היה תהליך שהיא הייתה צריכה לעבור. אדם פשוט החליט על דעת עצמו, ולא נתן לה מקום.
נראה לי
שאלו 2 דוגמאות שונות לגמרי. בדוגמה הראשונה מדובר ביום אחד בלבד, לא במשהו משמעותי ומהותי. נראה לי שאם כריסטינה הייתה מחליטה ללכת עם מקס ליום כיף, גם היא לא הייתה צריכה "לבקש רשות" מאדם.
הדוגמה השנייה שונה לחלוטין והיא באמת ממש מעצבנת! למקס יש 2 הורים ולא ייתכן שאחד מהם יחליט על דעת עצמו בנושא כל כך חשוב ומהותי כמו לאיזה בית ספר לרשום אותו. נראה לי שזה גם לא חוקי - כשרושמים לבית ספר לא צריך חתימה של 2 ההורים? לכל דבר קטנטן צריך את "חתימת ההורים", גם אם זו רק יציאה קצרה מחוץ לבית הספר, אז לא צריך את חתימת שניהם בהרשמה לבי"ס?
שאלו 2 דוגמאות שונות לגמרי. בדוגמה הראשונה מדובר ביום אחד בלבד, לא במשהו משמעותי ומהותי. נראה לי שאם כריסטינה הייתה מחליטה ללכת עם מקס ליום כיף, גם היא לא הייתה צריכה "לבקש רשות" מאדם.
הדוגמה השנייה שונה לחלוטין והיא באמת ממש מעצבנת! למקס יש 2 הורים ולא ייתכן שאחד מהם יחליט על דעת עצמו בנושא כל כך חשוב ומהותי כמו לאיזה בית ספר לרשום אותו. נראה לי שזה גם לא חוקי - כשרושמים לבית ספר לא צריך חתימה של 2 ההורים? לכל דבר קטנטן צריך את "חתימת ההורים", גם אם זו רק יציאה קצרה מחוץ לבית הספר, אז לא צריך את חתימת שניהם בהרשמה לבי"ס?
הדוגמא הראשונה מצויינת
בגלל שמקס הוא לא ילד רגיל. יש לו לו"ז מיוחד, וכל דבר לא צפוי יכול לגרום לו להשתולל ולאבד את זה לגמרי, וזה מה שקרה.
אם אדם היה עושה את זה אחרת, למשל מדבר עם כרסטינה ואומר לה שביום זה וזה הוא רוצה לקחת את מקסם לפארק במקום לבית ספר, זה מתקבל על הדעת. אבל פשוט ככה לשבור את הכלים? גם הילד הכי נורמלי בעולם היה משתגע אם היו מבטיחים לו משהו שלא היה מתגשם, אז תארי לה מה זה עבור ילד כמו מקס?
לגבי הדוגמא השנייה, מה שאדם עשה זה חוקי לגמרי, מעצבן ואימפולסיבי לדעתי, אבל חוקי. הוא רק שם דיפוזיט כדי שישמרו לו מקום. וגם, שרושמים כאן לבית הספר לא צריך חתימה של 2 הורים. לכל דבר קטנטן צריך חתימה, אבל של הורה אחד.
בגלל שמקס הוא לא ילד רגיל. יש לו לו"ז מיוחד, וכל דבר לא צפוי יכול לגרום לו להשתולל ולאבד את זה לגמרי, וזה מה שקרה.
אם אדם היה עושה את זה אחרת, למשל מדבר עם כרסטינה ואומר לה שביום זה וזה הוא רוצה לקחת את מקסם לפארק במקום לבית ספר, זה מתקבל על הדעת. אבל פשוט ככה לשבור את הכלים? גם הילד הכי נורמלי בעולם היה משתגע אם היו מבטיחים לו משהו שלא היה מתגשם, אז תארי לה מה זה עבור ילד כמו מקס?
לגבי הדוגמא השנייה, מה שאדם עשה זה חוקי לגמרי, מעצבן ואימפולסיבי לדעתי, אבל חוקי. הוא רק שם דיפוזיט כדי שישמרו לו מקום. וגם, שרושמים כאן לבית הספר לא צריך חתימה של 2 הורים. לכל דבר קטנטן צריך חתימה, אבל של הורה אחד.
וזו בעצם הנקודה
הכאב של אדם על זה שמקס אף פעם לא יהיה ילד "אמיתי ונורמלי"
ולכן אני משתדלת לא לשפוט אותו יותר מידי. והתתנהגות שלו מול מקס מדהימה, בפרק האחרון בעונה 2 יש שיחה מדהימה בין אדם למקס, ממש לפני שהשיחה התחילה אני ובעלי עצרנו את הפרק ודיברנו אך היינו מגיבים, וזה היה לגמרי ההפך מאך שאדם הגיב, הופתעתי, התרשמתי ולמדתי שיעור נוסף בהורות.
אני לא יודעת איפה את, אבל לקראת סוף העונה יש פרק על היומהולדת של מקס, עוד פרק מאלף על אספרגר והתמודדות בגיל מבוגר עם המצב המיוחד הזה. אחד הפרקים הטובים של הסדרה (בהופעת אורח מדהימה של בן מאבודים).
האבל שאדם מרגיש שלא יהיה לו אף פעם את הבן שהוא רצה, זה תהליך. אז בהתמודדות עם מקס הוא מצויין. בכעסים ובתסכול שהוא מוציא על כרסטינה בהקשר הזה הוא ממש לא מעולה.
הכאב של אדם על זה שמקס אף פעם לא יהיה ילד "אמיתי ונורמלי"
ולכן אני משתדלת לא לשפוט אותו יותר מידי. והתתנהגות שלו מול מקס מדהימה, בפרק האחרון בעונה 2 יש שיחה מדהימה בין אדם למקס, ממש לפני שהשיחה התחילה אני ובעלי עצרנו את הפרק ודיברנו אך היינו מגיבים, וזה היה לגמרי ההפך מאך שאדם הגיב, הופתעתי, התרשמתי ולמדתי שיעור נוסף בהורות.
אני לא יודעת איפה את, אבל לקראת סוף העונה יש פרק על היומהולדת של מקס, עוד פרק מאלף על אספרגר והתמודדות בגיל מבוגר עם המצב המיוחד הזה. אחד הפרקים הטובים של הסדרה (בהופעת אורח מדהימה של בן מאבודים).
האבל שאדם מרגיש שלא יהיה לו אף פעם את הבן שהוא רצה, זה תהליך. אז בהתמודדות עם מקס הוא מצויין. בכעסים ובתסכול שהוא מוציא על כרסטינה בהקשר הזה הוא ממש לא מעולה.
נשמע מאוד מעניין
הגעתי לפרק 13, אז יש למה לצפות! נראה לי מאוד אמיתי העניין של האבל על הבן "הנורמלי" שהוא תהליך וחלק מקבלתו של מקס. מעניין האם התסריטאים או אחד או אחת מהם חוו זאת ולכן יודעים לתאר הורות כזו מבפנים. יש סדרה ישראלית מצוינת "פלפלים צהובים" (יש כבר עונה 2) ואפשר לראות את זה את יודעת איפה, איפה שלא אומרים בפורום
התסריטאית היא אם לבן אוטיסט, והסדרה היא על משפחה ועל משפחה מורחבת, אחיות ואחים, ילדות וילדים וכו' וכו' ואחד מהילדים הוא אוטיסט. סדרה מאוד רגישה ויפה. אם לא ראית, מאוד ממליצה לך.
הגעתי לפרק 13, אז יש למה לצפות! נראה לי מאוד אמיתי העניין של האבל על הבן "הנורמלי" שהוא תהליך וחלק מקבלתו של מקס. מעניין האם התסריטאים או אחד או אחת מהם חוו זאת ולכן יודעים לתאר הורות כזו מבפנים. יש סדרה ישראלית מצוינת "פלפלים צהובים" (יש כבר עונה 2) ואפשר לראות את זה את יודעת איפה, איפה שלא אומרים בפורום
התסריטאית היא אם לבן אוטיסט, והסדרה היא על משפחה ועל משפחה מורחבת, אחיות ואחים, ילדות וילדים וכו' וכו' ואחד מהילדים הוא אוטיסט. סדרה מאוד רגישה ויפה. אם לא ראית, מאוד ממליצה לך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.