עונה על השאלון
איך אתם הקשר שלכם עם ההורים?
עכשיו השתפר בזכות הNLP...
- ה
אם ההורים תומכים בכם בכל דבר שתעשו?
חחח בדיחה טובה...
ממש לאאאאאא
למעשה, עד היום אני צריכה להסתיר את התעודה המקצועית שלמדתי,
ואמרתי שאני לומדת משהו אחר לגמריי <למזלי יש ביננו אמון והאמא לא ביקשה שאני אראה לה את הציונים ותעודה הזאת וכו.. >
גם מסתירה את זה מחברות שלי, מפחד שאם תגלה מה למדתי,
יהיו לי בעיות
למעשה אמא שלי אישה מאוד ביקורתית ומניפולטיבית -היא רוצה שאני אלמד
מה שהיא לא למדה בצעירותה =עיצוב אופנה
ואני שונאת את זה...בסוף היא התגברה על זה, שאני הולכת ללמד מה שבא לה.
אתם לא תרצו לדעת, עד כמה היא שלטה בי בהקשר של הכל
''תמיד תתיעצי איתי, לפני שאת הולכת לעשות משהו''
כל דבר שאני למדתי, <קורסים מקצועיים>
ממש הייתי צריכה לשאול אותה !!
וכן הייתי ילדה טובה יותר מידי
אבל השנה האחרונה, בזכות הNLP והאימון האישי,
אני כבר לא שואלת אותה כלום, ולא מתייעצת איתה...
בהתחלה זה זיעזע אותה !!
אבל בזכות קדוש ברוך הוא, ששמע את תפילותיי ויש לה חבר חדש וטוב לה איתו
כי עכשיו היא כבר לא כמו שהיתה =לא דבק, וגם לא איכפת לה שאני לא מתייעצת איתה!!
תודה לקדוש ברוך הוא/היקום/או כל כוח טוב אחר, שעזר לי ושמע את תפילותיי
כי זה נס!!! <אם המצב היה נשאר כמו שהיה בעבר, באמת הייתי עוזבת את הבית...>
-
האם ההורים משלמים לכם על התואר?
אני מודה לקדוש ברוך הוא, שאמא שלי ''אישרה לי'' שאני לומדת תואר ראשון, וגם זה במקצוע מאוד ספציפי שאני לומדת.
<רציתי ללמוד ניהול עסקים, ואני לא רוצה לכתוב בפורום מה האישה הזאת אמרה לי אז...
אבל האמת היא... שאני שמחה שלא למדתי ניהול עסקים, יש שם יותר מידי חישובים מתמטיים
ואני לא אוהבת מספרים...
ואני כן אלמד מנהל עסקים במגמת שיווק בתואר השני שלי
וממש לא כדי להוכיח משהו למישהו,
אלא כי זה טבעי לי ללמוד מנהל עסקים, הייתי במגמה הזאת בתיכון, עם ציונים מצויינים, ואני אוהבת שיווק
דבר שני
למדתי בפסיכולוגיה, שלאנשים יש מנגנוני הגנה...
אחד מהם הוא הכחשה,
אני מגיל קטן, מאז שראיתי את הסדרה שלי, שילד אחד גילה שהוא מאומץ,
התחלתי לחשוב שאני מאומצת,
כן זאת לא האמת, ואני יודעת את זה.. <בזכות דימיון משפחתי>
אך ההרגשה הזאת, של אני מאומצת=אני לא שייכת למשפחה הזאת,זאת הרגשה טובה
אגב תזכירו לי מה זה תואר ראשון?
במשפחה הזאת, לא איכפת לאף אחד מאוניברסיטה
או מתארים...
אמא שלי, פעם הייתי מספרת על ילדים של אנשים אחרים, שלומדים תואר ראשון
ועכשיו כשאני לומדת תואר ראשון, לא איכפת לה !!!
היא תמיד היתה משווה אותי לאנשים אחרים..
תמיד מבקרת אותי
ולא יודעת מה זה מונח מחמאות ופירגון
אבל זה בסדר, אני מחוזקת עכשיו,
כי בזכות אימון אישי, מיישמת משהו חשוב-
מצאתי אנשים שתומכים בי, שמפרגנים לי, שאומרים לי מילה טובה,
שתמיד שם כשאני זקוקה להם
זאת כוחה של סביבה תומכת !!! והכל בזכות אימון אישי עם אדם מאוד מיוחד
-
אם הייתם בקשר ממש לא טוב עם ההורים הייתם עוזבים את הבית?
אוי..
כל שני וחמישי, אני חופרת לחברות שלי,
שאני עוזבת את הבית...
אבל במבחן המציאות- ככל הנראה אני יעזוב רק אחרי סיום תואר ראשון שלי.
וגם יש לי אינטרסים סמויים -חבר החדש של אמא שלי, מת לגור בבית שלנו,
אם אני יעזוב, אמא שלי תרגיש בודדה, והוא באמת יגור פה
ואני ממש לא רוצה שזה יקרה, כי מה אם אני יעזוב לדירה, ואז לא יהיה לי כסף לשלם?
ואני אצטרך לחזור הביתה,
ואז החבר שלה יגור פה בבית, יהיה יותר מידי צפוף ל3 אנשים בבית הזה
- האם פעם ההורים אמרו לכם שהם לא מאמינים בכם?
חחח
הם אף פעם לא אמרו שכן מאמינים...
המילים מחמאות, פירגונים, המילה כל הכבוד שקיבלת 100 בבגרויות, או בתואר... לא יעניינו אף אחד
אבל שוב, לא נורא...
למזלי יש אנשים שמעריכים אותי, ושמפרגנים לי, אנשים זרים לגמריי
אבל לפעמים הזרים הם אלו שיכולים להעצים ולחזק בנאדם ולדרבן אותו לשינויים חיוביים
עכשיו כשלומדת תואר ראשון, הסביבה הזרה,
מסתכלת עליי אחרת,
כעל אדם עם רמה אחרת, מפרגנים
זה כל הכייף בלהיות סטודנטית,
רק אומרת שאני סטודנטית לתואר ראשון, לרוב יש ניצוץ בעיניים ומתחילים להתעניין
וגם עיניין החיזורים
הוא שונה, יש יותר הצעות מבחורים, שרואים אותי כאדם איכותי יותר
אבל שוב,
הלכתי ללמוד תואר,
כי התחביב שלי הוא ללמוד,
לא יכולה בלי ללמוד, והמוטיבציה של לקבל ציונים על מבחנים היא חזקה יותר
מאשר הייתי קוראת ספרים לבד ובלי ללמוד לתואר.
וגם הלכתי ללמוד פסיכולוגיה, כדי להבין יותר את האנושות,
וכבר עכשיו מבינה את האנשים יותר טוב- את הדרכי הפעולה שהם בחרו, ולמה הם בחרו לבחור בדרך X ולא בדרך Y
זה מאוד מעניין
נ.ב שוב חפרתי
מצדיעה למי שהגיעה עד פה
