קצים ליום ראשון: שבוע טוב

[צ ל י ל 8]

אני קוראת את המרחקים שלכן ומעריצה מרחוק

כרגע נראה לי כמו חלום הזוי.
כל הכבוד!!

 

[susieada]

חלומות ומרחקים...

רוב האנשים בעולם לא מגיעים למרחקים האלה. זה נדיר.

וכן, גם אני מעריצה את אותם האנשים המסוגלים להגיע פיזית ומנטאלית לזה. יש לנו בפורום כמה וכמה נשים בקטגוריה הנדירה הזאת.

לפי דעתי, הלא מבוססת על מחקר, אלא רק על שיחות עם חברים בעולם, רוב האנשים הרצים מסתפקים ב5-10ק"מ לכל אימון ריצה. המטרה לדבוק באהבת הריצה ויכולת הריצה, או כל ספורט, עשרות שנים. התגלגלה כאן בדיחה לא מזמן על תחרות לתושבי בית אבות בגילאי ה80+.. זאת המטרה בשבילי. חיים בריאים, לטווח ארוך, שכולל ספורט.

 

[ממה מיה]

איפה נרשמים?

אני גם רוצה לשמור מקום בבית אבות הזה - יש הרשמה מוקדמת?
כשהייתי בארה"ב וראיתי את כמויות הרצים המבוגרים הבטחתי לעצמי לפחות לשאוף לזה

 

[susieada]

נרשמים אצל יערה. הארגון עליה.

נכון מדהים לראות את כל "שיער השיבה" בתחרויות, גם של טריאתלונים! ממש השראה לספורט כחלק מחיים בריאים!

 

[צ ל י ל 8]

מקסים בעיניי

ובהחלט מעורר הערצה

 

[ממה מיה]

ככה זה מתחיל - זהירות מחלה מדבקת

כל מי שפה התחילה בקילומטר בודד, מבטיחה לך!
אני לפחות שואבת השראה מהבנות כאן ומצליחה להתמיד, עצם זה שאת בפורום זה אומר שזה חשוב לך ובוער בך ולכן את בדרך הנכונה.
ובינינו זה ממש לא משנה אם את רצה 3 קמ או 30, כל עוד את מתמידה ומצליחה להנות תמשיכי!

 

[צ ל י ל 8]

זה כבר דבק בי....

שניה אחרי אימון הריצה אני חושבת מתי יהיה האימון הבא

אני קוראת המון מאמרים, הפייסבוק שלי מלא בדפים על ריצה ומוטיבציה של רצים. זה עוזר לי המון !!!!!
כן, כשיש לי תחביב, אני עושה אותו מכל הלב

 

[susieada]

ויתור אחד, אימון אחד

כמו ביום חמישי שעבר, קמתי עם השעון ב5:15, שמעתי גשם זולף וחזרתי לישון, למרות שראיתי בתחזית שב6:30 תהיה הפסקה בגשם. אז שוב דילגתי על אימון השחייה בים... אך... במקום לעשות חיזוקים בבית, נסעתי לאימון הFT הקבוצתי בהרצליה. היה מאתגר. היה טוב.

בסוף גם ויתרנו על הרכיבה המתוכננת ליד הכנרת. התעוררנו לגשם וכבישים רטובים... הלכנו סביב הקיבוץ 50דק' במום זה. רטוב אך לא מסוכן..

שבוע נפלא לכולן.

 

[צ ל י ל 8]

לא מסוכן זה הכי חשוב

לא מבינה איך אתן קמות כ"כ מוקדם.... בררר...

 

[susieada]

אני לא אוהבת אך הסתגלתי...

אלו שעות אימוני הקבוצה. באימוני קבוצה אני תמיד עובדת יותר קשה, יותר מדויק מאשר באימונים שאני עושה לבד. גם יש את חיבוקי החברה שמוסיפים להנאה. אני גם יודעת ש"יש," סיימתי את האימונים להיום, אני יוצאת עם אנרגיה וחיוך ליום החדש.

(גם כפנסיונרית.. יש לי את הלוקסוס לישון אחר הצהריים...

)

 

[צ ל י ל 8]

זה מה שבגללו אני מתלבטת אם ללכת לקבוצת ריצה. החיבוקים והחיזוקים מהאחרים

איזה כיף לך

 

[susieada]

גדולת הקבוצה

מאמן מוסמך, מנוסה שמכוון, מתקן, מעודד
חברה לחיבוקים ועידוד הדדי
התחייבות לבוא לאימונים - מכחים לנו! אנו מחכים להם!
עבודה מבוקרת עם עין מקצועית על הביצעים שלנו.
הכל +++
מינוסים ? יש. עלות, שעות שמתאימות לקבוצה ולאוו דווקא לנות מיקום מתאים לקבוצה.
עלינו לבחור קבוצה שנוח להגיע אליה, פילוסופיה המאמנ/ת מתאימה לנו, הרגשה נוחה עם חברי הקבוצה, מטרות מתאימות לצרכים שלנו.

תהני בדרך. אחרי שיחה להכרה את המאמנ/ת ואת הקבוצה, רקע בספורט, מטרות וכו', ניתן לבקש אימון נסיון בחינום
מכל מסגרת.

 

[צ ל י ל 8]

השיקול העיקרי שלי הוא עלות, אבל לא רק

פעם אחת השתתפתי בקבוצה. נכון היו לי אז הכאבים של השין ספליט (שאגב נעלמים מיום ליום עם האימונים) והייתי המאספת בקבוצה. זו היתה קבוצת מתחילים ובקושי רצו, ובכל זאת הרגשתי שאני ממש לא קשורה. השתרכתי מאחרי כולם, ואת המתיחות והחיזוקים שהיו אחרי כן יכלתי בקושי לעשות. במילה אחת - הרגשתי פאדיחה!!!
אז נכון שיש את היתרון בקבוצה, אבל מצד שני זה לא מתאים לכל קצב. אף על פי שהיו כאלה שאמרו שלא רצו מעולם (אבל עשו סטודיו סי למשל) היה להם כושר מעל ומעבר לשלי.
בקבוצה יש אימונים מסודרים והכיף של הביחד, בעיקר כשיוצאים למירוצים.
בגלל זה התחלתי להתאמן לבד, להתחזק בריצה, להגיע לקצב ומרחק נורמלי שכשאם אחליט להצטרף לקבוצה, אני לא אהיה מבויישת....

 

[susieada]

להיות אחרונה זה להיות ראשונה בן כל אלה...

שלא מעיזות לנסות.

אני יודעת שלא נעים להיות הכי איטית, לא בקצב רוב הקבוצה, לא להספיק את המרחק או תרגילים שאחרים עושים.
תחושה מתסכלת.

אני, למשל, אחרונה בכל אימוני ריצה (אני הולכת) ובכל אימוני רכיבה. רק בשחייה אני מתברגת בין אחרים. לא תמיד נעים לי, אך אני מעודדת את עצמי במחשבה שיש לי תפקיד בקבוצה - לברך את החדשים, לעודד את כ-ו-ל-ם (מברכת אותם לפחות פעם אחת בכל אימון כשעוברים אותי), מראה לאחרים כוח התמדה ורצון. הרי נדיר שמישהו לא יעבור תקופה חלשה יותר, בגלל התאוששות או פציעה או סתם יום "על הפנים." הם רואים שאפשר להתמודד עם זה.

המצב שלך שונה. כעת התחזקת, התקדמת. אני בטוחה, שאם הענין של העלות מסתדר, תמצאי את עצמך הפעם בקצב של אחרים. תהיה לך חוויה שונה.

לבד או עם קבוצה, בהצלחה ותהני!

 

[צ ל י ל 8]

תודה. את מדהימה

הצלחת להצחיק אותי ולתת לי לראות את הדברים בצורה אחרת

אני עדיין גם בתהליך של ירידה במשקל אז עם הזמן גם קל לי יותר תרתי משמע.
אני בהחלט אשקול קבוצה מסודרת (ויש לי אחת ספציפית).
תודה לך.

 

[susieada]

יחי ושתמשיך ה"תרתי משמע"

אני שמחה שיכולתי לתת לך פרספקטיבה אחרת.
חיבוק!

 

[צ ל י ל 8]

ריצה בגשם

אין לי בעיה עקרונית עם ריצה בגשם (חוץ מהנעליים שנרטבות וזה באסה), אבל למי שרצה עם טלפון/MP3/אוזניות וכאלה... איך אתן שומרות עליהם מפני הגשם? אני תמיד עם אוזניות עלי וטלפון בזרוע.

 

[רצה רחוק]

הכי פשוט...

מכניסים את הנייד לתוך שקית ניילון של סנדוויצ'ים, אפילו שתיים כאלה. יש כמובן מגיני ניילון משוכללים יותר (לפני כמה שנים קניתי שקיות אטומות למים בגדלים שונים, נדמה לי בחנות ציוד למטיילים, לא זכור לי אם היתה שקית בגודל מתאים לנייד, אבל אני מניחה שכיום כבר אפשר למצוא כאלה בכל מקום).

 

[יyל20]

איך אפשר?

את לא מחליקה בגשם?
אני מרגישה לא יציבה בגשם

 

[צ ל י ל 8]

עדיין לא רצתי ממש בגשם

אלא כשהשטח היה קצת רטוב (אני רצה בספורטק על אספלט). לא הרגשתי חוסר יציבות. ביאס אותי רק הלכלוך על הנעליים