סקר

talush2005

New member
התכוונתי יותר לעזרה מבחוץ שתסביר להורים

שלה מה הם עושים לא בסדר ואיך לפתור את הבעיות. אני לא טוענת שההורים שלה לא כשירים לגדל אותה חלילה.
כמו שכבר אמרתי אני באמת חושבת שהם כן רוצים בטובתה הם פשוט אבדו כיוון ובמקום לנסות לפתור בחרו בדרך הרעה
 

Optimistic Girl

New member
אה הבנתי! זה אולי יכול לעזור ו

ואולי יכול להזיק.

תלוי באגו של ההורים...
יש הורים כאלו שעזרה מבחוץ, תפגע באגו שלהם (של ההורים) ולא ירצו לשמוע...
 

yatusha

New member
לאט לאט
(דעה קצת שונה)

אפשר להבין את הכאב שלך, אבל גם אפשר להבין את הבחירה של ההורים לא לתמוך בך כלכלית. ההורים שלך הם בני אדם ושנים רבות השקיעו בחינוך שלך, אם חסרה לך יותר מבגרות אחת יכול להיות שלא מיצית את מה שיכולת בתקופת התיכון? למה עכשיו כשאת אדם בוגר הם צריכים לשלם על כך?

אם צפוי לך מסלול של השלמת בגרויות + פסיכומטרי + תואר מדובר על לפחות 5 שנים ועשרות אלפי שקלים, הדבר הכי נכון לך הוא להישאר בבית כדי שתוכלי לעמוד כלכלית בהוצאה הזו לפחות עד שלב התואר כי בתקופת הפסיכומטרי לא תוכלי לעבוד ובתקופת הבגרויות תצטרכי להסתגל מחדש ללימודים ולא תוכלי לקיים את עצמך.

לכל מטבע יש שני צדדים ואני מניחה שאם תוכיחי להם שלמרות ניסיון העבר את כן יכולה להתמיד (למשל הצלחה בבגרויות) דעתם תשתנה ויתכן והם יתמכו בך כלכלית. בכל מקרה אחרי שהרוחות ירגעו כדאי לשבת איתם ביחד או בנפרד ולהגיד להם שאת בוגרת ומוכנה ללמוד ושתשמחי לתמיכתם הנפשית.
 

talush2005

New member
גם אם קשה לילד בתיכון

ההורים צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי לתמוך . אולי יש לה לקות למידה ?" אולי יש בעיות אחרות? אולי גם אז הם אמרו לה שהיא אפס ובמילא לא תצליח?
אם היא עושה משהו לא בסדר כמו זה שהיא לא למדה בתיכון להשפיל אותה ולהגיד את במילא לא תצליחי לא יעזור אלא ישיג את המטרה ההפוכה ומה שהיא כבר חושבת על עצמה מראש שלא סיימה בגרות.

הם היו צריכים בתיכון לראות מה הבעיה , אמת שעכשיו זה כבר יותר מסובך ויותר יקר
 

Optimistic Girl

New member
סתם שאלה..

מה את לומדת/מה המקצוע שאת רוצה ללמוד?


כן יודעת שזאת שאלה לא קשורה
 

talush2005

New member
אני?

עכשיו מסיימת תואר במדעי ההתנהגות עם דגש על פסיכולוגיה. וכן התואר השפיע עליי קצת יותר מידי עם כל התאוריות האלה חח
את גם בתחום ?
 

Optimistic Girl

New member
אכן את


ומה תרצי לעשות כש תהיי גדולה?
איפה לעבוד וכו?

אני לומדת פסיכולוגיה חד חוגי
 

talush2005

New member
הממ כעקרון

התואר שלי מוביל לתחום של משאבי אנוש. אני אדע בקרוב מה יש לעשות עם זה.
אני לא רציתי אף פעם להיות מטפלת או משהו כזה בשום מקצוע ולכן לא הלכתי לפסיכולוגיה אבל אני מאד מאמינה בחלק מהתאוריות ומתעניינת בהם...
 

Optimistic Girl

New member
אכן

גם תואר ראשון בפסיכולוגיה מוביל למשאבי אנוש... <אם לא ממשיכים לקלינית >

רק רציתי להגיד,
שעפ מה שכתבת, רואים שאיכפת לך מאנשים,
ושדווקא הקטע הטיפולי כן מתאים לך


אבל שוב,
טיפול אפשר לחלק לכמה סוגים
-1. עוס''ים למינהן שמטפלים בטיפול באסירים,משפחות עם קשיים.
-2. טיפול בחולי נפש -להיות פסיכולוגית
-3.טיפול באנשים רגילים שרוצים שינויי בחיים, שרוצים להתייעל בחיים שלהם.

אני הולכת על השלישי

ואת זה לומדים בקורס קואוצ'ינג,

אם יום אחד, תרצי לעבוד במס' 3 שרשום לעי'ל, תלכי על לימודי קואוצ'ינג.
250 שח לשעה, זה מאוד נחמד

וגם סיפוק אדיר לעזור לאנשים


תחשבי על זה...
 

talush2005

New member
תודה :)

אני קודם אנסה את מזלי במשאבי אנוש נראה לי זה דווקא כן תחום שאני אוהבת.
וכן אני יודעת שזה אותו דבר כמו תואר ראשון בפסיכולוגיה כל עוד לא ממשיכים... את לא רצית להמשיך לתואר שני או ותרת בגלל הסיכויים הנמוכים להתקבל ?
 

yatusha

New member
לא בהכרח

לא חסר ילדים שפשוט מזלזלים ולא לומדים או חותכים מבי"ס כי יש להם מליון דברים יותר מעניינים לעשות בגיל הזה. אנחנו לא מכירים את העבר שלה, אבל מכך שהם מוכנים לעזור לאח אפשר להבין שיש פה "חצי סיפור" ויתכן שהם נכוו בעבר מהתנהגותה ולכן אינם מעוניינים בעול הכלכלי.

היא כבר לא ילדה קטנה וכבוגרת האחריות על ההשכלה היא שלה בלבד.
 

talush2005

New member
אני לא חושבת שהיא היתה לגמריי בסדר

ברור שיש בעיות בשני הצדדים אבל שוב להגיד לבן אדם אתה במילא לא תצליח זה רק להפיל יותר עמוק ולחזק מה שהוא חושב על עצמו.
תפקידם של ההורים לחנך ואם יש לילדה בעיות כלשהם והם שמו לב לזה בבית ספר אני מניחה היו צריכים לעזור לה אז ולא לוותר עליה כמו שהם עשו . הפתרון שהם בחרו רע מאד ולכן טענתי שהם זקוקים לעזרה כי אני כן חושבת שיש מה להציל פה. יש דרך לטפל בכל סוגי הבעיות שיכול להיות לילד בתיכון אבל אם ההורים שלה לא יאמינו בה היא רק תדרדר יותר ולא תרצה לטפל בבעיות האלה בכלל.
הם היו צריכים להגיד לה כמה שהיא כן יכולה ללמוד לא להפך!
 

Optimistic Girl

New member
כל מילה בסלע!

רק חבל שיש יותר מידי אנשים בעולם.. שלא ידעים את התפקיד שלהם בהורים.

אני מתפללת ביקום,
שאני אהיה עד אז, ואהיה צלולה בחשיבה שלי,
כדי לראות שבעולם הזה יהיה רישיון להורות עם קורס מקצועי שכל ההורים יצטרכו לעבוד לפני שירשו להם ללדת ילדים
+ שתהיה להם בדיקה פסיכולוגית !

רק כך, החברה שלנו תשתפר, ולא יהיה פשע בעולם הזה,
האנושות תתקדם הרבה יותר !
 
היי

איך אתם הקשר שלכם עם ההורים? בסדר, עליות ומורדות כמו אצל כולם.
- האם ההורים תומכים בכם בכל דבר שתעשו? תלוי במה.
- האם ההורים משלמים לכם על התואר? לא, ואין סיבה שיעשו זאת. מדובר בעשרות אלפי שקלים וההורים שלי לא מליונרים.
- אם הייתם בקשר ממש לא טוב עם ההורים הייתם עוזבים את הבית? הייתי מנסה לתקן את הקשר קודם כל לפני שאני חושבת על בריחה כלשהיא.
- האם פעם ההורים אמרו לכם שהם לא מאמינים בכם? לא. למרות שהם לא הכי זורמים עם כל הקפריזות והשגעונות שלי... אבל ככה זה הורים.

לגבי מה שכתבת, אני עוקבת אחרי הודעות שלך גם בפורומים אחרים ונשמע שאת לא ממש מרוצה ושבעת רצון מהמשפחה שלך ומהחיים איתם באופן כללי. אני לא יודעת בת כמה את באמת, אבל נשמע לי שאת צריכה להתחיל להיות אדון לעצמך, ולא לצפות מההורים לשלם לך את התואר או לדחוף אותך קדימה, כי לא נשמע לי שזה יקרה אי פעם.
אני די נוטה להסכים עם מה שחלק מחברי הפורום כתבו לך, כי זו התעללות נפשית לכל דבר ועניין, אבל בריחה מהבית לא תשנה את העובדה שהם עדיין המשפחה הקרובה היחידה שתישאר לך. הייתי מנסה לתקן את היחסים איתם, ולהבין מאיפה נובע חוסר הפירגון.
יכול להיות שההורים שלך גם לא גדלו באותה הדרך בה את גדלת ולא מבינים את חשיבות עניין הלימודים בשבילך. יכול להיות שאיש לא דחף את אבא ואמא שלך לקום ולעשות משהו עם עצמך כאשר היו בגילך, ולכן זה נראה להם שולי וחסר חשיבות או מיותר. ולא שאני מצדיקה אותם או משו, אבל אל תמהרי לשפוט אותם כל עוד אינך מסוגלת לראות את התמונה כולה.
 
תראי

אניי יודעת טוב מה הולך אצלי בבית מה קרה בעבר ומה קורה היום אז כן לדעתי מותר לי להגיד מה אני חושבת עליהם ועל הקשר איתם באופן כללי.
דבר נוסף- אני ל-א מצפה שישלמו לי על התואר, אני מצפה שיתמכו בי ויהיו שם בשבילי ויאמינו בי כמו שהם ל-אא עשו את זה אף פעם !!!!!!
ואם הם לא מאמינים אז שיעזבו אותי לנפשי ויתנו לי לחיות את חיי בשקט ולא ימררו לי את החיים....
 
היי


אני מסכימה עם מה שחלק מהאנשים כאן רשמו לך ואני שמחה לראות שהחלטת שאת ממשיכה הלאה ושהחלטת לצאת מהבית. לדעתי הריחוק מההורים יהפוך אותך ליותר עצמאית ויעשה לך טוב.
אני מקווה בשבילך שהמצב יסתדר על הצד הטוב ביותר. אני רק קצת לא ממש בטוחה שהבנתי אותך לגבי התמיכה. את הרי מספרת שהם לאורך כל חייך לא תמכו ולא הראו לך שיש לך אוזן קשבת וכתף תומכת, אז למה את מצפה שזה יקרה עכשיו? מה השתנה?
ולא שאני לא חושבת שאת צודקת, וכבר כתבתי לך מה דעתי בעניין... אלא שאני פשוט לא חושבת שזה ישתנה ככה סתם פתאום. אני מנסה להבין מה הכוונה ב""שלא ימררו לי את החיים", כי חוסר פירגון זה לא בהכרח "למרר למישהו את החיים"... זה פשוט נותן הרגשה מבאסת, אבל אפשר לחיות עם זה.
 

Optimistic Girl

New member
על קשב וריכוז, וספר ששינה את חיי


זה יהיה פוסט ארוך, כהרגלי
אך שווה קריאה,
בידיעה שאולי תוכל לקחת משהו ממנו וליישם אותו גם אתם.

אמא שלי, השרישה לי הרגל מאוד גדול וחזק מילדות מגיל 8 -9 לערך, כשכבר ידעתי לקרוא היטב.
זה מדהים, אך ההרגל יעזור לי בעתיד <זה משהו שאמא עוד לא ידעה...>
אבל למעשה ההרגל הזה, עזר לי בהתגברות, בלהתמודד עם החיים.

ההרגל הוא- קריאת ספרים !
מגיל 6 או 7 אמא שלי לימדה אותי לקרוא,
ואחכ היתה משלמת לי כסף אחרי שאני אקרא ספר ואגיד לה על מה קראתי
<זה בדיוק מה שאני יעשה לילדים שלי
זה הרגל מצויין!>

עכשיו, הספרים, הם היו ספרים מסויימים,
בז'אנר של מידע,
ספרי ידע ואנציקלופדיות, שהייתי קוראת כשהייתי קטנה.

עכשיו כשהתבגרתי,
עשיתי חושבין עם עצמי, וגיליתי
שאני לא באמת אוהבת לקרוא... אלא זה הרגל
קשה לי לקרוא כי יש לי בעיות קשב וריכוז
אבל הרגלתי את הקשב שלי, וגם את הריכוז לקרוא כך,
שאני כן יכולה לקרוא במשך שעות ארוכות אך עם הפסקות שאני חייבת אותן..

למה אני מספרת את כל זה?
פשוט מאוד,
כי היו לי חיים קשים בעבר,
חיי ילדות קשים וגם התבגרות קשה... <לא מתכוונת לפרט/או לחפור בעבר.>

אבל ההרגל הזה, של קריאת ספרים,
הציל אותי !!!

בדמי כיס שהיו נותנים לי,
קניתי ספרים
<במציאות אחרת בלי ההרגל הזה,אני אהבתי ספרי פנטזיה,
אך לא קוראת אותם כי עכשיו חושבת שזה ביזבוז זמן>

בגלל שהייתי מורגלת לספרי מידע וידע
התחלתי לקרוא ספרים,
כדי להבין איך העולם הזה עובד,
להבין מערכות יחסים בין אנשים,

התחלתי עם בודהיזם וטאואיזם באופן טבעי,
כי בבית שלנו, כל המשפחה מעריצה אומנויות לחימה את ברוס לי, <לאמא יש פוסטרים שלו בבית
>
והליבה
הגרעין של אומנויות לחימה, זה לא הלחימה עצמה

אלא הפילוסופיה של 5000 שנה שעומדת מאחוריה...
פילוסופית החיים,
על האגו שהורס לנו את החיים ואיך להיפטר ממנו -זה הבודהיזם וטאואיזם !

ועוד המון דברים אחרים שלמדתי...

אבל זה לא היה זה,
זה חיזק אותי,
אך בכל זאת המשכתי לחפש,

יש לי מעל 300 ספרים בבית !!! כבר אין לי מקום לאחסן אותם

<שחלקם יעמדו למכירה בקרוב, כי כבר לא משמשים אותי>

למעשה,
יום אחד חשבתי לעצמי,
איזה ספר אני מחפשת?
ולא היתה לי תשובה...
אבל המשכתי לקנות ספרים ולחפש...

עד שיום אחד,
לאמא נהיתה חברה חדשה,
שהאמא של החברה, היא היתה כמוני !!! למעשה היו לה יותר ספרים ממני בבית
וכל זה, בנושאים שאני קראתי


יום אחד, כשהיינו בבית של החברה,
ראיתי ספר...
מתוך המעל 200 ספרים שהיו מונחים במדף...
הוצאתי דווקא את הספר הזה,

האישה הנחמדה, נתנה לי אותו במתנה,
ואמרה שאם הוצאתי דווקא אותו, אז הוא צריך להישאר אצלי


והתחלתי לקרוא את הספר הזה!!!
זה הספר בנושא פסיכולוגיה לכל המשפחה <זאת אומרת פסיכולוגיה קלה לקריאה, שמתאימה לכל אדם,>
זהו הספר ששינה את חיי !
למדתי ממנו 2 דברים חשובים,

אחד מהם הוא המשפט שאני מיישמת:
האנשים לא אמורים לעמוד בציפויות שלך,
אתה לא אמור לעמוד בציפיות של של אנשים אחרים



לצערי הספר הזה, לא קיים בשפה העברית, או שפה האנגלית.
ואחת המטרות הקטנות שלי, היא לתרגם אותו לשפה העיברית
ושאחכ לתת לאנשים לתרגם אותו לאנגלית...

המשפט הזה,
שינה לי את החיים !
לוקח זמן להבינו ,ולשיים אותו...
אך זה שווה את זה!

ואחכ כמובן,המשכתי לקנות ספרים,
והגעתי לספרי אימון אישי, שינו את חיי לטובה!
למעשה זה הספרים שחיפשתי במשך כל חיי !!!!!
אלו ספרים ישומיים, שאפשר לקרוא וליישם,

למעשה,
דווקא הספרים, <כשאז לא היה לי מחשב ואינטרנט>
עזרו לי לצאת מהבור שהייתי בו
ולהתגבר על חיי הקשים

אם כבר ספרים ממליצה על הספר שאני קוראת בימים אלו,
''להגשים'' של ערן שטרן
ספר של אימון אישי חזק במיוחד !
שם יש פרק על הסביבה שלנו, שערן מכנה סביבה חומצית.

למעשה למדתי לבד אימון אישי במשך שנה וחצי,
<קניתי ערכות לימוד של המאמן שלי ולמדתי איתן>

ואני מיישמת עכשיו עיקרון חשוב מאוד, שערן חפר לי עליו:

בחיים שלנו, תמיד יהיו אנשים שיורידו אותנו למטה,
אלו אותם אנשים שאומרים ''אתה לא תצליח'',
אז תמצאו לכם אנשים שירימו אתכם למעלה,
אותם אנשים מעוררי השראה, אנשים חזקים, שיגידו לכם שאתם כן מוצלחים !


<פירוט נוסף על זה, תמצאו בספר להגשים, של ערן -
ממליצה בחום לאנשים שרוצים לשפר ולייעל את החיים שלהם,
וגם לאנשים שיש להם חיים קשים והם רוצים להתגבר עליהם>
 
וואו, לגבי הספרים אני מזדהה כ"כ


יש לי ספריה מלאה בספרים, ועדיין יש עוד המון ספרים בבית ההורים שלי שאמא שלי מתחננת שאני אקח אותם אלי ופשוט אין לי מקום בשבילם...
אני צריכה לגור בספריה.
אגב, אני קצת סקפטית ופחות מאמינה בספרים של עזרה עצמית ו"מרק עוף לנפש" כמו שקוראים לזה. אני זוכרת שקראתי את "הסוד" ואז חשבתי לעצמי שזה ספר של איזה 50 עמודים על כלום, שיכלו לסכם במילה אחת פשוטה: מוטיבציה. כלומר: תאמיני שאת יכולה ונסי לגייס כמה שיותר מוטיבציה, ותצליחי להגשים את המטרות שלך בסופו של דבר.
או ככה לפחות אני רואה את זה...
 

Optimistic Girl

New member


אגיד לך סוד?
לא קראתי את הסוד


פשוט מאוד, כי אפילו אז, לפני שנים כשהספר יצא
ואני עוד לא למדתי שיווק,
הבנתי שהסוד הוא ספר שמשווק היטב וזהו.

והאמת לא מצטערת שלא קראתי אותו.
זכיתי בתפוז בספר 'הכוח',
והאמת קראתי אותו רק קצת ונגמרה לי הסבלנות...
אלו לא הספרים שאני חיפשתי...

אם את רוצה ספר טוב, של שינויים ושיפור החיים
לכי על ספר כמו 'להגשים' של ערן שטרן
זהו ספר מעשי שמעודד את האדם לפעול!
או ספר להשיג הכל של ג'ון אסראף
אלו 2 ספרים מעשיים כי הם גם אומרים לאדם איך לפעול
ומאוד אהבתי שבספרים הנל משלבים גם כתיבה
למשל כתיבה של המטרות שלנו
כתיבה של חזון אישי
וכו וכו...

זה שאת סקפטית, זה בסדר, גם אני הייתי כזאת... עד שמצאתי את הספר הנכון.
למשל קראתי ספרים של רובין שארמה, גם הוא מאמן אישי עסקי,
הספרים הם מצויינים לקריאה,
שיווקו אותם היטב,
אך ברמה של ליישם ולפעול כדי לעשות משהו -הם לא עשו לי כלום.
חוץ מחוק אחד שלמדתי דווקא מספרים הנ''ל שאני כן מיישמת...

אגב, למוטיבציה יש 2 חלקים
מוטיבציה חיצונית -עידוד או חוסר עידוד של הסביבה.
בחוסר עידוד לדוגמא-אדם אחד אומר אתה לא תצליח לעשות את זה,
אז האדם עושה זאת בכל זאת, בדווקא כדי להוכיח שהאדם הנל טעה...

ומוטיבציה פנימית- מוטיבציה של הנפש שלנו,
למשל ללמוד משהו שאנחנו אוהבים,
לפתח את הכישורונות שלנו , כי אוהבים את זה...
וכו..

המוטיבציה הכי חזקה היא פנימית,
אך כיוון שאנו יצורים חברתיים -אנחנו זקוקים לשניהם
גם חיצונית-ע'י עידודים של הסביבה שתתמוך בנו
וגם פנימית- שעושים מה שאנו אוהבים.

לדוגמא, אם לא היתה חשיבות בימנו ללמוד תואר,
הסביבה לא היתה רואה באנשים עם תואר שמשהו יותר איכותי וברמה וכו
אז הרבה אנשים לא היו לומדים תארים !
בפסיכולוגית חברתית מלמדים את זה-האדם זקוק לאישורים חבריים, וזה בהחלט נותן לו מוטיבציה להמשיך.

שוב חפרתי


איזה ז'אנרים של ספרים את קוראת?

לגור בסיפרייה? אחלה רעיון

אני מפנטזת להיות בעלים של סטימצקי
 
למעלה