טופיק .... מה רואים השבוע?

ראיתי את האעונה הראשונה

היא הייתה קשה מאוד לצפייה, אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת לראות את העונה השנייה.
אני מאוד מזדהה אם אדם וכרסטינה בתהליך האבל והקבלה של המצב החדש. אלף אלפי ההבדלות, אבל שגילו לבת שלי צליאק לפני 3.5 שנים, הרגשתי שעולמי חרב עלי. עד היום לא סלחתי לעצמי על הגן הדפוק שנתתי לה, אבל מה שיותר גרוע שבהתחלה התאבלתי על החיים שלא נחיה ועל הקשים שנתמודד איתם כל יום מבחינה תזונתית, וכעסתי כלכך על הבת המושלמת שלי, לקח לי יותר משנה להפסיק לכעוס עליה (לא הראיתי לה שאני כועסת עליה כמובן, שסוף סוף חלקתי עם הסביבה אך אני מרגישה הם היו בהלם כי לא היה להם מושג אך אני מרגישה, ולשמחתי היא לא יודעת עד היום אך הרגשתי) ולהתחיל להחלים מהתגלית.
 

יסמין@

New member
מאוד

עמוס ומורכב מה שאת מתארת. מאוד שמחה שאת כבר לא כועסת, ושאת מתחילה להחלים ולקבל את זה. לכאן מתאימה תפילת השלווה:
אלוהים, תן לי אומץ לשנות את מה שניתן
שלווה לקבל את מה שלא ניתן לשנות
וחכמה להבדיל בין השניים...
(אני כותבת מהזיכרון, מקווה שדייקתי)
 
ודוגמא לשיתוף פעולה

אדם משנה את דעתו אחרי שאלכס בא לדבר איתו, והוא מבין שהוא רוצה לתת לו הזדמנות. הוא מדבר על הנושא עם כרסטינה, ולמרות שהיא לא מרוצה ממנו, היא מקשיבה לו ובסוף כמובן מבינה שהוא צודק.

מה שאני מאוד אוהבת בזוגיות, שהם תמיד ביחד. גם אם הם לא מקשיבים אחד שנייה, מול הילדים שלהם הם יחידה אחת. והם גם תמיד נוגעים אחד בשנייה שהם מדברם עם הילדים, יד על הכתף, מחובקים, עומדים צמוד צמוד. ילדים קולטים את הדקויות הקטנות האלו, ולא חשוב מה קורה מאחורי הקלעים, כל עוד ההורים מאוחדים ביחד מול הילדים, החיים שלהם (ההורים) הופכים לקלים יותר.
 

יסמין@

New member
ראיתי עוד כמה פרקים

אדם וכריסטינה הפכו להורים.... הממממ... בסגנון ד"ר פיל LOL פעם ראיתי פרק שבו הוא אמר להורים להיות תקיפים, ולקחת את כל הפריווילגיות כולל הדלת! WTF? אז בפרק אחד אדם הלחים את החלון בחדר של הדי והיא לא יכולה לפתוח את החלון! ובפרק אחר הוא פשוט לקחת לה את הדלת! ואח"כ לקח לה את המחשב, את הנייד והודיע לה שהיא מקורקעת. וכריסטינה אמרה את המשפט הממש נורא בעיניי: כל עוד את גרה בבית שלי - את צריכה לעשות מה שאני אומרת! ובאחד מהפרקים הקודמים אדם אמר להדי שגם אם יאמר לה לרצוח - היא צריכה לציית. בקיצור, התחרפנו לגמרי! לא פלא שהדי עזבה את הבית. זה לא בית, זה בית סוהר. ומה הקטע עם "כל עוד את גרה בבית שלי" - זה הבית רק של ההורים?? ממש לא מסכימה לכל הקונספט הזה ולכל ההתנהגות הזו. וטוב זה לא יביא להם.

וכזה חוסר מודעות! כריסטינה בוכה ואומרת לאדם שהיא מפחדת לאבד את הדי. אבל הרי היא מאבדת את הדי דווקא בהתנהגות הכפייתית שלה ושל אדם!

וקסם, אני ממש ממש לא אוהבת את זה שכשהם עומדים מול הדי הם פתאום מתחבקים. בזה הם לא מביעים אהבה ביניהם, בזה הם מבודדים את הבת: שניים נגד אחת. זה משהו אחד לראות את ההורים מתחבקים כשזה מבטא את הקשר ביניהם, וזה משהו אחר כשבכך הם מבטאים שהם עומדים כגוש אחד מול ונגד הבת.
 

יסמין@

New member
ובן ליינוס מ"אבודים" מגלם

דמות של אדם עם אספרגר. איזה שחקן!!!!!
 
יש לי רגשות מעורבים בקשר לסיפור עם הדי

נתחיל מהסוף, אני לא מסכימה איתך, ונראה לי נסכים לא להסכים. ההורים הם גוש אחד מול הילדים. גם אם הם כועסים, או שמחים, או תומכים, או מעוצבנים, ההורים הם מקשה אחת מול הילדים.

אני לא אהבתי את ההתנהלות שלהם מול הדי גם, אבל בשורה התחתונה הם צודקים והיא טועה. היא ילדה בת 16, הם ההורים שלה, והיא צריכה לציית לחוקי הבית שהם קבעו. אני לא מסכימה עם עיניין הורדת הדלת, ועל זה דיברתי דווקא עם בעלי (אני רואה איתו את הסדרה), אבל לגבי כל השאר אנחנו מסכימים לגמרי עם ההתנהגות של אדם וכרסטינה, זה לא בית סוהר, זה בית, יש בו קודים של התנהגות מסויימת שאדם וכרסטינה קבעו כי הם ההורים, והיא צריכה לציית לחוקים. החוקים לא מוצאי חן בעיניה, יש לה פה מאוד גדול, כרסטינה חינכה אישה צעירה ועצמאית שיכולה ויודעת להביע את עצמה יפה מאוד, שתשמש בכישורים שלה כדי להביע את דעתה.
אבל מה לעשות שהיא בת 16, והם הורים מאוד נסערים, וכל מה שקרה היה צפוי למדי.... אני גם מאוד לא מסכימה לזה שהם איפשרו להדי ללכת לגור אצל סבתא שלה. הם היו צריכים ללכת להגיד לסבתא שלא תעיז להתערב בחינוך שלהם, לגרור את הדי מהשיערות לאוטו, ולא לתת לה לצאת מהבית עד שהם ידברו וילבנו את כל העינייין

ולגבי כרסטינה, לגמרי יש לה בעיה של שליטה, או לפחות של הפחד לאבד שליטה במצב או בחיים שלה
 

יסמין@

New member
נאמר

שהם היו גוררים אותה בשיער שלה הבייתה - כלומר ממש משתמשים באלימות פיזית, ממש להכריח אותה לעשות משהו בניגוד גמור לדעתה (כמעט השתמשתי במילה אחרת, אבל התאפקתי). והיו גוררים אותה בכוח ובאלימות פיזית לבית, מכניסים אותה בכוח לחדר שלה, שאין לו חלון שאפשר לפתוח ולסגור ואין לו דלת. ואז מה? איך היו עושים מה שהצעת "לא לתת לה לצאת מהבית"? אוזקים אותה למיטה? איך לדעתך הם היו צריכים למנוע ממנה לצאת מהבית? אני לא יכולה לראות איך הם היו עושים את זה בלי להשתמש ממש באזיקים ובמכות.

זו דרך התנהגות מקובלת להורים? מה שאת אמרת הוא ממש התעללות והוא נגד החוק. בעיניי זה לא חינוך. זו אלימות ופשע.

והרי הם בעצם הבינו שהם טעו והסכימו לקבל את אלכס.

אני לא מנסה לשכנע אותך. בהחלט מסכימה שלא להסכים.
 
הם קיבלו את אלכס בגלל אלכס

לא בגלל הדי. אלכס דיבר עם אדם, אדם התרשם ממנו, וזה מה שגרם לשינוי, לא הדי.

את הלכת רחוק מאוד, רחוק מידי. לקחת אותה בשיער זה ביטוי, אני לא חושבת שאף הורה נורמטיבי מושך את הילד בשיער או אוזק אותו למיטה. להוריד את הדלת של החדר זה באמת קיצוני, אבל שיטת ענישה מוכרת, וזו ממש לא התעללות. אך מונעים מהילד שלך לצאת מהבית? לא באזיקים, ורק כדי שנהיה ברורים, אני לא כתבתי את זה, אלו מילים שאת כתבת, ורעיונות שלך, זה בכלל לא עלה בדעתי. אז אך מונעים מהילד שלך לצאת מהבית, לנעול את הדלת של הבית זו התחלה מצויינת, וזה דרך אגב חוקי לגמרי, בכל העולם.
 

יסמין@

New member
ברור שהשתמשת

בדרך דיבור "למשוך אותה בשיער" ולא התכוונת כפשוטו. אבל חשבי על סיטואציה: הם באים לבית של הסבתאסבא ו... כתבת "גוררים אותה בשיער הבייתה" ולמה בעצם התכוונת? גוררים אותה בידיים? מחזיקים אותה בכוח וגוררים אותה למכונית? אם היא לא הייתה רוצה לצאת משם - אז היו צריכים להפעיל כוח כלפיה כדי להכריח אותה נכון? אז גם אם לא היו גוררים בשיער אלא גוררים ביד - זו אלימות. זה שימוש בכוח כדי לעשות לה משהו בכוח ונגד רצונה המפורש. ויש לזה שם. וזה בניגוד לחוק.

ואחרי שהיו גוררים אותה הבייתה, איך היו מחזיקים אותה בכוח? נועלים אותה בבית? נועלים את הדלת? ואם היא הייתה מצליחה לצאת? עד איפה הורים צריכים ללכת כדי להכריח באמצעות שימוש בכוח את הילדים לעשות כרצונם??? לדעתי כל המהלך הזה לא נכון. משום בחינה. פשוט לא נכון. בית לא אמור להיות בית סוהר ולא צריך לסגור ילדים בבית כמו אסירים בבית סוהר. משפחה לא אמורה להיות כלא.

כל זה, דעתי האישית והסובייקטיבית. זכותך לחשוב אחרת. לא מנסה לשכנע אותך.
 

Macphista

New member
פשוט תחשבו על עצמכן כשהייתן בנות 16

ועשיתן דברים שההורים שלכן לא הסכימו איתו.
האם ההתנגדות שלהם גרמה לכן להפסיק לפעילות שהם לא אישרו? לא. להיפך בחלק מהמקרים.
האם הידברות עימם גרמה לכן להפסיק? לא.
האם כעס ומעשים קיצונים מכיוונים גרמה לכן להפסיק? לא, זה רק גרם לכן לרצות לעזוב את הבית.
וזה מה שהאדי עשתה.
וההורים שלה היו חסרי אונים מולה כמו הורים רבים אחרים.
בגיל 16 הורים יכולים רק לכוון ולקוות שהחינוך שנתנו להם עד כה יכוון את הילדים בהליכה בדרך הנכונה. מעבר לזה? נערה בת 16 יכולה לצאת מהבית ולעשות כל מה שעושה על רוחה. להוריד דלת, לנעול אותה, לאסור עליה, כל זה לא תורם בכלום ורק מעלה את רף הכעס.
 

יסמין@

New member
בדיוק!!!

התנהגות כזו של הורים היא לא נכונה מכל כך הרבה בחינות. קודם כל וראשית לכל, גם לילדים/ות ולנערות/ים יש זכויות אדם! שנית, זה פשוט לא יעיל. התנהגות כל כך שתלטנית של הורים עלולה לעשות בדיוק להיפך: התבצרות, מים גנובים ימתקו, סינדרום רומיאו ויוליה וכו'. והנה הסדרה מדגימה לנו שגם הורים שעושים כך - פשוט לא מצליחים! אז לשם מה? זה יכול רק לקלקל את היחסים במשפחה.
 
אני חשבתי על הדי

ועדיין, בגיל 16 גם שרוצים לברוח באמצע הלילה כי שונאים את ההורים הטיפשיים שמתנהגים בצורה לא הגיונית ולא מבינים שום דבר, גם בגיל 16 יודעים לשים גבולות, ומתי לחזור הבייתה.

אדם וכרסטינה שייכים לזן הורים חדשים, שחושבים שאם נותנים לילדים שלהם את כל מה שהם רוצים בגיל צעיר מאוד, לא יודעים לשים גבולות, קונים להם בלי הפסקה, וחושבים שהילד הוא חבר שלהם, ושהוא שותף להחלטות בנושאי חינוך, דברים שלרוב הילדים בני 16 אין עדיין את הבשלות הנפשית והיכולת המנטלית לנתח ולהבין. הדי היא לגמרי ילדת משנת מפונקת שחושבת שהשמש זורחת לה מתחת, ואדם וכרסטינה טורחים להתנהג ככה, ולצערי המרובה זו לא תופעה אמריקנית. שלימדתי בתיכון בישראל הקושי הכי גדול עם התלמידים היה ההורים שלהם שחשבו שזה בסדר שהילד מגיע באיחור או לא מכין שיעורים וכעסו עלי שהתקשרתי אליהם הבייתה, והילדים התנהגו בהתאם. וכאן כולם יותר מנומסים אבל עדיין ההורים חסרי אונים מול הילדים שלהם, כי הם לא היו מלכחילה אלא חברים.

ונחזור רגע לנושא האדי, שאפילו האשימה את ההורים שלה בגזענות, האשמה מגוכחת וחסרת פשר לחלוטין, היא ילדה בת 16. אני לרגע לא אומרת שאדם וכרסטינה היו בסדר בהתנהגות שלהם. הסיבות שלהם ללמה הם לא רוצים שילדה בת 16 תצא עם בן 19 הן הגיוניות לגמרי, והם אמרו אותן פעם אחר פעם, הוא בן 19, יש לו דירה משל עצמו, הוא מתמודד עם עבר מסובך, הוא בן 19, כל אלו סיבות לגטימיות להורים לא לאשר לילדה בת 16 לצאת איתו, והם גם דיברו על הקטע הרגשי והאמיתי, שיש לה את כל החיים לצאת עם מבוגרים ולעשות את הבחירות האלו. הבעיה היאשלא אמרו אותם להדי. אם הייתה כאן תקשורת בריאה בין ההורים לבת 16 מרדנית ככל שהיא תהיה, זה לא היה קורה או העוצמות של הריב היו הרבה יותר חלשות
 

יסמין@

New member
לפי מה שראיתי

כריסטינה ואדם ממש לא "חושבים שהילד הוא חבר שלהם, ושהוא שותף להחלטות בנושאי חינוך" - יש להם המון חוקים על כל דבר והם כל הזמן דורשים שיקיימו את החוקים שלהם ואומרים משפטים (נוראים בעיניי) כגון: את תעשי כל מה שאני אומר לך! גם אם אומר לך לרצוח - את צריכה לציית! כל עוד את גרה בבית שלי - תעשי מה שאני רוצה וכו' וכו'. גם אדם וגם כריסטינה אמרו משפטים כאלה שוב ושוב להדי, ואדם הגזים במיוחד (לדעתי).
 
קראתי שוב את מה שכתבתי

ואני לא מבינה למה את מתעקשת שאני התכוונתי למובן המילולי של הביטוי ולא לכוונה שלו, שהסברתי אותו.

הדיון הזה מבחינתי הסתיים, אין לי על מה לדון עם מי ששם לי מילים בפה ולא קורא את מה שכתבתי, ומדבר ע לסיטואצויות דימיוניות שכתבתי בירור שאני לא מסכימה איתן
 

יסמין@

New member
אני לא שמה

מילים בפיך ולא מתעקשת שאת מתכוונת למובן המילולי. לא אמרתי שאת התכוונת למשמעות המילולית של "לגרור אותה בשיערות הבייתה". אבל הרי התכוונת לפחות למשמעות כלשהי - לשימוש בכוח פיזי כדי לקחת אותה הבייתה גם בניגוד לרצונה. אז לא בשיער. אז במשיכה ביד? לקחת אותה הבייתה בניגוד לרצונה? זו המשמעות של "לגרור אותה בשיערות הבייתה" - לקחת אותה הבייתה תוך הפעלת כוח כלשהו, בניגוד לרצונה. אם מתכוונים לשכנוע מילולי - לא אומרים "לגרור אותה בשיערות הבייתה".
 
באמת? הפתעת אותי

כנראה מה שרואים מכאן ךא רואים משם.
אני גם לא חולה על אביגיל, היא מכעיסה אותי בהמון פרקים.
 
אולי זה פשוט קשה לי אישית

אני עד היום לא יכולה לראות סרטים על היום ההוא, ו 11/9 זה יום אבל ושמחה עבורי, אז אני לא מדגם מייצג.
 
טוב, את כותבת על הסדרה הזו הרבה

אז החלטתי לתת לה צ'אנס.
ראיתי את הפרק הראשון ו....יאייי לורלי
כבר התחיל טוב.
עדיין לא ממש הבנתי מי אח של מי ומי נשוי למי, אבל זה יסתדר בהמשך.
מוזר לי לראות את לורליי כאמא כזו.
 
פל"ל - אני לא רוצה שיגמר

כבר לא אכפת לי שמורחים, הם מצליחים לעניין כל הזמן.
רק שיעיפו כבר את פייג', פשוט בלתי נסבלת.
 

Macphista

New member
ראיתי את 12 שנים של עבדות

סרט טוב.
ממליצה בחום.
למי שלא שמע על הסרט (המועמד לאוסקר), הוא מבוסס על סיפור אמיתי על איש שחור שגר בניו יורק בתקופה שבדרום ארה"ב עדיין יש עבדות.
ויום אחד האדם החופשי הזה, בעל מקצוע, בית ומשפחה, נתפס, נגנבת ממנו זהותו והוא מועבר לדרום שם נמכר לעבדות.
וזה מה שאגיד.
תראו.
 
למעלה